אברהם גבריאל יהושע (שם עט: אברהם ב. יהושע, כינויים: בולי, א. ב. יהושע,
נולד ב-9 בדצמבר 1936) הוא סופר, מסאי ומחזאי ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות
ושירה לשנת תשנ"ה.
יהושע נולד, גדל והתחנך בירושלים. מצד אביו, יעקב יהושע, הייתה משפחתו ספרדית
ותיקה מירושלים. מצד אמו, מלכה לבית רוזיליו, הייתה משפחתו יוצאת מרוקו. לימים
תיאר יהושע את חילוקי הדעות בין הוריו על חינוכו. בעיני אמו "הקהילה הספרדית
הישנה של אבי לא הייתה זרה פחות מהיישוב האשכנזי הציוני אשר היה כאן רוב, ובוודאי
לא הרגישה כלפי העדה הספרדית מחויבות רגשית מיוחדת. שפתה הייתה צרפתית ולאדינו
לא ידעה." שאיפתה הייתה להתחבר אל "לבה של הארץ שהיה העולם הציוני אשכנזי ולא אל
משהו שראתה בו שולי הרבה יותר." לעומת זאת היה אביו קשור למורשת הספרדית-ירושלמית.
בסופו של דבר התחנך יהושע בחינוך החילוני-ציוני בזיקה סוציאליסטית. למד בתיכון
הגימנסיה העברית רחביה. לאחר מכן שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים. למד ספרות ופילוסופיה
באוניברסיטה העברית בירושלים.
לימד בבתי-ספר תיכוניים ובאוניברסיטה. כיום משמש כפרופסור אמריטוס בחוג לספרות
עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. הוא לימד סופרים רבים וביניהם את מרדכי הרטל.
חיפה היא גם עיר מגוריו ומופיעה רבות בספריו, כמו גם האוניברסיטה על היבטיה השונים.
[מויקיפדיה]
