ביקורת ספרותית על שליחותו של הממונה על משאבי אנוש מאת אברהם ב. יהושע
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 24 בנובמבר, 2011
ע"י כלנית


סתם יום באמצע השבוע. אני בסטודיו שלי מעבירה שיעור תנועה משותפת להורים ופעוטות. כל ההורים הן אימהות והפעוטות, בגילאי שנה וחצי עד שלוש, רצים, מתגלגלים, מנתרים. פה יושבים בצוותא לרגע שרים שיר, מדקלמים דקלום עם משחק קצר של אצבעות. חמש אימהות. חמישה פעוטות. שעה של חסד ונועם והנאה צרופה ביום של חול בשבוע רגיל בהחלט בתקופה לא רגילה בכלל.

פיצוץ עז מרעיד את חלונות הסטודיו. האימהות כולל אותי נעצרות באחת. הילדים הקטנים נצמדים כל אחד לאימא שלו. הלב שלי מגביר את פעימותיו לקצב בלתי אפשרי. ברקע שיר ילדים ממשיך להתנגן במערכת. הכיוון של הפיצוץ – צפון מזרח מהכפר שלי. הכיוון הזה מורה על כפר סבא. אני מעבירה במהירות לרדיו, שמדווח על פיצוץ עז בחלקו הצפון מערבי של קניון "ערים" בכפר סבא. גוש ענק חוסם את הגרון שלי. שתי הבנות שלי נמצאות כרגע בכפר סבא. אני מחייגת אליהן ולא מצליחה להשיג אותן. מערכת הטלפונים הניידים קורסת כמו אחרי כל פיגוע.

פיגוע – איזו מילה נוראית. כל כך נוראית כאשר אתה מעורב בה אישית אבל גם כשלא, עדיין היא מהדהדת בזיכרון הקולקטיבי שלנו כמשהו שאין מוצא ממנו. תקופה מטורפת שבה חיינו על זמן שאול משחקים רולטה רוסית על פי תכתיבים של מנהל משחק שאיבד את שפיותו, ומבלי שהתכוונו לשחק במשחק המטורף הזה.

הממונה של משאבי אנוש במאפיה גדולה ומוכרת בירושלים נסחף אל עלילה אנושית ונוגעת ללב, שראשיתה בפיגוע בירושלים ואחריתה אף היא בעיר. אין לו נגיעה אישית לפיגוע או לזאת שנהרגה בו אבל מרגע לרגע ככל שהעלילה מסתבכת וככל שהוא מסתבך בפרשה, הוא הופך להיות מעורב רגשית ומעשית במהלך, שתוך כדי קריאת הספר, לא ברור לאן הוא לוקח את הממונה על משאבי אנוש. אבל אנחנו הולכים אתו. ספר אנושי מאוד, רגיש וכתוב נפלא.

עבר פרק זמן שנדמה כנצח עד שבתי הגדולה התקשרה מבית של חברתה. "אמא אני בסדר." היו מילים הכי נפלאות ששמעתי בחיי. "הייתי בצד השני של קניון ערים וכששמעתי את הפיצוץ מיד הסתלקנו מהמקום." היא אומרת ואני נושמת לרווחה. דקות ספורות אחרי זה טלפון מבתי הצעירה יותר. היא בכלל היתה אצל חברתה, הרחק מהקניון, מהפיצוץ. מהפיגוע.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
אין מילים לתאר חרדות של אם ישראלית .





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ