ביקורת ספרותית על שליחותו של הממונה על משאבי אנוש מאת אברהם ב. יהושע
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 במרץ, 2017
ע"י omripoll


סיפור הבאתה לקבורה של עובדת ניקיון זרה בשם יוליה ראגייב, שנהרגה בפיגוע בשוק מחנה יהודה בתקופה האינתיפאדה השנייה. הממונה על משאבי האנוש במאפייה בה עבדה, גבר גרוש, איש קבע לשעבר, בשנות השלושים המאוחרות לחייו, הוא מי שלוקח על עצמו לבצע את האודיסאה הזו של השבת הגופה למולדתה ולביתה, לקבורה הגונה ומכובדת.

אותה יוליה ראגייב נהרגה כאמור בפיגוע ונשכחה בחדר המתים מבלי שאיש מקרוביה או ממכריה יבוא לזהותה ולדאוג לסידורי הקבורה שלה. כתב מקומון ירושלמי המכונה "הנחש" הוא מי שמטיל את האחריות לסידורי הקבורה של הגב' רגאייב על המפעל בו עבדה, שכן יחד עם גופתה נמצא גם תלוש שכר הקובע כי היתה עובדת המקום בשעת מותה. כך, יוצא שהממונה למשאבי אנוש במפעל חוקר את נסיבות מותה ונטישתה של עובדת הניקיון ולבסוף יוצא בראש פמלייה סהרורית לקבור אותה בארץ המוצא שלה. מה שמתחיל כחקירה סבירה וניסיון להכות על חטא באופן הענייני ביותר, מתפתח לכדי מסע תמוה אל ארץ זרה ולא מוכרת.

לאף אחת מן הדמויות ברומן למעט אותה גב' רגאייב אין שם, דבר המפתה את הקורא לראות בסיפור אלגוריה. אך לטעמי, מצד אחד הרומן לא מספיק מפותח בשביל להקרא כסיפור שובה לב ומרתק בפשט שלו - תיאור הדמויות לא מעמיק מספיק והן לא עומדות כל אחת בפני עצמה, המציאות הסיפורית לא חייה דיה, והעלילה כולה הותירה בי טעם קל של אכזבה. מצד שני, קריאה אלגורית בסיפור אף היא איננה פורה מספיק, בהירה ופוקחת עיניים. כיצד עלינו להבין את הניסיון של בעל המפעל "הישיש" לנקות את מצפונו על ידי הבאתה לקבורה של עובדת הניקיון שכלל לא ברור אם היתה עובדת המפעל בשעת מותה? כיצד עלינו להבין את הרתיעה של הממונה על משאבי האנוש ממראה פניה של העובדת המתה? או את צלילתו אל מעמקי החולי עם הרעלת הקיבה ממנה סבל בשעת שליחותו, והיחלצותו ממנה?

על כל פנים, שפתו של א.ב. יהושע עשירה ודחוסה באופן ההופך את הקריאה למהנה. אין ספק שמדובר בסופר "מקצועי". אך לצערי נראה לי שהספר איינו כזה שהקריאה בו הותירה בי רושם שיישאר עמי עוד זמן רב. בניגוד לחותם שמותירה בי הקריאה בספר מעולה...
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני שנתיים)
הגדולה של הספר הזה הוא האופן שבו הוא מציג את גיבורי מלחמת הטרור - נוסעי האוטובוסים, חלקם משתייך לתחתית החברה הישראלית
דן סתיו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אהבתי אהבתי את הביקורת. היא מנומקת היטב ומעמיקה
מחשבות (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
את הסיפור הזה דווקא אהבתי.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ