ביקורת ספרותית על שליחותו של הממונה על משאבי אנוש מאת אברהם ב. יהושע
ספר מעולה

---

רבותי,ובעיקר גבירותי,אני מזהיר מראש:תיכף תתקלו בתמרון הקשרי שלא נשמע כדוגמתו עד עתה(אני חושב)בין ספרות לכדורגל,או ליתר דיוק בין ה"ה א.ב.יהושוע ומכבי נתניה בעונת 82-83 עליה השלום והברכה.
מה הקשר?עוד קצת סבלנות והכל יתבהר.
קודם כל,לנשים שבחבורה אקדים ואזהיר כי יש לנו הגברים נטייה למצוא הקשרים בין דברים שאנחנו אוהבים:ספורט ,מכוניות ,נשים מפלגות-סלט שלם.מדובר בהפרעה קלה,לא מזיקה ,אם כי קצת טרחנית(כפי שתיווכחו בהמשך).
אז שנתחיל?תחזיקו חזק.
כל נתנייתי בשנות השמונים ידע שאם הוא רוצה לאכול חומוס טוב הוא צריך ללכת לפונדק הים,ואם רצה לחטוף רסיסי רימון היה עליו לבקר בדיסקוטק ואם רצה לראות כדורגל טוטלי ומשובח-הו אז היה עליו לשאת רגליו לאיצטדיון הקופסא.כל אוהד כדורגל בתקופה זו זוכר את העונה המיתולוגית של "מכבי נתניה ועוד 15",אימרת שפר שהמציא שפיגלר המעידה עד היום על עליונות מוחלטת וללא עוררין בטבלה.
בעונה זו חששנו לאחר לפתיחת המשחק שמא נפספס גול אחד או שניים.
כל משחק היה מסתיים במינימום 3 שערים ותוצאות כמו 5:2,6:0,6:1,4:0 היו עניין שבשגרה.מספרים כי היריבות של מכבי נתניה היו חוטפות גולים עוד בדרך למשחק,באוטובוס...עד כדי כך.
בקיצור-היית מקבל תמורה עד הלירה האחרונה.
ואיך כל זה מתקשר לבולי יהושוע?
מייד הכל יתלבש כמו בעיטת וולה לחיבורים.
עיון קצר בבלוגי באתר זה יגלה כי ערימת הספרים שלי הניבה ספרים נהדרים אבל גם כמה נפילות.בכל נפילה כזו הייתי פוזל לערימה,מביט בספר "שליחותו של הממונה.."וממלמל לעצמי שא.ב לא יאכזב אותי.
ומה אתם חושבים שקרה?
ליגת על-זה מה שקרה!!
כשאני קורא ספרים של עוז ושלו אני בעצם קונה כרטיס למקום טוב באמצע לקולנוע פרטי נהדר.אבל אם אני רוצה להיות השחקן בסרט-ספר של יהושוע יספק לי את העונג הרוחני כמו זה שחוויתי מכל שער של עודד מכנס.מה שחקן אחד?בעצם לא.ב יכולת תאור כל כך מדויקת ואמינה שאני בעצם יכול להכנס לעורה של כל דמות שיתאר(גם אם היא במקרה משורין צבאי).
לאיש יכולת נדירה לתאר הלך רוח ומחשבה-ממש כירורג של מילים!
איך אני יודע את כל זה?כי כמו הממונה גם אני הייתי איש צבא קבע,וגם אני טיפלתי,בין השאר,במשאבי אנוש כך שכשהוא מתאר את הפישפוש בתיק האישי כדי לדלות קצת מידע יותר מוחשי-אני יודע למה הוא מתכוון.וכשהוא מתאר חרדות מופנמות במצבי אי ודאות שהממונה חווה-אני מרגיש למה הוא מתכוון.
ולכן אני גם יכול להזדהות עם המשפט:"לנוכח הודעה בטעות של אחד מאנשיך,התגובה הפיקודית ההולמת ביותר היא שתיקה".
אבל אל תטעו בסוף של הספר.הוא אולי נראה סתמי ולא סגור אבל,ופה המבחן של ספר מצוין,הוא גרם לי להפוך ולהפוך בו גם ימים אחרי ובכל פעם גיליתי משמעות חדשה והבנה כי התהליך שעובר הממונה מתחילת הספר ועד סופו הוא תהליך של ניתוק מחייו הקודמים,כאילו לידה מחדש,בו הוא מתנקה מכל המשקעים שהכילו אותו כל חייו עד לנקודה בו הקצין הממושמע והמסודר מחליט להתמרד ולצאת לראשונה מהשלשות-ולצאת לעצמאות.
ומכיוון שגם אני עברתי /עובר תהליכים דומים-אני מעריך את יכולתו התאורית הוירטואוזית של א.ב.יהושוע.
כמו שאמרתי לכם-אין אפס!!
תודה על הסבלנות שלכם ובעיקר שלכן.אני מקווה שזה לא היה כל כך גרוע .

» ביקורות נוספות של אליהו
» ביקורות נוספות על שליחותו של הממונה על משאבי אנוש