ביקורת ספרותית על גירושים מאוחרים – מהדורת 2010 - נוסח חדש בתוספת פרק עשירי מאת אברהם ב. יהושע
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 8 בדצמבר, 2021
ע"י עמית לנדאו


דרמה משפחתית כתובה היטב (וקריאה למדי יחסית לטכניקות הצורניות המיוחדות בהן משתמש יהושע) ואפילו נוגעת ללב, על גבר במיטב שנותיו המגיע לארץ לביקור קצר לאחר כמה שנות גלות, כדי להסדיר סופית את גירושיו מאישתו לשעבר, המאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. מה בכל זאת הפריע לי קצת? יותר מדי פעמים מצאתי את עצמי מדמיין איך הספר היה נראה על המסך, ובעיני זה דווקא לא סימן טוב.. יתכן שחשבתי כך פשוט משום שבשנים שחלפו מאז פורסם 'גירושים מאוחרים' בשנת 1982, התמלאו הקולנוע והטלויזיה שלנו במשפחות ישראליות שלקראת ליל הסדר טובעות בשלל תסבוכיהן, שחיכו זמן רב להתפרץ.

דבר נוסף, אני אוהב ספרים שמאתגרים את הקורא/ת לניתוח צורני ואידאולוגי, וזה בהחלט ספר שיש בו הרבה חומר "לנעוץ בו את השיניים". הרעיון לכתוב את אירועי השבוע שלפני הפסח בחייה של משפחה מורחבת דרך מונולוגים של עשר דמויות (כולל הכלב המשפחתי, מחווה לבלק של עגנון) הוא יפה מאוד, וכבר נטען שיהושע הושפע פה מפוקנר. יש גם דברים שנותרו לי סתומים לאחר קריאה ראשונה, וזה בסדר. אלא שלדעתי תהליכי התכנון של הסופר קצת כבדים וגלויים לעין- יש בכתיבה הזו משהו "טווסי" החושף את נוצותיו להתפאר.

ואי אפשר שלא להזכיר בהשתאות את המקום שתופסות שתי הדמויות הגאות בספר עברי זה מראשית שנות השמונים. בהחלט הופתעתי- מי בכלל כתב בעברית על להט"ב באותם ימים, חוץ מיותם ראובני המנוח? אלא שלאורך התקדמות הספר לא יכולתי שלא לתהות: האם הבחירה של הסופר לכתוב דווקא על שני הומואים כאלה בדיוק, האחד מחזר מתחנן וחסר חוט-שדרה (שנגוע גם בשנאה עצמית לטנטית כמזרחי) והשני נצלן חסר-לב שמאופיין כמי שנודף ממנו ריח זרע(?..), אינה בעצם תוצאה של ראיית עולם הומופובית? בכל מקרה, למרות ההסתייגויות הקלות, כדאי לקרוא את הספר הזה, וספציפית את המהדורה הזו שכוללת את פרק הכלב.
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
David (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
גירושים מאוחרים הוא אחד הספרים האהובים עליי אבל יש לי חשבון פתוח איתו: בדיוק כמו שכתבת מצד אחד דמות הומואית נדירה אז, מצד שני היא מדיפה ריח זרע (ע"פ עדות הכלב). עברו יותר מ10 שנים מאז שקראתי את זה אבל לעולם לא אשכח את זה. אז הייתי הומו רק תיאורטית, ללא מושג בתרבות הומואית וניסיון כלשהו עם בנים והדימוי הזה זעזע אותי, העליב אותי, דחק אותי עוד קצת לתוך הארון. והכי נורא היה שהפרק עם הכלב נוסף בדיעבד והיה הגרוע ביותר בספר והוריד את כל הרמה, וכל החוויה הזאת יכלה להיחסך ממני.

מסכים גם עם שאר הביקורות אבל מציין את הפרק הראשון כאחד מהקטעים היפים שקראתי מעודי. הילדות הישראלית מתוארת בצורה כה מושלמת שאי אפשר לגרוע מילה בלי להרגיש שמשהו חסר.

(Zooey glass)
בנצי גורן (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
ספר מצוין.
פרפר צהוב (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
את א.ב. יהושע פגשתי לראשונה ולאחרונה ב"המאהב" ומאז נפרדו דרכנו לבלי שוב, מבלי שאף אחד ממנו יחוש בחסרונו של האחר.
היו לנו "גירושים מוקדמים" :-)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ