ביקורת ספרותית על ניצבת מאת אברהם ב. יהושע
בזבוז של זמן

---

זה הספר הראשון(והאחרון) של א.ב. יהושוע שאני קוראת וזה בהחלט ברמה של דניאלה סטיל. גיבורת הספר נוגה מעצבנת ברמות, כל העלילה היא בעצם על כלום, שבמרכז שלה שאלה למה נוגה לא ילדה ילדים "להורים שלה ולבעלה".בנוסף יש הרבה סיפורים מייגעים על מוזיקה קלאסית, הרי נוגה נבלנית(אוקיי..) ושאר דברים הזויים-כן, כמובן אמא שלה בת 75, אבל בריאה לגמרי ואיתנה ואבא מת מות צדיקים שעל זה כולם שמחים ולא בכו בהלוויה, ונוגה התקבלה לתזמורת הולנדית, ובעלה נזכר בה עשר שנים אחרי שניתקו קשר, כי הוא כל כך אוהב אותה ותובע ילד שלא ילדה לו, וכמובן היא מקבלת תפקיד של ניצבת(סתם לעמוד ולאכול ארוחות בחינם) מאח שלה, בלה-בלה, ובסוף היא מקבלת מחזור אחרי שהוא כבר נפסק כי היא כנראה בכל זאת תלד ילד ותממש את הפוטניציאל הנשי שלה במקום להיות ניצבת. כמה שטויות חמוצות בספר אחד וזה עוד "סופר שיודע לכתוב".
הדבר המעניין היחיד שבספר שנכתב ב-2014 ולא אי שם כשלא הייתה מודעות להטרדות מיניות ופדופיליה, זה שגברת נוגה הנבלנית מטרידה מינית את חבר של אבא וממששת אותו כשהוא בא לתקן לה את הדלת, שהיא בטוחה שכולם מתפעלים מהיופי שלה ומתכננת איך היא תשכב עם חרדי נשוי , אבל השיא הוא רגע בו נוגה רוחצת באמבטיה ילד חרדי מפגר בן 10 כשהוא ערום וגם היא ערומה, וגם כשהיא קונה שוט אמיתי כדי להצליף בילדים שמתגנבים לדירה שלה...מה לעזאזל עובר בראש של א.ב. יהושוע? מאמצע הספר ההתעסקות היא רק בדיאלוגים משעממים ושיחות יחסינו לאן...

» ביקורות נוספות של דריה פופרבקו
» ביקורות נוספות על ניצבת