shila1973

shila1973

בת 45 מAustin

הבלוג שלי: www.sharondekoning.net

טוואית משי ישראלית שבמקרה גם אוהבת ספרים.
וחוץ מלטוות חוטים מבהיקים לפקעת שבה יש לה כוונות להסתגר, היא תמיד משנה את דעתה לבסוף משום שהיא זוחלת חברותית ואוהבת לקרוא אנשים שיודעים לכתוב על רגשות וקצת מתקשים להביע אותם.
היא מעדיפה ספרים מאתגרים, מסובכים עם עלילה הנרקמת באיטיות ובנחישות כשל קורי עכביש. היא אוהבת להקריא לבתה את ביאליק לפני השינה ולשמוע את מתי כספי בעיקר שהיא עצובה.




» דירגה 176 ספרים
» כתבה 167 ביקורות
» יש ברשותה 268 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 5 שנים ו-4 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 3 שעות
» קיבלה 2360 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של shila1973

» מדף הספרים (4 מתוך 268)
» מדף הדירוגים (4 מתוך 176)
1.
מתקדם לאט אך בטוח.
שפה עשירה מאין כמוה!
התחלתי לקרוא לפני 3 שנים ו-3 חודשים
2.


התחלתי לקרוא לפני 5 שנים ו-3 חודשים
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 167 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

כששירתתי בצבא היה לי ידיד הומו. הכרתי אותו בבסיס והוא היה אחראי על הציוד במחסנים: שמיכות, מגבות ואפילו שימורים. כל שישי הי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אתמול


לאחר ביקור משפחתי אינטנסיבי בניו ג'רזי שנמשך שלושה ימים ובמהלכו למדתי רבות אודות השבט שלי, הגעתי למסקנה שההיסטוריה שלו א... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
שלשום


בשבת אחת דחק אבי את כולנו לחיפושית הלבנה ונסענו לים. בסלסלה הניחה אמי ביצים קשות, סנדוויצ׳ים עם גבינה צהובה ופלחי אבטיח. ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 ימים


אתמול כשסיימתי לחתוך את תפוחי האדמה והבטטות, לקלף את הבצל ולקטום את הגזר ומיד לאחר שפיזרתי עשר שיני שום מעל העוף בתוך שקי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני ארבעה שבועות


פעם ראיתי סרט ביוטיוב על תסמונת טורט. רציתי ללמוד עליה קצת יותר ולא להסתפק רק באמרותיה של הגברת ויקפדיה שפעמים רבות מסלפ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני ארבעה שבועות


חודש לפני חתונתנו שאלני חברי באיזה יעד אבחר לירח הדבש. לו כלל לא היה אכפת. הוא ממילא ביקר ברוב האתרים באירופה "ותאמיני לי, ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

זהו ספר מצוין, משובח ומרגש כל כך. אני אוהבת - וליתר דיוק, מעריצה, כן, ממש כך, מעריצה - את סגנון הכתיבה של אהרן אפלפלד, את השפה ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 10 שעות


האומנם בשל התפוח? מיכל הידידה שלי מהספרייה, נגשה והושיטה לי את הספרים בשם צוות הספרייה, בחרנו אותם עבורך. הם מדברים על חי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 17 שעות


מצחיק איך את יכולה ללמוד על כל מיני דברים שקרו בצד השני של העולם, אבל על עכו, זאת שהיתה שני מטר ממך בזמן שגדלת, שכשמתארים את... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שבוע


בחרתי לכתוב על סיפור אחד מתוך קובץ הסיפורים "סמוך ונראה" את הסיפור "שני תלמידי חכמים היו בעירנו". עגנון, ידוע במשיכתו באף א... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שבוע וחצי


מועמד ב short list של פרס ספיר. חביב המבקרים. חביב מבקרי "סימניה". ורק אני, למרות נסיונות הירואיים, לא הצלחתי לצלוח את הספר הזה. ה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שבוע וחצי


הספר הזה עוסק באחד סול נצרמן בן 45, קשיש לטעמו, בוגר מחנות הריכוז. הזמן הוא כ-16 שנים לאחר תום מלחמת העולם השניה ולנצרמן מקצו... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שבועיים


מתוך הפורומים:
טוקבקים על ביקורות ספרים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

1.
נכתב לפני 9 חודשים
הוא יושב במכוניתו הצרה אל מול ההגה ופניו מרוכזות, מכונסות בתפילה. הוא ממלמל כמה משפטים ועוצם את עיניו, פוקח אותן מדי פעם ושוב סוגר.
כשהוא מחייך לאביו המנופף לו מהקהל, החום הכהה שבאישוניו הופך לדבשי וחריצים קטנים נוצרים בקצוות עיניו. הוא מחליק ידו על שיערו הגלי ושוב מרצין.
הנמשים שעל גשר אפו קצת חיוורים, הפעם הוא חושש והדבר ניכר עליו על אף הניסיונות למגר פחדיו.
הוא עסוק בשגרה הרגילה: חגורת הבטיחות ראשית ולאחר מכן אטמי האוזניים, סידור כובע הגרב הלבן העשוי לייקרה המחליק בעדנה על פניו הנעריות, מכסה היטב את הראש והמצח ומותיר זוג עיניים נוקבות, אף כפתורי כמעט ושפתיים מלאות.
לבסוף, הוא מניח הקסדה על ראשו בעדינות אופיינית, מוודא שפניו מוגנים והראייה מקסימלית ומסמן לאנשיו לגלגל את הרכב לנקודת הפתיחה.
המולה רבה במתחם: טכנאים, מנהלים וצלמים המתעדים כל רגע. הקהל ביציע הופך להיות חסר סבלנות ומתחיל לשרוק ולגעוש, כבר כמעט מתחילים.
האור הירוק ניתן והמכוניות יוצאות לדרך, תוך דקה מתחילת האליפות מתרחשת תאונה בין שתי מכוניות מרוץ, הנהגים יוצאים מהרכב ללא פגע, קצת המומים ובעיקר מאוכזבים שנכפתה עליהם פרישה בשלב כל כך מוקדם של התחרות.
ההתנצחות נמשכת ביתר עוז והנה אנו כבר בסיבוב השישי, הבחור שלנו מוביל, הוא הראשון ומאחוריו דולק כוכב גרמני עולה; הוא מנסה ללחוץ על גיבורנו, לדחוק אותו מהמסלול אך זה האחרון מגביר מהירות ושומר על מקומו בקור רוח, ביציבות שלא תאמן.
לפתע, בעת סיבוב פינתי הוא מאבד שליטה על מכוניתו ומתרסק לתוך מחסום בטון. התאונה קטלנית.
מהירות רכבו עמדה על 218 ק"מ לשעה ולא היה לו שום סיכוי.
ייסורי גסיסתו נמשכים אך מספר שניות. הוא מזיז את ראשו ימינה ושמאלה באיטיות רבה, נדמה כאילו הסוללה שעד כה הייתה רותחת ובשיאה והניעה את גופו הקומפקטי לעבר הניצחון המיוחל, מתקררת.
אנשי רפואה מכתרים את המכונה המנותצת אך משום מה לא עושים דבר, ממתינים להוראות מגבוה, אולי לא מאמינים שזה קרה לגדול מכולם, לבלתי מנוצח שהצליח לכבוש באמצעות כשרונו הרב וכריזמה בלתי נדלית את מסלולי המרוצים.
לבסוף קרבים אליו, מנסרים פה ושם חלקים מהרכב על מנת לחלצו ממלכודת המוות.
שולים אותו בזהירות מתוך הקפסולה המתכתית.
הוא נראה כמו בובה חסרת חיים, כזאת שקושרים אל רכב ניסיוני המתנגש בקיר כדי לבדוק את מידת הפגיעה.
מניחים אותו על הארץ בזהירות, כמעט בקדושה ומתחילים לבדוק סימני חיים.
ניכרת תזוזה בלתי רצונית בכפות רגליו, הן רועדות קמעה למשך מספר שניות ולאחר מכן נותרות בפיסוק דומם.
אני זוכרת את היום כשאיירטון סנה נהרג.
הייתי בת עשרים והוא היה בן 37. כשראיתי אותו בחדשות חשבתי איך זה ייתכן שנתנו לנער בן 16 לנהוג במרוץ הגרנד פרי הנודע, האם להוריו לא הייתה מילה בעניין? הוא נראה כל כך מלא חיים אך עם זאת, ביישן וצנוע.
לא היה בו שמץ של שחצנות, אפילו לא על המסלול. הוא לא היה מאלה שחשבו שהכביש שייך לאבא שלהם אך היה שליטו הבלתי מעורער.
ואהבתי אותו. את הברזילאי הבלתי נדלה, המתוק. את אישיותו המתפרצת כמו קפאין מעורר באספרסו קצר.
אהבתיו, כי אמר שלא ידע לעשות משהו אחר, שלא יכול היה לעשות משהו אחר, שלא רצה כי אהב את האדרנלין כשטס על המסלול כפי שאני סופגת אותו בעת הכתיבה.
הוא דבק בעקרונותיו והאמין באל, על אף שזה האחרון לא שהה לתפילותיו.
אהב את הוריו ועזר לילדים מיעוטי יכולת.
סנה הבוער באש ויחד עם זאת אינו נשרף,
כך היה איירטון עבורי וכך גם יישאר, נצחי!
נכתב לפני שנה ו-2 חודשים
חתכתי אבוקדו לסלט.
התחלתי כמו שאני תמיד מתחילה: חציתי אותו לשניים בעזרת הסכין האדומה, החביבה עלי.
לקחתי את החצי הראשון ובאמצעות כף חפרתי במוך הירוק עד שהתקבלה סירה הפוכה.
ארגנתי אותה בצלחת וביצעתי בה חתכים שבחייהם ובמותם לא נפרדו.
הפרדתי אותם בעדינות זה מזה, משתדלת שלא למעוך את בשרו של הפרי הרך והתפניתי להתעסק עם החצי השני, המלא שבבסיסו גלעין בינוני.
ניסיתי לנתק את האחרון מביתו אך לא יכולתי לו, הוא לא הסכים לזוז ממקומו.
צבטתי אותו בקצות האצבעות וניסיתי לנעוץ ציפורניים אך הוא נשאר תקוע ואיתן בעמדתו.
גם הכף לא הצליחה לשכנעו לצאת על אף היותה עגולה, גדולה ומוכספת.
היא נגחה קלות באדמה סביבו, יוצרת שקערוריות ומקנה לו מרחב מחייה על מנת שגופו השמנמן יחלץ בקלות יתירה מהטריטוריה שלו אך ללא הועיל.
בעקשנות גדולה נותר על מקומו ולא הסכים לזוז אפילו מטר אחד.
ואז הבליחה מחשבה בראשי לנעוץ בו את הסכין האדומה החביבה עלי, זאת עם הלהב המתפצל לשניים ואף על פי שקליפתו קשה, תחדור חביבתי מבעד לאפידרמיס של גופו, תינעץ בו וכמו קורבן של ולאד המשפד, ינתק לנצח מביתו ויושלך כלאחר יד לפח.
וידעתי כי טמונה סכנה במהירות המופרזת בה חדר הרעיון לתוכי וכמו מגדת עתידות ראיתי התעסקות עם פלסטרים וכוהל 70% והרגשתי את עקצוץ הכאב עוד לפני שננעצה הסכין.
יכולתי למנוע את הטיפשות הקולוסאלית הזאת לו רק רציתי.

אבל לא רציתי.
על אף שידעתי כיצד זה ייגמר.
זאת ועוד, נעיצת הסכין נעשתה בכוונה רבה ובדייקנות.
נעלתי אצבעותי בחוזקה על ידית האחיזה כדי להתייצב והרחקתי את חודה מילימטרים ספורים מליבת הגלעין, ההתקפה היתה קטלנית כהכשת נחש.
הלהב חדר בעד שריונו של החרצן השחצן וגדע אותו לשניים, טס דרך הפרי הרך והקליפה הגבשושית ושיסף ללא רחם את הקמיצה, שקפצה מבהלה והחלה לדמם כמו חזיר שחוט על גבי השיש החלק.
הכאב היה כמו עקיצת יתוש חסר משמעות אך החתך עמוק, רחב ואדום כמו חיוך של ג׳וקר
אינו עוצר באדום וזורם כמו הגנגס ביום חורפי.
ואני מביטה בו מהופנטת וקרוב לוודאי שהייתי ממשיכה עוד דקות ארוכות לולא הופיעה במטבח פושעת בלונדינית וכחולת עין שהזעיקה חצי עולם, העירה את הבעל משנתו והתחילה לבכות בהיסטריה שצריך לקחת את אמא לבית החולים.

״זה סתם חתך״ התעוררתי מהאופוריה שלי בעצב ותלשתי נייר סופג מהגלגל וחבשתי את אצבעי וכמעט החלקתי על שלולית אדומה שנקוותה על רצפת העץ ולא הבנתי מהיכן נוצרו כתמי הדם שעיטרו את קרש החיתוך ואחרי שכל בני משפחתי רעשו וגעשו, קלטתי את דאלי ופיקאסו ו-ואן גוך שעשו על עצמם ניסויים לפני שניגשו אל הקנבס והחלטתי שזה לא משתלם.

נ.ב : לאצבעי שלום, על אף הנפיחות והחתך המכוער ובסיום שורות אלו היא שולחת גלי כאב למוח ומסמנת לו להיזהר מבחורה כמוני.

נ.ב שני: טיפ מצויין לחתוך אבוקדו
http://www.thekitchn.com/how-to-slice-an-avocado-cooking-lessons-from-the-kitchn-200500
נכתב לפני שנה ו-5 חודשים
היום, לאחר מסע נדנודים של כמעט שבוע לקחתי את ילדיי ״לצער בעלי חיים״ רק כדי לראות, עדיין לא לאמץ. הוא רוצה כלב, היא נגררת אחריו באשר ילך ואני חושבת שהטיפול בחיית מחמד יועיל לשניהם ואולי סופסוף גם יוכלו לקחת קצת אחריות על יצור חלש מהם.

המתקן ממוקם בפרוורי העיר, מרחק 40 דקות נסיעה ממקום מגורנו, קצת רחוק ולג׳י.פי.אס (ממין נקבה אם אתם מתעקשים) קצת קשה היה למצוא את נקודת הג׳י. היא חישבה מחדש מספר מסלולים והובילה אותי בבטחה לבר אופנוענים שנראו מאיימים במיוחד אך הסתבר שהם דווקא היו נחמדים מאוד ואחד מהם אפילו רצה את הטלפון של הבחור שקעקע את זרועי (״עבודת צבע יפה״! התרשם, ואני הרגשתי כמו במוסך לפחחות רכב).

לבסוף הגענו למקום, כולנו על אדרנלין גבוה ועשינו היכרות עם אנשים מקסימים שהובילו אותנו למחוז חפצנו: כלבים מגזע קטן, שלא גודל, לא מלכלך ולא משיל יותר מידי שיערות.
הלכנו לאורך הכלובים, מרובם בקעו נביחות עצבניות בטון גבוה.
צ׳יוואוות. הכלב הכי מעצבן בעולם שסובל מבטחון עצמי נמוך ושונא בערך את כולם. בתי הביטה בהם בבעתה, ״הם בטח נושכים״ סיכמה לכולנו את מה שכבר ידענו.
הגדול המשיך באי רצון עד הכלוב האחרון ואני חיכיתי להם באמצע הדרך, מציעה שנלך לבקר את הרועים הגרמנים, הדנים ושאר הנפילים.

לאחר 5 דקות של שקט, התקרבתי לראות על מה המהומה.
ששקט בד.כ, אני חושדת שזה השקט לפני הסערה ואמנם התקרבתי למקום שבו עמד בני ההמום והביט על כלוב שבו שכב היצור הכי אומלל בעולם.
גורה קטנה, מעורבת, עם זוג העיניים הכי הכי חומות ועצובות שראיתי בחיי ומצחיק שאכן ראיתי זוג כזה בעבר ולא ידעתי שקיים עוד עצב מהסוג הנדיר הזה.
מן סוג של אכזבה מהולה בייאוש מכל מי שבא איתה איי פעם במגע.
היא לא נבחה ולא ניסתה למצוא חן, לא אכלה ולא שיחקה.
וכל תכליתו של בכורי היתה כעת להוציאה מהכלוב וללטף אותה.
ביררתי לגבי התהליך ונודע לנו כי הגיעה זה עתה וכי ניתן להתחיל ב״חיברות״ להתוודע אל החיה ולראות אם יש חיבור.
נכנסנו עם אחד הפקחים שהוציאה מהכלוב בזהירות ומסרה לנו.
היא רעדה כעלה נידף, לפתה את בשרי בכפותיה והשפילה את מבטה, לא הצלחתי להרגיע אותה על אף שניסיתי.
גם קטנתי נחלה כישלון חרוץ והודיעה שהיא רוצה כלבלב נחמד יותר.
כשמסרתי אותה לידיו של בכורי, הוא התיישב על כסא והתחיל ללטפה בקצב איטי אך אחיד, מידי פעם לחש לה דבר מה לאוזנה שהזדקרה קלות ותוך פחות משתי דקות פסקו רעידותיה.
היא הרימה מעט את ראשה והיישירה בו מבט חום וכזה אנושי שהרגשתי עקצוצים בעיניים, תחבה בעדינות את אפה בשרוול הסוודר שלו ואני לא ידעתי מה לעשות עם הגוש שעלה לי בגרון.

It's a match,
חייך אלי בידענות המפקח ואני מיהרתי לשאול אם יוכלו לשמור לנו אותה לפחות ל 24 שעות כדי שאוכל להתייעץ עם הבעל שנמצא כעת באירופה והם אמרו שאם לא היו מתעניינים נוספים היום, היא תהיה לנו לבת משפחה.

אלוהים יודע כמה קשה היה לי להוציא את הבן משם. הוא לא עשה סצנות ולא השתולל אבל פניו הפכו להיות כפניה; נוגות וחסרות תקווה.
היה זה נורא לחוות זאת, בעיקר משום שאכזבתם של ילדיי היא רגעית ותוך דקות הם שוכחים את תשוקתם ופונים לדברים אחרים אך הפעם זה היה שונה.
העצב שלה דבק בו ועיניו המחייכות, הממזריות איבדו מזוהרן.

חזרנו הביתה, שלחתי את התמונות והמידע לאישי. הוא עשוי לענות בעוד שעה שכן נמצא בכנס. תוך חצי שעה התקשרו אלי מהמקלט לבע״ח. משפחה שבאה הביעה התעניינות בגורה, האם תרצו להתחיל בתהליך האימוץ או לוותר?

וויתרתי.
יהיו עוד, הבטחתי.
גם אבא צריך להיות חלק מההחלטה, קבעתי.
וקצת בתוככי תוכי, מתתי.

לא יודעת אם יהיו לי שוב כוחות נפש לחזור לשם; לא בגלל אותם כלבים ששורטים את הזכוכית ומייללים אלא בעיקר בגלל אלו שלא, שחודרים לך ללב רק עם המבט הזה, העוצמתי כל כך בייאושו.
נכתב לפני 3 שנים ו-11 חודשים
שחקנית בחסד ואישה חזקה מהרוח
לדור הצעיר זכורה מעצם אומרה: פ-ת-ו-ח
אך האם ידעתם שפעם, בגרמניה הישנה
היא היתה כמו שירלי טמפל קטנה?
ילדה יפה עם חיוך כובש ובטחון עצמי
שבימאים חשבו שזה לה טבע שני
ולאביה אמרו: ״יהודי כמוך, אנו אוהבים
הישאר פה, אין כמוך רבים״.
אך האב מאירצ׳ק כלל לא התפעל
אסף משפחתו ועלה לישראל
כך זכינו כולנו באחת ויחידה
והתרבות בישראל התעשרה, בזכותה
היום נפטרה, עזבה לאלתר
עצוב בלב, לי, היא תחסר
נכתב לפני 4 שנים ו-7 חודשים
פעם אחת, לפני בערך שנה; חיה לה תולעת משי קטנה.

היא חיה בארץ רחוקה מאוד מכאן, לא בישראל, מעבר לים.
היה לה בית קטן ומתוק, עץ תות על דשא ירוק, שמש טובה ומים צלולים, בעל אוהב
ושני ילדים.

ולא נודע כי בא אל קרבה, היא שמחה בחלקה והיתה חביבה; לכל מי ששאל נתנה תשובה
ומעולם לא חשבה להיות עצובה.

ויום אחד קצת לקראת האביב היא קיבלה הזמנה לביקור חביב, אצל חברתה תולעת המעיים שחזרה מטיול אצל פעוט בן שנתיים.
אותה התולעת אירחה בביתה את תולי, שהיה משמנה וסולתה,
של קהילת מדענים חשובה וכבודה, כזאת שרואים בערוץ המדע.

תולי הביט בה: ״נעים להכיר״ ותולעת חייכה חיוך קצת זהיר והרגישה פתאום שבטנה
מתהפכת ולמרות שישבה, רצתה כבר ללכת...

גם לתולי היתה הרגשה מוזרה, חליפת המשי נהייתה קצת צרה וקולו הצטרד והיה חם נורא....

תולעת חיפשה דרך מילוט בעיקר משום שהבינה פשוט, שתולי שישב לידה בצמוד, יודע לקרוא אותה בלי ניקוד.

ומבט אחד מעיניו העצובות העביר בה טלטלה כמו אלף חרצובות, שכלאו את ידיה, גופה וליבה ועשוה לפתע פתאום עצובה.

אז מיהרה התולעת הקטנה, גמגמה התנצלות ונעלמה בגינה, ממהרת חזרה לעץ התות, נכלמת ומבוישת כעלה מרוט.

ליבו של תולי החסיר פעימה, עליו למהר אחרי הקטנה שמא תעלם לעד מעימו ואיך אחר כך יסלח לעצמו?

אז עקב אחריה לעץ התות ומצאה ישובה וראשה שמוט, ליד פרח קטן וקודר, הוא זחל
לעברה והתחיל לדבר:
אני יכול בבקשה להיות לך לקצה, למקרה שאת תוהה מה אני רוצה?
להיות לך לעבר ואולי גם לעתיד ושנינו ביחד נהיה ארוכים תמיד?

התולעת הציצה מתוך החשיכה, נתנה לו חיבוק ואז חייכה: אני אוהבת אותך!

ומה אמר תולי ומה קרה אז
הסוף לסיפור עדיין לא הוכרז,
ורק הזמן יאמר האם תולי ותולעת יחיו אהבתם או ישאירוה גוועת...
נכתב לפני 5 שנים ו-1 חודשים
קבוצות קריאה:
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. ממתינים לי על המדף ציבורית 26 312 לפני 4 חודשים

» סך הכל 26 ספרים ב-1 רשימות.

הקוראים:


הביקורות האחרונות של shila1973 שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. הנערה מבוסטון / אניטה דיאמנט לאחר ביקור משפחתי אינטנסיב... המשך לקרוא ירי לפני 13 שעות
2. ימים מתחלפים / תמר פרמן אבניסן כששירתתי בצבא היה לי ידיד ה... המשך לקרוא עמיחי לפני 16 שעות
3. ימים מתחלפים / תמר פרמן אבניסן כששירתתי בצבא היה לי ידיד ה... המשך לקרוא תמי לפני 17 שעות
4. ימים מתחלפים / תמר פרמן אבניסן כששירתתי בצבא היה לי ידיד ה... המשך לקרוא אפרתי לפני 19 שעות
5. ימים מתחלפים / תמר פרמן אבניסן כששירתתי בצבא היה לי ידיד ה... המשך לקרוא לי יניני אתמול
6. ימים מתחלפים / תמר פרמן אבניסן כששירתתי בצבא היה לי ידיד ה... המשך לקרוא פרפר צהוב אתמול
7. ימים מתחלפים / תמר פרמן אבניסן כששירתתי בצבא היה לי ידיד ה... המשך לקרוא אברהם אתמול
8. ימים מתחלפים / תמר פרמן אבניסן כששירתתי בצבא היה לי ידיד ה... המשך לקרוא זלי אתמול
9. ימים מתחלפים / תמר פרמן אבניסן כששירתתי בצבא היה לי ידיד ה... המשך לקרוא מחשבות אתמול
10. הנערה מבוסטון / אניטה דיאמנט לאחר ביקור משפחתי אינטנסיב... המשך לקרוא לי יניני אתמול
11. הנערה מבוסטון / אניטה דיאמנט לאחר ביקור משפחתי אינטנסיב... המשך לקרוא אפרתי אתמול
12. הנערה מבוסטון / אניטה דיאמנט לאחר ביקור משפחתי אינטנסיב... המשך לקרוא אדמה אתמול
13. הנערה מבוסטון / אניטה דיאמנט לאחר ביקור משפחתי אינטנסיב... המשך לקרוא עמיחי אתמול
14. סדר היום - ספרית פועלים- סיפורת # / אריק ויאר בשבת אחת דחק אבי את כולנו לח... המשך לקרוא אדמה אתמול
15. סיפורים בלתי רצוניים / אורלי קסטל-בלום פעם ראיתי סרט ביוטיוב על תס... המשך לקרוא Mira שלשום
16. הנערה מבוסטון / אניטה דיאמנט לאחר ביקור משפחתי אינטנסיב... המשך לקרוא נינה שלשום
17. הנערה מבוסטון / אניטה דיאמנט לאחר ביקור משפחתי אינטנסיב... המשך לקרוא זלי שלשום
18. הנערה מבוסטון / אניטה דיאמנט לאחר ביקור משפחתי אינטנסיב... המשך לקרוא גלית שלשום
19. סדר היום - ספרית פועלים- סיפורת # / אריק ויאר בשבת אחת דחק אבי את כולנו לח... המשך לקרוא גלית שלשום
20. הנערה מבוסטון / אניטה דיאמנט לאחר ביקור משפחתי אינטנסיב... המשך לקרוא מחשבות שלשום
21. הנערה מבוסטון / אניטה דיאמנט לאחר ביקור משפחתי אינטנסיב... המשך לקרוא אברהם שלשום
22. הנערה מבוסטון / אניטה דיאמנט לאחר ביקור משפחתי אינטנסיב... המשך לקרוא אסתר שלשום
23. סדר היום - ספרית פועלים- סיפורת # / אריק ויאר בשבת אחת דחק אבי את כולנו לח... המשך לקרוא סוריקטה שלשום
24. סדר היום - ספרית פועלים- סיפורת # / אריק ויאר בשבת אחת דחק אבי את כולנו לח... המשך לקרוא רץ לפני 3 ימים
25. סדר היום - ספרית פועלים- סיפורת # / אריק ויאר בשבת אחת דחק אבי את כולנו לח... המשך לקרוא Pulp_Fiction לפני 3 ימים
26. סדר היום - ספרית פועלים- סיפורת # / אריק ויאר בשבת אחת דחק אבי את כולנו לח... המשך לקרוא עמיחי לפני 3 ימים
27. סדר היום - ספרית פועלים- סיפורת # / אריק ויאר בשבת אחת דחק אבי את כולנו לח... המשך לקרוא שין שין לפני 3 ימים
28. סדר היום - ספרית פועלים- סיפורת # / אריק ויאר בשבת אחת דחק אבי את כולנו לח... המשך לקרוא תמי לפני 3 ימים
29. סדר היום - ספרית פועלים- סיפורת # / אריק ויאר בשבת אחת דחק אבי את כולנו לח... המשך לקרוא מחשבות לפני 4 ימים
30. סדר היום - ספרית פועלים- סיפורת # / אריק ויאר בשבת אחת דחק אבי את כולנו לח... המשך לקרוא אברהם לפני 4 ימים
31. ארמון הקרח - ספריה לעם #232 / טאריי וסוס חודש לפני חתונתנו שאלני חבר... המשך לקרוא אודי לפני 5 ימים
32. ארמון הקרח - ספריה לעם #232 / טאריי וסוס חודש לפני חתונתנו שאלני חבר... המשך לקרוא Mira לפני 5 ימים
33. סיפורים בלתי רצוניים / אורלי קסטל-בלום פעם ראיתי סרט ביוטיוב על תס... המשך לקרוא סנטו לפני ארבעה שבועות
34. גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, עגנון, ברנר, מערכות-יחסים / חיים באר אתמול כשסיימתי לחתוך את תפו... המשך לקרוא סנטו לפני ארבעה שבועות
35. גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, עגנון, ברנר, מערכות-יחסים / חיים באר אתמול כשסיימתי לחתוך את תפו... המשך לקרוא אירית לפני ארבעה שבועות
36. גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, עגנון, ברנר, מערכות-יחסים / חיים באר אתמול כשסיימתי לחתוך את תפו... המשך לקרוא תומריקו לפני ארבעה שבועות
37. גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, עגנון, ברנר, מערכות-יחסים / חיים באר אתמול כשסיימתי לחתוך את תפו... המשך לקרוא רץ לפני ארבעה שבועות
38. ממה עשוי התפוח - שש שיחות על כתיבה ועל אהבה, על רגשי אשמה ותענוגות אחרים / עמוס עוז סוף כל סוף אינני היחידה! אי... המשך לקרוא Mira לפני ארבעה שבועות
39. גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, עגנון, ברנר, מערכות-יחסים / חיים באר אתמול כשסיימתי לחתוך את תפו... המשך לקרוא אדמה לפני ארבעה שבועות
40. סיפורים בלתי רצוניים / אורלי קסטל-בלום פעם ראיתי סרט ביוטיוב על תס... המשך לקרוא אדמה לפני ארבעה שבועות
41. גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, עגנון, ברנר, מערכות-יחסים / חיים באר אתמול כשסיימתי לחתוך את תפו... המשך לקרוא נעמי לפני ארבעה שבועות
42. גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, עגנון, ברנר, מערכות-יחסים / חיים באר אתמול כשסיימתי לחתוך את תפו... המשך לקרוא אברהם לפני ארבעה שבועות
43. גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, עגנון, ברנר, מערכות-יחסים / חיים באר אתמול כשסיימתי לחתוך את תפו... המשך לקרוא עמיחי לפני ארבעה שבועות
44. סיפורים בלתי רצוניים / אורלי קסטל-בלום פעם ראיתי סרט ביוטיוב על תס... המשך לקרוא לי יניני לפני ארבעה שבועות
45. סיפורים בלתי רצוניים / אורלי קסטל-בלום פעם ראיתי סרט ביוטיוב על תס... המשך לקרוא רץ לפני ארבעה שבועות
46. גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, עגנון, ברנר, מערכות-יחסים / חיים באר אתמול כשסיימתי לחתוך את תפו... המשך לקרוא תמי לפני ארבעה שבועות
47. גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, עגנון, ברנר, מערכות-יחסים / חיים באר אתמול כשסיימתי לחתוך את תפו... המשך לקרוא פרפר צהוב לפני ארבעה שבועות
48. גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, עגנון, ברנר, מערכות-יחסים / חיים באר אתמול כשסיימתי לחתוך את תפו... המשך לקרוא גלית לפני ארבעה שבועות
49. גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, עגנון, ברנר, מערכות-יחסים / חיים באר אתמול כשסיימתי לחתוך את תפו... המשך לקרוא מחשבות לפני ארבעה שבועות
50. סיפורים בלתי רצוניים / אורלי קסטל-בלום פעם ראיתי סרט ביוטיוב על תס... המשך לקרוא ירי לפני ארבעה שבועות



©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ