shila1973

shila1973

בת 44 מAustin

הבלוג שלי: www.sharondekoning.net

טוואית משי ישראלית שבמקרה גם אוהבת ספרים.
וחוץ מלטוות חוטים מבהיקים לפקעת שבה יש לה כוונות להסתגר, היא תמיד משנה את דעתה לבסוף משום שהיא זוחלת חברותית ואוהבת לקרוא אנשים שיודעים לכתוב על רגשות וקצת מתקשים להביע אותם.
היא מעדיפה ספרים מאתגרים, מסובכים עם עלילה הנרקמת באיטיות ובנחישות כשל קורי עכביש. היא אוהבת להקריא לבתה את ביאליק לפני השינה ולשמוע את מתי כספי בעיקר שהיא עצובה.




» דירגה 166 ספרים
» כתבה 159 ביקורות
» יש ברשותה 260 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 5 שנים ו-1 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 10 שעות
» קיבלה 2258 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של shila1973

» מדף הספרים (4 מתוך 260)
» מדף הדירוגים (4 מתוך 166)
1.

תמול שלשום
שי עגנון
מתקדם לאט אך בטוח.
שפה עשירה מאין כמוה!
התחלתי לקרוא לפני 3 שנים ו-1 חודשים
2.


התחלתי לקרוא לפני 5 שנים ו-1 חודשים
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 159 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

"חודה מידך, דאמאז אן הירן. וויר זיין ביינה אין תל אפיף. הט טמפרטור באוטן איס: דרי-אן-טווינטך חרדה הייל לקר ויר! ווי ונסן יול... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
שלשום


אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מתפעלת חברתי מהפוסטר העצום התלוי לאורך הקיר הימני בחנות המפונפנת של ״נספרסו״ באזור הדומיין הי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שבוע וחצי


ביום בהיר אחד הציג המחנך בכיתתנו נערה זרה. עולה חדשה מטהרן, כך אמר ושמה שרונה. מכיוון ששמה היה זהה לשלי וגם היא היתה גבוהה... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני ארבעה שבועות


הבת שלי החלה להתעניין בקבוצת מאובנים עצומה של יצורים שנעלמו מעולמנו. היא מביאה ספרים מהספרייה, מבקשת ממני להוריד לה סרטי... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


ישנו חלום מוזר החוזר על עצמו ואני יודעת שלא יניח לי עד שלא אממשו. זה מעין סיוט למעשה וכל פעם באותה ווריאציה. שעת בין ערביי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


כל אימת שסבי וסבתי היו רבים ביניהם יכולת לדמיין ברד ואש יורדים מין השמיים. הביטוי: All Hell Breaks Loose היה נכון לגביהם. כלומר, הא... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

טיפה מרוח אבל בסדר. עורך טוב היה פוטר את הבעיה.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני ארבעה שבועות


מי שקרא את ליצני החצר של דגן זוכר כיצד ארבעה שרדו בזכות היותר צוות הבידור היהודי של מאיור קוהל הגדול במחנה הריכוז. עתה לפנ... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


הר הנגב, בקעת אבו טרייפה, אדי החום שעולים מהדרך הגרוסה באבנים לבנות עוטפות את הרכב שלי. אני נוסע באיטיות, מרגיש את הגלגלים ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


הספר שלפנינו עוסק בשלושה: ביאליק, ברנר, עגנון והיחסים ביניהם. ביאליק נולד ב-1873, ברנר ב-1881 ועגנון ב-1887. כשהספר מתחיל במפגש בי... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


ספר מ ר ת ק!! סיפור על חיי נישואים של גורדוייל, בחור וינאי, יהודי, כנוע ובעל סבלנות יוצאת מן בכלל, עם הברונית תיאה, בחורה מיו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


היא רואה את כל היופי המתפרץ של החיים מסביב. הוא רואה את הדמדומים ואת הגוויעה האכזרית הצפויה לכל יופי באשר הוא. רק עוד רגע, ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודשיים


מתוך הפורומים:
טוקבקים על ביקורות ספרים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

1.
נכתב לפני 7 חודשים
הוא יושב במכוניתו הצרה אל מול ההגה ופניו מרוכזות, מכונסות בתפילה. הוא ממלמל כמה משפטים ועוצם את עיניו, פוקח אותן מדי פעם ושוב סוגר.
כשהוא מחייך לאביו המנופף לו מהקהל, החום הכהה שבאישוניו הופך לדבשי וחריצים קטנים נוצרים בקצוות עיניו. הוא מחליק ידו על שיערו הגלי ושוב מרצין.
הנמשים שעל גשר אפו קצת חיוורים, הפעם הוא חושש והדבר ניכר עליו על אף הניסיונות למגר פחדיו.
הוא עסוק בשגרה הרגילה: חגורת הבטיחות ראשית ולאחר מכן אטמי האוזניים, סידור כובע הגרב הלבן העשוי לייקרה המחליק בעדנה על פניו הנעריות, מכסה היטב את הראש והמצח ומותיר זוג עיניים נוקבות, אף כפתורי כמעט ושפתיים מלאות.
לבסוף, הוא מניח הקסדה על ראשו בעדינות אופיינית, מוודא שפניו מוגנים והראייה מקסימלית ומסמן לאנשיו לגלגל את הרכב לנקודת הפתיחה.
המולה רבה במתחם: טכנאים, מנהלים וצלמים המתעדים כל רגע. הקהל ביציע הופך להיות חסר סבלנות ומתחיל לשרוק ולגעוש, כבר כמעט מתחילים.
האור הירוק ניתן והמכוניות יוצאות לדרך, תוך דקה מתחילת האליפות מתרחשת תאונה בין שתי מכוניות מרוץ, הנהגים יוצאים מהרכב ללא פגע, קצת המומים ובעיקר מאוכזבים שנכפתה עליהם פרישה בשלב כל כך מוקדם של התחרות.
ההתנצחות נמשכת ביתר עוז והנה אנו כבר בסיבוב השישי, הבחור שלנו מוביל, הוא הראשון ומאחוריו דולק כוכב גרמני עולה; הוא מנסה ללחוץ על גיבורנו, לדחוק אותו מהמסלול אך זה האחרון מגביר מהירות ושומר על מקומו בקור רוח, ביציבות שלא תאמן.
לפתע, בעת סיבוב פינתי הוא מאבד שליטה על מכוניתו ומתרסק לתוך מחסום בטון. התאונה קטלנית.
מהירות רכבו עמדה על 218 ק"מ לשעה ולא היה לו שום סיכוי.
ייסורי גסיסתו נמשכים אך מספר שניות. הוא מזיז את ראשו ימינה ושמאלה באיטיות רבה, נדמה כאילו הסוללה שעד כה הייתה רותחת ובשיאה והניעה את גופו הקומפקטי לעבר הניצחון המיוחל, מתקררת.
אנשי רפואה מכתרים את המכונה המנותצת אך משום מה לא עושים דבר, ממתינים להוראות מגבוה, אולי לא מאמינים שזה קרה לגדול מכולם, לבלתי מנוצח שהצליח לכבוש באמצעות כשרונו הרב וכריזמה בלתי נדלית את מסלולי המרוצים.
לבסוף קרבים אליו, מנסרים פה ושם חלקים מהרכב על מנת לחלצו ממלכודת המוות.
שולים אותו בזהירות מתוך הקפסולה המתכתית.
הוא נראה כמו בובה חסרת חיים, כזאת שקושרים אל רכב ניסיוני המתנגש בקיר כדי לבדוק את מידת הפגיעה.
מניחים אותו על הארץ בזהירות, כמעט בקדושה ומתחילים לבדוק סימני חיים.
ניכרת תזוזה בלתי רצונית בכפות רגליו, הן רועדות קמעה למשך מספר שניות ולאחר מכן נותרות בפיסוק דומם.
אני זוכרת את היום כשאיירטון סנה נהרג.
הייתי בת עשרים והוא היה בן 37. כשראיתי אותו בחדשות חשבתי איך זה ייתכן שנתנו לנער בן 16 לנהוג במרוץ הגרנד פרי הנודע, האם להוריו לא הייתה מילה בעניין? הוא נראה כל כך מלא חיים אך עם זאת, ביישן וצנוע.
לא היה בו שמץ של שחצנות, אפילו לא על המסלול. הוא לא היה מאלה שחשבו שהכביש שייך לאבא שלהם אך היה שליטו הבלתי מעורער.
ואהבתי אותו. את הברזילאי הבלתי נדלה, המתוק. את אישיותו המתפרצת כמו קפאין מעורר באספרסו קצר.
אהבתיו, כי אמר שלא ידע לעשות משהו אחר, שלא יכול היה לעשות משהו אחר, שלא רצה כי אהב את האדרנלין כשטס על המסלול כפי שאני סופגת אותו בעת הכתיבה.
הוא דבק בעקרונותיו והאמין באל, על אף שזה האחרון לא שהה לתפילותיו.
אהב את הוריו ועזר לילדים מיעוטי יכולת.
סנה הבוער באש ויחד עם זאת אינו נשרף,
כך היה איירטון עבורי וכך גם יישאר, נצחי!
נכתב לפני שנה
חתכתי אבוקדו לסלט.
התחלתי כמו שאני תמיד מתחילה: חציתי אותו לשניים בעזרת הסכין האדומה, החביבה עלי.
לקחתי את החצי הראשון ובאמצעות כף חפרתי במוך הירוק עד שהתקבלה סירה הפוכה.
ארגנתי אותה בצלחת וביצעתי בה חתכים שבחייהם ובמותם לא נפרדו.
הפרדתי אותם בעדינות זה מזה, משתדלת שלא למעוך את בשרו של הפרי הרך והתפניתי להתעסק עם החצי השני, המלא שבבסיסו גלעין בינוני.
ניסיתי לנתק את האחרון מביתו אך לא יכולתי לו, הוא לא הסכים לזוז ממקומו.
צבטתי אותו בקצות האצבעות וניסיתי לנעוץ ציפורניים אך הוא נשאר תקוע ואיתן בעמדתו.
גם הכף לא הצליחה לשכנעו לצאת על אף היותה עגולה, גדולה ומוכספת.
היא נגחה קלות באדמה סביבו, יוצרת שקערוריות ומקנה לו מרחב מחייה על מנת שגופו השמנמן יחלץ בקלות יתירה מהטריטוריה שלו אך ללא הועיל.
בעקשנות גדולה נותר על מקומו ולא הסכים לזוז אפילו מטר אחד.
ואז הבליחה מחשבה בראשי לנעוץ בו את הסכין האדומה החביבה עלי, זאת עם הלהב המתפצל לשניים ואף על פי שקליפתו קשה, תחדור חביבתי מבעד לאפידרמיס של גופו, תינעץ בו וכמו קורבן של ולאד המשפד, ינתק לנצח מביתו ויושלך כלאחר יד לפח.
וידעתי כי טמונה סכנה במהירות המופרזת בה חדר הרעיון לתוכי וכמו מגדת עתידות ראיתי התעסקות עם פלסטרים וכוהל 70% והרגשתי את עקצוץ הכאב עוד לפני שננעצה הסכין.
יכולתי למנוע את הטיפשות הקולוסאלית הזאת לו רק רציתי.

אבל לא רציתי.
על אף שידעתי כיצד זה ייגמר.
זאת ועוד, נעיצת הסכין נעשתה בכוונה רבה ובדייקנות.
נעלתי אצבעותי בחוזקה על ידית האחיזה כדי להתייצב והרחקתי את חודה מילימטרים ספורים מליבת הגלעין, ההתקפה היתה קטלנית כהכשת נחש.
הלהב חדר בעד שריונו של החרצן השחצן וגדע אותו לשניים, טס דרך הפרי הרך והקליפה הגבשושית ושיסף ללא רחם את הקמיצה, שקפצה מבהלה והחלה לדמם כמו חזיר שחוט על גבי השיש החלק.
הכאב היה כמו עקיצת יתוש חסר משמעות אך החתך עמוק, רחב ואדום כמו חיוך של ג׳וקר
אינו עוצר באדום וזורם כמו הגנגס ביום חורפי.
ואני מביטה בו מהופנטת וקרוב לוודאי שהייתי ממשיכה עוד דקות ארוכות לולא הופיעה במטבח פושעת בלונדינית וכחולת עין שהזעיקה חצי עולם, העירה את הבעל משנתו והתחילה לבכות בהיסטריה שצריך לקחת את אמא לבית החולים.

״זה סתם חתך״ התעוררתי מהאופוריה שלי בעצב ותלשתי נייר סופג מהגלגל וחבשתי את אצבעי וכמעט החלקתי על שלולית אדומה שנקוותה על רצפת העץ ולא הבנתי מהיכן נוצרו כתמי הדם שעיטרו את קרש החיתוך ואחרי שכל בני משפחתי רעשו וגעשו, קלטתי את דאלי ופיקאסו ו-ואן גוך שעשו על עצמם ניסויים לפני שניגשו אל הקנבס והחלטתי שזה לא משתלם.

נ.ב : לאצבעי שלום, על אף הנפיחות והחתך המכוער ובסיום שורות אלו היא שולחת גלי כאב למוח ומסמנת לו להיזהר מבחורה כמוני.

נ.ב שני: טיפ מצויין לחתוך אבוקדו
http://www.thekitchn.com/how-to-slice-an-avocado-cooking-lessons-from-the-kitchn-200500
נכתב לפני שנה ו-3 חודשים
היום, לאחר מסע נדנודים של כמעט שבוע לקחתי את ילדיי ״לצער בעלי חיים״ רק כדי לראות, עדיין לא לאמץ. הוא רוצה כלב, היא נגררת אחריו באשר ילך ואני חושבת שהטיפול בחיית מחמד יועיל לשניהם ואולי סופסוף גם יוכלו לקחת קצת אחריות על יצור חלש מהם.

המתקן ממוקם בפרוורי העיר, מרחק 40 דקות נסיעה ממקום מגורנו, קצת רחוק ולג׳י.פי.אס (ממין נקבה אם אתם מתעקשים) קצת קשה היה למצוא את נקודת הג׳י. היא חישבה מחדש מספר מסלולים והובילה אותי בבטחה לבר אופנוענים שנראו מאיימים במיוחד אך הסתבר שהם דווקא היו נחמדים מאוד ואחד מהם אפילו רצה את הטלפון של הבחור שקעקע את זרועי (״עבודת צבע יפה״! התרשם, ואני הרגשתי כמו במוסך לפחחות רכב).

לבסוף הגענו למקום, כולנו על אדרנלין גבוה ועשינו היכרות עם אנשים מקסימים שהובילו אותנו למחוז חפצנו: כלבים מגזע קטן, שלא גודל, לא מלכלך ולא משיל יותר מידי שיערות.
הלכנו לאורך הכלובים, מרובם בקעו נביחות עצבניות בטון גבוה.
צ׳יוואוות. הכלב הכי מעצבן בעולם שסובל מבטחון עצמי נמוך ושונא בערך את כולם. בתי הביטה בהם בבעתה, ״הם בטח נושכים״ סיכמה לכולנו את מה שכבר ידענו.
הגדול המשיך באי רצון עד הכלוב האחרון ואני חיכיתי להם באמצע הדרך, מציעה שנלך לבקר את הרועים הגרמנים, הדנים ושאר הנפילים.

לאחר 5 דקות של שקט, התקרבתי לראות על מה המהומה.
ששקט בד.כ, אני חושדת שזה השקט לפני הסערה ואמנם התקרבתי למקום שבו עמד בני ההמום והביט על כלוב שבו שכב היצור הכי אומלל בעולם.
גורה קטנה, מעורבת, עם זוג העיניים הכי הכי חומות ועצובות שראיתי בחיי ומצחיק שאכן ראיתי זוג כזה בעבר ולא ידעתי שקיים עוד עצב מהסוג הנדיר הזה.
מן סוג של אכזבה מהולה בייאוש מכל מי שבא איתה איי פעם במגע.
היא לא נבחה ולא ניסתה למצוא חן, לא אכלה ולא שיחקה.
וכל תכליתו של בכורי היתה כעת להוציאה מהכלוב וללטף אותה.
ביררתי לגבי התהליך ונודע לנו כי הגיעה זה עתה וכי ניתן להתחיל ב״חיברות״ להתוודע אל החיה ולראות אם יש חיבור.
נכנסנו עם אחד הפקחים שהוציאה מהכלוב בזהירות ומסרה לנו.
היא רעדה כעלה נידף, לפתה את בשרי בכפותיה והשפילה את מבטה, לא הצלחתי להרגיע אותה על אף שניסיתי.
גם קטנתי נחלה כישלון חרוץ והודיעה שהיא רוצה כלבלב נחמד יותר.
כשמסרתי אותה לידיו של בכורי, הוא התיישב על כסא והתחיל ללטפה בקצב איטי אך אחיד, מידי פעם לחש לה דבר מה לאוזנה שהזדקרה קלות ותוך פחות משתי דקות פסקו רעידותיה.
היא הרימה מעט את ראשה והיישירה בו מבט חום וכזה אנושי שהרגשתי עקצוצים בעיניים, תחבה בעדינות את אפה בשרוול הסוודר שלו ואני לא ידעתי מה לעשות עם הגוש שעלה לי בגרון.

It's a match,
חייך אלי בידענות המפקח ואני מיהרתי לשאול אם יוכלו לשמור לנו אותה לפחות ל 24 שעות כדי שאוכל להתייעץ עם הבעל שנמצא כעת באירופה והם אמרו שאם לא היו מתעניינים נוספים היום, היא תהיה לנו לבת משפחה.

אלוהים יודע כמה קשה היה לי להוציא את הבן משם. הוא לא עשה סצנות ולא השתולל אבל פניו הפכו להיות כפניה; נוגות וחסרות תקווה.
היה זה נורא לחוות זאת, בעיקר משום שאכזבתם של ילדיי היא רגעית ותוך דקות הם שוכחים את תשוקתם ופונים לדברים אחרים אך הפעם זה היה שונה.
העצב שלה דבק בו ועיניו המחייכות, הממזריות איבדו מזוהרן.

חזרנו הביתה, שלחתי את התמונות והמידע לאישי. הוא עשוי לענות בעוד שעה שכן נמצא בכנס. תוך חצי שעה התקשרו אלי מהמקלט לבע״ח. משפחה שבאה הביעה התעניינות בגורה, האם תרצו להתחיל בתהליך האימוץ או לוותר?

וויתרתי.
יהיו עוד, הבטחתי.
גם אבא צריך להיות חלק מההחלטה, קבעתי.
וקצת בתוככי תוכי, מתתי.

לא יודעת אם יהיו לי שוב כוחות נפש לחזור לשם; לא בגלל אותם כלבים ששורטים את הזכוכית ומייללים אלא בעיקר בגלל אלו שלא, שחודרים לך ללב רק עם המבט הזה, העוצמתי כל כך בייאושו.
נכתב לפני 3 שנים ו-9 חודשים
שחקנית בחסד ואישה חזקה מהרוח
לדור הצעיר זכורה מעצם אומרה: פ-ת-ו-ח
אך האם ידעתם שפעם, בגרמניה הישנה
היא היתה כמו שירלי טמפל קטנה?
ילדה יפה עם חיוך כובש ובטחון עצמי
שבימאים חשבו שזה לה טבע שני
ולאביה אמרו: ״יהודי כמוך, אנו אוהבים
הישאר פה, אין כמוך רבים״.
אך האב מאירצ׳ק כלל לא התפעל
אסף משפחתו ועלה לישראל
כך זכינו כולנו באחת ויחידה
והתרבות בישראל התעשרה, בזכותה
היום נפטרה, עזבה לאלתר
עצוב בלב, לי, היא תחסר
נכתב לפני 4 שנים ו-5 חודשים
פעם אחת, לפני בערך שנה; חיה לה תולעת משי קטנה.

היא חיה בארץ רחוקה מאוד מכאן, לא בישראל, מעבר לים.
היה לה בית קטן ומתוק, עץ תות על דשא ירוק, שמש טובה ומים צלולים, בעל אוהב
ושני ילדים.

ולא נודע כי בא אל קרבה, היא שמחה בחלקה והיתה חביבה; לכל מי ששאל נתנה תשובה
ומעולם לא חשבה להיות עצובה.

ויום אחד קצת לקראת האביב היא קיבלה הזמנה לביקור חביב, אצל חברתה תולעת המעיים שחזרה מטיול אצל פעוט בן שנתיים.
אותה התולעת אירחה בביתה את תולי, שהיה משמנה וסולתה,
של קהילת מדענים חשובה וכבודה, כזאת שרואים בערוץ המדע.

תולי הביט בה: ״נעים להכיר״ ותולעת חייכה חיוך קצת זהיר והרגישה פתאום שבטנה
מתהפכת ולמרות שישבה, רצתה כבר ללכת...

גם לתולי היתה הרגשה מוזרה, חליפת המשי נהייתה קצת צרה וקולו הצטרד והיה חם נורא....

תולעת חיפשה דרך מילוט בעיקר משום שהבינה פשוט, שתולי שישב לידה בצמוד, יודע לקרוא אותה בלי ניקוד.

ומבט אחד מעיניו העצובות העביר בה טלטלה כמו אלף חרצובות, שכלאו את ידיה, גופה וליבה ועשוה לפתע פתאום עצובה.

אז מיהרה התולעת הקטנה, גמגמה התנצלות ונעלמה בגינה, ממהרת חזרה לעץ התות, נכלמת ומבוישת כעלה מרוט.

ליבו של תולי החסיר פעימה, עליו למהר אחרי הקטנה שמא תעלם לעד מעימו ואיך אחר כך יסלח לעצמו?

אז עקב אחריה לעץ התות ומצאה ישובה וראשה שמוט, ליד פרח קטן וקודר, הוא זחל
לעברה והתחיל לדבר:
אני יכול בבקשה להיות לך לקצה, למקרה שאת תוהה מה אני רוצה?
להיות לך לעבר ואולי גם לעתיד ושנינו ביחד נהיה ארוכים תמיד?

התולעת הציצה מתוך החשיכה, נתנה לו חיבוק ואז חייכה: אני אוהבת אותך!

ומה אמר תולי ומה קרה אז
הסוף לסיפור עדיין לא הוכרז,
ורק הזמן יאמר האם תולי ותולעת יחיו אהבתם או ישאירוה גוועת...
נכתב לפני 4 שנים ו-11 חודשים
קבוצות קריאה:
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. ממתינים לי על המדף ציבורית 26 298 לפני חודשיים

» סך הכל 26 ספרים ב-1 רשימות.

הקוראים:


הביקורות האחרונות של shila1973 שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא אלון דה אלפרט לפני 20 שעות
2. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא מירית לפני 21 שעות
3. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא Tobby אתמול
4. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא מיכאל אתמול
5. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא ירי אתמול
6. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא לי יניני אתמול
7. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא אירית אתמול
8. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא אדמה אתמול
9. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא נינה אתמול
10. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא תמי אתמול
11. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא דקלה אתמול
12. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא עמיחי אתמול
13. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא מחשבות שלשום
14. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא רץ שלשום
15. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא michalro שלשום
16. מיכאלה / מירה מגן "חודה מידך, דאמאז אן הירן. ו... המשך לקרוא אַסְיָה שלשום
17. על סוף הבדידות / בנדיקט וֶלְס ״אני רוצה את ה-אוקולוס רי... המשך לקרוא נועה הולצר לפני 3 ימים
18. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא נעמה לפני 3 ימים
19. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא michalro לפני 4 ימים
20. קווי מתאר - Outline - סדרה לספרות יפה # / רייצ'ל קאסק כאחת שמתעניינת בספרות וכתי... המשך לקרוא אריק לפני 6 ימים
21. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא עמיחי לפני שבוע וחצי
22. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא רץ לפני שבוע וחצי
23. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא אַסְיָה לפני שבוע וחצי
24. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא אנקה לפני שבוע וחצי
25. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא זלי לפני שבוע וחצי
26. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא יוֹסֵף לפני שבוע וחצי
27. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא ירי לפני שבוע וחצי
28. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא אדמה לפני שבוע וחצי
29. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא לי יניני לפני שבוע וחצי
30. המכתב הגנוב ואחרים - סיפורים [1] / אדגר אלן פו אודה ואתוודה, כמו לכל אדם מן... המשך לקרוא tuvia לפני שבוע וחצי
31. שתיים דובים - ספריה לעם #673 / מאיר שלו שתיים דובים חיכה בסבלנות אי... המשך לקרוא tuvia לפני שבוע וחצי
32. הבלתי נראים / רוי יקובסן ישראל בקיץ. הגיהנום מתחיל כ... המשך לקרוא tuvia לפני שבוע וחצי
33. עיר של נשים - מתולדות השואה / דייוויד גילהם בשנות העשרים שלי, כשהחלטתי ... המשך לקרוא tuvia לפני שבוע וחצי
34. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא סקאוט לפני שבוע וחצי
35. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא תמי לפני שבוע וחצי
36. ציפורי גשם / קלריסה גונאוון אוי תסתכלי כמה שהוא מהמם!! מ... המשך לקרוא מחשבות לפני שבוע וחצי
37. החקלאי / רגב הרוש עד כמה מרגשת העובדה, מ-1 עד 10 ... המשך לקרוא נועה הולצר לפני שלושה שבועות
38. שתיקה פרסית / שרה אהרוני ביום בהיר אחד הציג המחנך בכ... המשך לקרוא Mira לפני שלושה שבועות
39. שתיקה פרסית / שרה אהרוני ביום בהיר אחד הציג המחנך בכ... המשך לקרוא michalro לפני ארבעה שבועות
40. כרוניקה של מוות ידוע מראש - מחודש 2015 / גבריאל גרסיה מארקס ישנו חלום מוזר החוזר על עצמ... המשך לקרוא צילה לפני ארבעה שבועות
41. בגנו של עוג - סדרה לספרות יפה # / לילה סלימאני אני מורידה בפניה את הכובע. ... המשך לקרוא נתי לפני ארבעה שבועות
42. המנהרה - הספריה החדשה # / אברהם ב. יהושע הבת שלי החלה להתעניין בקבוצ... המשך לקרוא וונדי פן לפני ארבעה שבועות
43. שתיקה פרסית / שרה אהרוני ביום בהיר אחד הציג המחנך בכ... המשך לקרוא רץ לפני ארבעה שבועות
44. שתיקה פרסית / שרה אהרוני ביום בהיר אחד הציג המחנך בכ... המשך לקרוא יוֹסֵף לפני ארבעה שבועות
45. שתיקה פרסית / שרה אהרוני ביום בהיר אחד הציג המחנך בכ... המשך לקרוא Phi לפני ארבעה שבועות
46. שתיקה פרסית / שרה אהרוני ביום בהיר אחד הציג המחנך בכ... המשך לקרוא גלית לפני ארבעה שבועות
47. שתיקה פרסית / שרה אהרוני ביום בהיר אחד הציג המחנך בכ... המשך לקרוא 10Elinor לפני ארבעה שבועות
48. שתיקה פרסית / שרה אהרוני ביום בהיר אחד הציג המחנך בכ... המשך לקרוא אַסְיָה לפני ארבעה שבועות
49. שתיקה פרסית / שרה אהרוני ביום בהיר אחד הציג המחנך בכ... המשך לקרוא זה שאין לנקוב בשמו לפני ארבעה שבועות
50. שתיקה פרסית / שרה אהרוני ביום בהיר אחד הציג המחנך בכ... המשך לקרוא אוהבת לקרוא לפני ארבעה שבועות



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ