shila1973

shila1973

בת 44 מAustin

הבלוג שלי: www.sharondekoning.net

טוואית משי ישראלית שבמקרה גם אוהבת ספרים.
וחוץ מלטוות חוטים מבהיקים לפקעת שבה יש לה כוונות להסתגר, היא תמיד משנה את דעתה לבסוף משום שהיא זוחלת חברותית ואוהבת לקרוא אנשים שיודעים לכתוב על רגשות וקצת מתקשים להביע אותם.
היא מעדיפה ספרים מאתגרים, מסובכים עם עלילה הנרקמת באיטיות ובנחישות כשל קורי עכביש. היא אוהבת להקריא לבתה את ביאליק לפני השינה ולשמוע את מתי כספי בעיקר שהיא עצובה.




» דירגה 161 ספרים
» כתבה 152 ביקורות
» יש ברשותה 254 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 5 שנים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 9 שעות
» קיבלה 2126 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של shila1973

» מדף הספרים (4 מתוך 254)
» מדף הדירוגים (4 מתוך 161)
1.

תמול שלשום
שי עגנון
מתקדם לאט אך בטוח.
שפה עשירה מאין כמוה!
התחלתי לקרוא לפני שנתיים ו-11 חודשים
2.
בזבוז זמן משווע! הפסקתי בעמוד 40
לא אטרח אף לראות את הסרט
התחלתי לקרוא לפני 4 שנים ו-11 חודשים
3.


התחלתי לקרוא לפני 4 שנים ו-11 חודשים
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 152 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

כל חיי חלמתי לגור בלונדון או פריז. לא ממש שינה לי באיזו עיר שהרי הכרך הצרפתי או האנגלי תמיד היו עבורי חגיגה לעיניים: המבני... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 ימים


לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כמו לקחת החלטה ולבקר את הענק בגנו מסיפורו של אוסקר ויילד. כשהענק נסע לבקר את חברו, עוג שמעבר לי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 ימים


אני מורידה בפניה את הכובע. מורידה ואוכלת את כולו. גם אם חומרי הגלם עשויים מקקטוס קוצני וטעמו, נוסף לפצעים המתהווים בפי, מ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שלושה שבועות


פעם, בפורים התחפשתי לאחות רחמנייה. אמי התקינה לי כומתה מבריסטול לבן ואבי צייר באמצעות סרגל ומחוגה מגן דוד אדום בדיוק באמ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שלושה שבועות


את הסרט הפסיון של ישו ראיתי לפני שנים. זה היה בבית קולנוע ישן בליידן, עיר אוניברסיטאית קטנה בהולנד. הפרסום אודותיו היה מר... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני ארבעה שבועות


רק מדי פעם אני נתקלת בספרים שמעוררים בי זכרונות למצבים, למשפטים שנאמרו בעבר ע״י אדם מסויים וכיום אין הם נאמרים: אם משום שה... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

ספר מ ר ת ק!! סיפור על חיי נישואים של גורדוייל, בחור וינאי, יהודי, כנוע ובעל סבלנות יוצאת מן בכלל, עם הברונית תיאה, בחורה מיו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
שלשום


היא רואה את כל היופי המתפרץ של החיים מסביב. הוא רואה את הדמדומים ואת הגוויעה האכזרית הצפויה לכל יופי באשר הוא. רק עוד רגע, ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 ימים


מלא פוטנציאל ניבט אליי מהכריכה האחורית: "קיץ, חום ורטיבות, הרפתקאות מיניות, גוף, אובססיות, חוויות מזדמנות, סווינגרס, יחסים ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 ימים


"כל אימת שהיא עוצמת עיניים היא שומעת את הקולות, האנחות, הצעקות, המכות. גבר עירום מתנשם, אישה גומרת. היא הייתה רוצה להיות אוב... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שבוע וחצי


הספר "לידה" עוסק בשינויים שחווים וחלים בזוגיות עם הידיעה על היווצרותם של חיים חדשים. לכול דבר בחיים צריך רישיון, בשביל ה... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שלושה שבועות


קראתי עשרות ספרים על השואה, ורובם מתארים מנקודת מבט כרונולוגית את התפתחות המאורעות, אך ככל שקראתי יותר, השתוממתי מההתעלמ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שלושה שבועות


מתוך הפורומים:
טוקבקים על ביקורות ספרים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

1.
נכתב לפני 5 חודשים
הוא יושב במכוניתו הצרה אל מול ההגה ופניו מרוכזות, מכונסות בתפילה. הוא ממלמל כמה משפטים ועוצם את עיניו, פוקח אותן מדי פעם ושוב סוגר.
כשהוא מחייך לאביו המנופף לו מהקהל, החום הכהה שבאישוניו הופך לדבשי וחריצים קטנים נוצרים בקצוות עיניו. הוא מחליק ידו על שיערו הגלי ושוב מרצין.
הנמשים שעל גשר אפו קצת חיוורים, הפעם הוא חושש והדבר ניכר עליו על אף הניסיונות למגר פחדיו.
הוא עסוק בשגרה הרגילה: חגורת הבטיחות ראשית ולאחר מכן אטמי האוזניים, סידור כובע הגרב הלבן העשוי לייקרה המחליק בעדנה על פניו הנעריות, מכסה היטב את הראש והמצח ומותיר זוג עיניים נוקבות, אף כפתורי כמעט ושפתיים מלאות.
לבסוף, הוא מניח הקסדה על ראשו בעדינות אופיינית, מוודא שפניו מוגנים והראייה מקסימלית ומסמן לאנשיו לגלגל את הרכב לנקודת הפתיחה.
המולה רבה במתחם: טכנאים, מנהלים וצלמים המתעדים כל רגע. הקהל ביציע הופך להיות חסר סבלנות ומתחיל לשרוק ולגעוש, כבר כמעט מתחילים.
האור הירוק ניתן והמכוניות יוצאות לדרך, תוך דקה מתחילת האליפות מתרחשת תאונה בין שתי מכוניות מרוץ, הנהגים יוצאים מהרכב ללא פגע, קצת המומים ובעיקר מאוכזבים שנכפתה עליהם פרישה בשלב כל כך מוקדם של התחרות.
ההתנצחות נמשכת ביתר עוז והנה אנו כבר בסיבוב השישי, הבחור שלנו מוביל, הוא הראשון ומאחוריו דולק כוכב גרמני עולה; הוא מנסה ללחוץ על גיבורנו, לדחוק אותו מהמסלול אך זה האחרון מגביר מהירות ושומר על מקומו בקור רוח, ביציבות שלא תאמן.
לפתע, בעת סיבוב פינתי הוא מאבד שליטה על מכוניתו ומתרסק לתוך מחסום בטון. התאונה קטלנית.
מהירות רכבו עמדה על 218 ק"מ לשעה ולא היה לו שום סיכוי.
ייסורי גסיסתו נמשכים אך מספר שניות. הוא מזיז את ראשו ימינה ושמאלה באיטיות רבה, נדמה כאילו הסוללה שעד כה הייתה רותחת ובשיאה והניעה את גופו הקומפקטי לעבר הניצחון המיוחל, מתקררת.
אנשי רפואה מכתרים את המכונה המנותצת אך משום מה לא עושים דבר, ממתינים להוראות מגבוה, אולי לא מאמינים שזה קרה לגדול מכולם, לבלתי מנוצח שהצליח לכבוש באמצעות כשרונו הרב וכריזמה בלתי נדלית את מסלולי המרוצים.
לבסוף קרבים אליו, מנסרים פה ושם חלקים מהרכב על מנת לחלצו ממלכודת המוות.
שולים אותו בזהירות מתוך הקפסולה המתכתית.
הוא נראה כמו בובה חסרת חיים, כזאת שקושרים אל רכב ניסיוני המתנגש בקיר כדי לבדוק את מידת הפגיעה.
מניחים אותו על הארץ בזהירות, כמעט בקדושה ומתחילים לבדוק סימני חיים.
ניכרת תזוזה בלתי רצונית בכפות רגליו, הן רועדות קמעה למשך מספר שניות ולאחר מכן נותרות בפיסוק דומם.
אני זוכרת את היום כשאיירטון סנה נהרג.
הייתי בת עשרים והוא היה בן 37. כשראיתי אותו בחדשות חשבתי איך זה ייתכן שנתנו לנער בן 16 לנהוג במרוץ הגרנד פרי הנודע, האם להוריו לא הייתה מילה בעניין? הוא נראה כל כך מלא חיים אך עם זאת, ביישן וצנוע.
לא היה בו שמץ של שחצנות, אפילו לא על המסלול. הוא לא היה מאלה שחשבו שהכביש שייך לאבא שלהם אך היה שליטו הבלתי מעורער.
ואהבתי אותו. את הברזילאי הבלתי נדלה, המתוק. את אישיותו המתפרצת כמו קפאין מעורר באספרסו קצר.
אהבתיו, כי אמר שלא ידע לעשות משהו אחר, שלא יכול היה לעשות משהו אחר, שלא רצה כי אהב את האדרנלין כשטס על המסלול כפי שאני סופגת אותו בעת הכתיבה.
הוא דבק בעקרונותיו והאמין באל, על אף שזה האחרון לא שהה לתפילותיו.
אהב את הוריו ועזר לילדים מיעוטי יכולת.
סנה הבוער באש ויחד עם זאת אינו נשרף,
כך היה איירטון עבורי וכך גם יישאר, נצחי!
נכתב לפני 10 חודשים
חתכתי אבוקדו לסלט.
התחלתי כמו שאני תמיד מתחילה: חציתי אותו לשניים בעזרת הסכין האדומה, החביבה עלי.
לקחתי את החצי הראשון ובאמצעות כף חפרתי במוך הירוק עד שהתקבלה סירה הפוכה.
ארגנתי אותה בצלחת וביצעתי בה חתכים שבחייהם ובמותם לא נפרדו.
הפרדתי אותם בעדינות זה מזה, משתדלת שלא למעוך את בשרו של הפרי הרך והתפניתי להתעסק עם החצי השני, המלא שבבסיסו גלעין בינוני.
ניסיתי לנתק את האחרון מביתו אך לא יכולתי לו, הוא לא הסכים לזוז ממקומו.
צבטתי אותו בקצות האצבעות וניסיתי לנעוץ ציפורניים אך הוא נשאר תקוע ואיתן בעמדתו.
גם הכף לא הצליחה לשכנעו לצאת על אף היותה עגולה, גדולה ומוכספת.
היא נגחה קלות באדמה סביבו, יוצרת שקערוריות ומקנה לו מרחב מחייה על מנת שגופו השמנמן יחלץ בקלות יתירה מהטריטוריה שלו אך ללא הועיל.
בעקשנות גדולה נותר על מקומו ולא הסכים לזוז אפילו מטר אחד.
ואז הבליחה מחשבה בראשי לנעוץ בו את הסכין האדומה החביבה עלי, זאת עם הלהב המתפצל לשניים ואף על פי שקליפתו קשה, תחדור חביבתי מבעד לאפידרמיס של גופו, תינעץ בו וכמו קורבן של ולאד המשפד, ינתק לנצח מביתו ויושלך כלאחר יד לפח.
וידעתי כי טמונה סכנה במהירות המופרזת בה חדר הרעיון לתוכי וכמו מגדת עתידות ראיתי התעסקות עם פלסטרים וכוהל 70% והרגשתי את עקצוץ הכאב עוד לפני שננעצה הסכין.
יכולתי למנוע את הטיפשות הקולוסאלית הזאת לו רק רציתי.

אבל לא רציתי.
על אף שידעתי כיצד זה ייגמר.
זאת ועוד, נעיצת הסכין נעשתה בכוונה רבה ובדייקנות.
נעלתי אצבעותי בחוזקה על ידית האחיזה כדי להתייצב והרחקתי את חודה מילימטרים ספורים מליבת הגלעין, ההתקפה היתה קטלנית כהכשת נחש.
הלהב חדר בעד שריונו של החרצן השחצן וגדע אותו לשניים, טס דרך הפרי הרך והקליפה הגבשושית ושיסף ללא רחם את הקמיצה, שקפצה מבהלה והחלה לדמם כמו חזיר שחוט על גבי השיש החלק.
הכאב היה כמו עקיצת יתוש חסר משמעות אך החתך עמוק, רחב ואדום כמו חיוך של ג׳וקר
אינו עוצר באדום וזורם כמו הגנגס ביום חורפי.
ואני מביטה בו מהופנטת וקרוב לוודאי שהייתי ממשיכה עוד דקות ארוכות לולא הופיעה במטבח פושעת בלונדינית וכחולת עין שהזעיקה חצי עולם, העירה את הבעל משנתו והתחילה לבכות בהיסטריה שצריך לקחת את אמא לבית החולים.

״זה סתם חתך״ התעוררתי מהאופוריה שלי בעצב ותלשתי נייר סופג מהגלגל וחבשתי את אצבעי וכמעט החלקתי על שלולית אדומה שנקוותה על רצפת העץ ולא הבנתי מהיכן נוצרו כתמי הדם שעיטרו את קרש החיתוך ואחרי שכל בני משפחתי רעשו וגעשו, קלטתי את דאלי ופיקאסו ו-ואן גוך שעשו על עצמם ניסויים לפני שניגשו אל הקנבס והחלטתי שזה לא משתלם.

נ.ב : לאצבעי שלום, על אף הנפיחות והחתך המכוער ובסיום שורות אלו היא שולחת גלי כאב למוח ומסמנת לו להיזהר מבחורה כמוני.

נ.ב שני: טיפ מצויין לחתוך אבוקדו
http://www.thekitchn.com/how-to-slice-an-avocado-cooking-lessons-from-the-kitchn-200500
נכתב לפני שנה ו-1 חודשים
היום, לאחר מסע נדנודים של כמעט שבוע לקחתי את ילדיי ״לצער בעלי חיים״ רק כדי לראות, עדיין לא לאמץ. הוא רוצה כלב, היא נגררת אחריו באשר ילך ואני חושבת שהטיפול בחיית מחמד יועיל לשניהם ואולי סופסוף גם יוכלו לקחת קצת אחריות על יצור חלש מהם.

המתקן ממוקם בפרוורי העיר, מרחק 40 דקות נסיעה ממקום מגורנו, קצת רחוק ולג׳י.פי.אס (ממין נקבה אם אתם מתעקשים) קצת קשה היה למצוא את נקודת הג׳י. היא חישבה מחדש מספר מסלולים והובילה אותי בבטחה לבר אופנוענים שנראו מאיימים במיוחד אך הסתבר שהם דווקא היו נחמדים מאוד ואחד מהם אפילו רצה את הטלפון של הבחור שקעקע את זרועי (״עבודת צבע יפה״! התרשם, ואני הרגשתי כמו במוסך לפחחות רכב).

לבסוף הגענו למקום, כולנו על אדרנלין גבוה ועשינו היכרות עם אנשים מקסימים שהובילו אותנו למחוז חפצנו: כלבים מגזע קטן, שלא גודל, לא מלכלך ולא משיל יותר מידי שיערות.
הלכנו לאורך הכלובים, מרובם בקעו נביחות עצבניות בטון גבוה.
צ׳יוואוות. הכלב הכי מעצבן בעולם שסובל מבטחון עצמי נמוך ושונא בערך את כולם. בתי הביטה בהם בבעתה, ״הם בטח נושכים״ סיכמה לכולנו את מה שכבר ידענו.
הגדול המשיך באי רצון עד הכלוב האחרון ואני חיכיתי להם באמצע הדרך, מציעה שנלך לבקר את הרועים הגרמנים, הדנים ושאר הנפילים.

לאחר 5 דקות של שקט, התקרבתי לראות על מה המהומה.
ששקט בד.כ, אני חושדת שזה השקט לפני הסערה ואמנם התקרבתי למקום שבו עמד בני ההמום והביט על כלוב שבו שכב היצור הכי אומלל בעולם.
גורה קטנה, מעורבת, עם זוג העיניים הכי הכי חומות ועצובות שראיתי בחיי ומצחיק שאכן ראיתי זוג כזה בעבר ולא ידעתי שקיים עוד עצב מהסוג הנדיר הזה.
מן סוג של אכזבה מהולה בייאוש מכל מי שבא איתה איי פעם במגע.
היא לא נבחה ולא ניסתה למצוא חן, לא אכלה ולא שיחקה.
וכל תכליתו של בכורי היתה כעת להוציאה מהכלוב וללטף אותה.
ביררתי לגבי התהליך ונודע לנו כי הגיעה זה עתה וכי ניתן להתחיל ב״חיברות״ להתוודע אל החיה ולראות אם יש חיבור.
נכנסנו עם אחד הפקחים שהוציאה מהכלוב בזהירות ומסרה לנו.
היא רעדה כעלה נידף, לפתה את בשרי בכפותיה והשפילה את מבטה, לא הצלחתי להרגיע אותה על אף שניסיתי.
גם קטנתי נחלה כישלון חרוץ והודיעה שהיא רוצה כלבלב נחמד יותר.
כשמסרתי אותה לידיו של בכורי, הוא התיישב על כסא והתחיל ללטפה בקצב איטי אך אחיד, מידי פעם לחש לה דבר מה לאוזנה שהזדקרה קלות ותוך פחות משתי דקות פסקו רעידותיה.
היא הרימה מעט את ראשה והיישירה בו מבט חום וכזה אנושי שהרגשתי עקצוצים בעיניים, תחבה בעדינות את אפה בשרוול הסוודר שלו ואני לא ידעתי מה לעשות עם הגוש שעלה לי בגרון.

It's a match,
חייך אלי בידענות המפקח ואני מיהרתי לשאול אם יוכלו לשמור לנו אותה לפחות ל 24 שעות כדי שאוכל להתייעץ עם הבעל שנמצא כעת באירופה והם אמרו שאם לא היו מתעניינים נוספים היום, היא תהיה לנו לבת משפחה.

אלוהים יודע כמה קשה היה לי להוציא את הבן משם. הוא לא עשה סצנות ולא השתולל אבל פניו הפכו להיות כפניה; נוגות וחסרות תקווה.
היה זה נורא לחוות זאת, בעיקר משום שאכזבתם של ילדיי היא רגעית ותוך דקות הם שוכחים את תשוקתם ופונים לדברים אחרים אך הפעם זה היה שונה.
העצב שלה דבק בו ועיניו המחייכות, הממזריות איבדו מזוהרן.

חזרנו הביתה, שלחתי את התמונות והמידע לאישי. הוא עשוי לענות בעוד שעה שכן נמצא בכנס. תוך חצי שעה התקשרו אלי מהמקלט לבע״ח. משפחה שבאה הביעה התעניינות בגורה, האם תרצו להתחיל בתהליך האימוץ או לוותר?

וויתרתי.
יהיו עוד, הבטחתי.
גם אבא צריך להיות חלק מההחלטה, קבעתי.
וקצת בתוככי תוכי, מתתי.

לא יודעת אם יהיו לי שוב כוחות נפש לחזור לשם; לא בגלל אותם כלבים ששורטים את הזכוכית ומייללים אלא בעיקר בגלל אלו שלא, שחודרים לך ללב רק עם המבט הזה, העוצמתי כל כך בייאושו.
נכתב לפני 3 שנים ו-7 חודשים
שחקנית בחסד ואישה חזקה מהרוח
לדור הצעיר זכורה מעצם אומרה: פ-ת-ו-ח
אך האם ידעתם שפעם, בגרמניה הישנה
היא היתה כמו שירלי טמפל קטנה?
ילדה יפה עם חיוך כובש ובטחון עצמי
שבימאים חשבו שזה לה טבע שני
ולאביה אמרו: ״יהודי כמוך, אנו אוהבים
הישאר פה, אין כמוך רבים״.
אך האב מאירצ׳ק כלל לא התפעל
אסף משפחתו ועלה לישראל
כך זכינו כולנו באחת ויחידה
והתרבות בישראל התעשרה, בזכותה
היום נפטרה, עזבה לאלתר
עצוב בלב, לי, היא תחסר
נכתב לפני 4 שנים ו-3 חודשים
פעם אחת, לפני בערך שנה; חיה לה תולעת משי קטנה.

היא חיה בארץ רחוקה מאוד מכאן, לא בישראל, מעבר לים.
היה לה בית קטן ומתוק, עץ תות על דשא ירוק, שמש טובה ומים צלולים, בעל אוהב
ושני ילדים.

ולא נודע כי בא אל קרבה, היא שמחה בחלקה והיתה חביבה; לכל מי ששאל נתנה תשובה
ומעולם לא חשבה להיות עצובה.

ויום אחד קצת לקראת האביב היא קיבלה הזמנה לביקור חביב, אצל חברתה תולעת המעיים שחזרה מטיול אצל פעוט בן שנתיים.
אותה התולעת אירחה בביתה את תולי, שהיה משמנה וסולתה,
של קהילת מדענים חשובה וכבודה, כזאת שרואים בערוץ המדע.

תולי הביט בה: ״נעים להכיר״ ותולעת חייכה חיוך קצת זהיר והרגישה פתאום שבטנה
מתהפכת ולמרות שישבה, רצתה כבר ללכת...

גם לתולי היתה הרגשה מוזרה, חליפת המשי נהייתה קצת צרה וקולו הצטרד והיה חם נורא....

תולעת חיפשה דרך מילוט בעיקר משום שהבינה פשוט, שתולי שישב לידה בצמוד, יודע לקרוא אותה בלי ניקוד.

ומבט אחד מעיניו העצובות העביר בה טלטלה כמו אלף חרצובות, שכלאו את ידיה, גופה וליבה ועשוה לפתע פתאום עצובה.

אז מיהרה התולעת הקטנה, גמגמה התנצלות ונעלמה בגינה, ממהרת חזרה לעץ התות, נכלמת ומבוישת כעלה מרוט.

ליבו של תולי החסיר פעימה, עליו למהר אחרי הקטנה שמא תעלם לעד מעימו ואיך אחר כך יסלח לעצמו?

אז עקב אחריה לעץ התות ומצאה ישובה וראשה שמוט, ליד פרח קטן וקודר, הוא זחל
לעברה והתחיל לדבר:
אני יכול בבקשה להיות לך לקצה, למקרה שאת תוהה מה אני רוצה?
להיות לך לעבר ואולי גם לעתיד ושנינו ביחד נהיה ארוכים תמיד?

התולעת הציצה מתוך החשיכה, נתנה לו חיבוק ואז חייכה: אני אוהבת אותך!

ומה אמר תולי ומה קרה אז
הסוף לסיפור עדיין לא הוכרז,
ורק הזמן יאמר האם תולי ותולעת יחיו אהבתם או ישאירוה גוועת...
נכתב לפני 4 שנים ו-9 חודשים
קבוצות קריאה:
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. ממתינים לי על המדף ציבורית 26 287 לפני ארבעה שבועות

» סך הכל 26 ספרים ב-1 רשימות.

הקוראים:


הביקורות האחרונות של shila1973 שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא Mira לפני 17 שעות
2. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא זה שאין לנקוב בשמו שלשום
3. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא ישי שלשום
4. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא נתי ק. לפני 3 ימים
5. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא מאירה ברנע לפני 3 ימים
6. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא עמיחי לפני 3 ימים
7. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא רץ לפני 3 ימים
8. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא אברהם לפני 3 ימים
9. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא הוצאת טרה ספרים לפני 3 ימים
10. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא אַסְיָה לפני 3 ימים
11. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא אירית לפני 3 ימים
12. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא אדמה לפני 3 ימים
13. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא ירי לפני 3 ימים
14. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא לי יניני לפני 3 ימים
15. בת הלוויה - BiblioMysteries # / איאן רנקין כל חיי חלמתי לגור בלונדון א... המשך לקרוא מחשבות לפני 3 ימים
16. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא רץ לפני 4 ימים
17. בגנו של עוג - סדרה לספרות יפה # / לילה סלימאני אני מורידה בפניה את הכובע. ... המשך לקרוא אורי רעננה לפני 4 ימים
18. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא ישי לפני 5 ימים
19. חיים שלמים / רוברט זטהאלר לו יכולתי לבחור כיצד עלי למ... המשך לקרוא ירי לפני 6 ימים
20. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא Tamas לפני 6 ימים
21. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא מירית לפני 6 ימים
22. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא ירי לפני 6 ימים
23. שיבת הבן / אווה טיקה אני זוכרת הכל למרות שזה קרה ... המשך לקרוא מירית לפני 6 ימים
24. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא דרור לפני 6 ימים
25. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא אלון דה אלפרט לפני 6 ימים
26. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא עמיחי לפני 6 ימים
27. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא גלית לפני 6 ימים
28. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא מחשבות לפני 6 ימים
29. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא אדמה לפני 6 ימים
30. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא אירית לפני 6 ימים
31. לדעת אישה / עמוס עוז לקרוא את עמוס עוז זה בדיוק כ... המשך לקרוא לי יניני לפני 6 ימים
32. פתח גדול מלמטה / אסתר פלד איך עובדים עלי כל פעם מחדש, ... המשך לקרוא שין שין לפני שבוע וחצי
33. רשימות של רופא צעיר / מיכאיל בולגקוב פעם, בפורים התחפשתי לאחות ר... המשך לקרוא אור לפני שלושה שבועות
34. רשימות של רופא צעיר / מיכאיל בולגקוב פעם, בפורים התחפשתי לאחות ר... המשך לקרוא אודי לפני שלושה שבועות
35. רשימות של רופא צעיר / מיכאיל בולגקוב פעם, בפורים התחפשתי לאחות ר... המשך לקרוא דנה לפני שלושה שבועות
36. בגנו של עוג - סדרה לספרות יפה # / לילה סלימאני אני מורידה בפניה את הכובע. ... המשך לקרוא נועה הולצר לפני שלושה שבועות
37. רשימות של רופא צעיר / מיכאיל בולגקוב פעם, בפורים התחפשתי לאחות ר... המשך לקרוא Phi לפני שלושה שבועות
38. הבשורה על פי יהודה / עמוס עוז את הסרט הפסיון של ישו ראיתי ... המשך לקרוא אבא של נועה לפני שלושה שבועות
39. בגנו של עוג - סדרה לספרות יפה # / לילה סלימאני אני מורידה בפניה את הכובע. ... המשך לקרוא עמיחי לפני שלושה שבועות
40. בגנו של עוג - סדרה לספרות יפה # / לילה סלימאני אני מורידה בפניה את הכובע. ... המשך לקרוא אלון דה אלפרט לפני שלושה שבועות
41. רשימות של רופא צעיר / מיכאיל בולגקוב פעם, בפורים התחפשתי לאחות ר... המשך לקרוא Mira לפני שלושה שבועות
42. בגנו של עוג - סדרה לספרות יפה # / לילה סלימאני אני מורידה בפניה את הכובע. ... המשך לקרוא אירית לפני שלושה שבועות
43. בגנו של עוג - סדרה לספרות יפה # / לילה סלימאני אני מורידה בפניה את הכובע. ... המשך לקרוא ישי לפני שלושה שבועות
44. הבשורה על פי יהודה / עמוס עוז את הסרט הפסיון של ישו ראיתי ... המשך לקרוא Dina לפני שלושה שבועות
45. בגנו של עוג - סדרה לספרות יפה # / לילה סלימאני אני מורידה בפניה את הכובע. ... המשך לקרוא בר לפני שלושה שבועות
46. בגנו של עוג - סדרה לספרות יפה # / לילה סלימאני אני מורידה בפניה את הכובע. ... המשך לקרוא לי יניני לפני שלושה שבועות
47. בגנו של עוג - סדרה לספרות יפה # / לילה סלימאני אני מורידה בפניה את הכובע. ... המשך לקרוא Pulp_Fiction לפני שלושה שבועות
48. הבשורה על פי יהודה / עמוס עוז את הסרט הפסיון של ישו ראיתי ... המשך לקרוא אפרתי לפני שלושה שבועות
49. בגנו של עוג - סדרה לספרות יפה # / לילה סלימאני אני מורידה בפניה את הכובע. ... המשך לקרוא פואנטה© לפני שלושה שבועות
50. בגנו של עוג - סדרה לספרות יפה # / לילה סלימאני אני מורידה בפניה את הכובע. ... המשך לקרוא אדמה לפני שלושה שבועות



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ