ביקורות ספרים על הספר התפסן בשדה השיפון - ספריה לעם #204
|
כתבו על הספר כל כך הרבה שמה כבר יש לי להוסיף?
אז הנה הביקורת הקצרה שלי: החפרן בשדה השיפון
תראו, אני לא יודע כיצד נוצרים מיתוסים אבל אני יודע מי מייצר אותם: בני אדם
ובני אדם לי אישית לא ברורים אבל כן צפויים. בייחוד כשהם נעים בעדר.
נו כן, הסופר פיגורה מעניינת, כתב ספר והלך לגור במקום מבודד. יופי, טיפוס.
לגבי הספר: מצאתי אותו זרוק בנקודה להחלפת ספרים ברחוב. היה די קרוע ורעוע. חשבתי לעצמי שכל כך שמעתי עליו אבל לא מרגיש לי נכון לעזוב משהו אחר ולקרוא אותו. וכך, שמתי אותו ברכב וכל פעם שהייתי צריך להמתין ברכב קראתי. משם לקחתי אותו למקומות אחרים בתיק וקראת... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
לפני כמה שבועות בעלי הראה לי סרטון וידאו שלו משנות ה90 מחוג התיאטרון ברעננה שאליו היה הולך פעמיים בשבוע. בסוף השנה הם העלו את "התפסן בשדה השיפון" וכמובן שבעלי היקר, שחקן מבטן ומלידה קיבל את התפקיד של הולדן. לא הכרתי את הסיפור (בסדר בסדר, חור בהשכלה זה נכון) אבל הכישרון המתפוצץ של ילד בן 15 שמצליח לקחת את התפקיד הלא פשוט הזה ולעשות ממנו מטעמים נחרט בראשי. ראיתי רק חלקים ולא את ההצגה כולה כך שעדיין לא הבנתי לעומק במה העלילה עוסקת. ובכן, החלטתי לבדוק.
אז מה יש להגיד שלא נאמר. סיימתי את הספר ביומיים. הולדן נכנס לי עמוק ללב. הצלחתי להתאהב בילד הזה ולעבור איתו... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד מהספרים הכי טובים שקראתי.
ספר שתמיד נמצא בבית.
מדבר על אדם שונה ובגלל זה הוא בודד, ואינו מבין מדוע.
גם החברה לא מבינה אותו ולא מקבלת אותו , רק אחותו הקטנה.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני כוללת מעט ספוילרים פה.
לקח לי כל כך הרבה זמן להכנס אליו. לא הבנתי ממה אנשים מתלהבים, לא הבנתי מדוע הוא כל כך בכיין. אבל אז ירד האסימון- גם אני וגם כולנו (כל האנשים הנורמליים, לפחות) היינו בדיוק ככה בגיל של הולדן. כולנו חשבנו שפילוסופיית החיים הקצרים שלנו היא משהו שכולם חייבים לשמוע, ומי שלא הסכים איתנו טועה או מטומטם.
לקראת הסוף, סלינג׳ר מוכיח שהוא כן יכול לכתוב ולהעניק מעבר לבכיינות-יונבומבר-מתקרבנת לדמויות שלו. קצת אנושיות, קצת פגיעות. הולדן בסך הכל ילד שחווה כמה אירועים קשים בחייו ומרגיש דחוי ולא מוצא לא את עצמו ולא את מקומו בחברה. וזה בסדר גמו... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את התפסן שלוש פעמים בחיי, פעמיים כנער ופעם נוספת כאדם בוגר. בכנות? אני לא נהנה מהספר. הולדן לא דיבר אליי בגיל 16, לא ב18 וגם לא כשהייתי בן 27. אולי זו הסיבה שזו מעולם לא הייתה קלאסיקה עבורי.
הוא חידש דברים לתקופתו, ואולי לסוג מסוים של נעורים הוא קולע. עבורי הוא תיאר את עולמו הנפשי של נער מאוד שונה ממני, ולא בצורה שעוררה בי אמפתיה.
שווה הצצה, ולו רק כדי להבין את הסגנון שבו נכתב, אבל אל תכריחו את עצמכם לקרוא אותו אם אתם לא נהנים אחרי עשרה עמודים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הסיפור תוך שלושה ימים בהמלצת חבר שאיתי בסדנאת כתיבה. אני שואל את עצמי איך זה שסיפור כזה, לכאורה שגרתי ללא שום עלילה מורכבת או אפילו מוסר השכל מתוחכם הצליח להתברג לרשימת רבי המכר העולמית בכל הזמנים. כנראה שיש בו שילוב של מזל (של הכותב בהצלחת מכירת הספר) ושל איזשהו מוטיב שמדבר כמעט אל כולם, בדמות סיפור התבגרות של נער ניו יורקי. לא שהספר לא טוב, להפך. הכתיבה מצויינת וצפופה ורצף האירועים יוצר איזשהו תהליך התפתחות ותובנה פנימיים של הקורא (לי לדוגמא קשה לאפיין את החוויה של ההתפתחות שלי בתור הקורא, למרות שאין לי ספר שהיא שרירה וקיימת). באיזשהו מקום ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מה אוסיף ומה אכתוב על שלל המלל שהוקלד פה ובכל מקום אפשרי אודות הספר הזה. ולמען האמת, לא אתיימר ולא אוסיף דבר מיוחד או כל חידוש, כי אם את ההנאה, הזווית, והרושם שנוצר אצלי.
את הספר הזה קיבלתי בדרך לא דרך, וכמה רגעים אחרי שסיימתי אותו, כבר התבקשתי מחבר שראה אותו אצלי, לתת לו לקרוא. אממה? אמרתי לו שלו אישית, הוא לא מומלץ.
עוד לפני שתפערו עליי עיניים, אנופף בארבעת הכוכבים שהארתי, הנה רבותיי, לא לזלזל.
למה בכל זאת לא המלצתי? כי הרושם שלי מהספר מאוד אמביוולנטי ומיוחד. הספר שהיה לפני לא עמוק, לא צבעוני, לא מסובך, ולא מסעיר. הוא פשוט קריא (אם כי אציין שיש קצת התרופפ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מסוגלת לדבר על הספר הזה ימים שלמים. רק תשאלו את החברים שלי.
הספר הזה מסמל בעייני את האופן המדהים בו ספרות מעבירה רעיונות כדי לגרום לאנשים להרגיש, ובעיקר להבין (מה שמאוד יכול לעזור להולדן המסכן בספר הזה). אז האם אני הולכת לנתח למוות את ספר הנעורים האהוב של רוב האוכלוסייה? כן, אבל תאמינו לי שזה שווה את זה. ובכלל, אם זה לא שווה את זה לדעתכם, אתם יכולים פשוט… להפסיק לקרוא…
אבל אם אתם.ן באמת רוצים.ות לשמוע, הדבר הראשון שבטח תרצו לשמוע הוא על העלילה ללא הספוילרים…
הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה שלומד בפנמיית "פנסי" ומקבל ציונים מחורבנים למדי מקבל את ה... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
![קוראת וכותבת](https://simania.co.il/images/users/242278.jpg "קוראת וכותבת אם אתם באמת רוצים לשמוע את הסיפור, הדבר הראשון שבטח תרצו לדעת זה איך קוראים לי ומה אני עושה פה...
אני נעמה, בת 17, ופה כדי להשלים את הפערים שצברתי לאורך השנים היות ואני אוגרת ספרי קלאסיקות על המדף ולא קוראת אותם.
עדכונים:
אולי יומן הקריאה שאני צריכה להגיש יגרום לי לשבת ולקרוא משהו שהוא לא \"בני גורן, שאלון 581, כרך ב'2\". כרגע קוראת, למורת רוחה של המורה שלי לספרות שהייתה שמחה אם הייתי קוראת את הספר ליומן קריאה שאני צריכה להגיש, את \"המין השני- כרך א\" של סימון דה-בובואר. עוד מוקדם מכדי להחליט אם אכתוב עליו משהו. :\")
|
הפעם הראשונה שקראתי את הספר הייתה בכיתה ה'. אני אפילו לא זוכרת איך מצאתי אותו, אבל אני זוכרת שהוא זעזע אותי. הוא זעזע אותי כל כך, שקראתי אותו עוד 7 פעמים עד שהצלחתי לעכל אותו, ולהבין אותו.
התפסן זה ספר קשה. זה לא ספר קל לעיכול. ובמיוחד בגיל כל כך צעיר, אפילו לא 11.
אז שכחתי ממנו.
ועכשיו אני בכיתה ז', ומצאתי אותו שוב. אני קצת מבוהלת, קצת מתרגשת, קצת מפוחדת, וקצת מזועזעת לקרוא אותו.
אעדכן.
... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ישנו כלל לא מנוסח שאומר שאם עברת את גיל 21 ועדיין קיימת בך חיבה לספר הזה, אז לא באמת התבגרת.
אני אומר על זה: הביאו לי את המתכונת בהיסטוריה כי כנראה שאני עדיין תקוע בגיל 17.
אני ממש אוהב את הספר הזה, נכון, ישנם חלקים שכבר לא מדברים אליי יותר גם כי התבגרתי וגם כי הם פשוט מיושנים, בכל זאת ספר מלפני 70 שנה כמעט, אבל יש גם חלקים שאני מרגיש בהם שהולדן ואני אותו אדם.
הולדן אמור להיות דמות קטנונית ולא אהובה אבל איני מצליח שלא להרגיש כלפיו רגשות: אני מתרגש יחד איתו, מתאכזב יחד איתו וכועס עמו ועליו.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הולדן הוא טיפוס לא רגיל, נהניתי מאד לקרוא על המסע שלו, על תפיסת עולמו ועל עולמו הפנימי. נהניתי גם לקרוא על המפגשים השונים שלו עם הדמויות השונות, ועל הגילוי העצמי שלו לאורך הדרך.
אני חושבת שיש משהו מאד מיוחד ברעיון המרכזי שעומד מאחורי שם הספר, שב''לתפוס את הילדים בשדה השיפון'', הרצון העז של הולדן להגן על התמימות של הילדים, ולמעשה- של כל מי שהחיים עוד לא לימדו אותו אחרת. אני חושבת שקל להתחבר לדמות של הולדן, ולמילים של סלינג'ר.
נהניתי מהספר מאד,
ממליצה בחום.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני שקוראים, מה שצריך לדעת בוודאות זה לא לשנוא את הולדן למרות שהוא שונא אנשים, שונא מזייפים, יש לו ביקורת על כל דבר ואחד, הוא לא קל, הוא אגוז קשה לפיצוח. אבל היי גיל הטיפש עשרה לא סתם נקרא כך.
אז בעדינות בבקשה.
שם הספר הלא שיגרתי הוא מתוך שיר של רוברט ברנס "אם אדם תופס אדם בשדה השיפון". כשאחותו של הולדן שאלה אותו מה החלום שלו? מה הוא רוצה לעשות בחיים? הוא ענה לה "אני מדמיין לי כל הזמן ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה. אלפי ילדים קטנים ואין שם אף אחד - אף אחד מבוגר. ואני עומד על צוק כזה , ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך ל... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גילוי הספר:
את הספר העתיק והמפורסם הזה קראתי לפני כמה שנים, הוא נכתב לפני שנולדתי אבל מקדים את זמנו, עבורי.
עוד כשהייתי צעיר וחלפתי בתוככי מסדרונותיה הצרים אומנם, אך החמימים של הספרייה המצויה בבית ספרי נתקלתי בו:
ספרון קטן עם כריכה כחולה כמו השמיים, מזכירה לנו את הים הכחול מכחול שרק מחכה לנו התלמידים מעבר לפינה בחופש הגדול עם תום הלימודים.
ולהוסיף את המלבן הצהוב, פרט אינטגרלי ומקסים, ממש קרן אור מרצדדת, והמלבן הצהוב הזה, הקטן המתנוסס לו בצניעות, מלבן צהוב אשר תפור בדיוק לאותה תערובת חגיגית של ים ושמיים, מהולים בחופש ילדותי, טהור, מזכירה לי שדה חיט... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך יכולתי לשכוח.
מה שנתפס כסוג של קלאסיקה על זמנית אמריקאית.
הולדן קולפילד, שם שהפך פחות או יותר למושג.
חשבתי על הספר אחרי קריאתו.
האמת ניתנת להיאמר,אינני מרגיש שזו יצירת מופת מהדהדת.
ספר קריא וחביב שנהניתי בהחלט לקרוא,נער מתבגר ומרדני,תלמיד תיכון שונא מסגרות.
סוג של נפש מיוסרת ומתחבטת.
אין לו ממש חברים,מי שבאמת קרובה אליו זו אחותו פיבי.
הצביעות והניכור בחברה האמריקאית דרך עיניו כמספר בגוף ראשון.
המצבים ההזויים והמשעשעים אליהם נקלע והתהיות המשעשעות כמו 'מה קורה לברווזים כשהאגם קופא'.
חלק מהציטוטים כמו על נער המעלית מוריס שעולה חזרה לחדרו במל... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אל הספר הזה הגעתי במהלך שעות נוספות של קריאת ערכים בויקיפדיה. הפעם כשחיפשתי את הערך "רצח ג'ון לנון".
למי מכם שלא ידע - מרק דיוויד צ'פמן (הרוצח של ג'ון לנון) היה מושפע, על גדר האובססיביות הייתי אומרת, מהתפסן בשדה השיפון והטענות אומרות שהתפסן הוא שנתן לצ'פמן (בדיוק כמו שנתן לרוצחים אחרים) את ההשראה לרצוח את לנון.
אז כאחת שגדלה בבית שלא הייתה בו אף נסיעה משפחתית בלי סרג'נט פפר הרגשתי מחויבת להשאיל את התפסן בתקווה שאוכל להבין קצת יותר את מוחו של צ'פמן ולקבל פרספקטיבה נוספת על רצח ג'ון לנון.
לא יודעת אם זה בגלל הדמיון הלא מספיק מפותח שלי או בגלל העובדה שמרק צ'... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תוכנו של הספר ידוע ומוכר.
יחודו של הספר הוא בפסיכולוגיה תת הכרתית המצויה בו.
סלניג'ר הקפיד להשתמש במילים שליליות לכל אורך הספר ,כל תיאור הכי פשוט נעשה על דרך השלילה ,כל משפט שני מלווה בגידוף, כל תיאור של תאורה או נוף הופך לאפרורי ,לנבילה ולשלכת.
כתוצאה מכך הוא לא רק העביר את הלך הרוח של גיבורו הולדן קולפילד ,הוא גם הכניס את הקורא לתחושת מועקה קלה ודיכאונית .
לא סתם מארק דייוויד צ'פמן רוצחו של ג'ון לנון השתמש בספר כהצהרתו לביצוע הרצח ולהלך רוחו .
זהו בעצם נגטיב לספר העצמה אישית אשר גם בו אם נתעלם מהתוכן ניווכח,שהוא משופע בכתיבה חיובית ובתיאורים מוארי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מכירים את הספר המזופת הזה? אז הוא הרס אותי. הולדן הזה הרס אותי.
לפני שאתחיל בביקורת אני אספר לכם סיפור קצר. לפני שקראתי את הספר חברה שלי אמרה לי שאני ממש דומה להולדן. שאלתי אותה מה זאת אומרת דומה להולדן? למה אני דומה לו? היא אמרה שאני פשוט צריכה לקרוא את זה ואז אני אבין שהוא ממש דומה לי. ואכן כשהחלתי לקרוא הבנתי שאני ממש דומה להולדן, דומה באופן מפחיד.
אין לי כל כך מה לכתוב על הספר. ספר נהדר. ג'.ד. סלינג'ר הוא סופר מדהים. באמת הסופר הכי טוב שיצא לי לקרוא ספר שלו. היכולת של סלינג'ר לכתוב מנקודת מבט שונה משלו, וסוף כל סוף נקודת מבט מאוד משכנעת ומלאה בדעות ובבי... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חושב שאני עדיין מתלבט אם לכתוב את הביקורת, ובשעה ששורות אלה נכתבות אני עוד לא בטוח אם יצא מכאן איזה "תוצר" שאפשר לעמוד מאחוריו וללחוץ על ה"שלח". אז רגע לפני שאנסה לצלול לעומק הביקורת, ובבחינת "דחיקת הקץ", דווקא אפתח בלהזכיר שתי תחושות שתופסות אותי בזמן שאני קורא ספר מאז פגשתי את "סימניה". אני כותב "להזכיר" כי אינני חושב שלמי שקורא כאן יש צורך לתאר אותן, אלא הן מוכרות לו היטב.
הראשונה- הדחף לקרוא ביקורות על הספר שאתה קורא כרגע. השנייה- הדחף לכתוב עליו ביקורת. אמנם, אני מממש יותר את הדחף לקרוא ביקורות מאשר לכתוב אותן (כנראה משהו שקשור לזמן ולצורך לבחור... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך הגעתי לספר הזה בכלל?
אחד מהספרים האהובים עליי הוא "כמה טוב להיות פרח קיר" והספר הזה נכתב בהשראת "התפסן בשדה השיפון", איך שגיליתי את זה ישר היה לי את הרצון לקרוא אותו.
קיץ אחד הייתי בקורס משצים ושם פגשתי בן אדם אחד, ומאוד התחברנו והוא סיפר לי שהספר האהוב עליו זה "התפסן בשדה השיפון"- הפעם השנייה שאני שומעת על הספר הזה.
מאותו הקיץ הרצון לקרוא את הספר רק גבר, ולא רק בגלל אותו הבן אדם אלא בעיקר בגלל "כמה טוב להיות פרח קיר".
לפניי כמה שבועות המורה שלי לספרות חילק לנו רשימה של ספרים שמתוכם היינו צריכים לקרוא ספר אחד, ולעשות עליו עבודה ופרזנטציה. ונחשו מה? "ה... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים לדעתי, גאוני ורלוונטי לכל תקופה ולרוב הגילאים. גרם לי להתעניין בסופר וביצירות נוספות שלו שגם לא איכזבו.
אני ממליצה בחום זה ספר חובה לכל אוהבי הספרים יש לו לקחים חשובים לחיים וזווית ראייה מיוחדת שאין באף ספר אחר שקראתי.
ציון 10... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דמותו של הפרוטגוניסט, גיבור הספר קולפילד, יצוקה בדמותו המרדנית של סלינג׳ר שסרב להתראיין עד יומו האחרון והסתגר בחווה מבודדת הרחק מאור הזרקורים. אך על מה הספר? מדוע הפך להיות מונומנט ספרותי אמריקאי?
באמריקה המנצחת, בעידן הפוסט מלחמתי של שנות החמישים, בה עדיין היו כולם חזקים ונורמליים (שכן במלחמה כך על כולם להיות) עולה דמותו של קולדפילד כאנטי תזה לכל זה. אולי קצת קשה לראות את זה היום מבעד לענני הפוסט מודרניזם והיחסיות הערכית וסרטי הקולג׳ים, אבל בארצות הברית השמרנית של שנות החמישים - בן למשפחה עשירה ולבנה, ״בן טובים״, אשר נזרק מהמכללה, מעשן, מחטט בפצע... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל שנה אני קורא את הספר המבריק הזה בחג הפסח. מסורת של עשרים שנה. בכל פעם אני נפעם מחדש. יצירת מופת, וכל מילה פשוט מיותרת.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מזמן לא קראתי ספר כל כך אמיתי, כזה שאפשר ממש לדמיין את הדמויות מדברות והולכות וזה ייראה הגיוני וצלול בראש. והספר הזה, למרות שנכתב לפני יותר מחמישים שנה נותן את זה. יש תיאורים, אבל לא יותר מדי. יש קללות, המון קללות. ויש נער אחד, שככה בדיוק מתאים לו לדבר. מכירים בני נוער כאלה, שבתוך כל משפט מכניסים איזו מילה או שתיים שלא הייתם רוצים לשמוע? ג'.ד סלינגר נותן לכם לקרוא המון מילים כאלה אבל הוא משלב אותן בסיפור באופן מקסים, עד כמה שזה נשמע מוזר.
הולדן קולפילד הוא נער בתיכון, במקרה שלו תיכון-פנימיה. הולדן קולפילד נכשל בחצי מהמקצועות בתעודה, ומודע לזה היטב. הוא י... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעולם מקולקל, הרוס, מזויף, צבוע ובודד מוצא את עצמו הולדן חווה רגעים במודעות עצמית עד כאב ובשכחה גמורה עד ההתחלה המחודשת ומתיישנת באחת. הרגע הזה, השביר, הלא קיים, המתוק-מריר, האינסופי הוא מה שמבקש הסופר להביא בספרו.
ובשאלתו "לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא"? - ולאחר כל התשובות המושכלות ( המשפט "לאן עפים הברווזים כשהאגם קפוא"? ב"התפסן בשדה השיפון" הוא ביקורת על הקפיטליזם ועל הניכור כלפי השכבות המוחלשות ) המלומדות (מה שהסופר מבקש להציג כאן הוא...) חסרות הפואנטה ("לא הבנתי מה המשפט הזה אמור להביע) ועוד ועוד התשובה שלי הייתה בסופו של דבר "למקום אחר". ואולי זה מה ש... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"יש לכם עד ה28 ל3 לקרוא את הספר יהיה לכם בוחן בקיאות, ננתח אותו, נחכה עד לבגרות ונקווה שהוא יהיה שם" זאת הייתה ההכרות שלי עם הספר התפסן בשדה השיפון.
בהתחלה לא סבלתי אותו, לא הבנתי את הולדן, או את הסופר, או את פיבי, או את כל הדמויות שם וחשבתי לעזאזל טיך הספר הזה רב מכר כלכך מוכר. קראתי אותו בלית ברירה באמת כי לא רציתי להכשל בספרות, עברתי תמבחן, יצאתי עם 95, והתחלנו ללמוד אותו.
לא אהבתי את העובדה שנלמד על ספר שלא חיבבתי וננתח את הדברים שלא הבנתי, אבל אתם יודעים מכיוןן שאני לא מחליטה אני ניתחתי, למדתי ובסופו של דבר גם הבנתי.
אחרי שסיימתי ללמוד הרמתי תראש ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מתחשק לי לרצוח את ג'ון לנון...
אז קראתי את הספר שאיזה משוגע טען שהוא הסיבה לרצוח את ג'ון לנון אבל מי שלא קרא ושמע עליו כנראה תהה- מה יכול להיות כתוב בספר הזה שיגרום לזה? מה אדם יכול לספר לי שיניע אותי לרצוח מישהו ?
כל רצח של אישית נעשה בגלל הבדלי השקפות - רבין נרצח כי יגאל אמיר היה נגד הדרך בה הנהיג את ישראל לעבר הסדר. אני לא מאחלת להרבה אנשים למות מכל הלב אבל לא יפריע לי מאוד אם הוא ינעל מחוץ לממד כשיפילו שם בבית הסוהר שלו איזה רקטה של החמאס.
הספר היה די נחמד אבל לא צריך לפתח ציפיות גבוהות מדי (הו הקפיצה).
בתקציר כתוב שהולדן (המספר והדמות הראשית כמובן)... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שעה שלמה אני מנסה לכתוב את הביקורת: כותב ומוחק, כותב ומוחק, אבל הספר הזה נותר הפכפך ומבלבל כמו פאטה מורגנה בקוטב הצפוני. אם אני בא לבקר את הולדן על השנאה החולנית שלו לבריות - אני מרגיש שזה לא מגיע לבחור הצעיר שאיבד את אחיו הקטן; אם אני בא להתרשם מהרגישות שלו לזיופים ושקרים - אני מיד מזכיר לעצמי שהולדן העיד על עצמו שהוא אחד השקרנים הגדולים בעולם.
אז מי אתה הולדן, באמת? האם אתה דוגמה טובה עבור בני נוער, או שמא דוגמה רעה? האם אתה טועה בתגובתך לחברה (והמחבר המובלע - אדון אנדוליני -אומר שכן!), או שאתה צודק והחברה באמת ראויה לשנאה איומה שכזאת?
קראתי את הספר הזה ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יחסית ישן ,,,שלצערי הרב גיליתי את מהותו הפנימית האיכותית רק בשנים האחרונות
הספר הזה והספר 100 שנים של בדידות אלה ספרים שעיתים אני שב אליהם כמוצא שלל רב כצמא למים המהלך במידבר השממה הספרותי החדשה שנכתבת אך אין לה מסר 1 עיקרי מהותי על החיים ,רק ערבים ערבים ערבים ועוד ערבים ולא נמאס לכל חלולי המוח האלה להצדיע ולעמוד דום לזמן הצהוב ועוד מלל חלול של בעל הנוצות שאינך יודע מי הוא אין בא אן הולך
הספר הזה לימד אותי כנות מהי
מי הוא אורגינאל מי הוא המזוייף
כואב לי רק ש,,,
מיספר רוצחים לא קטן ומתועב עשו המעשה האלים שלהם בתום קריאת הספר... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם אתם בטח רוצים לשמוע על כל העניין, אז מה שבטח תרצו לדעת קודם, זה האם אהבתי את הספר המחורבן הזה, למה קראתי אותו בכלל ואיך תיראה בכלל הביקורת הזאת וכל הזבל הזשל"בי הזה.
אז בחרתי להתחיל מההתחלה. וכשאני אומר 'התחלה' אני באמת באמת מתכוון לזה, בכל הרצינות. כאילו, איך שהכל התחיל וכל זה, לפני הדיעה שלי בכלל לגבי הספר.
אז הכל התחיל, ואיך לא, באתר. אני זוכר את היום הזה היטב, את היום הזה שבו שונרא החתול שלחה לי הודעה בפרטי. אני לא זוכר במדויק את המילים, אבל מה שכן, אני זוכר את מה שהיא אמרה לי. היא אמרה לי שאני מזכיר לה דמות. לדמות קוראים 'הולדן קולפילד' ולספר קוראים 'הת... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשסיימתי לקרוא את הספר כמעט הזלתי דמעה , הרגשתי שאני צריכה להיפרד מהדמות -הולדן, ולא לא רציתי שניפרד .
כל אחד עשוי לקחת ערך מוסף שונה, אני את שלי קיבלתי.... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתמול יצאנו עם בית הספר לסיור לימודי בעיר הנהדרת הנקראת על שם ספרו המפורסם של הרצל.
יודעים איזו עיר? מישהו? לא?
באמת. לא יזיק לכם להקשיב יותר בשיעור. קצת ידע כללי, אנשים!
אני מדברת על העיר "תל אביב" שבוודאות מוכרת לכל אחד ואחד מאזרחי מדינת ישראל. תל אביב נקראת על ספרו של הרצל, כפי שאמרנו, שנקרא "אלטנוילנד", שזה, בעברית, "ארץ ישנה חדשה". תל, זה משהו שקשור לחפירות היסטוריות, המסמלות את הישן, ואביב הוא עונה של התחדשות ופריחה - הוא מסמל את החדש. ביחד יוצרים השניים "תל-אביב" תרגום מוזר ודי עילג.
שמות נוספים שעלו להצבעה באיזה שם לקרוא לעיר שזה עתה הקימו, היו "הרצלי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אומרים שהנוער של היום מקולקל. טוב, אם כן, אני דוגמא מצוינת לזה. זאת אומרת, אני משקרת מלא. כן אמא, הכנתי את שיעורי בית. כן אמא, התכוננתי למבחן. כן אמא, עשיתי כבר אימון בגיטרה קלאסית. כן אמא, חברה שלי היתה כאן איתי וגמרנו ביחד את כל האפרופו. זאת לא אני שנורא אוהבת אפרופו בכלל. כן אמא, ליוו אותי חזרה הביתה. אין לך מה לדאוג. לא אמא, לא הברזתי לשיעור היום. לא אמא, לא איחרתי לבית ספר. לא אמא, לא היה אלכוהול במסיבה אתמול לשקר זה דבר כזה פשוט. אני פשוט לא שולטת בזה. אני באמת מקולקלת.
אבל אם אני מקולקלת, אז הולדן הוא מקולקל בריבוע. הוא חתיכת שקרן ענק.
זאת אומרת, הו... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רק אם לוקחים בחשבון שהספר נכתב במחצית המאה הקודמת בארה"ב השמרנית והפוריטנית, אפשר להבין את הזעזוע והבוטות שהספר אמור להביע. אולי הוא פורץ דרך לתקופתו כמו "סונטת קרויצר" של טולסטוי שנכתבה בסוף המאה ה-19 וזעזעה את הרוסים בכנות ובבוטות שלה. כיום זה נשמע טרחני מעושה וכל פעוט מגן צילה אינו פחות גס רוח ובוטה מגיבור הספר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מומלץ מאוד! למדתי אותו לבגרות. ספר טוב ומרגש שמתאר את היופי ואת התום של הילדות ומציג את הבגרות כתהליך קלקול מסוים שעובר האדם, ולדעתי יש בכך מידה מסוימת של אמת. אגב, ספר זה הוצג כמקור ההשראה לפסיכי שרצח את ג'ון לנון. אותו פסיכי ראה כיצד לנון מתמסחר במידה מסוימת, ומאבד מהתמימות הרבה שאפיינה אותו ואת שיריו, וכדי לעצור את תהליך הקלקול הזה הוא רצח אותו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מה עוד ניתן לומר על ספר שנאמר עליו כבר הכל?
את "התפסן בשדה השיפון" קראתי שלוש פעמים. בפעם הראשונה אימצתי אותו אלי ערב אחד לצד כוס תה גדולה והרבה ציפיות שהלכו ודעכו ככל שהמשכתי בקריאה, אבל זה לא ממנהגי לנטוש ספרים באמצע וכאשר סיימתי אותו הרגשתי שהוא לא יותר מבזבוז זמן יקר.
הפעם השנייה הייתה כשבועיים לאחר מכן. סירבתי לקבל את העובדה שהתאכזבתי מספר שזכה לכל כך הרבה שבחים, ונזכרתי שחברה טובה אמרה לי פעם שבקריאה שנייה מגיעות תובנות אחרות. לא ויתרתי והרמתי אותו מהמדף, ולאחר שקראתי בו שוב, קצת יות רלאט ועם מעט יותר תשומת לב, הבנתי כי היא צדקה. הגאונות של הספ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא כולם יאהבו את הספר הזה. חלק יחשבו שמדובר בבזבוז זמן (לא רב, הספר די קצר)מוחלט על כתיבה ילדותית וקללות רטרו אמריקאיות, אבל החלק שאני שייכת אליו, יאלץ להיכנס בהכנעה אל המיינסטרים הספרותי ולהכיר בכך שמדובר ביצירה ייחודית וחד פעמית. הולדן קולפילד הראה לי, בתור מתבגרת, שיש עולם שלם מתחת לכל הנימוסים והגינונים האנושיים. מתחת לכל החובות והזכויות, הפוליטיקלי קורקט, הטקסים, המרחב הפרטי וכל שאר הדברים בהם האנושות מקיפה את עצמה ורק מגבירה את תחושת הבדידות של הפרטים בה. אסיים בתיאור מהספר שהמשיך להנחות אותי לאורך חיי הבוגרים, לימצוא מישהו שאוכל להחזיק איתו ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני שבאתי לכתוב את הביקורת,רציתי לראות כמה אנשים כתבו כבר ביקורות על הספר הזה,ומצאתי מספר די מפתיע.כ-1200 אנשים דירגו וביקרו את הספר הזה,ובאופן מוזר יש התפלגות די זהה-חצי אהבו,חצי שנאו.
קניתי את "התפסן בשדה השיפון" ב...אממ....איזה פדיחה! שכחתי כבר מתי קניתי אותו.עכשיו כולכם תחשבו שאני איזה בוקוהוליק (bookoholic.תזכרו איפה ראיתם את המילה הזאת לראשונה).אה הנה! נזכרתי.קיבלתי ספרים ליומולדת והחלפתי אותם כי מה שקיבלתי כבר קראתי לפני זה.
בכל מקרה,בואו נחזור לספר עצמו.היה משהו בספר הזה שקצת עצבן אותי.יותר מדי שימוש בסלנג,ובעיקר באמרה הזאתי "כולם מזויפים".אני מבין... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר הזה בשקיקה.
כתבו עליו כ"כ הרבה ביקורות, דירגו אותו כ"כ גבוה. רק אחרי שסיימתי לקרוא "העזתי" לעבור קצת על הביקורות פה.
מה כבר אני יכולה להוסיף שלא נכתב? לא הרבה, אבל אני לא יכולה סתם ככה "לסתום את הפה" (כן, זה גם ציטוט מהספר).
אין לי מילים, ז"א יש לי הרבה, אבל לא יודעת למה בעצם. לא יודעת להסביר את התחושות שליוו אותי בתום הקריאה ובמהלכה.
איך הגעתי לספר? נתקלתי בו פעם בדוכן ספרים כאחד מתוך 6 הנבחרים (של משאל שערכה הוצאת עם עובד בקרב הקוראים), באתי לבדוק את הדירוג פה באתר, וחיבור של השניים הוביל אותי למסקנה שכנראה יש דברים בגו.
אם לומר את האמת- אם הי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"אני די בור, אבל אני קורא המון. הסופר הכי אהוב עלי הוא אחי ד.ב., והשני הכי אהוב הוא רינג לארדנר.
אני קורא המון ספרים קלאסים, כמו שובו של בן הארץ, והם מוצאים חן בעיני, בד"כ.
פעם קראתי ספר, התפסן בשדה השיפון משהו. הוא היה די בסדר, אבל למדנו אותו בשיעור ספרות והמורה התחילה עם כל הפרשנות של הספר וכל הזבל הזה. אני שונא אנשים כאלו, את המזויפים האלו. סתם ספר על מתבגר כמוני בערך באמריקה,
והמזויפים האלו שאוהבים להרגיש שהם שווים משהו שהופכים אותו ליצירת אומנות וכל הזבל הזה.
כל האינטגלנטים בכאילו האלו, כמו המורה הזה שלי לספרות. זיפת שבא לי להקיא.
ספר זבל אבל אני מתג... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר הזה התחלתי לקרוא מהסיבה הכי מוזרה: שיטוט משועמם ואקראי בוויקיפדיה.
תוך כדי הגלישה, הגעתי איכשהו לדף על ג'ון לנון והרצח שלו. מכיוון שאני בת להורים חובבי מוזיקת שנות השבעים-שמונים, כולל הביטלס כמובן- התעניינתי במיוחד ברצח וברוצח, בגלל שהיה כתוב שם שלסיפור ההתנקשות של מרק צ'פמן בג'ון לנון יש קשר מיוחד עם "התפסן בשדה השיפון". צ'פמן התחבר מאוד רגשית לדמות הראשית בספר, הולדן קולפילד, בצורה קצת אובססיבית וקיצונית. ואני מצטטת מוויקי: "בלילה בו רצח את לנון הוא נותר בזירת הרצח, קורא בעותק של הספר, עליו כתב "זוהי הצהרתי" וחתם בשמו של הולדן. יש שטוענים שצ'פ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הנהדרים ביותר שיצא לי לקרוא. אני קוראת אותו לפחות פעם בשנה, הוא לעולם לא נמאס עליי.
ספר מעניין וסוחף, אשר קשה למצוא רבים כמוהו.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפור נפתח בהולדן קולפילד, בן ה-16, כאשר הוא מסולק מהפנימייה פנסי היוקרתית, אשר למד בה,
בתקופת חג המולד בגלל שנכשל בלימודים.
הולדן מחליט לעוזב את הפנימייה מס' ימים לפני מועד העזיבה המקורי ונוסע לניו-יורק.
הולדן מסתובב ברחבי ניו-יורק ופוגש שם כל מיניי אנשים שהוא מכיר ואינו מכיר ומנסה למצוא איזו שהיא אוזן קשבת. מישהו שיוכל להבין את מצוקותיו, מחשבותי ורגשותיו.
חלקם מבינים אותו וחלקם לא.
במהלך הקריאה שלי, הרגשתי לעיתים הזדהות עם הולדן ולעיתים חוסר הבנה רציני.
מצד אחד, הולדן שונא צביעות ומינהגים משונים(בעיניו).
אך מצד שני הוא בעצמו משקר ולפעמים מתנה... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רציתם פעם להיראות משכילים, אנשי החברה והעולם הגדול, להיות בעלי ידע כללי רחב ולהיחשב לחכמים, אבל בלי להתאמץ יותר מדי? אתם צריכים לשמר את המעמד והתדמית של יודעי כל, אבל מעדיפים לא לטרוח? אם כן, הספר הזה הוא בדיוק בשבילכם.
ראשית כל, זו מהדורה מיוחדת ב"פורמט נוח לקריאה", שאם אני לא טועה השוני היחיד בינו לבין המהדורה הרגילה (שגם קראתי) הוא שמידות הספר קצת שונות, כך שהוא מעט צר וגבוה יותר מהרגיל. המשמעות מבחינתי היא שיותר קל לקחת אותו בתיק ולשלוף במהירות, כשצריך להיראות חכמה.
שנית, הוא נחשב לקלאסיקה. התייחסות נוספת למעמד זה בהמשך הביקורת. ידוע שמי שקורא קלא... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי בתיכון את הספר ובאותו הזמן המחשבה הכללית עליו הייתה "מגניב".
מה שכן, הצטערתי מאוד שלא למדתי אותו יותר לעומק, ולכן קראתי אותו שוב עכשיו.
ופתאום עכשיו אני בצד השני של המערכת- מדריכה בפנימיה, ופוגשת את הולדן מזווית ראיה שונה לחלוטין. ואני מאושרת מהאינטיליגנציה שלו, ומהדעתנות שלו, ובו בזמן מרחמת עליו כל-כך.
סיפורו של הולדן הוא סיפור של הרבה מאוד ילדים שאבודים בנבכי המסגרות השונות- המדינה, החינוך, המשפחה. אבל למרות המחשבות הרבות על ויתור- הוא ממשיך ונשאר ונלחם. אני גם בטוחה שאחרי סיום הספר הוא ממשיך ונלחם ומחפש את המקום שלו וסביר להניח שימצא- בסוף.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא אוהבת לכתוב ביקורות ארוכות ובכלל טקסטים ארוכים למרות שתמיד יש לי יותר מידי מה להגיד
אז להגיד לכם למה כדאי לקרוא את הספר , קשה להגיד
זה הספר הראשון שפניתי לי זמן כדי לקרוא אותו במיוחד אותו
והאמת אין לי מה לתת לכם לצפות יותר מידי
ממש הכרחתי את עצמי לשבת ולקרוא אותו כמו תמיד
אבל הוא ספר למחשבה
מאלה שאתה חושב עליהם לפני שאתה נרדם
כשאתה קורא אותו אתה בוחן את עצמך , בוחן את הבן אדם שאתה
זה דיאלוג שרק מישהו אחד מדבר בו
בהתחלה זהו הולדן קולפילד , אחר כך זה רק אתה
הספר יהיה קל לאלו שחושבים כמוהו או לאלה שמבינים על מה הוא מדבר
בעיקרון לאלה שמתפ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמה פעמים בחיים יוצא לך לקרוא ספר על עצמך?
זאת ההרגשה שליוותה אותי לפני 7-8 שנים כשקראתי את התפסן בפעם הראשונה, וזו הרגשה שכל נער או נערה בגיל הזה יוכלו לקבל במידה זו או אחרת.
מראה שמהדהדת דרך העשורים המפרידים בין הסיפור לימינו, ומשקפת בצורה כל כך חדה, מדויקת וכואבת נפש של מתבגר בשנות אלפיים.
הקושי שבמעבר לחיים הבוגרים, ההכרה והתפיסה העצמית, וקבלת אחריות אישית.
הרבה בזכות ספרו של סלינג'ר צעדתי בבטחה מעבר לקצה שדה השיפון.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מוצא את עצמי ללא מילים. איכשהו יצא שדווקא על הספר הכי טוב שקראתי השנה קשה לי למצוא מה להגיד. זאת אומרת, זה לא שזהו לא ספר עמוק, בעל רבדים ונושאים מספיקים לדיון הגון. זה לא זה. הוא נחשב לקלאסיקה ואפילו מופיע לעיתים בבחינות הבגרות בספרות. בטוח שזה לא זה. פשוט, לפעמים הקלישאה נכונה – מרוב שהיצירה מדהימה ככה נעתקות המילים מפי הקורא. חוץ מזה, בחנו עליו כל כך הרבה עד שכבר הרסו את כל היופי שבו, המסתורין שבקריאת הספר, וההתלהבות שמתלווה אליו כשאתה לא אחד ממיליון אנשים שקראו אותו גם הם, ועוד רק כי הכריחו אותם. מחיפוש באינטרנט של ביקורות על הספר לא תמצאו ביקור... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בהחלט ספר טוב מרתק וסוחף. ממש הרגשתי שאני נשאבת לנבכי מחשבותיו של הולדן קולפילד, נער עם בעיות כה עמוקות עם החברה, שהיא מנוכרת ומזוייפת ולא רגישה וכמובן התיסבוכים הפנימיים שלו עם עצמו.
השפה והתיאורים כה קלילים וזורמים שהספר סוחף אותך.
אך עליי להתוודות שכל זמן הקריאה וגם לאחרייה נשארה בי השאלה.....
איך הספר הזה עם כל העוצמות שבו גרמו למארק צ'פמן שראה עצמו כהתגלמותו של הולדן קולפילד לרצוח את ג'ון לנון רק כי חשב שהוא מזוייף וההפך ממה שאומר בשירו וכמו כן, הספר היווה השראה למספר רוצחים נוספים וגרמו להרס נורא בחברה.
גם לאחר מספר פעמים של קריאת הספר... אני ע... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר גיליתי בערך לפני כשנה על כך שחקרתי את הרצח של ג'ון לנון וראיתי שהרוצח שלו מארק צ'פמן הושפע מהספר הזה אז לקחתי את הספר הזה מהספרייה. די פחדתי בהתחלה שהספר הזה ישפיע גם עלי בצורה כזאת כמו של הרוצח של ג'ון לנון. בהתחלה התחלתי לקרוא את הספר ולא כל כך הבנתי אותו אבל די אהבתי אותו ועזבתי אותו לאיזה כמה חודשיים ועזבתי אותו באיזה עמוד 50 אבל רציתי להמשיך אותו. אחרי כמה חודשיים קראתי המשכתי לקרוא את הספר הזה וממש אבל ממש לא הצלחתי להניח ותו מידי לקחתי אותו לכל מקום ובזה אני ממש רציני. בחיים שלי לא התחברתי לדמות כמו שהתחברתי להולדן ואני גיליתי שאני אפילו ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עזבו אותכם מביקורות מלומדות ומפולפלות ...חובה לקרוא ...לצלול פנימה ...לעוף...לצחוק...לחוות את מה שספר אמור לעשות לנו הקוראים!!!מה אוסיף ומה אומר שכבר לא נאמר על יצירת מופת כזו??? אם לא קראת עד עתה...אז זה הזמן!... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סתם נכנסתי לקרוא את הביקורות על הספר הזה. נורא עניין אותי להיווכח שיש אנשים שפשוט לא אהבו ולא התחברו אליו.
אני קראתי כבר לפני שנים את "התפסן בשדה השיפון" בעברית, קראתי אותו באנגלית. ואפילו קראתי את התרגום הישן של הספר לעברית שיצא עוד בשנות החמישים ונקרא "אני ניו-יורק וכל השאר".
לפיכך אולי אתם כבר מבינים שבעיניי זהו פשוט ספר נפלא
בעולם דובר האנגלית הוא כבר הפך להיות מזמן קלסיקה.
נכון שממרום גילי אפשר להביט כבר על כך שבחלק מ"המחאתיות" שיש בספר, יש משהו שבמשך השנים הפך להיות קלישאתי ומיושן. ועם זאת קל מאוד להתחבר לספר הזה. ניו יורק המתוארת בו היא ניו יו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא לגמרי ברור לי למה הספר נהיה כזה מודל לחיקוי.
מדובר בנער מתבגר, מבולבל וגס, שלא לגמרי מעניין להבין אותו ומה יעלה בגורלו.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה. לדעתי הוא מהספרים שפשוט חובה לקרוא.
היה לי קל להתחבר לגיבור ולהזדהות עם מחשבותיו ומעשיו.
יש כאלה שיגידו שהולדן הוא בסך הכל נער מרדן עם בעיות חברתיות אך מתחת לפני השטח יש הרבה מעבר לזה.
הספר מציג את הצביעות בחברה האנושית בצורה נפלאה בעזרת הרבה הומור וציניות.
ספר שגורם לך להרהר ולחשוב עליו הרבה אחרי שסיימת לקרוא אותו.
כמו שרבים ציינו, התרגום העברי הוא נורא וחבל.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מזה כמה שבועות נותרת התיבה שבה אני אמור לכתוב ביקורת על הספר הזה - ריקה. ומפחד, אם מישהו מכם\ן תהה, אני לא באמת הולדן, הנער המתבגר פרי מחשבתו של סלינג'ר, אבל אולי אני רוצה להיות אחד.לעניינו, למה בעצם אני מפחד לכתוב את הביקורות הזאת? הסיבה היא הוא, הולדן האמיתי, יכול להיות שהוא יקרא את מה שאני כתבתי כאן. וחלילה ערכיו ישתנו. ואז ערכי העולם החומרי כפי שאנחנו מכירים אותו ישתנו ללא היכר. כמה מסכן הוא הולדן, שנים סופר אודותיו בשורות יצירה דקת נייר וכריכה שחויבו ילדי ישראל לקרוא לקראת הבגרות בספרות. עורכים ממושקפים מחקו את הקללות הנמרצות שהוציא מפיו, ומיליוני ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מזה כמה שבועות נותרת התיבה שבה אני אמור לכתוב ביקורת על הספר הזה - ריקה. ומפחד, אם מישהו מכם\ן תהה, אני לא באמת הולדן, הנער המתבגר פרי מחשבתו של סלינג'ר, אבל אולי אני רוצה להיות אחד.לעניינו, למה בעצם אני מפחד לכתוב את הביקורות הזאת? הסיבה היא הוא, הולדן האמיתי, יכול להיות שהוא יקרא את מה שאני כתבתי כאן. וחלילה ערכיו ישתנו. ואז ערכי העולם החומרי כפי שאנחנו מכירים אותו ישתנו ללא היכר. כמה מסכן הוא הולדן, שנים סופר אודותיו בשורות יצירת דקת נייר וכריכה שחויבו ילדי ישראל לקרוא לקראת הבגרות בספרות. עורכים ממושקפים מחקו את הקללות הנמרצות שהוציא מפיו, ומיליוני ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא יודעת מה להגיד על הספר המטורף הזה,
כמה חד הבחנה קורא צריך להיות??
הספר הוא 255 עמודים של כייף ושגעון ואז כשזה נגמר ומחפשים עומק וחוזרים אחורה, מוצאים אותו בגדול, אבל רק בדיעבד.. ובעזרתם של מקורות חיצוניים מסייעים..
הספר כאילו חודר אלייך באיזשהו רובד אחר, נכנס מדלת אחורית כזו שלא כולנו מכירים שהיא קיימת כי ספרים לא כתובים ככה בדרך כלל ומסר לא מועבר ע"י איזה הולדן קולפילד בן 16 חולה נפש שלא מפסיק לקלל ולהעביר ביקורת.. אבל זה מחלחל.. ואז התחלתי להבין מה כל הטררם.. אבל לא עד הסוף..... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טיימינג זה הכל בחיים.
יומיים לפני תחילת שבוע הספר סיימתי את ה- "3 ב-99" והתמרקתי לקראת ה- "4 ב-100" ואפילו חשבתי לעצמי שאלך על גדול, משהו בנוסח ה- "8 ב-200".
אבל כמו בפעמים אחרות של תכנונים גדולים, התוצאות היו קטנות בהתאמה. חזרתי משבוע הספר אבל וחפוי ראש. לא מצאתי ולו ספר אחד שיקפוץ אל ידי ויתפוס את לבי.
אז השבוע חזרתי אל הולדן.
מה יש בנער המופנם הזה שמושך בכבלי קסם? האם זו הנאיביות? האם זה הרצון הנואש להיות חלק מעולם שבחלקו אפילו לא קיים? איך זה שבכל פעם שאני קורא את היצירה הזו, אני נפעם? יש בספר הזו איזו אמת אוניברסלית שנכונה בכל זמן ו(כמעט) לכל אחד. וכל מי שאי-פעם... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לא פשוט לכתוב על ספר שכבר נאמר עליו הכל. כולם דיברו כבר בשיבחו ואמרו כל דבר , וכנ"ל לגבי דברים שליליים. אפילו יחוס של השפעה הרסנית על החברה ועל הנוער, כולל הסתה לרצח (אפילו שני מתנקשים מפורסמים טענו שהושפעו ממנו - המתנקשים של ג'ון לנון ורונלד רייגן). ואני חושב שביקורת מסוימות עשויות להיות מרושעות, אבל אין ביקורת "קטלנית" מזו.
קראתי את הספר שהייתי בצבא (בערך לפני 5 שנים) ואני חייב לציין שממש אהבתי אותו, ללא ספק אחד הספרים הטובים שקראתי בימיי חיי. הכתיבה בספר היא טובה מאוד, ואחרי ש"נכנסים לראש" של המחבר הספר זורם לחלוטין עד הסוף בקצב לא רע.
הספר אכן, מדבר ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את התפסן קראתי לפני שנים רבות, ואם אני כותב עליו כעת כנראה שהוא הותיר משקעים רבים. את כל הפרטים אינני זוכר, אך את חווית הקריאה המיוחדת במינה לעולם לא אשכח. זהו ספר, אשר ראשית לכל דורש ממך לצלול לתוכו, בעל שפה ייחודית, מעניינת ואף מאתגרת, אשר איננה מותירה את הקורא אדיש. התהייה שליוותה אותי עד אמצע הספר היא זאת שהתחבטו בה רבים על גבי במה זו, פשוט לא יכולתי להחליט האם זהו הספר הטוב ביותר שקראתי בחיי או הגרוע ביותר. הוא עצבן אותי, אך נהניתי; דחה אותי, אך סירב להרפות; אין מזויף ממנו, אך בחיי לא קראתי ספר כה כנה. הדיסוננס שליווה את הקריאה בשלב זה היה חריף, אך לדי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בחרתי שלא לדרג את הספר כי אני לא יודע להגיד אם הוא טוב יותר או פחות. ההיכרות הראשונה שלי עם הספר עוד לפני שקראתי אותו הייתה כשאני וחברי שוחחנו על קלאסיקות ספרותיות ואז מישהו הזכיר את התפסן. "התפסן?" אמרתי. הם התפלאו שבכלל לא הכרתי את הספר. איך אתה לא יכול להכיר את התפסן, הם אמרו, זו אחת מהקלאסיקות של המאה ה-20. ההיכרות השנייה שלי עם הספר הייתה דרך פרק של סאות' פארק. כל הפרק היה מוקדש ללגלוג על הספר הזה. אפשר לספר ארוכות על מה שקורה בפרק, אבל בקיצור הילדים כוכבי הסדרה צריכים לקרוא אותו כחלק מתוכנית הלימודים ואחרי שהם מסיימים הם לא מבינים על מה כל העניין. בטע... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
נראה לי שאם לא קוראים את הספר הזה עד גיל 18, כבר עדיף שלא לקרוא אותו בכלל.
אני קראתי אותו אחרי והשתעממתי לאורך כל הספר.
נער נודניק, סיפור משעמם- (וניסיתי לקרוא שוב בגיל מאוחר יותר- זה לא משתפר)- בקיצור-לא ספר ששווה לבזבז עליו את הזמן.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה כבר לא נכתב על הספר הזה.
מסע נפשי ופיזי של נער אחרי האמת , וגילוי הצביעות האנושית . ספר רגיש ואנטימי. מה לעשות -יצירת מופת!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה. מאפשר הצצה נדירה לנבכי המחשבות של בחור עם בעיות חברתיות. בתחילת הספר עוד אנו יכולים להזדהות איתו. אבל ככל שהספר מתקדם אנו מגלים יותר ויותר את עומק הניתוק של הגיבור מהמציאות.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הצלחתי להעביר את עלומיי מבלי לקרוא את הספר למרות שהרבה חברות ואפילו מורות אהובות המליצו בחום רב ולא הפסיקו להתפעל מגאונות הסופר.
אחרי כמעט 30 שנה רכשתי עותק , פיניתי בוקר והחילותי קוראת בשקיקה, מצפה ליפול שדודה לרגלי הסופר הנערץ, המתוחכם והישיר שסיפרו זה מפאר אותו שנים כה רבות...אך- אללי! מה רבה היתה אכזבתי!
לא מבקרת ספרים אנוכי וקטונתי מלהביא במילים את דעתי לפני אנשים מוכשרים ויודעי דבר הכותבים באתר נפלא זה,
אולם טעם האכזבה המרה עדיין צורב את שפתיי , לא לעלילה כה רדודה ומשעממת כזו ייחלתי ולא לסיפור כל כך חסר משמעות פיללתי.
סליחה על הבוטות - לדעת... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמה כיף לחזור אליו, בעיקר בדיכאון - אשכרה צחקתי בכמה קטעים, וזה מרגיש הזוי להתפרץ בצחוק כשאת לבד בחדר, אבל הוא עושה את זה. חוצמזה שעל הספר כתובה עבורי הקדשה מגבר שאהבתי בגילו של הולדן...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לל ספק - ספר קאלט, שאבד עליו הכלח כבר בעת כתיבתו לפני חמשים שנה. אחד הספרים המשעממים ביותר, המיותרים ביותר , בהם נתקלתי מעודי. ולא זה לא עניין של גיל, כם לפני 40 שנה, ו30 , חשבתי ככה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים בכל קנה מידה. נקרא כהרף עין ומשאיר טעם לעוד. השפה והתיאורים עושים את שלהם, ומכניסים את הקורא לעולמו של הולדן קולפילד למשך יום וחצי. אישית מאוד התחברתי לחלק גדול מהרעיונות שמועברים על ידי המחבר. הספר הזה באמת גורם לך לחשוב, ומעורר רגשות מעורבים. חובה לקורא- חובה! קלאסיקה אמיתית, ויצירת אומנות ספרותית.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
It is difficult to remember what it was like to read this book for the first time. It is also difficult to imagine a book where each new reading provides so much more illumination into the main character and his personality. I can remember finding Catcher to be funny the first time I read it. I now alternately find Holden to be walking a fine line between witty sarcasm and dangerous cynicism. He is funny, there is no way around that, but his belittling nature also causes him to dismiss much from his life that may not be perfect, but should be included. There is nothing that he, in the end, does not dismiss as being phony, whether it is the nuns with whom he shares a cup of coffee, the teacher at the end who most likely was just trying to help, the Egyptian wing of the museum, Pheobe's school...everything. As soon as one little detail slips in which is not completely on track with what he is thinking whatever it is he is contemplating becomes useless, phony, not worth dealing with. His ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ה'תפסן בשדה השיפון' יקבל חדר שלם ב'היכל התהילה של הספרות' אם אני אקים אותו אי פעם.
ספר מבריק, סלינג'ר יצר סגנון דיבור ייחודי ומשעשע, אחרי כל פעם שאני קורא אותו - שבועיים אני מדבר כמו הולדן.
הספר הוא תמצית נשמת המרד של שנות השישים, אך מושאי ההתקוממות של קולדפילד קיימים תמיד: לעולם יש מקום לשיפור היחסים בין בני האדם, והרי זה מה שכה חורה לקולפילד, הבדידות, הניכור, הזיוף.
קראתי את הספר בתמימות, לא ידעתי אז דבר על המהומה שהוא חולל, והתאהבתי בו עמוקות.
ולסיום: הנה לנו הוכחה נאה להשפעתה וכוחה של הספרות, 'התפסן בשדה השיפון' הוא שהניע את צ'אפמן לירות בג'ון לנון 'מ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי בצבא. והזמן בורח. לא תפסתי את משמעות הספר. שמעתי עליו דרך כל כך הרבה מקורות (אנשים, עיתונים, סרטים בהם הוזכר) אך לא רכשתי. קיבלתי אותו מתנה מבחורה בה הייתי מאוהב בשירות. היא לא החזירה אהבה. בחרה בבחור שלא הכרתי. קנתה לי את הספר, כתבה הקדשה ארוכה ומתקתקה, שמאדירה את הפגוע, אך במקום לשפר את ההרגשה רק פוצעת. הרי בן תשע עשרה לא ישאל את עצמו ״רגע, אם אני כל כך מוצלח כמו שאת מתארת, אז למה לא נשארת״. נשארתי עם חור בלב וספר ביד. אני זוכר שלאחר שהתחלתי לקרוא הבנתי כמה אני דומה לגיבור. אולי את זה רצתה לרמוז לי?. הכתירה אותי כגיבור, מתוסבך, שמנסה לתפוס (בשדה שיפון?)... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסולם של חנן
☺ האם השכלת
☺ האם נהנית
☺ האם תחפש יצירות אחרות של הסופר(ת)
☺☺ האם נשאר משקע
☺ האם האהבה עוברת
תמיד סקרן אותי להבין מהיא סודה של יצירת מופת.
על פי כל הרעש והמהומה שהספר מעורר ,הגעתי למקום הנכון.
מדובר במרד נעורים של בן טובים מפונק שמורד בכל דבר ,כתוב בשפה נמוכה כחלק מבנית הדמות.
הספר מאוד "אמריקאי" ורק מי שחי בתרבות כזו והוא חלק ממנה פתאום חש זעזוע כי למעשה הוא מביט בעצמו.
הספר הזה לא ידבר אל רוב הקוראים בעולם רק לקורא החי בעולם המערבי הנהנתן והשבע .
הבעיה שגם הולדן נמצא שם ומתנהג ככזה והכי חשוב אינו מציג אלטרנטיבה, מעין הצצה לתוך ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים!
כתוב בחוכמה ויחד עם הקללות שבו כתוב בטוב טעם רב.
ספר שכשמתחילים לקרוא אותו לא מפסיקים לרגע, והאמת שגם לא רוצים לסיים. ספר מלא בטובנות ומסרים, הרבה הזדהות.
בעיני הספר הוא ספר נהדר, אחד הספרים היחידים שהייתי עצובה כשגמרתי לקרוא אותם, רק בגלל שהם ניגמרו. יכולתי להתחבר להולדן קולפילד (הדמות הראשית) ולכל מעשיו ומחשבותיו.
אני ממליצה לכל אחד לקרוא את הספר לא משנה באיזה גיל הוא, מה המין, הלאום או הדת שלו. ספר שפשוט מעורר הזדהות וגורם לך לחשוב קצת אחרת בזמן שאתה קורא אותו.
ובשתי מילים:
חובה לקרוא!!!... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים שמומלץ לבני נוער ןלמבוגרים כדי לחדד את תעלומת ההתבגרות. הספר כתוב בשפה קולחת וקריא ביותר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ספר קלאסי. רבות כבר נכתב ונאמר על ספר החובה הזה. אוסיף רק שתי נקודות קצת שונות שהקורא יכול להסיק את מסקנותיו לבד: 1. לפני הרבה שנים הייתי בהרצאה מפי הסופר אתגר קרת. בסוף ההרצאה אני זוכר ששאלו אותו מי הסופר שהכי השפיע על הכתיבה שלו?. תשובתו היתה סלינג'ר.
2. הרוצח של ג'ון לנון הלך עם הספר הזה בכיס ביום הרצח.
אני חושב ששתי אנקדוטות אלו צריכות לגרום לכם לקחת ספר זה לידכם. תהנו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
התובנה - איך נפלנו וממשיכים בנפילה מהצוק בשדה השיפון.
האם נבין את המשמעות הזאת ???
האם נהפוך לתפסנים בשדה השיפון ???
מעט מאיתנו... מעט מאוד...... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר שהייתי בתיכון (במסגרת קריאת החובה) וכל כך התחברתי, שקראתי אותו שוב ושוב. זה סיפור עצוב ונוקב על נער שלא מתחבר לסביבתו, מצב שמוכר ברמות שונות בקרב בני נוער רבים.
ספר כתוב בחוכמה ומתוך הבנה עמוקה. אחד הספרים שהשפיעו עלי מאד. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ככל הנראה אהיה בדעת מיעוט... "התפסן" נחשב לספר חשוב, אבל אצלי הוא יושב בקטגורית הסיוט. קראתי אותו בעברית ובאנגלית במקביל (עצה טובה לחיזוק השפה). סבלתי כל רגע, בשתי הגירסאות.
הולדן הוא ילד מפונק, מעצבן ודי דפוק. כביכול מוחה כנגד חברה מסוימת, ורואה עצמו כטוב יותר, אך בפועל הוא אינו טוב יותר. הביקורת האין סופית שלו היא כמובן כנגד כל מה שלא מצליח לו בצורה טבעית, ומהלל - רגע הוא לא מהלל כלום. הוא שונא את כולם.
וזו הבעיה, אין עלילה, אין קונפליקט ויתרה מכך גם אין תהליך שעובר על הנער. הוא נשאר יציב בדמותו לכל אורך הספר. במציאות אנו יודעים שהאדם הוא מורכב יותר, ישנ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הולדן קולפילד הוא נער מריר בן 17 החי בניו-יורק בשנות הארבעים של המאה הקודמת. הוא מסולק מהתיכון בו הוא לומד (לא בפעם הראשונה) ויוצא למסע בן יום וחצי ברחבי העיר.
הולדן חש ניכור כלפי כמעט כל האנשים סביבו ונוהג לכנות אותם "מזויפים". הוא מבולבל, מנוכר לעולם שסביבו ושופע תובנות פשטניות.
לדעתי סלינג'ר הגזים בשימוש בשפה העילגת והמלוכלכת בספר ולא הצליח לטוות עלילה מספקת. ברגעים רבים מידי הרגשתי שלא קורה שום דבר משמעותי מספיק ושהעלילה לא מתקדמת. הסביבה שבה מתרחש הסיפור היא לרוב ריקנית ושטחית, והולדן, גיבור הסיפור, בדרך כלל לא מצליח לתעלות עליה.
באופן אישי, לאו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר מצויין מה שמצחיק שלא הבנתי את זה בזמן הקריאה אה קצת אחרי שהבנתי עד כמה הוא השפיעה עלי...... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר נדיר, סוחף וחזק.
הולדן קולדפילד, האנטי- גיבור הכי נוגע שיצא לי לפגוש. מצאתי את עצמי משתוקקת לגונן עליו, לחבק אותו ולומר לו שהוא עוד ימצא את מקומו...
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סתם. פשוט סתם.
ממש לא ברור לי איך הספר הזה נכנס לפנטאון הספרים שהכי השפיעו על האומה האמריקנית. אולי בגלל שהם אמריקאים.
אז אני מבין שהספר נכתב לכאורה הקדים את זמנו ושובר גבולות ומחסומים שנכונים לאותה התקופה , אבל עדיין, לדעתי הצנועה מיחסים לו מעט יותר מדי חשיבות.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מאד מיוחד ושונה. הסופר נכנס לדמות הכל כך משונה וביד אמן מספר לקורא בשפה של נער מתבגר את פיתולי רגשותיו, מחשבותיו ולבטיו.
כששמעתי על הספר חשבתי שהוא יבשושי וכבד , אבל להפתעתי הוא ממש קליל בכתיבה שלו , מרגש ומצחיק מאד.
אני רואה את הנער הולדן כמתבגר תמים מאד ורגיש מאד שקשים לו הגילויים על חוקי עולם המבוגרים, קשה לו עם הזיוף, השקרים והמשחק שכולם משחקים.הוא מחפש אהבה ושוב מתאכזב עד לסף הרס עצמי. בסוף הספר הוא בוכה מאושר.
חובה לקרוא כדי להבין את הלך הרוח המיוחד פה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר פשוט מדהים! אם יש רשימה של ספרים שחובה לקרוא אותם, הוא בהחלט נכלל בהם. לאחר קריאה ראשונית, לא תמיד מבינים אותו ולא מתלהבים ממנו כל כך, אך לאחר זמן מה מבינים כמה הספר הזה מעולה וכמה הרבה מקבלים ממנו.
קראתי אותו גם בעברית וגם באנגלית, ואף על פי שקריאה עברית חשובה, בשפת המקור הוא פשוט הרבה יותר טוב. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
פשוט,עצוב ומקסים. עושה חשק להמשיך ולקרוא את התובנות המפתיעות של הילד הזה ולהבין איך מכל הפרטים שמורעפים עליך מתכלדת תמונה אחת שמספרת סיפור אחד.אהבתי.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין! אחד הבודדים שקראתי פעמיים: פעם אחת בתקופת התיכון (ממש לא כחלק משיעורי הספרות)ופעם בגיל 24-25 (משהו כזה). בכל פעם מאוד התחברתי אליו ובכל פעם מנקודת מבט אחרת. ואני בהחלט מאמינה שבעוד עשר שנים אהיה סקרנית לקרוא אותו שוב. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מבינה את ההייפ, לא התחברתי, אולי צריך לקרוא אותו בתיכון בכדי להבין...... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו כנראה אחד הספרים שקראו אותו הרבה מקוראי סימניה.
חלק מכיוון שמלמדים אותו בביה"ס.
ואילו אני הגעתי אליו בעקבות ההמלצות והביקורות הרבות באתר. תודה לכל הממליצים.
לגבי הספר הדעות חלוקות מקיצוניות אחת לשניה: או שבח והלל או אכזבה מוחלטת.
אני מסכימה לגמרי עם שלל המחמאות והתארים שחלקו לו
הרבה מהקוראים: משובח, רגשי מאוד (מישהו כתב שהוא צחק
במהלך הספר, אצלי זה היה הפוך. ירדו לי כמויות של דמעות במשך הקריאה), אנושי, ונכון מרגישים שלא ילד בן 16
כותב כך. לפיכך גם בן אדם בן 50 יכול להתחבר אליו כשהוא
קורא אותו.
אני יודעת שהרשמים מהספר והדמות של ולדן ילוו אותי עו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הזכיר לי את "שנת הארנב" - ספר מייגע ואפילו מעצבן, שהוא בנוסף גם מוערך יתר על המידה. זהו הספר היחידי שעצרתי באמצע (!!) כי פשוט לא הצלחתי להמשיך. היכולה להיות לספר הזה משמעות נוספת שלא הבנתי (ולא הייתי קרובה להבין) ושכ30 הוצאות לאור בעולם לא הצליחו גם כן?
לדעתי, זהו מקרה קלאסי של "לאהוב את הדחוי", רק משום שהוא הדחוי.
והטיפשי.
מישהו היה צריך להרוג את ההולדן הזה:)... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איך נהנתי לקרוא את הספר הזה ש ו ב.... בזמנו קראתי אותו לבגרות אז לא התלהבתי... היום הבת שלי לומדת לבגרות , רציתי להזכר אז ג מ ע ת י את הספר נהנתי מאד, היום זה נראה לי אחרת הבילבול של גיל ההתבגרות מזכיר נשכחות סוג של תמימות מעורבב עם מתיקות.....ממליצה לבוגרים שביננו לקרוא אותו ולהינות........ המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מודה ומתוודה, לא קראתי אותו מרצון.
כשהייתי בתיכון והיתה לנו מטלת קריאה, בחרתי בו מהרשימה פשוט משום שהיה קצר יחסית, זה הכל. ציפיתי לאיזה סיפור יבשושי, ובמקום זה בעמוד הראשון נשפך מטח של קללות.
אחרי שהתגברתי על ההלם והמשכתי לקרא, בכלל הבנתי שמדובר על סיפורו של בחור צעיר שרואה את העולם בצורה קצת שונה. אם הייתי צריכה לסכם את הספר בשתי מילים הייתי אומרת "אבדן התמימות".
מומלץ
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרים כאלו מראים שבאמת לא שופטים ספר על פי כריכתו. אחד הספרים שאני הכי אוהבת לקרוא. אפילו בלי לדעת למה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
במסגרת התיכון - היה צריך לקרוא , אז קראתי .
לאחר מכן קראתי את הספר עוד פעם פעמיים וחיפשתי אולי יש משהו בכל זאת...
לא מצאתי . לא נהנתי. לא ראיתי משהו מיוחד , ואני לא ממש מבין למה זו יצירת מופת שצריך ללמוד בתיכון.
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קסום. פונה לרגש ולחויה האישית. הוא כמו שירה. לכן לא כולם יכולים להתרגש ממנו. אני הייתי מוקסמת מהספר הזה והוא היה מספר אחד בשבילי זמן רב עד שצירפתי אליו את הספר מאה שנים של בדידות. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין שאי אפשר להניח אותו מהיד. קראתי אותו במשך יממה אחת בלבד. כמובן שלבגרות קראתי רק תקציר וחבל.
שמתי לב שדווקא צעירים לא מתחברים לספר.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר פשוט נפלא ! כבר שנים אני שומע עליו ולא יצא לי
לקרוא אותו עד עכשיו. בניגוד להרבה ספרים אחרים שהתחלתי
לקרוא עם ציפיות גבוהות שלא התממשו, ספר זה עלה על
ציפיותי.
מזמן לא קראתי ספר שעורר בי ספקטרום רחב של תחושות
ורגשות: הזדהות, תמיהה, עליזות וצחוק, רוגז, אדישות
,התפעלות (מכוח ההתבוננות של המספר).
ספר שנון, מצחיק לפעמים בטירוף, קצת הזוי ובחלקו מאוד
נוגע ללב.
הרשים אותי הניגוד בין השפה הקלילה (לכאורה) והזורמת
לבין עולמה הפנימי המורכב של הדמות הראשית, אי יכולתה
להתמודד בלי סחרור של רגשות ומחשבות עם העולם החיצוני
הצבוע סביבה ובשל זאת להפנים את הערכים... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
באיחור של 10 שנים, ולא בתיכון כמו שהרבה מגיעים - ספר מצוין ומומלץ, עשיר ומלא בדמיון.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה לי לדעת לאיזה כיוון לקחת את הביקורת על הספר הזה.
הוא היה מרענן ומפתיע בהתחלה. הדמות של קולפילד כ''כ מורכבת, שאינך יודע אם היא סובלת מהפרעה חברתית, או שמא היא הכי נורמלית בכל הסיפור ומוקפת בגרוטסק.
לפעמים אתה צוחק ממנו, לפעמים אתה מתרגז עליו. אבל בסופו של דבר אתה מבין את המסר של הספר.
אהבתי את השפה המצחיקה שהוא משתמש בה. זה שיגע אותי.
אני רק יכול לומר שהספר מצא חן בעיני, וכל זה.
זה ספר טוב ולא כתבו אותו אנשים מזוייפים, ובכלל.
:)
אבל לא אעניק לו את מלוא הכוכבים, רק משום שהיה בו משהו שלא איפשר לי להתחבר אליו טוטאלית. אין לי את היכולת לשים את האצבע ולו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לא סתם הספר זכה למעמד של נכס צאן ברזל בתרבות האמריקנית.
הוא קצר וקולע, הזוי בחלקו, חריף - ומצחיק.
זה הספר הראשון שבאמת גרם לי לצחוק עד דמעות (עוד בתרגומו הישן והכחול).... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בגלל ספרים כאלה ילדים לא קוראים ספרים. שיעמום טוטאלי, רוב האנשים בגילי שדיברתי איתם עליו לא אהבו אותו גם כן. בניסיון ליצור באמת את התחושה שבן נוער כותב את הספר, הספר כתוב בשפה עילגת שחוזרת על עצמה עם סלנג מוזר. לא הייתי ממליץ לשום אדם לקרוא את הדבר הזה. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
במבט ראשון נראה היה כאילו ג'.ד. סלינג'ר מצטנע ומנסה 'להקטין' את הכתיבה. במבט שני התברר כי מדובר בספר שכתוב בידי אומן, ששותל מסרים מתחת לשכבות הדיו, לא אומר את הדברים עד הסוף ולא טורח לטוות את החוטים בראשי הקוראים, למרות הפנייה בגוף שני וההכרה בנוכחותם.
ויותר מכל: סומך על קוראיו ולא מזלזל באינטליגנציה שלהם.
הולדן הוא מן הדמויות המשובחות ביותר שנוצרו בספרות, אחת שאני מנסה לדמיין את קולה במהלך הקריאה. כזאת שהייתי רוצה לשבת איתה על כוס קפה (אלא אם כן לא היו מבקשים מאיתנו תעודות זהות ואז בירה הייתה מתקבלת בברכה).
דרושה יד עדינה מאוד כדי לכתוב על גבול הגוף ש... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מופלא, קראתי אותו לפני מספר חודשים כמטלה בכדי להתקבל ל5 יחידות ספרות ונהנתי מאוד.
ספר שונה ומהפכני, שלא מסתיר אמת אלא מוציא אותה לאור וכתוב בצורה מיוחדת ומרתקת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר טוב מאוד!!!
מעניין מאוד ומושך את הקורא לעולמו הפרטי של הולדן.
זהו סיפור המתאר שנות נעורים שבהן יש אכזבות,אהבות,שנאה,הבטחות,רגש והתלבטות.הספר כתוב בשפה עשירה ותמציתית הברורה לקורא....
ממליצה בחום לקרוא ספר זה תאמינו לי לא תצטערו,אני בעצמי קודם לא רציתי לקרוא אבל אחי המליץ ואז לא יכולתי להפסיק לקרוא:)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מיוחד במינו.
לא נתקלתי באדישות לספר, או ששונאים או שמכורים. אני מכורה.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רבות כבר נאמר על הספר הזה, אני רק אוסיף שבלעדי מערכת החינוך ספק אם הייתי קוראת אותו, מה שהתגלה כרווח שכולו שלי. מומלץ ביותר.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר סוחף ומהנה...הוא פשוט מרגיש ככ אמיתי ולא עטוף בקלישאות כמו בהמון ספרים שקראתי בחיי..
לא הייתי אומרת שזה ספר ששינה את חיי או משהו אבל הוא ללא ספק מאוד מיוחד ולא אשכח אותו עד הפעם הבאה...
מומלץ:)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
זוהי קריאה שנייה בשבילי של הספר. לראשונה קראתי אותו בגיל 15, ולא התרשמתי. גם בקריאה שנייה, מעל 10 שנים אחרי הראשונה, דעתי לא השתנתה. אני יכולה להבין שהספר עורר הדים בשעתו, אך כיום אני מתקשה לראות את גדולתו. אין ספק שסלינג'ר מתאר היטב את הולדן ועולמו. אין תחושה בזמן הקריאה של סופר המנסה להעביר סיפור, אלא כאילו הולדן הוא אדם אמיתי, והוא הכותב. אך לרוע המזל הולדן הוא נער קטן, מפונק ובכיין. לא יכולתי שלא לגלגל עיניים ביאוש במהלך הקריאה. קשה לי להמליץ, וגם לא להמליץ, על קריאת הספר. אולי "חשוב" לקרוא אותו רק בגלל מקומו ההיסטורי בין הרומנים הגדולים שיצאו במאה ה-20, א... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי אותו וגם למדי אותו לבגרות כמובן
ספר נחמד וכייף. כנראה בזמנו היה חדשני וחצוף היום הוא רק זכר ל"טאבו" של שפה מלוכלכת וביטויים מסוימים שפעם היו אסורים.
עדיין ניתן להעריך חדשנות מסוג כזה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קראתי פעמים, אבל לא התחברתי לספר ולא לדמות.
אולי בפעם השלישית זו תהיה אהבה ממבט שלישי. :-)
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר בסדר, לא ממש התלבתי ממנו כמו אנשים אחרים אבל היה נחמד לקרוא אותו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ההתחלה מזכירה את יער נורווגי. יותר נכון, יער נורווגי קיבל השראה מהתפסן. חוויות אישיות של נער במוסד לימודים סגור ומחוצה לו. ספר קצר וזורם באופן שמקשה על הוצאתו מהיד. בסוף יש מוסר השכל יפה.
מסתבר שהתרגום הראשון לעברית יצא לאור בשנת 1954 ושמו תורגם ל-"אני, ניו יורק, וכל השאר". כלומר, המתרגם דאז התיימר להחליט בשביל הקוראים שהשם המקורי לא מספיק משקף את הספר (או שלא מספיק ימכור עותקים?). טוב שיצא תרגום חדש ב-1975 שמשקף יותר נאמנה את הסיפור. סוף הספר מראה את הרלוונטיות של שם הספר שבחר סלינג'ר. לא ארחיב כדי לא לספיילר.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר האהוב עלי ביותר. התאהבתי בהולדן והתחשק לי לחבק אותו כשסיימתי לקרוא.
מומלץ לקרוא באנגלית.
תמיד אפשר לחזור ולקרוא בו ולגלות דברים חדשים.
לא נמאס אף פעם!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר פשוט מצויין! העלילה ממש זורמת, וההומור והציניות לוקחים חלק גדול מאוד בספר.
ממליצה מאוד!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור מעניין כתוב בשפה יומיומית, קראתי לפני כמה שנים ונהנתי מאוד, לדעתי ספר קלאסי עבור בני נוער.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר ממש טוב...
פעם ראשונה קראתי אותו כש אח שלי עשה עליו עבודה וממש אהבתי אותו הספר כתוב בשפה עשירה,מעניין,ומרגש.ממליצה לקרוא!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קראתי את הספר לפני כשנתיים בעקבות ביקורת טובה עליו. כבר בראשית הקריאה התחברתי לספר וקריאתו זכורה לי כחווייה נעימה ביותר. כל האירועים סביב הגיבור רתקו אותי כמו כן השפה הישירה הרשימה אותי. ספר מצויין ואני ממליצה עליו בחום. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לא התחברתי להולדן. להפך - ככל שקראתי את הספר יותר ויותר, הוא רק עצבן אותי יותר ויותר.
הספר בהחלט מציג בצורה יפה את הצביעות בחברה האנושית, אבל זה הכול.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה, ואמיתי.
למרות השמועה הרווחת, אני לא נכנסתי לדיכאון מהספר.
אבל הוא אכן גרם לי להרהר.
ממש מבט מהצד על כל העולם הבין אנושי שלנו.
בקיצור- מעולה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מעטים הספרים שמצליחים להעביר בצורה טובה כל כך את הלך רוח של הגיבור כך שהקורא מזדהה איתו לגמרי.
במובן הזה, הספר מאוד מזכיר את החטא ועונשו. זה נשמע מופרך, אבל שני הספרים (ורק שניהם) נתנו לי אותה הרגשה .
לדעתי, ממש כדאי לקרוא אותו בשפת המקור.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפורו המשמים של נער קוטר, מפונק ומעצבן. אה, אבל הוא גם קורא ספרים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
האמ שהתחלתי לקרוא בגלל כל הרעש שמסביב ולא הצלחתי להתחבר.
אולי בגלל התרגום אולי בגלל הגיל המוקדם מדי לספר. עבר מבלי לגעת... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
למרות שקראתי ברצף, לא התחברתי ולא הבנתי את ההייפ. ולפי דעתי הוא כבר לא רלוונטי לדור הנוכחי והסגידו לו לא מוצדקת.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הולדן, נער מפונק שהגיע הזמן שמישהו יבעט בישבנו.לא התחברתי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
התרגום רע, הרס לי את החוויה באופן משמעותי... בלי זה ההגשה היא שיש לספר פוטנציאל רב.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
מאסטרפיס מהגדולים ביותר!
את האמת קשה לי מאוד להסביר למה אני כל כך אוהב את הספר ולמה אני חושב שהוא מהספרים הטובים ביותר שנכתבו. קראתי את הספר פעמיים, פעם אחת בגיל 17 בסוף התיכון ופעם שניה בסוף השירות הצבאי ובשתי הפעמים הספר גדל עליי וסחף אותי כמו שמעט מאוד ספרים הצליחו לעשות לי בחיי.
הספר הוא מונולוג פשוט למדי של נער מרדן שאוהב לשנוא ולקלל רוב הספר, כתוב בשפה הכי יומיומית שאפשר, אבל מתחת לפני השטח יש הרבה יותר ממעל.
חבל רק שהסופר קצת הרס לעצמו ולעולם בכך שהוא כתב רק רומן אחד בכל חייו הספרותיים, אבל איזה רומן!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרות שמשקפת תודעה. קראתי בתיכון והתפעמתי מהתפיסה המדוייקת של מרד הנעורים, חזרתי אליו בבגרותי והתפעלתי מהדרך הפשוטה אך מופלאה בא מעביר הסופר את המיאוס של בני האדם בכל דור וגיל מצלילי הסיאוב והזיוף שעולים מסביבם. אני מבין את אלו החושבים שמדובר בספר מוערך יתר על המידה - מבין אבל לא מסכים. הספר לא מתאים לכל אחד, הוא לא ספרות גדולה, וצריך להיות בעל גישה מסויימת לחיים ואולי אפילו בגיל מסויים על מנת שהספר יכה בך בעוצמה ויזעזע אותך. אני ממליץ ולו רק שתדעו על מה אנשים מדברים כשהם שואלים להיכן נעלמים הברבורים באגם.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
פססט, הנה בא אוברייטד.
ספר סביר, תרגום נורא, התלהבות מוגזמת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתיבה קצת קשה,הסוף מבלבל למען האמת..אבל ספר מרהיב ללא ספק... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מ-ע-ו-ל-ה!!!
היה לי המזל לקרוא אותו בגיל 16 וזה בערך הגיל של המספר. פשוט חויה.
מי שכבר מזמן התרחק משנות נעוריו מוזמן לפגוש את עצמו שוב- שואל, מתנגד, מורד, מחפש תשובות.
הכל משתנה אבל תופעת הנעורים נשארת אותו דבר מדור לדור... :-)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
יש שני ספרים שקראתי בשתי תקופות חיים שונות שלי- זה אחד מהם-
ובעוד 20 שנה בטח אקרא בו שוב-
קלאסיקה- חובה!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר שיעמם אותי מאוד, כי לא הרגשתי התפתחות בעלילה אז התייאשתי והפסקתי באמצע. אולי כשאני אלמד אותו לבגרות אני אוהב אותו יותר אבל בינתיים לא התלהבתי בכלל ואני לא מבינה מה יש בו שאנשים כל כך מהללים אותו... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קראתי את הספר כחלק מלמידה שלו בשיעורי ספרות ובעצם לא מבחירה אישית. לאחר קריאה ראשונה חשבתי שהספר מדבר על בן אדם מתוסבך עם בעיות נפשיות קשות. ממש לא אהבתי אותו ולא הבנתי למה בבית ספר נותנים לנו לקרוא ספרים כאלה מדכאים. לאחר ניתוח הסיפור בשיעורי ספרות אני חושבת שזהו ספר מעולה,הזדהתי עם הגיבור וזה ספר שפשוט צריך לקרוא אותו פעמיים כדי להבין מה באמת קורה בו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יש סיבה שהספר הזה נקרא ע"י כ"כ הרבה אנשים בעולם
הספר הזה חלחל והשפיע עליי בלי ששמתי לב בכלל... קריאת חובה!!!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|