"ידים אוהבות הוא עוד ספר נפלא על מגע, אהבה וחיים של פרדריק לבואייה.
זהו מדריך מרגש וחשוב על מהות החיים.
זהו ספר זכות לכל הורה ולכל אדם שרוצה לגעת בחיים."
רפי רוזן: פיתח את שיטת ה"ביורגונומי", תרגם לעברית את הספר "לידה ללא אלימות" של לבואייה.
השבועות שלאחר הלידה דומים לחציית מדבר.
מדבר מלא במפלצות:
ריבוא התחושות החדשות הנובעות מבפנים הבאות לתקוף את התינוק.
אחרי החום של רחם האם אחרי החיבוק החזק של הלידה - הבדידות של העריסה.
ואז-הרעב חיית הטרף הנוגסת לתינוק בבטנו.
מה שמפחיד את התינוק הבוכה אינו ה`אכזריות` של הרחם.
אלא הסביבה החדשה, הריק של העולם החיצון מעניק לתחושותיו ממדים אדירים. כיצד להרגיע חרדה כזאת?
להאכיל את התניוק?
כן.
אבל לא רק בחלב.
יש להרימו ולהחזיק אותו, ללטף אותו, לערסל אותו, לנענע אותו ולעסות אותו. עולל זה, יש לדבר אל עורו, יש לדבר אל גבו הם צמאים ורעבים בדיוק כמו הבטן.
בארצות ששמרו את המשמעות העמוקה של הדברים, נשים יודעות את כל זה. הן למדו מאמותיהן וילמדו את בנותיהן.
אמנות עמוקה, פשוטה ועתיקה מאוד.
היא עוזרת לילד לקבל את העולם היא מביאה אותו לחייך אל החיים.