כשאני מסתכלת על תמונה של אדם שהלך בדרך כל ארץ, ליבי מסרב להאמין, להאמין בלכתו של אדם זה. הרי בתמונה הוא נראה כה פעלתן, אנושי, שערות מעטרות את קודקודו- אדם בשר ודם.
והמחשבות מציפות את מוחי, כיצד? כיצד ניתן שאדם זה, שנראה כה חי, לא נמצא יותר? קיומו כבר נעלם מן העולם? שהוא ברגע זה טמון עמוק באדמה ומה שנותר ממנו זה שלד ועצמות?

לפני ימים מספר יצא לי להתבונן בתמונותיה של <mark>חנה סנש</mark>, ותחושת מחנק אחזה

<mark>חנה סנש</mark> כותבת בצורה נוגעת ללב ופשוטה, התרגשתי מאוד מהיומן והשירים
מעל דמות הצנחנית שמסרה נפשה מתגלה בחורה רגישה שמתמודדת עם בדידות ורוצה יותר מהכל
לאהוב ולעבוד עם ילדים.
מומלץ ביותר..