![]() |
אליזבט הייךסופרת
הייך - ביוגרפיה
מאנגלית: אסף מידן אליזבת הייך נולדה בשנת 1897 בבודפשט, הונגריה, כבת שנייה למשפחה מבוססת כלכלית. כבר כילדה צעירה ביטאה הייך את כישוריה בציור, בפיסול ובנגינת פסנתר. בתקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה היא הוכרה כאמנית בינלאומית, ופסליה מוצגים עד היום בהונגריה כמיצגים וכפסלים סביבתיים. בנוסף לנטיותיה האמנותיות, גילתה אליזבת הייך, מגיל צעיר, התעניינות בתורות שונות ובידע אזוטרי. היא נישאה וילדה ילד אחד, אשר ברבות השנים הצטרף אליה ללימוד יוגה בשוויץ. בשנת 1939 החלה הייך בהעברת הרצאות ושיעורי יוגה בשיתופו הקרוב של סלווראג’אן ייסודיאן, מורה הודי ליוגה, אשר נועד להיות שותפה, ובן זוגה בדרכה הרוחנית. הם העבירו חייהם בשותפות מתמדת במשך 55 שנים עד למותה בשנת 1994. לאחר מלחמת העולם השנייה, נאלצו הייך וייסודיאן לעזוב את ארצם בהוראת המשטר הקומוניסטי, אשר אסר על הוראת יוגה בהונגריה. הם החליטו להתיישב בארה"ב, ובמהלך מסעם עצרו לבקר חברים בשווייץ, עצירה שלימים התבררה כסופית. הם התיישבו בשווייץ, חיו ופעלו בה עד ליום מותם. הייך הקימה בציריך, שווייץ, ביחד עם ייסודיאן, את בית הספר ליוגה הגדול והותיק באירופה. במקביל, הקימו בית ספר קיץ ליוגה באיזור דיאנו מרינה, איטליה. בשנות ה- 50 המוקדמות הועבר בית ספר הקיץ לפונטה טרסה, שוייץ. שני בתי הספר היו פעילים עד לשנת 1989 ונסגרו עקב גילם המבוגר של שני המייסדים. בשנת 1953, לבקשתם של תלמידיה, כתבה הייך את סיפרה הנודע, "התקדשות" (הוצאת ’לאור’), אשר תורגם ל- 17 שפות שונות ונמכר במיליוני עותקים ברחבי העולם. בספר זה מתארת הייך את סיפורה האישי בחייה הקודמים במצרים העתיקה, ואת תהליך חניכתה על ידי הכהן הגדול פתחוטפ. היא כתבה מספר ספרים נוספים: "היום עם יוגה", "ריפוי עצמי יוגה וגורל" (הוצאת ’לאור’), "אנרגיה סקסואלית ויוגה" ו"חוכמת הטארוט". עד סוף חייה היא לימדה וחנכה מחפשי דרך. אליזבת הייך נפטרה ב- 1 ביולי, 1994. להלן מובאה ממכתב שכתב ייסודיאן ב- 28 אוקטובר 1994 לתלמידי בית הספר ליוגה ייסודיאן-הייך לאחר מותה של הייך: "היא עזבה את כולנו בגיל מופלא של 98, בריאה לחלוטין, מודעת רוחנית ובהכרה ערה, רק גופה לא יכול היה להכיל יותר את רוחה הגדולה. מילותיה האחרונות היו: ’אני אשא את עול התרגול, ולא אף אחד אחר’. מילים נחושות אלו יתממשו בחייה הבאים. היא מעולם לא היתה לנטל על אלו שדאגו לצרכיה הפיסיים, עד לרגע האחרון. היא עזבה לאחר שהגשימה את ייעודה. היא תמשיך להתקיים ולהשפיע באמצעות ספריה המופלאים, ובאמצעות האנשים שקיבלו ממנה את המסר המואר ויעבירו אותו הלאה לאלו הזקוקים לו. אישית, אני חסר את חברתה מאוד, לאחר 55 שנה של חיים משותפים תמידית. היתה זו זכות גדולה עבורי לשאת עימה בנטל אשר דרש כוח רב, ואשר הוענק לי ככל ששירתתי אותה יותר. היא תמיד היתה סמל לכח אשר יתן השראתו לכל מי שהכיר אותה אישית". |
|
הספר הזה נגלה לי בחיפושיי אחר משהו נפלא ממני, משהו הוביל אותי אליו ממש כמעט יד ביד.
כתוב בצורה גאונית, אמיתית לחלוטין וכנה בצורה יוצאת דופ... המשך לקרוא
|
"הכח הגדול של האדם הוא הגעגועים. למקום שאליו נמשכת תודעתן של אדם על ידי געגועים – שם הוא יתגלם מחדש."
לפני כ 17 שנים חברה שכנעה אותי לבוא א... המשך לקרוא
|
ספר מעולה עם עלילה מאוד מעיינת, גורם לך לרצות לסיים אותו ביום אחד
הסופרת נוטה לקפוץ מדבר לדבר דבר ,מה שקצת מקשה על הקורא להבנת הרצף הסיפור... המשך לקרוא
|
מומלץ, לא קל אך ממלץ , קוראת שוב אחרי עשור, מגלה בו דברים מדהימים התואמים את הידע של תודעת העל. מדברת על עולם הסיבות, על שליחים עצמאיים, על הח... המשך לקרוא
|
התקדשות הוא ספר מופת.
זהו סיפורה האמיתי של המחברת.
סיפור חיים שמעבר לזמן ולמקום.
אליזבט הייך זוכרת את חייה מגלגולים קודמים.
זוכרת בצורה ... המשך לקרוא
|
בתחילת הדרך בקריאת ספר זה חשתי הזדהות מוחלטת ואבסולוטית עם סיפורה של הסופרת אליזבט הייך וכבר בפרק הראשון נשאבתי לתוך התיאורים האותנטים ש... המשך לקרוא
|
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים