תומריקו

תומריקו

בן 35 מקרית אתא




» דירג 60 ספרים
» כתב 54 ביקורות
» יש ברשותו 86 ספרים
» מוכר 0 ספרים
» נרשם לסימניה לפני 3 שנים ו-10 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה שלשום
» קיבל 513 תשבחות לביקורות שכתב

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של תומריקו

» מדף הספרים (4 מתוך 86)
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 54 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ובלתי צפוי, מתרחש בחייו של אדם? לאן הוא לוקח את חייו? האם נותר באותו מקום בו הוא דורך או שמא משנ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 ימים


אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חירות’ של ג’ונתן פראנזן, הגעתי גם לספרו ‘התיקונים’ לאחר המלצתכם. חוצמזה, מכירים את הנטייה הזו ל... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני ארבעה שבועות


את ספרו האחרון של יניב איצקוביץ’ – תיקון אחר חצות - קיבלתי במתנה כפרידה מעבודה שעזבתי. זה היה ספר שלא יכולתי להוריד את הע... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


את ספר זה פגשתי בחנות ספרים יד שנייה בעיר התחתית חיפה, הרי חיפה מבורכת בחנויות ספרים יד שנייה וכדאי לאדם לצאת מעט מחללו ול... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


הספרים היום הפכו נגישים לכל אדם. אם פעם היה ניתן לקנות ספר בסכומים גבוהים ואף בחנויות יד שנייה המחירים לא היו נמוכים, כיום... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


זהו ספרה השלישי שאני קורא של גונדר גושן והשני ברציפות. אחרי ‘לילה אחד מרקוביץ’’ הייתה לי אתנחתא קלה (חצי שנה בערך), עם ‘ח... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודשיים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

אני זוכרת לפני כמה שנים בשבעה על אבא באו המוני אנשים לחלוק לו כבוד אחרון. את רובם לא הכרתי. היו אלא אנשים שחלקו אתו זמן חי... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שבוע וחצי


רכשתי את הספר כיון והסתקרנתי לקרוא ולהרחיב את ידיעותיי על המרד הספרותי של הדור השירה השני של המדינה: נתן זך, אבות ישורון, ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שלושה שבועות


יש לא מעט ספרים שריגשו אותי, שנגעו בנקודות חשופות ורגישות, שגרמו לי להזדהות עם הדמויות. כאלה שגרמו לי לבכות. אבל לא הרבה ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שלושה שבועות


סיפור קצר של שטפן צוויג על אהבה בין אשה לבין העוזר האישי של בעלה, כאשר פרידה זמנית הופכת לארוכה מאוד עקב פרוץ המלחמה. כמו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני ארבעה שבועות


כשאני מקבלת לידיי ספר, אני מסתכלת על הכריכה, על שם המחבר, הכותרת, על האמ;לוקים על הצד האחורי. אני מנסה לשער לעצמי את העלילה ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני ארבעה שבועות


אתם מכירים את זה שלפעמים צריך את הספר הנכון בזמן הנכון? אז ככה זה היה עם הספר המקסים הזה. הייתי צריך משהו שיהיה קצר, שיהיו ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני ארבעה שבועות


עוקבים אחריו
מתוך הפורומים:
טוקבקים על ביקורות ספרים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

שמש סתווית ליוותה את פסיעותיי הדקות. קרניה ניסו לפרוץ מבין העבים. עבים אפורים בצורות בלתי מוגדרות. שעות הבוקר קרבות היו לקיצן, ונראה כי שגרת היום בעיצומה. תחילה עליתי דרך רחוב איינשטיין. רחוב שנראה קצר ממבט ראשוני אך הינו ארוך ומפותל. בהולכי שם, עיניי פגשו בבתים פרטיים, בתי קומות, בית ספר צבאי, ובית כנסת על שמו של רב נודע. פיללתי שהזמן לא יעבור. רציתי ללכת וללכת מבלי ששום דבר יעצור מבעדי והרי הדרך אמורה הייתה להסתיים בקרוב, אף את הזמן אין ניתן לעצור. בדרכי פגע בי אדם, מרוקן תכולתה של דירה. נראה כפועל קשה יום. זיעה ניגרת מפניו. חולצה שחורה מוכתמת. לא אמרתי מילה, רק הבטתי בדמותו הקשה, מניח לאיטו את התכולה, ובסחורה השונה שגדשה את חלקת הכביש: מדפים חצויים, ספריה מפורקת, האנציקלופדיה העברית, מדריכי אושר שונים וספר אחד אשר משך את עיניי, "ברקיע החמישי", פרי עטה של הסופרת רחל איתן. זכרתי כתבה עצובה שהופיע במלאות מספר שנים למותה. נטלתי את הספר, נשפתי קלות, העברתי יד בכדי לנקות את האבק המועט והכנסתי אותו לתיקי. הרהרתי על בעליה של אותה דירה, האם אלה היו זוג מבוגרים שהלכו לעולמם? זוג פרוד? או שמא שיפוץ דירה? לאחר מספר דקות של הליכה, פניתי לרחוב זמנהוף. לראשונה רגליי דרכו במקום זה. רחוב די נעים, פתלתל. נזכרתי באותה עת, שהייתי נער נרגש. אותה עת בה פגשנו אני ושניים מחבריי את אותה ילדה אמריקאית, שכנראה באה להתארח אצל קרוביה בעיר מגוריי. שיערה היה בהיר ועיניה בישרו טוב. זה היה רגע ראשוני ומיוחד. לאחר מספר ימים נפגשנו שוב בבית הוריה בחיפה. איני זוכר היכן זה היה, אך אני זוכר רגעים של קסם באוויר, טיפות של גשם לפרקים ואבא דאגן שמכריח אותנו להתקשר אל הורינו, בכדי לוודא את מעשינו. משם נכנסתי לשכונת רמת בגין והחלתי ללכת ברחוב ווטסון. ליונל ווטסון, אותו מהנדס עיר חיפה. אדם שנראה בשנות השלושים לחייו, עמד ליד רכבו ועסק בתיקון כל מיני דברים. אישה מבוגרת, מצרכים שונים בידיה, חלפה על פניי. וכך, הגעתי לבית הספר. בירכתי את פניו של השומר לשלום. מבטיו הופנו בעיקר כלפי מטה ונדמה כי העבודה מקשה עליו. פניו בישרו השלמה אך יחד עם זאת קושי רב. נכנסתי לאיטי אל תוך בית הספר.
נכתב לפני חצי שנה
היא ישבה שם לבדה, על ספסל עשוי עץ עם רגליים מברזל, צואה של יונים בקצותיו, שמש בהירה בשמיים ומכוניות חולפות משני צידי השדרה. ישבה שם, במקום ההוא, במקום הזה, ובעיניה נראה סימן. בתחילה תו קלוש, ההלך והדהד עד אשר הפך לאות, לסימן, לכמה חלקים אשר חברו להם יחדיו. הייתכן? החרציות מסביב פרחו, לאחר ימי גשם דולקים בזה אחר זה, ושמש בוקעת מבין העננים. ההתרגלות של הגוף אל זכרון החום, מגע הגוף בבוהק קרני החמה, צריבתה. היא ישבה שם לבדה. אנשים כמעט ולא עברו, היא, המעיל השחור האופף את גופה, וצעיף מלפף את צווארה.
נכתב לפני חצי שנה
אמרת שתבואי בגפך וחיוכך ורוחב שפתייך
אמרת שתלבשי שמלה אדומה וסנדלים בהירות.
אמרת שזמן רב כבר לא הרגשת כך
אמרת שמגיה קסומה אופפת אותנו.
אמרת שהחורף יפה בעינייך והגשם אוי הגשם
אמרת שחשרת העבים האפורים כאילו משנים את ארשת פניי.
אמרת שבתוכנו מנגן פסנתר בנגיעות רקומות אושר
אמרת שנקישות הקונטרבס חורקות מעלינו.
אמרת שהגלים שקטים וסואנים אך אנחנו לא
אמרת שאני ואת ישות אחת הומוגנית.
אמרת שלמדנו לשתוק ולדבר
אמרת שנקפא ולא נאמר מילה.
אמרת שהסנטימנטאליות מאחדת את שנינו
אמרת שדמעה שלי כאחת שלך.
אמרת שבית עשוי עפאים ובדים
אמרת שהנחלים איתנים יהיו כדרכם.
אמרת שהנוף והמוסיקה והשירה
אמרת שאלו הם לנו ולהם.
אמרת שידי אוחזת בידך
אמרת שאת ניזונה וכמו מקור חיים.
אמרת שהכסף איננו והוא פרי דמיונם
אמרת שהאמצעי לפעמים סוטה מן הדרך.
אמרת שהעצמות רוטטות ואגלי מים מלוחים
אמרת שכך אני ואת.
אמרת שאלמלא הרגע ההוא אז
אמרת שהעריריות כמערפת.
אמרת ושתקת.
אמרת ושתקת.
אמרת ואני שתקתי.
אמרת ואני שתקתי.
נכתב לפני 3 שנים ו-5 חודשים
קור כלבים
היה שם בלילה
שמיים פתוחים
ארץ זרה

אדמה מתנדנדת
קרקע בוערת
שמיים פתוחים
ארץ זרה

געגוע
לפרטים הקטנים
שמש יוקדת
הליכה בדרכים

תפוס מרחב
לך לשכב
בצילו של ענן

קרקע בוערת
לילה רד

אדמה שותקת
שחר בא


נכתב לפני 3 שנים ו-5 חודשים
ההרים הגבוהים מעלה ומעלה
הערוצים הנמוכים מטה ומטה
השבילים המתפתלים הלאה והלאה
קרקס של מכשפים מכה בי בתדהמה

חייב לקחת שליטה
למגר את הפחד
להיות אדון לעצמך
חייב לקחת שליטה

הבניינים הגבוהים מעלה ומעלה
הרחובות הריקים מטה ומטה
הכבישים המתפתלים הלאה והלאה
קרקס של מכשפים מכה בי בתדהמה

חייב לקחת שליטה
למגר את הפחד
להיות אדון לעצמך
חייב לקחת שליטה

האנשים הגבוהים מעלה ומעלה
הפקידים הזוטרים מטה ומטה
המסדרונות האפלים הלאה והלאה
קרקס של מכשפים מכה בי בתדהמה

חייב לקחת שליטה
למגר את הפחד
להיות אדון לעצמך
חייב לקחת שליטה

נכתב לפני 3 שנים ו-6 חודשים
כשפגשתי אותו עמדתי לצאת מן התחנה המרכזית בחיפה. הייתי כולי עטוף בגדים בלויים זיעה ניגרת על פניי ומצב רוחי היה מדוכדך. כל הזמן שאני מגיע לתחנה הזאת אני שוב נתקף באותם מחזות שמעכירות את רוחי: קבצנים עבדקנים מסתובבים עם קופסאות שימורים ריקות בידם נותנים מבט מתחנן למעט כסף, נשים בבגדים חשופים ממתינות למכור את עצמן תמורת שטרות של כסף, זבנים זועקים - צועקים לפני הרציפים פניהם נראים עצובות ועוד כהנה וכהנה. שבתי מן ביקור אצל חבר בדרום. לחזור לתחנה הזאת זה לשנות את החיים שלך מן הקצה אל הקצה כמו לקבל בעיטה בפרצוף. הייתי בדרום השקט עם אנשים שקטים החיים את החיים שלהם מדי יום ביומו במן סדר יום מופתי, מפליאים אותי בהתמדתם. נתקלתי ושוחחתי עם רפתנים עובדי שדה וחקלאים. אהבתי את המקום וגם את המשפחה שאירחה אותי למספר ימים ששהיתי שם והנה שבתי לפיח שנשנק בגרוני חודר אל ריאותיי דופק על גופי ואומר לי אל תשכח מאין באת. כשירדתי מהאוטובוס שבא מבאר שבע עוד לא הספקתי להתעשת על המראות שלמולי והוא כבר נדבק אליי, נצמד אליי, תפס בתיקי ולא עזב. ניסיתי להבין לפשר הדבר אך לא הצלחתי. התחלתי ללכת בתקווה שיעזוב אותי שיניח לי לסבול בשקט ולטעום לבד מן הסובב אותי אך הוא לא הרפה ורק אחז יותר בחוזקה בתיקי וגרר עצמו אחריי. חלפנו על פניי הזבנים הצעקניים הנשים המתערטלות בפומבי והקבצנים הדלים ואף אחד לא הביט בפליאה כאילו היה זה כדבר שבשגרה שמישהו נטפל כך לבן אדם, מציק לו נצמד אליו ולא נותן לו חופש פעולה מוחלט. התחלתי לצעוק לו שיעזוב אותי, שיניח לי לנפשי, אך הוא בשלו מושך ברצועות שבתיקי ומתאים את צעדיו לקצב צעדיי. המשכתי ללכת וחשבתי מה לעשות. אולי לדבר עם אנשים שמסביבי אנשים המהלכים ברחוב שיושיטו לי את עזרתם במצוקתי אך אמרתי שאם אף אחד לא עזר לי בתחנה מה הטעם לפנות לאנשים הרי בלאו הכי הם לא יעזרו לי. אולי ללכת למשטרה, לחצתי על עצמי, הם יוכלו להפרידו מגופי לקחת אותו ממני ולתת לי את המרחב ואת החופש חזרה, אך שכנעתי את עצמי שלא, זה רק אני והוא בדו קרב בלי לערב כאן את החוק. יצאנו מן התחנה ואני ניסיתי לנער אותו מעליי כמו לנער זבוב מנגד עיניי אך לא הצלחתי. החלטתי לרוץ. הנפתי את רגליי אחת אחרי השנייה וראיתי שהבניינים והכבישים חולפים על פניי במהירות. רצתי מהר כל כך ולא חשבתי על כלום פרט לזה שהוא מאחוריי ואני צריך לנער אותו מעליי. לבסוף נבלמתי במעבר חצייה והמתנתי שהאיש האדום יתחלף לירוק. כאשר האיש הירוק נפרס לנגד עיניי המשכתי לרוץ חשבתי אולי אם אני ירוץ מהר מהר אז הוא לא יספיק לעמוד בקצב שלי ויעזוב אותי אך התברר לי שהבחור חזק ובעל ריצה לא רעה בכלל. צעקתי לו מאיפה הכוח הזה הוא לא ענה לי. הפסקתי לרוץ, נשענתי על העמוד, התנשפתי בכבדות. הייתי חייב מים. הרמתי את הראש וראיתי גן משחקים ואמרתי לעצמי שבטוח ישנה כאן ברזייה. הלכתי אל עבר הגן וחיפשתי ברזייה. מצאתי אותה. לחצתי על המקום שיאפשר את זרימת המים ושתיתי. רוויתי מן המים ושטפתי את פניי. חשבתי מה יהיה עליי, מה יהיה עליו. הבטתי אחורה ולא ראיתי כלום.

נכתב לפני 3 שנים ו-6 חודשים
רציתי לשמוע את קול האָנחה שבקע
מן הרוח הסוערת
בוקר עלה מן ההר הירקרק
ההר הדל
רציתי לחבוט בזרדים הדקיקים החומים
שנגעו בעיניי
אלה שמבין חריציהם ראיתי אותך
בוהקת בתוך מסדרון חשוך
צינת האספלט
מעקה אדום – לבן
רציתי להאזין לנהימת הלב מבין
האנשים הרבים
הנחפזים
גולת הכותרת של חייהם
רציתי לגעת בלב הרחב הצף מעל
המים הנקיים
בוקר עלה מן ההר הירקרק
ההר הדל
נכתב לפני 3 שנים ו-6 חודשים
1. בידך הכוח
אמרתי לעצמי
יום אחד גם הרוח תשרוק
מכתב נשא אליו
מילים עצובות

ריחות של תשוקה
באוויר הקר
שמש פולטת אור
אדמה מתנדנדת

לקפל
את הידיים העדינות
לכפתר
את הכפתורים האפורים
לצחוק
בעיניים בוכות

בידך הכוח
אמרתי לעצמי
בבקשה ממך
אל תישארי לבד
בעולם הזה


2. דלת נטרקת
הבית רועד סביבך
השדים של הלילה
רודפים אותך
היא נכנסה
כאילו כלום לא קרה
בין הערביים
פתאום שקט סביבך
זה עולה מעלה
במדרון הצר
תלול וארוך
ללא עצירה
חסידות על העץ
מחכות לתשובה
הליצן שצחק
חיפש מנוחה
נכתב לפני 3 שנים ו-8 חודשים
אמי מחזיקה בבצק הרך
כמו עיסת חול זהובה
מאגרפת בתבונה
בתשוקה
הדבר איתו היא יודעת
למקסם

לאצבעותיה אין נדבקת
ולו חתיכה אחת
הבצק נותר שלם
הדבר היחיד השלם
בצק חייה
לישת אהבתה
היחידה
הנצחית
תמימה ויפה
אהבה
נכתב לפני 3 שנים ו-10 חודשים
הקוראים:


הביקורות האחרונות של תומריקו שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא tuvia אתמול
2. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא אירית שלשום
3. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא רץ שלשום
4. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא נינה לפני 3 ימים
5. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא מיכאל לפני 3 ימים
6. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא חני לפני 3 ימים
7. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא גל לפני 3 ימים
8. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא Pulp_Fiction לפני 4 ימים
9. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא Huck לפני 4 ימים
10. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא גבריאלה לפני 4 ימים
11. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא גלית לפני 4 ימים
12. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא Phi לפני 4 ימים
13. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא אדמה לפני 4 ימים
14. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא בת-יה לפני 4 ימים
15. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא צב השעה לפני 4 ימים
16. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא אפרתי לפני 4 ימים
17. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא עמיחי לפני 4 ימים
18. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא זלי לפני 4 ימים
19. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא לי יניני לפני 5 ימים
20. ספר האשליות - ספריה לעם #514 / פול אוסטר מה קורה כשרגע פתאומי, מבהיל ... המשך לקרוא מחשבות לפני 5 ימים
21. התיקונים - ספריה לעם #517 / ג'ונתן פראנזן אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חיר... המשך לקרוא בת-יה לפני ארבעה שבועות
22. התיקונים - ספריה לעם #517 / ג'ונתן פראנזן אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חיר... המשך לקרוא Rasta לפני ארבעה שבועות
23. התיקונים - ספריה לעם #517 / ג'ונתן פראנזן אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חיר... המשך לקרוא פרק ראשון לפני ארבעה שבועות
24. התיקונים - ספריה לעם #517 / ג'ונתן פראנזן אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חיר... המשך לקרוא אירית לפני ארבעה שבועות
25. התיקונים - ספריה לעם #517 / ג'ונתן פראנזן אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חיר... המשך לקרוא רץ לפני ארבעה שבועות
26. התיקונים - ספריה לעם #517 / ג'ונתן פראנזן אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חיר... המשך לקרוא סנטו לפני ארבעה שבועות
27. התיקונים - ספריה לעם #517 / ג'ונתן פראנזן אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חיר... המשך לקרוא Tamas לפני ארבעה שבועות
28. התיקונים - ספריה לעם #517 / ג'ונתן פראנזן אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חיר... המשך לקרוא חני לפני ארבעה שבועות
29. התיקונים - ספריה לעם #517 / ג'ונתן פראנזן אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חיר... המשך לקרוא אדמה לפני ארבעה שבועות
30. התיקונים - ספריה לעם #517 / ג'ונתן פראנזן אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חיר... המשך לקרוא עמיחי לפני ארבעה שבועות
31. התיקונים - ספריה לעם #517 / ג'ונתן פראנזן אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חיר... המשך לקרוא כרמליטה לפני ארבעה שבועות
32. התיקונים - ספריה לעם #517 / ג'ונתן פראנזן אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חיר... המשך לקרוא מחשבות לפני ארבעה שבועות
33. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא Mira לפני חודש
34. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא אירית לפני חודש
35. ליש / אהרן אפלפלד את ספר זה פגשתי בחנות ספרים ... המשך לקרוא אורי רעננה לפני חודש
36. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא אנוק לפני חודש
37. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא קצר ולעניין לפני חודש
38. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא לי יניני לפני חודש
39. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא רץ לפני חודש
40. בעלת הבית - זוכה בפרס ספיר לשנת 2013 / נעה ידלין את הספר רכשתי כחלק ממבצע '3 ב... המשך לקרוא תרצה ישראל לפני חודש
41. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא אפרתי לפני חודש
42. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא חני לפני חודש
43. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא רותה לפני חודש
44. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא Tobby לפני חודש
45. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא שמוליק כ. לפני חודש
46. חיי חורף - הספריה החדשה # / אורלי קסטל-בלום הספרים היום הפכו נגישים לכל... המשך לקרוא Mira לפני חודש
47. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא עמיחי לפני חודש
48. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא אדמה לפני חודש
49. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא כרמליטה לפני חודש
50. דופק / יניב איצקוביץ' את ספרו האחרון של יניב איצק... המשך לקרוא גל לפני חודש



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ