ארזי הלבנון ואזובי הקיר

חיי מתוארכים בהתאמה לכרונולוגיית המלחמות, כמו העובדה שבמלחמת ששת הימים חגגתי בר מצוה, והתגייסתי לצבא, זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה נערכה חתונתי, אבל מלחמת לבנון השנייה, היא עידן אחר עבורי, בו הרגשתי לראשונה בחרדת האב השולח את בנו אל הקרב, וממתין בחרדה שהכול יסתיים בשלום.

אומנם בני חזר בשלום יחסית מהמלחמה הזאת, אך הסיפורים שהוא נשא

איך זה, שגלגל מתהפך?

יש לי כמה זיכרונות נוראים, ממלחמת לבנון הראשונה, אחד מהם הוא לא סיפור לחימה, אלא דווקא סיפור על גלגל הענק, זה שעמד בפאתי בירות, כחלק מלונה פארק שאמור היה לשמח ילדים, אך הוא הפך, בצורתו העקומה, השבורה והמפויחת, לסמל מוות, עצב ולמלחמה מיותרת וגם לאפשרות שהגלגל עשוי להתהפך לכיוון שלנו, ככאב ההולך ומתעצם בתוכנו.

אצלי מלחמת לבנון הראשונה מתחברת גם לעובדה, שרעייתי ואני נשאנו ב

https://galperel.wordpress.com/2015/12/06/%D7%A2%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%97-%D7%9E%D7%A6%D7%90-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%90-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%90/


בשבוע שעבר יצא לאור ספרו החדש של הח"כ <mark>עפר שלח</mark>, "האומץ לנצח – מדיניות ביטחון לישראל"(הוצאת ידיעות ספרים, 2015). שלח מכיר את מערכת הביטחון מלפני ולפנים. הוא שימ

"בשמי ובשם בתי, אם מישהו היה יכול לתת לי הסבר מה כאן קורה רבותיי, באמת, מהו היעד? מהי המשימה? מיהו האויב? ומה אנחנו צריכים לעשות במקרה של חתונת אמת?" (מתוך המערכון "חתונת הדמים" של הגשש החיוור).

הספר "שבויים בלבנון" מאת יואב לימור ו<mark>עפר שלח</mark> (ידיעות ספרים, 2007) הינו ניסיון ראוי לבאר את הגורמים שהביאו לניהול מלחמת לבנון השנייה באופן המגומגם, המתגלגל והלא סדור עד כדי כך שנדמה היה כי האירועים הרבים

"מה עומד בדרכו של צה"ל להפוך לצבא מקצועי או חצי-מקצועי, ולהתאים את עצמו מבחינת סדר הכוח, הציוד ותורת הקרב לפני המלחמה החדשים? מסורת, חששות שיקולי יוקרה ותפיסות מוטמעות. קצין בכיר בתחום המחקר והפיתוח בצה"ל ניסה פעם להסביר את הדברים באמצעות משל בדוי: הוא סיפר שבכיסו של קצין פרשים פולני, שנהרג בהסתערות אמיצה ונואלת על הטנקים הגרמנים, נמצא מסמך – תמצית של דיון קודם למלחמה. כשהזכיר מישהו בדיון את הטנקי

"הרבה רחמים אין בו, באלוהים, אבל חוש הומור, ברוך השם" (עמוד 148).

בשירות המילואים האחרון ברצועת עזה, בין הפעילות השוטפת לפשיטות בתל אל הווא ובשיח׳ עג׳לין, קראתי שוב את הספר "גוף שני" שכתב <mark>עפר שלח</mark> (הוצאת זמורה ביתן, 1989). הספר, רומן הביכורים שכתב כשהיה עיתונאי בתחילת דרכו, קשה לקריאה, לא סדור, לעיתים משייט קדימה ואחורה בציר הזמן באופן המותיר את הקורא מבולבל מעט. ועדיין מדובר בספר מצוין שמצאתי ר

"בשמי ובשם בתי, אם מישהו היה יכול לתת לי הסבר מה כאן קורה רבותיי, באמת, מהו היעד? מהי המשימה? מיהו האויב? ומה אנחנו צריכים לעשות במקרה של חתונת אמת?" (מתוך המערכון של הגשש החיוור "חתונת הדמים" מאת יוסי בנאי).

הספר "שבויים בלבנון" מאת יואב לימור ו<mark>עפר שלח</mark> הינו ניסיון ראוי לבאר את הגורמים שהביאו להתנהלות מלחמת לבנון השנייה באופן המגומגם, המתגלגל והלא סדור שבו נדמה היה כי האירועים הרבים שהתרחשו במ

תמיד מעניין(אותי לפחות) לקרוא את ה"אני מאמין" של נבחר ציבור.
לעניין התוכן, לא הסכמתי עם אף עמוד בספר וכשסיימתי לקרוא אותו נפלט לי "מזל ש<mark>עפר שלח</mark> הוא לא שר הביטחון".
לסיכום; מעניין, מפתח את המחשבה ושגוי מיסודו.
8 מ-10

ספר טוב, מציג תפיסה שונה על צה"ל. יש לזכור שהספר נכתב טרם מלחמת לבנון השניה ומבצע עופרת יצוקה כך שצריך לבחון מסקנותיו שנית. אולי סימניה תציע ל<mark>עפר שלח</mark> לכתוב כרך ב' ?