ביקורת ספרותית על יער נורווגי מאת הרוקי מורקמי
ספר מעולה

---

6:30 בבוקר יום שבת. הים המדהים היה מולי, האיש שלצידי היה רגוע ושליו, ומורקמי רקם לי סיפורים ועוד סיפורים ועלילה מסובכת אחת שאי אפשר להתנתק ממנה גם כשיוצאים לחופש. ברגע המסוים הזה חשבתי לעצמי שאין שום דבר אחר שיכול להסב לי עונג יותר גדול מלהיות באותו רגע נתון.

האובך היה בעיצומו כיאה לחודש מרץ, היו הרבה יותר מ 51 גוונים של אפור בשמים בסוף השבוע הנוכחי ולמען האמת קבלתי אותו באהבה למרות שאפור הוא לא הצבע האהוב עלי... כשקוראים את מורקמי מרגישים סוג של אפור חיובי באוויר, וגם סוג של תהייה מלנכולית בלתי מוסברת שפושטת באיברים בניחוש מה הקטע המוזר הבא שיקרה בסיפור. אותי הוא מרתק, מבחינתי הוא גאון!

ולעלילה ......וונטנבה סטודנט צעיר קושר את ליבו ונפשו לנערה קסומה בשם נאוקו. את החיבור ביניהם עושה חברו הטוב של וונטנבה ובן זוגה של נאוקו. כשהוא התאבד במותו זה כאילו השאיר צוואה בלתי כתובה לוונטנבה לשמור על חברתו לעד. הוא שמר עליה אכן עד כלות, ואהבתם המיוחדת בערה שנה שלמה לפני שכל מיני תפניות לכאן ולכאן שינו את מפת אהבתם.
עדיף לא לגלות לאן פנתה אהבתם כדי לא לעשות ספולייר רק אומר שהספר הוא אודות יחסים,ואנשים מאוד מאוד בודדים "שהלבד"
שלהם מתוך בחירה אמיתית לתקן את נפשם נגע בי כל כך עד כדי עצבות.

אחרי כמה ספרים של מורקמי. אני כנראה כבר לא אראה את היפנים כאנשים מאופקים בענייני אהבה אלא בדיוק ההפך. בכל מקרה הם וצורת החשיבה מרתקים בעיני.
הספר מלווה בתאורי סקס משמימים, באהבה שמרקיעה לשחקים, מוסיקה טובה ובמיוחד השיר "יער נורווגי" של הביטלס שעל שמו הספר. השיר דרך אגב מספר על אהבה קלילה ובלתי מחייבת ובעיקר על געגועים לאהבה שהייתה ואיננה.
הספר מלא בתיאורים של חברה צעירים מלאי הורמונים ודרכם בהתנסויות עם בני המין השני ובשביל האיזון את כל הספר מלווים תיאורי טבע נפלאים והרבה "שקט" יפני .

ולמסרים שלו בספר שאפשר לראות בין השורות:

למורקמי יש בספרים קטעים מרתקים ששם הוא מנסה להעביר מסרים כמו כן גם בספר הנוכחי . על כך שהוא בונה עולם קטן בתוך העולם הגדול. בכל ספר הוא קורא לזה אחרת .בספר הזה זה סוג של בית חולים .ובעולם הקטן הזה אנשים לא צריכים להוכיח לאף אחד שום דבר, הם פשוט צריכים להיות. הם מקשיבים אחד לשני נטולי יומרות ומדברים בשקט כי הרי אף אחד לא צריך להכיל אף אחד אחר חוץ מעצמו. אף אחד לא צריך להתבלט או להיות חכם או גבה לב. פשוט נתינה מאהבה בלי רצון לקבל תמורה אלא אם כן זה מאהבה גרידא. המטרה בגדול בעולם הקטן הוא ללמוד לחיות עם המופרעויות של כל אחד ולא להיפטר מהן.

לכל אחד יש יכולת שבה הוא מלמד את האחר...וכך מתחלקים במשאב הזה שנקרא "ידע" אחד עם השני. כולם יוצאים מורווחים. אין טלווזיות או טלפונים אבל יש בשפע ידע כתוב שנמצא בסיפריה ואפשר לגשת אליו. הרופאים לומדים מהמטופלים וההפך.
שמעתי על הרעיון הנפלא הזה פעם ראשונה בירושלים. זה נקרא "בנק זמן". כל הורה תורם זמן וידע בתחום שהוא מבין וכך מעבר לזמן הלימודים התלמידים בבית ספר רוכשים ידע בתחומים רלוונטים מההורים.

הספר נפלא,קראתי בשקיקה ולמי שעדיין מהסס אני מקווה שהביקורת תעזור להחליט אם להמר על הגאון הזה שהציב מבחינתי רף כל כך גבוה שייקח זמן עד שאמצא עוד סופר שכותב כל כך מושלם לטעמי.

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על יער נורווגי