ביקורת ספרותית על מחרוזת ענבר מאת אלי עמיר

---

בעקבות השקט של ערב החג ובעקבות אירוע משפחתי עצוב החלטתי לעשות הפסקה קצרה בדרכי הארוכה אל פסגתו של 'מהתלה אינסופית' ולקרוא את ספרו החדש של אלי עמיר. זהו ספר ממואר וכשמו, מחרוזת מרגשת ונעימה שחרוזיה אנקדוטות קצרות מחייו של הסופר הנהדר. מנעוריו בבגדד דרך תפקידו בעליית הנוער, פגישותיו עם מנהיגי ערב. הספר מחולק לשערים וכל שער נושא פרק בחיי אלי עמיר.

הרזומה הספרותי של אלי עמיר הוא ביוגרפי בעיקרו לכן עולה שאלת נחיצותו של הספר הזה, התשובה מופיעה כבר בפתיחתו: "שלושה גילים יש לו לאדם, הגיל הכרונולוגי, שנגדו אין מה לעשות, הגיל הביולוגי, שהוא מצבו הרפואי של האדם, והגיל הקוגניטיבי, מצבו השכלי והנפשי, וכל אלה ואופן ראייתו את החיים קובעים אם יתנהג כצעיר או כזקן. אין פלא שרצוני להיות צעיר מגילי הביולוגי, והרשימות הקצרות המכונסות בספר זה מאפשרות לי לצלול לתוך הזמן הפנימי שלי, להשתחרר מעט מהזמן החיצוני שדוהר קדימה ואין לי שליטה בו. אני מנסה לעכב את שעטתו הלאה, והוא לא מתחשב בבקשותיי."

הזמן הדוחק אם כן הוא הגורם לכתיבה, כתיבה נטולת פרוזה היוצאת מהלב ומגיעה עד אליו. הסיפורים הקצרים הצדדיים, ובעיקר סיפורי ההתאהבות בקיבוץ משמר העמק, בירושלים ואפילו על גגות בגדד הרחוקה נשמעים כאילו נלקחו מסיפורי אלף לילה ולילה ולפעמים ממעשיות צבריים מימי הפלמ"ח. לפעמים הם נקראים כמו פרק בספר של אלי עמיר. הקריאה מסתיימת אחרי שעתיים שלוש והספר מיד תופס לו מקום בתוך הלב.

את הביקורת הזאת אני מבקש להקדיש לזכרה של סבתי שהלכה אתמול לעולמה ביום הולדתה ה-94. סבתא עלתה לבדה ממרוקו, משאירה שם בעל שסרב לעלות וממנו התגרשה ואת עין שמאל שכנראה איבדה בפוגרום ביהודי הכפר בה גרה. כנראה, כי מעולם לא העזה לספר. בישראל הקימה סבתא בית חדש עם משפחה חדשה, שבעה ילדים וילדות ועשרות נכדים ונינים שהקיפו אותה ביום הולדתה האחרון. סבתא לא ידעה קרוא וכתוב, אך ידעה גם ידעה לספר לי סיפורים מצחיקים ומרתקים שאני מאמין שהיו הזרעים שמהם נבטה אהבת הקריאה שלי.
לילה טוב סבתא, נוחי על משכבך בשלום.

https://did.li/aiaZH


1.9.2023
התקופה בה קראתי את הספר הייתה סוערת רגשית ולכן -כנראה- פרץ הסנטימנטים שהרעפתי עליו. היום, כמעט חצי שנה מאז קריאתו, אני חש בטעם חמוץ בכל פעם שאני נזכר בו. אלי עמיר בישל את אותה הדייסה שהיטיב כל כך להכין בספרי הפרוזה שלו וחוץ מכמה פסקאות יפות, במיוחד פסקת הפתיחה, זוהי דייסה משומשת ולכן מיותרת.

» ביקורות נוספות של אודי
» ביקורות נוספות על מחרוזת ענבר