“(ביקורת שנכתבה בעזרת עבודה אקדמאית שעשיתי על הספר לפני מספר שנים. פרטים זעירים מן העלילה נחשפים כאן)
בנימין שבילי כתב טרילוגיה שנפתחת עם ספר זה וממשיכה עם הספר: "הירידה מן הצלב" ומסתיימת בספר: "פה לין הלילה". בשלושה ספרים אלה יוצא המשורר לברר את זהותו היהודית – ישראלית. זהות זו נמצאת בעבר שחלקו נשכח וחלקו עוות וסווג עם השנים. הניסיון למצוא את ההיוליות והקמאיות בתוך העבר הינה חלק ניכר במסעותיו ומתוך מציאת קמאיות זו לבחון את זהותו האישית – אינדיבידואלית. המקומות שאליהם ובהם בנימין שבילי נוסע ונוגע הינם מקומות שקשורים אליו קשר אישי ביוגראפי: איש המתגורר בירושלים ומלמד חסידות עם תורות סופיות ובודהיסטיות. נוסף לכך הוא מלמד ב "מכללת עלמא" – מוסד המפגיש בין התרבות היהודית לזו הישראלית ומבקש לבדוק ולברר את הזהות. דברים אלה מפגישים בין בנימין שבילי ליצירתו.
זהו ספר של געגועים. געגועים לילדות, לאמא ולזהות יהודית.
המספר נוסע לחפש את היהודי שבתוכו אך איננו מוצא אותו. היהודי שבתוכו קשור קשר עמוק, הן לעברו האישי והן לעברו היהודי הכללי. לאורך הספר המספר מנהל מונולוגים ודיאלוגים עם היהודי ומנסה לפגוש אותו. המספר מנסה לתור אחר היהודי במקומות בהם הינו נקי וללא שכבות שמכסות את מה שהוא. לכן הוא קשור לדמויות ותנועות שמנסות לשבור את המחיצות שנבנו ביניהן לבין הזהות היהודית. המספר משתנה ומאדם אחד שיצא למסע, הוא חוזר כאדם שונה. כאדם שמבין שישנם מכשולים מסוימים שנראים כך רק בעיניי המתבונן.
המסע הריאלי הממשי מתחיל מביתו של המספר בעיר ירושלים, למעבורת בחיפה ומשם לארצות יוון ואיטליה. בארצות אלה המספר עובר דרך ערים שונות וממשיך את דרכו מעיר לעיר. הוא משאיר בביתו בירושלים שתי בנות ואשה ומספק את צרכיו האישיים ביציאה החוצה – בנדידה. הנסיעה מוגבלת בזמן מסוים שלאחריו הוא יחזור למציאות הישראלית – משפחתית שבה הוא חי. המספר יוצא מגבולותיו הטבעיים בכדי להגיע למקום בו יוכל לשהות, בכך שובר את המחיצות ומאפשר לעצמו מרחב יצירתי. איננו נוטש רק את המשפחתי אלא גם את הארץ, הישראלית – יהודית. שני דברים אלה מהווים על המספר מוגבלות מסוימת וברגע שהינו ניתק ממוגבלות זו, הינו מאפשר לעצמו את היכולת ליצור במרחב.
יצירת המרחב המנותק מן המציאות הישראלית מאפשרת התקיימות ערירית של משורר. התקיימות זו מתבטאת בגלות הפרטית של משורר. אינו מחויב למציאות ישראלית ומשפחתית והינו נתון לזמן מוגבל בו יכול לחיות בבדידותו. המספר מגיע לבדידות זו גם במובן פיזי ברגעים רבים שהוא לבד, גם במפגשים עם אנשים - שלמרות השיח והמפגש הוא מרגיש בודד וגם בשיחות ומפגשים עם היהודי שמלווה אותו לאורך מסעו.
הרצון לבדידות הינו הרצון לשבש לרגעים מספר את המציאות. להתנתק מן השגרה בכדי שיתאפשר למספר: לכתוב, לנדוד ולפגוש את היהודי.
למעשה, המספר קושר את חיפוש הזהות שלו להגעה והתקרבות אל אמו שהשתגעה בילדותו ומתה בבגרותו. חיפוש אחר הזהות היהודית כרוך וקשור עם הזהות השורשית האימהית והגעגועים העזים לאמא שהלכה ונעלמה ובעיקר זאת שהמספר איבד במשך מרבית ילדותו. הרצון להחיות אותה משיגעונה ולקבל אותה שפויה.
לבקשה שנאמרה בתחילת הספר מתווספת עוד בקשה ושניהם מהווים בקשה אחת: עזור לי לחפש את היהודי ועזור לי לחפש את אמי – עזור לי לברר את זהותי.
כתיבה כנה ורגישה, שהרבה זמן לא נתקלתי. זהו ספר שקראתי מספר פעמים ואף רכשתי אותו כמתנה למספר אנשים יקרים בחיי. מומלץ בחום!”