“אני תמיד אומרת שהספרים שאני קוראת בוחרים אותי, ולא אני אותם. נשמע קצת פסיכי, אני יודעת. ואין לי ממש הסבר מחכים לתופעה הזו, אבל בטוח יש פה איזו התכוונות עלומה. בשבוע שעבר נזכרתי בסוכריות יין של עלית שהיו פעם להיט אי שם בשנות השבעים, והזיכרון הזה זרק אותי לביתם של משפחת וידאבסקי, שכל יום חמישי, באופן קבוע, היו קונים חבילה כזו ושמים אותה במזנון החום בעל שתי הדלתות, שהיה נדלק בו האור כשאלו נפתחו. וש”
