ביקורת ספרותית על לראות את הים מאת יוסי סוכרי

---

קראתי שלושה ספרים של יוסי סוכרי, כולל זה. אם הייתי מקבלת אותם לקריאה עיוורת, לא הייתי אומרת שהם יצאו תחת ידו של אותו הסופר.
סוכרי יודע להמציא עצמו מחדש בכל ספר, ואף ספר שלו לא דומה לקודמו. וזה נהדר, וחתיכת כישרון בפני עצמו.

ארבעה אנשים שאינם מכירים זה את זה מקבלים בשורה בצורת שעון חול אשר עומד מעל ראשם ומעתה ואילך יזכיר להם שזמנם קצוב. נכון, זמנו של כל אדם קצוב, אבל אצלם הספירה לאחור כבר החלה.

קירה, סטודנטית מבריקה מקיימברידג', שמקיימת יחסי אהבה שנאה עם אביה ואחותה, הם היחידים שנשארו לה אחרי מות אמה, תגלה מחדש את משפחתה, ותעבור איתם תהליך של יציאה מחושך לאור.

ז'אן מישל אשר בעברו היה שחקן כדורסל שהגיע לטופ, חי בניו יורק אך ליבו בפריז, עם בנו שנשאר לגור שם לאחר שהתגרש מאמו.

רון, אב לתאומים, עורך דין תל אביבי עצמאי ואתאיסט, מפקיד בידיה של אחותו מכתב ארוך ודחוס, דרך המכתב, הקורא מתוודע לסיפור חייו.

וגבריאלה,המנהלת חייה על קו ירושלים תל אביב. היא מנגנת בהרכב מוזיקלי,זה עתה התחילו לגלות אותם, הם מופיעים, והלהקה מתחילה לתפוס מקום בעולם. יש לה גם אהבה, יחסית טריה, אבל היא מרגישה שזה הדבר האמיתי.

בקולות מובחנים ובצלילות שופעת כנות מביא סוכרי את סיפורם של הארבעה, מדברר את פחדיהם, צולל איתם למקומות הכי אפלים, לוקח אותם אל פינות לא מוכרות להם, שם הם נדרשים לעמוד אל מול מציאות לא ברורה, מול אמת שאין בכוחם לשנות אותה.

סוכרי נע על התפר הדק שבין החיים והמוות, יודע להלך פה וגם שם. בכתיבה יפה הוא ממחיש את התאווה לחיים, כמו גם את אפסיותו של החידלון.

ההפתעה שמביא סוכרי לקורא לקראת סוף הספר היא צחוק הגורל בהתגלמותו.


משובח, כמו תמיד.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על לראות את הים