“ערן וולוצקי, תיכוניסט בן שש עשרה, נשלח במסגרת פרויקט מחויבות חברתית בבית הספר, לסעוד חולה ערירי בבית החולים. ערן הוא נער רגיש ובודד, יודע שהוא משלם מחיר על הבדידות, אך לא מוכן לפדות אותה בכל מחיר. העפרונות ובלוק הציור הם התחליף שלו לחברים. לא תמיד הוא יודע להתנהל בנבכי הקודים החברתיים, אבל האינטיליגנציה הרגשית הגבוהה בה בורך מנתבת את דרכו, והיא סוללת לו דרך ישר אל תוך לבבותיהם של כל מי שנ”

“ערן הוא נער מגודל בן 15 בשנת 1972 . הוא לא מהמקובלים בכיתה, נהפוך הוא ,הוא דרגה אחת מעל הטרף הקל של הכיתה : סאשה עולה חדש מחבר העמים. הוא מקבל משימת התנדבות מבית ספר לבקר חולה ערירי בבית החולים הקרוב למגוריו וכך הוא מתוודע לחולה דב גפונוב ולנערה בשם חווה. אורן ולדמן , הסופר , הוא בן השנתון שלי ,73 . הוא רקח רומן ביכורים ( קדם לו ספר סיפורים קצרים אז לא בטוח שאני מדייק ) שהוא רומן התבגרות שמתרחש”

“הפואימה האפית "עוטה עור הנמר" של שותא רוסתוולי שנכתבה בימי הבניים נמצאת זמן רב ברשימת הקריאה שלי וכשראיתי רומן ביכורים עברי חדש יוצא בהשראת הספר מיד הסתקרנתי. בדיוק התחיל גם שבוע הספר וזה הספר הראשון שקניתי ביריד בשרונה ואפילו זכיתי בהקדשת וחתימת המחבר :). עכשיו כבר הייתי חייב לקרוא אותו בהקדם. שותא רוסתוולי היה פעיל בחצר המלוכה של המלך דוד והמלכה תמרה בגיאורגיה של המאה ה-12, בזמן שהמלך דוד יצא”

“זמן רב חיפשתי את הספר הזה אך הוא לא היה בנמצא. התעניינתי בו במיוחד מכיוון שהוא עוסק גם בגאורגיה ויצירותיה אך גם במתחולל בנפש ובקשיים של בני אדם רגילים מן השורה. כאשר התחלתי לקרוא בו, לא התאכזבתי. זהו ספר יפיפה, כתוב היטב ולמרות שפתו היומיומית יש בו תיאורים יפים הרקומים בעדינות מפתיעה. גיבור הסיפור הוא ערן, נער מופנם בן 16 שאין לו חברים כלל בבית הספר והמבלה את כל שעותיו בציור. הוא חולם להתקבל”

“ערן וולוצקי, תיכוניסט בן שש עשרה, נשלח במסגרת פרויקט מחויבות חברתית בבית הספר, לסעוד חולה ערירי בבית החולים. ערן הוא נער רגיש ובודד, יודע שהוא משלם מחיר על הבדידות, אך לא מוכן לפדות אותה בכל מחיר. העפרונות ובלוק הציור הם התחליף שלו לחברים. לא תמיד הוא יודע להתנהל בנבכי הקודים החברתיים, אבל האינטיליגנציה הרגשית הגבוהה בה בורך מנתבת את דרכו, והיא סוללת לו דרך ישר אל תוך לבבותיהם של כל מי שנ”

“ערן הוא נער מגודל בן 15 בשנת 1972 . הוא לא מהמקובלים בכיתה, נהפוך הוא ,הוא דרגה אחת מעל הטרף הקל של הכיתה : סאשה עולה חדש מחבר העמים. הוא מקבל משימת התנדבות מבית ספר לבקר חולה ערירי בבית החולים הקרוב למגוריו וכך הוא מתוודע לחולה דב גפונוב ולנערה בשם חווה. אורן ולדמן , הסופר , הוא בן השנתון שלי ,73 . הוא רקח רומן ביכורים ( קדם לו ספר סיפורים קצרים אז לא בטוח שאני מדייק ) שהוא רומן התבגרות שמתרחש”

“הפואימה האפית "עוטה עור הנמר" של שותא רוסתוולי שנכתבה בימי הבניים נמצאת זמן רב ברשימת הקריאה שלי וכשראיתי רומן ביכורים עברי חדש יוצא בהשראת הספר מיד הסתקרנתי. בדיוק התחיל גם שבוע הספר וזה הספר הראשון שקניתי ביריד בשרונה ואפילו זכיתי בהקדשת וחתימת המחבר :). עכשיו כבר הייתי חייב לקרוא אותו בהקדם. שותא רוסתוולי היה פעיל בחצר המלוכה של המלך דוד והמלכה תמרה בגיאורגיה של המאה ה-12, בזמן שהמלך דוד יצא”

“זמן רב חיפשתי את הספר הזה אך הוא לא היה בנמצא. התעניינתי בו במיוחד מכיוון שהוא עוסק גם בגאורגיה ויצירותיה אך גם במתחולל בנפש ובקשיים של בני אדם רגילים מן השורה. כאשר התחלתי לקרוא בו, לא התאכזבתי. זהו ספר יפיפה, כתוב היטב ולמרות שפתו היומיומית יש בו תיאורים יפים הרקומים בעדינות מפתיעה. גיבור הסיפור הוא ערן, נער מופנם בן 16 שאין לו חברים כלל בבית הספר והמבלה את כל שעותיו בציור. הוא חולם להתקבל”