kim

kim

בת 22 מ




» דירגה 30 ספרים
» כתבה 19 ביקורות
» יש ברשותה 0 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 6 שנים ו-5 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני שלושה שבועות
» קיבלה 86 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של kim

1.


התחלתי לקרוא לפני שלושה שבועות
2.


התחלתי לקרוא לפני שלושה שבועות
3.


התחלתי לקרוא לפני שלושה שבועות
5.


התחלתי לקרוא לפני שלושה שבועות
6.


התחלתי לקרוא לפני שלושה שבועות
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 19 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

ואו. לא ציפיתי להתרשם בצורה שהתרשמתי מהספר הזה, קיוויתי שהוא טוב, לא ידעתי שהוא מעולה. נתחיל מהדמויות, יש את טסה, שהיא ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-10 חודשים


הרגע הזה שאתה בטוח שספר הולך להיות מדהים כי הביקורות עליו טובות והכריכה והתקציר שלו מושכים את העין ואז.... בזבוז זמן אחד ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-10 חודשים


מכיל ספוילרים.* אהבתי את הנועזות והאומץ לקחת נושא כזה טעון וכואב ולכתוב עליו! סופרים מעטים יעזו לעשות את מה שקרול עשתה, ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 שנים ו-3 חודשים


קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-3 חודשים


יש ספרים שעושים עליהם הרבה רעש וצלצולים, והם באמת מדהימים וסוחפים כמו שתיארו. ויש ספרים כמו חמישים גוונים של אפור שעשה כל... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-5 חודשים


הגעתי למסקנה, והיא לא על הספר הזה ספציפי אלא על רוב הטרילוגיות. ( ומעטות באמת מוצלחות) הספר הראשון תמיד מצוין, מותיר אחריו ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-10 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

הספר הזה הוא באמת אסון. על גב הכריכה כתוב "עכשיו תדעו מה בנים באמת חושבים". ג'יימי תסלחי לי אבל יש לי כמה בעיות עם המשפט המא... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-11 חודשים


הרגיש לי קצת מסטיק ... נתן לנו עוד נקודת מבט מהצד על אבי וטרביס .. מה שכן אפשר להגיד שמקגוויר הפתיעה אותי עם הסוד לקח לי כמה ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-10 חודשים


אני לא מרבה לרשום ביקורות אבל הספר הזה גורם לי לרצות לרשום ... ****זהירות עלול להכיל ספוילריםם **** זה בידיוק מסוג הספרים ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-11 חודשים


רומן ספרותי דגול, זה לא! ניסיתי במשך כמה ימים לפענח למה הספר הזה הפף לכזו סנסציה ברחבי עולם ולמה טרחו לעשות ממנו סרט?! אל תב... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-1 חודשים


כשסיימתי לקרוא את הספרון הזה חשבתי איזה עוד ספרים גרמו לי לבכות. גיליתי שלא היו כאלו. מסתבר שאפשר לרגש ולהרטיט את הלב והנפ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-5 חודשים


השאלתי את הספר הזה בטעות מהספרייה, ולא שמתי לב שהוא מיועד לבני נוער. אין לי בעיה לקרוא ספרים לנוער, ואפילו ספרי ילדים, אך ה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-5 חודשים


עוקבים אחריה
מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני 4 חודשים
» רכבת (סיפור שכתבתי)
לפני חצי שנה
» למדתי (סיפור שכתבתי)
לפני 8 חודשים
» קשה (סיפור שכתבתי)
לפני שנה ו-1 חודשים
» לב גדול (סיפור שכתבתי)
לפני שנה ו-3 חודשים
» זרים (סיפור שכתבתי)
לפני שנה ו-4 חודשים
» תודה רבה :) (סיפור שכתבתי)
לפני שנה ו-4 חודשים
» תודה רבה וחג שמח! (סיפור שכתבתי)
לפני שנה ו-4 חודשים
» תודה רבה! (סיפור שכתבתי)
טוקבקים על ביקורות ספרים:

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

פספסתי את הרכבת.
לא משנה כמה ארוץ אחריה, היא לעולם לא תיעצר.
בדיוק כמו האהבה הישנה שלי,
שלכבודה היום אני מרים לחיים.
הרכבת נוסעת במהירות ונעלמת מעיניי לפני שאני מספיק למצמץ,
וזה מזכיר לי איך לקחתי את הרגליים ובחרתי ללכת.
זה מזכיר לי שאם רק יכולתי לחזור אחורה בזמן,
הייתי בוחר אחרת.
בזמנו הייתי ילד, אחד כזה עם ציפיות גדולות מדי מהחיים.
בגיל הזה שהראש לא מחובר לקרקע והכול מסביב נראה כל כך מפתה וזמין,
בגיל הזה שכולנו צעירים ויפים מבחוץ,
אבל הבפנים שלנו רקוב ומלא בלחפש ריגושים.

בדיעבד, האהבה הישנה שלי הייתה בדיוק מה שהייתי צריך בחיים האלה.
פשוט לא קלטתי את זה בזמן.
הייתי ילד בדמות של בחור שחשב שהוא יודע בדיוק מה הוא רוצה מעצמו,
אז השארתי אותה מאחור.
מסתבר שהפרסומות והלחץ של החברה עושה לך משהו, אתה חושב שהכל יכול לקרות, אתה הופך אהבה למושג נזיל, מסתכל על אחרות וחושב שהן בקלות יוכלו להחליף את המקום של זאת שהייתה בלב שלך.
כי זה קל.
קל להחליף אותה בכולן, לא ככה?
מסתבר שלא.
אחרי כל האופוריה והאטרף של החיים אתה חוזר למציאות, שהיא קשה ואכזרית כמעט כמו סטירה מצלצלת.
אז רדפתי אחרי הרכבת, ניסיתי לעצור אותה,
להאט.
לנסות להסביר.
הרכבת באותו הרגע הפכה להיות הדבר הכי חשוב בחיים האלה, הייתי חייב שתפתח בחזרה את הדלתות.
הייתי צריך אותה.
והרכבת שלי, האהבה הישנה היפיפייה שלי כבר מזמן חלפה על פניי,
היא חייכה בנימוס כשניסיתי להתנצל ולהסביר למה הייתי ילד טיפש,
וניסיתי לתרץ את זה שהייתי ילד, כאילו זה באמת יעזור.
והאהבה הישנה שלי שאלה אותי אם אי פעם הייתי על רכבת,
עניתי לה שכן.
היא אמרה לי שזה בדיוק מה שקרה בינינו, הגעתי מהר, הלכתי מהר, השארתי מסילה ריקה והיא נאלצה להמשיך ללכת על אותה המסילה עד שהיא התפצלה למסילה אחרת.
עד שהבינה שמגיע לה יותר.
היא אמרה לי שמבחינתה אהבה זה כוח, זה להיות הכל אחד בשביל השני. להיות הבנאדם הראשון והאחרון שאתה חושב עליו כשאתה מתעורר והולך לישון.
כל העולם מוקף בבני אדם, זה לא אומר שאתה יוצא עם כולם. אתה יכול להתאהב בהם, השאלה אם בלילה אתה מרגיש מאושר ובר מזל.
האהבה היקרה שלי חייכה, ואמרה שהיא חושבת שהיא מיוחדת גם אם היא לא באמת כזו. היא רוצה להאמין שהיא מיוחדת, והיא רוצה להיות עם בן אדם שיראה את זה, שלא יוכל לעזוב אותה, שלא יחשוב בכלל על חיים בלעדיה, שבגלל זה הוא כל כך התאהב בה.
ואני, אני שחררתי אותה בקלות, כמעט כמו שאני משחרר אנקה לאוויר הקר, אז איך אפשר בכלל לקרוא לזה אהבה?
האהבה שלנו הייתה כמו רכבת, אני רדפתי אחרי הרכבת, אחרי הפיתויים של החיים, והיא הלכה במסילה, אחרי החיים עצמם.
כשאני חשבתי שהרכבת זה הדבר שאני הכי רוצה בחיים,
זה היה בעצם המסילה.
נכתב לפני 4 חודשים

למדתי לעצור.
למדתי לעצור את הלב, ככה, בפתאומיות.
למדתי, למדתי לחשוב, לעבד נתונים, לנתח.

למדתי לנשום, למדתי שלפני כל נפילה כואבת כדאי לנשום עמוק ולזכור שתמיד יש יותר גרוע.
למדתי שכאב יכול להיגרם גם מצחוק ולא רק מדמעות.
למדתי שתחליף זאת כבר לא מילה שאסור להשתמש בה.
למדתי שהדרך לאושר לא חייבת להיות רצופה בכאב וקשיים, ושתמיד יהיו כאלה שיחייכו רק בסוף וכאלו שיהיו מאושרים בכל הדרך.
למדתי שהחיים זה עניין של בחירות וויתורים, אתה בוחר עם מה אתה מתעורר בידיים ואיך אתה הולך לישון.
למדתי שלהילחם זה לא תמיד כדאי, אתה נלחם כי אתה מאמין או שנהיית עיוור למצב?
למדתי שאני נכס, שאני לעולם לא אלחם על המקום שלי בחיים של בן אדם אם הוא בוחר לעזוב מרצונו.
למדתי שהערכה עצמית זאת לא מילה מפחידה, שכשאתה יודע להעריך את עצמך כמו שצריך, אתה אף פעם לא מפחד
להיות לבד.
למדתי שאני רוצה להיות מיוחדת בחיים של בן אדם אחר.
למדתי שאני רוצה לתת אהבה כמו שאני נותנת, גדולה, אבסולוטית, אחת כזו ששואבת אותך פנימה.
למדתי שאני רוצה דלת סתרים משלי בעולם של בן אדם אחר, שכל פעם שארצה להתנתק אלך אליה, אם לא המקום השקט שלנו בעולם של אחר, אז מה הטעם?
והכי חשוב,
למדתי לאהוב את עצמי, מכל מקום, מכל היבט, בלי תלות,
בלי לקבל אישור.

ומה איתך,
הצלחת ללמוד את כל הדברים האלה?
נכתב לפני חצי שנה
לא מחמיא לך,
לא מחמיא לך הטון העוקצני והדורסני הזה,
שפתאום דורש שתהיי במרכז הרחבה.
לא מחמיאות לך העיניים הבוערות הללו, שזועקות מתוכן את כל הזעם האינסופי שבתוכך.
לא מחמיא לך השפתיים הקפוצות והנשימות העמוקות,
לא מתאים לך לדמות פשוט.

את מבינה?
לא, את כנראה לא מבינה.
כי אם את עושה את זה, את עדיין לא מבינה את מקומך בחברה.
לא מתאים לך לדמות.
לא הקנאה,לא הפחד, לא התסכול, לא החוסר ביטחון ולא השיגעון.
את יודעת מה יושב עלייך? הכוח, ואיך הוא יושב יפה,
פורס רגליים ניחוחות קדימה, נשען על האינסופיות של התהום שלך.

את אחת כזו, נו, מאלה, החזקות.
אלו שאתה מסתכל עליהן ואומר לעצמך שהיא תשרוד את כל זה, היא מאלו שיהיו מאושרות בכל הדרך,
ולא רק בסופה.
זו מי שאת אמורה להיות.
אז תפסיקי לבכות, כי קצת קשה לי להכיל אותך עכשיו.

קשה להכיל, קשה לי. את מבינה? אז אולי תתחשבי?
את לא יכולה לנפץ לי את האשליה,
את לא יכולה להגיד לי שכל זה לא באמת קיים.
את לא יכולה להגיד שאת כמו מראה שבורה שעדיין מנסה לאסוף את כל החתיכות שלה.
את לא יכולה להגיד שאת מוכרת הצגה, את לא יכולה לזלזל בעצמך ככה.
והכי חשוב, את לא יכולה לפוצץ את הלב הקטן הזה שלך כל פעם, להכניס לתוכו מטען חבלה ולהתפוצץ בכל הכוח.
תסתכלי,
הדם שלך מרוח בכל מקום.

ואני, מי אני בכלל? סתם איזה אהבל שהתאהב בך באמצע הדרך,
והאהבל הזה מנגב בכל פעם את כל הקירות המדממים האלה,
כדי להקל על הכאב שלך.
האהבל הזה מנסה לעטוף את הלב שלך בפלסטרים,
כדי שתפסיקי לגמור את עצמך.
האהבל הזה מסתכל עלייך דרך המראה השבורה שלך,
ומנסה להושיט לך יד מהצד השני של ההשתקפות השבורה,
אבל לא משנה כמה אנסה,
אף פעם לא אפסיק להיחתך.

נכתב לפני 8 חודשים
יש לי לב גדול,
רחב כזה,
אחד שיכול להכיל הכל.
יש לי לב גדול,
אוהב המון,
נותן הכל.

יש לי לב גדול,
והיום,
בחברה שלנו,
זה חיסרון יותר מיתרון.
יש לי לב גדול,
ואותו אני מחביאה טוב טוב,
כדי שאף אחד לא יכאיב ויפגע.

יש לי לב גדול,
אותו אני מסתירה מאחורי פנים אדישות וקרות.
יש לי לב גדול,
ועליו המוח שומר טוב טוב.
יש לי לב גדול,
עליו אני כועסת כמעט כל יום.

יש לי לב גדול,
בגלל זה אני מסורה ונותנת מעצמי כל כך.
כי ככה אני,
זה או הכל או כלום.
ואני יודעת שבחיים האלה זה לא המוטו הנכון,
אבל הלב שלי גדול,
והוא מקשה עלי לחשוב.

יש לי לב גדול,
ואני מטומטמת,
כי אני נותנת לאנשים להיכנס,
חושבת שאני שולטת במשחק,
ומגלה שעם הזמן,
הם מתחילים לשלוט בו.
ואני מתחילה לאבד את הראש,
ואת עצמי.

יש לי לב גדול,
והייתי שמחה,
אם היה קטן לכמה רגעים,
אם היה מתקשה לכמה חודשים,
אם היה מפסיק להתרגש לכמה שנים,
אם רק היה לומד,
פעם אחת בחיים.

נכתב לפני שנה ו-1 חודשים
צעדים כבדים.

מלמולים.

צללים שחורים.

היא הריחה אותם כבר מהקצה השני של המסדרון. בכל זאת, איך אפשר להתעלם מזוהמה שכזו? גוויות הריחו יותר טוב מהם. הרעש שכפות רגליהם חוללו במסדרון היה בלתי נסבל, הנעליים הכבדות שלהם רקעו בכוח על הרצפה המתכתית, כאילו רצו להכריז על בואם בגאווה.
שדים. מלאכי רוע. זרע השטן. מי היו הזרים הללו לעזאזל? כל מילה שלמדה במהלך שנות חייה לא תאמה לרוע שכזה.
הנשימה שלה נעצרת מרוב פחד וגופה שלה מתקשה בבת אחת כשהצללים של הזרים משתקפים על הרצפה צמוד לדלת הברזל והאבן אשר מפרידה בינה לביניהם.
הם חולפים על פניה. היא נושפת לרווחה ומחבקת את גופה הרועד והמפוחד, כבר אין מי שיחבק אותה יותר כשהיא מפחדת.
עיניה לא סרות מהדלת, כבר יומם וליל שהיא מרכזת את כל מחשבותיה וכוחה במנעולים הכבדים שעל הדלת בתקווה שישברו.
בהתחלה, בימים הראשונים, כשרק הגיעה לכאן, חשבה שתוכל לגבור על כולם ולפרוץ את הדלת בקלות. ובכן, זה לא קרה, היום היא תולה תקוות בניסים וכל סוגי האלוהים. היא מתבוננת בחדרון הקטן והעלוב שבו מוחזקת. הקירות עשויים מאבנים כבדות וישנות שעליהן יש הצטברות של טחב, הצטברות של שנים.
בצד השמאלי של החדר עומדת מיטת עץ ישנה ומתפרקת שרגליה כבר דהו והרקיבו, ועליהן התקבצו תולעים גדולות. על המיטה היו סדינים קרועים שפעם צבעם היה לבן, היום הם בגוון אפרפר עם כתמים של דם קרוש, פירורי אוכל מכוסים בחרקים ותולעים, שתן, מיצי קיבה, שאריות של ציפורניים כסוסות וסימני שריטות. בצד הימני של החדר היו שירותים מזוהמים ושבורים עם ידית מתפרקת, והספק שהם לא עבדו היה גבוה מאשר עבדו. האסלה כוסתה באבק, אפר, דם חיוור, שאריות של גללים יבשים ושתן צהבהב.
כשרק הגיעה לכאן היא לא הייתה מסוגלת לעמוד בריח הנוראי של הגללים והשתן והקיאה פעמיים, היום היא השתדלה לשבת כמה שיותר רחוק מהשירותים ולכסות את פיה מהזוהמה שהתרוצצה סביבה. בתוך החדרון היה רק חלון אחד, קטן, אפילו פצפון, הוא היה ממוקם כל כך גבוה שהיא בחיים לא הייתה מצליחה להגיע אליו, ואפילו אם כן, הוא כוסה בסורגים כפולים וחוטי חשמל חשופים.
זה היה מסר קטלני וברור שנועד לשבור אותם – אתם לעולם לא תצליחו לברוח מכאן. בהתחלה, בימיה הראשונים, היא לא הפסיקה לצרוח, הם צעקו לה חזרה מבעד לדלת שאף אחד לא שומע אותה, ולפעמים צחקו בקול רם רק כדי להכאיב לה. היא לא האמינה להם, אבל הימים חלפו, ושום רעש לא נשמע מבעד לחלון הקטנטן. לא מנועי מכוניות, לא צפצופים, לא ריחות של עצים, לא רוח נושבת, לא צעקות, לא ריחות מבושמים.
כלום.
פעם אמה אמרה לה שיש אנשים רעים בעולם, ובגלל זה אסור לה להסתובב בחופשיות. היום, אם הייתה יכולה לחזור אחורה ולדבר עם אמא שלה, הייתה אומרת לה שהזרים האלה לא אנשים רעים, הם היו כבר הרבה מעבר לזה.
אנשים? היא הייתה בספק. בני אדם לא יכולים להגיע לעוצמת רוע שכזה, הם פשוט לא. מה שהזרים הללו היו היה תערובת שטנית של חוסר שפיות, שיגעון, טירוף, פסיכיות, סדיסטיות ושנאה.
לא היה להם אכפת אם היא רעבה, מפוחדת, כואבת או מתחרפנת. לא הפריע להם שהיא רק ילדה, לא עניין אותם שהיא לא מבינה או אשמה.
הם התעלמו מכל היבבות, הדמעות, הבקשות והצרחות שלה ושל כל הילדים האחרים שנכלאו פה.


תא נפתח. שוב מישהו צועק. היא מרימה את הידיים ומניחה בכוח על האוזניים כדי לאטום את הפחד והחרדה מהאין נודע. הם לא ידעו מה פשר הצעקות של חבריהם לתאים האחרים, אך דבר אחד היה ברור- זה בגלל הזרים.
היא ושאר הילדים נשאו תפילות, תחינות מלוות בדמעות שהם לא יהיו הבאים בתור, שהזרים לא יפתחו את הדלת, שהם לא יצרחו, שיצליחו להתנגד, לברוח, שיצעקו לכל השאר מה הזרים עושים להם כשהם נכנסים פנימה.
היא רוצה לוותר, כל כך קשה להילחם במה שלא יודעים, במיוחד שהם מפזרים את הסמים המחורבנים שלהם באוויר. זה גורם לה להיות חלשה מתמיד, בגלל זה הכוח שלה לא עובד פה, השרירים שלה כואבים כל כך, והטעם בפה מתכתי ויבש.
היא מנסה להשאיר את העיניים פקוחות, הפיתוי ליפול לתרדמת גדול מדי, אף אחד לא ידע מה יקרה אחרי שתירדם, אולי לא תוכל לקום יותר לעולם.
הבטן שלה מקרקרת בקול רם, והיא נושכת את השפתיים ומתכווצת בתוך עצמה. עברו כבר עשרים וחמישה ימים.
הזרים פותחים תא אחר תא, ואחרי כל תא נשמעת צרחה צורמת אוזניים ואז הדלת נטרקת וננעלת בחזרה. היא שומעת את הצעדים שלהם מחוץ לתא שלה. הם הגיעו גם אליה.
ליבה מחסיר פעימה. דלת הברזל נפתחת בכוח סוס וחורקת על הרצפה שכוסתה בסימני גרירה שחורים שהתבצעו הרבה לפניה, ויקרו גם אחריה. הם עומדים מולה במדים לבנים וממלמלים בשפה לא מוכרת, ולא משנה כמה היא מסתכלת עליהם ומנסה להבין את פשר הפרצופים ותנועות הגוף, זה עדיין חסר אונים.
הם מתחילים להתקרב לעברה בזמן שאחד מהם מדפדף במסך וברשימות ומצביע עליה כשמוצא את מה שהוא צריך. היא רוצה להתגונן, לצרוח, לתקוף, לבכות, אבל אין לה כוח לעמוד מולם ולחטוף מכות.
"האנטר" זה הדבר היחיד שהבינה ממה שאמרו, כי זה היה שמה שלה. מיד לאחר מכן היא מרגישה את כאב המחט העבה שחודרת אל תוך ידה, היא מתפתלת ופולטת יבבה כאובה.
"האנטר" השני אומר, ולפני שהיא מספיקה למשוך את ידה הימנית, הוא מצמיד אליה חתיכת ברזל לוהטת שצורבת את עורה וגורמת לה לצרוח חזק,
חזק עד שכולם מתעוררים.
חזק עד שכל האלים שומעים.





נכתב לפני שנה ו-3 חודשים
מאסתי אותך.
שמעת?
מאסתי את הפרצוף שלך,
את הקול, הידיים,
אולי גם את השפתיים.

מאסתי אותך כי הפחד להתרגל אלייך הגיע.
מאסתי אותך כי האיזון התחיל להיהרס,
כי הדממה הפכה רועשת,
כי השקט הפך מכאוב.

מאסתי.
מאסתי אחרים ממך בעבר, ואת כולם השלכתי.
אתה יודע למה? למדתי, למדתי שכולם תחליפים, גרביים שאפשר להחליף.
ככה זה בני אדם, יש כל כך הרבה, ואין דבר כזה אחד ומיוחד.
צורם לך?

מצוין, שימשיך.
מאסתי אותך כי רגש הפך פאסה, כי מחויבות נהייתה מועקה.
כי אהבה הפכה לסיפור ישן שאף אחד כבר לא טורח לפתוח.
מאסתי אותך כי נוצר לי בבטן חור שחור, והוא לוקח ממני הכל.

ולא,
אני לא רוצה את זה,
אבל רוצה אותך.
יודע למה מאסתי אותך? כי אני לא יודעת לזרום, כי אצלי הכל שחור או לבן, כי אם לא תיתן לי הבטחה לא אוכל לישון בלילה.
מאסתי אותך כי אם כואב לי אז אני רוצה שיכאב גם לך, רוצה שהחור השחור הזה יתפתח גם בך.
מאסתי אותך כי השיתוק והפחד גדולים ממני, והם מתחננים שאנוס ממך...
לפני שאפגע.

מאסתי אותך כי הפחד להתמכר אלייך נושם ובועט,
מאסתי אותך כי אני מעדיפה לדחוף אותך החוצה מאשר להכניס פנימה.
מאסתי אותך כי יש זכוכיות על השביל שלי,
ואתה לא רואה,
ומנפץ אותן.
נכתב לפני שנה ו-5 חודשים
הגל הראשון הטביע אותי ללא אזהרה מוקדמת,
בלי התראה, בלי איזו נורה אדומה,
הוא פשוט הגיע,
ומשך אותי עד למטה.

אתה יודע,
חשבתי שאני שחיינית טובה.
מהגל הזה לא הצלחתי לעלות,
אפילו לא לצוף,
לא הצלחתי לקחת את הנשימה האחרונה שתיתן לי כוח.

גדול עלי, אתה יודע מה זה גדול עלי?
גלים גדולים כאלה, כמו שיש בחורף,
אימתניים, חזקים, מלאים בעוצמה ומלווים ברוח קרה,
ככה הידיעה הגיעה.

פעם חשבתי שהידיעה זה הדבר הכי קשה,
היום אני מבינה שזאת רק ההתחלה של הצונמי,
כי משם הגלים רק עולים,
ומתחיל להיווצר סחף מטורף.

סחף של געגוע,
של מחשבות, של זיכרונות,
של רגעים, של שאלות,
של כאב שלא נרגע,
שלא נעצר אף פעם,
אפילו בחלום הוא שם,
פועם, מזכיר, גומר.

תחזור,
אני עדיין מחליפה מצעים.
תחזור,
אני לא מסוגלת לישון.
תחזור,
אני רוצה להריח אותך קצת.
תחזור,
הקול שלך מתחיל להיעלם,
אני צריכה להיכנס לסרטונים כדי לזכור.
תחזור,
הלב שלי דועך.
תחזור,
רק תבלגן את החדר כמו פעם ותלך.
תחזור,
הנפש כבר לא עומדת בלחץ.
תחזור,
הדמעות לא מפסיקות,
כמו גאות בלי שפל.
תחזור,
תגיד לאלוהים שהמשחק הזה נגמר,
ושיש אמא שמחכה לך,
וזה עלול לעלות לה בבריאות.

רק תגיד לאלוהים,
שבגל הבא שיגיע,
זה או שתחזור אלי,
או שתיקח אותי איתך.

נכתב לפני שנה ו-5 חודשים
מי אני?
אני רעם באמצע שרב,
אני מטאור מתרסק בגלקסיה.
אני זעקה באמצע שממה,
אני הרואין,
הרעל המסוכן ביותר שתיקח,
ולא תשים לב שאתה לוקח מנת יתר.

מי אני?
אני מלאך בדמות אדם,
תמיד אעזור כשיצטרכו,
אגן, אשמור, ואעמוד איתנה ונאמנה.
אתה כנראה תתאהב בחיוך שלי,
אולי גם בכנות.
מי אני?
אני מפלצת,
אני הרס עצמי,
אני שנאה מהלכת,
אני שיגעון,
טירוף,
ופיצוץ.
כנראה בגלל זה תכווה ממני כל כך חזק.

מי אני?
אני שחקנית, לא במכוון,
אבל כשהנתיב שלך יפנה לנתיב שלי,
והמוח שלך יתחיל להתרגל לשם שלי,
ותהיה בטוח שעוד רגע אני שם,
אתייחס אלייך כאילו אתה אדם זר.

מי אני?
אני נפש גדולה ואנושית, מלאת חמלה ורגישות.
אני חבל דק בין שפיות לשיגעון,
אני גאות שלא נפסקת.
אני אתן הכל כשיתבקש,
אני אכיל את כל מה שלא תוכל עוד לשאת.

מי אני?
בן אדם ששם את כל הקלפים על השולחן,
את כל מה שתרצה לשמוע,
ואת כל מה שלא.
אז תאמר לי עכשיו,
מי אתה?



נכתב לפני שנה ו-6 חודשים
אנה,
למה את כבר לא מחייכת?
אנה שלי,
למה את כבר לא צוחקת?
הבית ריק בלי הצחוק המתגלגל שלך,
ואיפה הרגליים השובבות,
שיתרוצצו בכל החדרים?
אנה, למה החלפת את השמלות במכנסיים ארוכות?
אף אחד לא אוהב את זה, לא מחמיא לך ככה, תחליפי בחזרה.
ולמה את מסרבת להתפשט מולי?
פעם אהבת שהפשטתי והלבשתי אותך.


אנה,
למה את שותקת?
למה את מתעסקת כל הזמן בשיעורי בית ומבחנים?
פעם שנאת את זה,
היית מחפשת לשחק בבובות ודובים,
התבגרת שזה כבר לא מעניין אותך?
אנה,
מאיפה הבאת את הרעיון המוזר הזה של הפנימייה?
את כבר לא אוהבת את בית הספר?
אוקי, נעביר אותך! אבל למה את כבר לא רוצה להישאר בבית?


אנה,
למה העפת את המראה שבחדר שלך? למה את לא מסתכלת על עצמך יותר?
אנה,
למה גזרת את השיער הארוך והיפה שלך?
מה זאת התשובה הזאת, כי מתחשק לי?
תראי מה עשית לעצמך, תסתכלי מה עשית לשיער היפה שלך!

אנה, תסתכלי עלי,
אמרתי עלי!
אנה,
למה העיניים שלך כל כך אדומות?
ולמה הדמעות לא מפסיקות לרדת?
למה את מסתגרת בחדר שעות?
ולמה את מעדיפה לשמוע מוסיקה מאשר אנשים מדברים?
אנה,
מאיפה צצה החבורה הכחולה הזו?

אנה,
למה את כבר לא רוצה להישאר פה?
ולמה הידיים שלך מכוסות בצלקות?
אנה,
למה את חוסמת אותי?
פעם אהבת אותי יותר מהכול.
אנה,
אל תלכי.
אנה,
יש מישהו שמציק לך? מטרידים אותך?
אל תצחקי לי בפנים.
אנה, כן אכפת לי,
לעזאזל אנה! בטח שאכפת לי ממך!
מה זאת השאלה הזאת איך לא ראיתי כל השנים,
על מה את מדברת?
אנה!
אל תברחי מפה,
אל תצאי מהבית,
זה המקום שלך!
אל תגידי לי שאין לך מקום פה או בעולם הזה!

אנה,
הסמים שלך זרוקים בכל מקום בחדר,
ואני נשבעת כשתחזרי,
אני שולחת אותך לגמילה ולשיקום,
מה גיל טיפש עשרה דפק לך ת'מוח?

אנה,
אני לא אקח אותך לגמילה,
אפילו לא אצעק או אתן לך סטירה.
אני בחיים לא אתן למישהו אחר להניח עלייך יד,
ולעולם לא אתן לילדים אחרים להשפיל אותך ולהתעלם מזה.
עכשיו תקפצי משום מקום ותגידי למשטרה להפסיק עם הבדיחה החולנית הזו לעוף לי מהדלת של הבית,
בבקשה,
רק תופיעי בחזרה.

נכתב לפני שנה ו-6 חודשים
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. בדרכי אל... אישית 98 1737 לפני שלושה שבועות
2. תם ונשלם אישית 125 1264 לפני חודש
3. השאירו טעם טוב ♥ אישית 9 548 לפני 4 חודשים

» סך הכל 232 ספרים ב-3 רשימות.

הקוראים:
  • לפני שלושה שבועות תולעת ספרים בת מגבעתיים
  • לפני 5 חודשים הצעדן בן 15 מיבנאל
  • לפני חצי שנה סקאוט בת 24 מארץ הפלאות
  • לפני חצי שנה אנקה בת מקרית אתא
  • לפני 7 חודשים The Wolf בן 28 מהאין אל האבדון
  • לפני 7 חודשים Manu בן 58 מהרצליה
  • לפני 7 חודשים ישנוני בן 18 מנווה-לימלומים
  • לפני 8 חודשים מילה בת 56 מחולון
  • לפני 9 חודשים נונו בת 16 מיהוד
  • לפני 10 חודשים monalisa בת 17 מירושלים
  • לפני שנה ו-1 חודשים The Swan Queen בת 26 מSwanland
  • לפני שנה ו-1 חודשים House בן 32 מkfar saba
  • לפני שנה ו-1 חודשים alongopro בן 21 מחיפה
  • לפני שנה ו-3 חודשים א.מ. בן 42 מאי שם
  • לפני שנה ו-3 חודשים עטן בת 18 מוכרת ספרים
  • לפני שנה ו-4 חודשים riniMI בת 23 מאיפשהו בעולם
  • לפני שנה ו-5 חודשים נמשים ולימונים בת 21
  • לפני שנה ו-5 חודשים Tammy בת 23 מצפת
  • לפני שנה ו-5 חודשים רינה בת 70 מחיפה
  • לפני שנה ו-5 חודשים maayan.lab בן 23 מהדרום
  • לפני שנה ו-5 חודשים סמית בן 42 מהמרכז
  • לפני שנה ו-6 חודשים אילסוס בן 101 מגבעתיים
  • לפני שנה ו-6 חודשים פַּפְּרִיקָה בת 22 מכאן
  • לפני שנה ו-7 חודשים אני לדודי בת 23 מפרדס חנה
  • לפני שנה ו-8 חודשים nati בת 51 מrishon
  • לפני שנה ו-8 חודשים איש הספר מרעננה בן 58 מרעננה.
  • לפני שנה ו-8 חודשים מר מאני בן 29
  • לפני שנה ו-8 חודשים טריבוליט בן 30 מפתח תקווה
  • לפני שנה ו-8 חודשים הקוסמת בת 30 מתל אביב
  • לפני שנה ו-9 חודשים דרור בן 52
  • לפני שנה ו-9 חודשים Command בן 20 מהנהר שיוצא מעדן
  • לפני שנה ו-11 חודשים 10Elinor בת 27 ממעלה אדומים
  • לפני שנה ו-11 חודשים אבא של נועה בן 43 מטורונטו
  • לפני שנה ו-11 חודשים yaelhar בת מתל אביב
  • לפני שנה ו-11 חודשים דוידי בן 52 מרעננה
  • לפני שנתיים פָּלִימְפְּסֶסְט בת 24
  • לפני שנתיים ו-1 חודשים Sharon בת 21 מדרום קוריאה
  • לפני שנתיים ו-1 חודשים ruha בת ממהצפון
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים אוהב ספרים- מחיפה בן 34 מחיפה
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים א.ד בן 26 מתל-אביב
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים sunwing בת 20 מgotham city
  • לפני שנתיים ו-3 חודשים Diana בת 32 מפתח תקווה
  • לפני שנתיים ו-4 חודשים Vyzee בן 22 מרמת גן
  • לפני שנתיים ו-6 חודשים זהר בת 15 ממקום כלשהו בעולם
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים יסמין בת מחיפה
  • לפני שנתיים ו-8 חודשים מורגנה לה פיי בת 15 מהאימפריה האחרונה
  • לפני שנתיים ו-9 חודשים גלית בת 49 מירושליים
  • לפני שנתיים ו-9 חודשים מרינה בת 53 ממבשרת ציון
  • לפני שנתיים ו-10 חודשים חיה באשליות בת 28
  • לפני שנתיים ו-10 חודשים -^^- בת


הביקורות האחרונות של kim שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. חמישים גוונים של אפור - טרילוגיה: חמישים גוונים #1 / אריקה לאונרד ג'יימס יש ספרים שעושים עליהם הרבה ... המשך לקרוא The Swan Queen לפני שנה ו-1 חודשים
2. פה גדול והמכוערת / ג'ויס קרול אוטס בפעם הראשונה שהספרנית המלי... המשך לקרוא אאורה לפני שנה ו-6 חודשים
3. ציידת הלילה - קאת'רין קרופילד: ציידת #1 / ג'אנין פרוסט 'אם תברחי ממני, אני ארדוף אח... המשך לקרוא עטן לפני שנה ו-11 חודשים
4. נצח - הזאבים של גרייס #3 / מגי סטיווטר הגעתי למסקנה, והיא לא על הספ... המשך לקרוא sunwing לפני שנתיים ו-2 חודשים
5. אחרי ש... - אחרי #1 / אנה טוד ואו. לא ציפיתי להתרשם בצור... המשך לקרוא sunwing לפני שנתיים ו-2 חודשים
6. ילדה מיותרת / קרול טופולסקי מכיל ספוילרים.* אהבתי את ה... המשך לקרוא sunwing לפני שנתיים ו-2 חודשים
7. נטע אהובתי / אורית פטקין הרגע הזה שאתה בטוח שספר הול... המשך לקרוא sunwing לפני שנתיים ו-2 חודשים
8. נטע אהובתי / אורית פטקין הרגע הזה שאתה בטוח שספר הול... המשך לקרוא רות לפני שנתיים ו-5 חודשים
9. אחרי ש... - אחרי #1 / אנה טוד ואו. לא ציפיתי להתרשם בצור... המשך לקרוא מאירה לפני שנתיים ו-10 חודשים
10. אחרי ש... - אחרי #1 / אנה טוד ואו. לא ציפיתי להתרשם בצור... המשך לקרוא ruha לפני שנתיים ו-10 חודשים
11. נטע אהובתי / אורית פטקין הרגע הזה שאתה בטוח שספר הול... המשך לקרוא דוד לפני שנתיים ו-10 חודשים
12. נטע אהובתי / אורית פטקין הרגע הזה שאתה בטוח שספר הול... המשך לקרוא michalro לפני שנתיים ו-10 חודשים
13. נטע אהובתי / אורית פטקין הרגע הזה שאתה בטוח שספר הול... המשך לקרוא מחשבות לפני שנתיים ו-10 חודשים
14. נטע אהובתי / אורית פטקין הרגע הזה שאתה בטוח שספר הול... המשך לקרוא Command לפני שנתיים ו-10 חודשים
15. נטע אהובתי / אורית פטקין הרגע הזה שאתה בטוח שספר הול... המשך לקרוא אנקה לפני שנתיים ו-10 חודשים
16. אהבה ברחוב דבלין - ברחוב דבלין #1 / סמנתה יאנג ... המשך לקרוא מוישי לפני 3 שנים ו-1 חודשים
17. שהות - הזאבים של גרייס #2 / מגי סטיווטר אני מאה עמודים לפני הסוף ופ... המשך לקרוא ריצ' רצ' לפני 3 שנים ו-3 חודשים
18. חמישים גוונים של אפור - טרילוגיה: חמישים גוונים #1 / אריקה לאונרד ג'יימס יש ספרים שעושים עליהם הרבה ... המשך לקרוא תמיד אוהב אותו לפני 4 שנים ו-5 חודשים
19. חמישים גוונים של אפור - טרילוגיה: חמישים גוונים #1 / אריקה לאונרד ג'יימס יש ספרים שעושים עליהם הרבה ... המשך לקרוא רינת לפני 4 שנים ו-5 חודשים
20. ציידת הלילה - קאת'רין קרופילד: ציידת #1 / ג'אנין פרוסט 'אם תברחי ממני, אני ארדוף אח... המשך לקרוא eliya לפני 4 שנים ו-7 חודשים
21. ציידת הלילה - קאת'רין קרופילד: ציידת #1 / ג'אנין פרוסט 'אם תברחי ממני, אני ארדוף אח... המשך לקרוא אינס לפני 4 שנים ו-7 חודשים
22. נצח - הזאבים של גרייס #3 / מגי סטיווטר הגעתי למסקנה, והיא לא על הספ... המשך לקרוא קליירי פריי לפני 4 שנים ו-10 חודשים
23. נצח - הזאבים של גרייס #3 / מגי סטיווטר הגעתי למסקנה, והיא לא על הספ... המשך לקרוא מלכי לפני 4 שנים ו-10 חודשים
24. בדידותם של המספרים הראשוניים / פאולו ג'ורדנו כנראה פספסתי את חווית הקריא... המשך לקרוא רץ לפני 4 שנים ו-11 חודשים
25. בדידותם של המספרים הראשוניים / פאולו ג'ורדנו כנראה פספסתי את חווית הקריא... המשך לקרוא בובספוג הסוואגי ;) לפני 4 שנים ו-11 חודשים
26. בדידותם של המספרים הראשוניים / פאולו ג'ורדנו כנראה פספסתי את חווית הקריא... המשך לקרוא אביבה לפני 4 שנים ו-11 חודשים
27. תענוגות אסורים - אניטה בלייק – ציידת הערפדים #1 / לורל ק. המילטון אניטה בלייק. המוציאה להורג. ... המשך לקרוא אנקה לפני 5 שנים
28. תענוגות אסורים - אניטה בלייק – ציידת הערפדים #1 / לורל ק. המילטון אניטה בלייק. המוציאה להורג. ... המשך לקרוא טופי לפני 5 שנים
29. תענוגות אסורים - אניטה בלייק – ציידת הערפדים #1 / לורל ק. המילטון אניטה בלייק. המוציאה להורג. ... המשך לקרוא גלית לפני 5 שנים
30. חום / די שולמן הפסקתי ולא אחזור לגעת בו. ... המשך לקרוא Sofiya-The Demigod לפני 5 שנים ו-1 חודשים
31. לנצח - בני האלמוות #1 / אליסון נואל בספר הזה עמדתי ממש 70 עמודים ... המשך לקרוא Sofiya-The Demigod לפני 5 שנים ו-1 חודשים
32. לנצח - בני האלמוות #1 / אליסון נואל בספר הזה עמדתי ממש 70 עמודים ... המשך לקרוא לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-3 חודשים
33. ציידת הלילה - קאת'רין קרופילד: ציידת #1 / ג'אנין פרוסט 'אם תברחי ממני, אני ארדוף אח... המשך לקרוא לופו לפני 5 שנים ו-4 חודשים
34. לילות לבנים - קאת'רין קרופילד: ציידת #2 / ג'אנין פרוסט הספר הראשון של לילות לבנים ... המשך לקרוא SEIRO לפני 5 שנים ו-5 חודשים
35. ציידת הלילה - קאת'רין קרופילד: ציידת #1 / ג'אנין פרוסט 'אם תברחי ממני, אני ארדוף אח... המשך לקרוא SEIRO לפני 5 שנים ו-5 חודשים
36. ציידת הלילה - קאת'רין קרופילד: ציידת #1 / ג'אנין פרוסט 'אם תברחי ממני, אני ארדוף אח... המשך לקרוא mery lo לפני 5 שנים ו-6 חודשים
37. מסומנת - בית הלילה #1 / פ"ק קאסט הרבה זמן חיפשתי אותו, לפי הת... המשך לקרוא sss לפני 5 שנים ו-6 חודשים
38. שהות - הזאבים של גרייס #2 / מגי סטיווטר אני מאה עמודים לפני הסוף ופ... המשך לקרוא אבישגוש לפני 5 שנים ו-8 חודשים
39. לנצח - בני האלמוות #1 / אליסון נואל בספר הזה עמדתי ממש 70 עמודים ... המשך לקרוא אבישגוש לפני 5 שנים ו-8 חודשים
40. ציידת הלילה - קאת'רין קרופילד: ציידת #1 / ג'אנין פרוסט 'אם תברחי ממני, אני ארדוף אח... המשך לקרוא beck לפני 5 שנים ו-8 חודשים
41. שוליית הרוצח - הרואים למרחק #1 / רובין הוב טרילוגיה מדהימה. אין דרך אח... המשך לקרוא קארטה לפני 5 שנים ו-8 חודשים
42. ציידת הלילה - קאת'רין קרופילד: ציידת #1 / ג'אנין פרוסט 'אם תברחי ממני, אני ארדוף אח... המשך לקרוא נסיכה מכאנית (כי גם לי מותר להחליף כינוי כל שבוע) לפני 5 שנים ו-9 חודשים
43. ציידת הלילה - קאת'רין קרופילד: ציידת #1 / ג'אנין פרוסט 'אם תברחי ממני, אני ארדוף אח... המשך לקרוא Sharon לפני 5 שנים ו-9 חודשים
44. חום / די שולמן הפסקתי ולא אחזור לגעת בו. ... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-9 חודשים
45. חום / די שולמן הפסקתי ולא אחזור לגעת בו. ... המשך לקרוא Rowan Jin לפני 5 שנים ו-9 חודשים
46. הגן הכימי - הקמילה - הגן הכימי #1 / לורן דסטפנו סיימתי את הספר הזה בפחות מח... המשך לקרוא מנטה לפני 5 שנים ו-9 חודשים
47. ציידת הלילה - קאת'רין קרופילד: ציידת #1 / ג'אנין פרוסט 'אם תברחי ממני, אני ארדוף אח... המשך לקרוא Draco The Space Marine לפני 5 שנים ו-9 חודשים
48. לילות לבנים - קאת'רין קרופילד: ציידת #2 / ג'אנין פרוסט הספר הראשון של לילות לבנים ... המשך לקרוא לפני 5 שנים ו-10 חודשים
49. שהות - הזאבים של גרייס #2 / מגי סטיווטר אני מאה עמודים לפני הסוף ופ... המשך לקרוא שעיונת לפני 5 שנים ו-10 חודשים
50. לילות לבנים - קאת'רין קרופילד: ציידת #2 / ג'אנין פרוסט הספר הראשון של לילות לבנים ... המשך לקרוא שין שין לפני 5 שנים ו-11 חודשים



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ