“# ובכן, חליתי. שום דבר שמחייב בידוד, סתם מחלת סתיו מדכדכת. טישואים לחים, שיעול ועיטוש ורחמים עצמיים. חשבתי שאם כבר מחלה של פעם, צריך לקרוא בה ספר של פעם. משהו עב-כרס וכבד, שאפשר יהיה לשקוע בתוכו גם בלי להפעיל את מעט התאים האפורים ששרדו. (סלחו לי על הקיטורים. גם אני הייתי מתעצבנת...) אני מחבבת מאד מסעות בזמן ומציאות חלופית. אפילו אם צריך להניח בצד את הרציונליות ולהתמכר לסיפור שלא יכול להיות.”

“גואלד דיאנה !!! יתכן שזה הספר הארוך ביותר שקראתי מעודי. פרט לכך, ספר נחמד, קריא ביותר, מספר את קורותיהם של ג'יימי וקלייר פרייזר, הפעם חייהם בגלות בצרפת, ששם הספר "שפירית בענבר" מסמלת את חייהם המשעממים של מעמד האצולה בצרפת. מסתיים במרד של היעקובינים בקאלודן. לא ברור לי בדיוק איך לסווג את הסדרה: הרפתקאות, רומנטיקה, היסטוריה או סתם חלום ( מאות שנים עוברות בחטף ) של דיאנה גבלדון. לסיכום הספר בהחל”

“אני כרגע נמצא בלב ליבה של סערת רגשות טורדנית שמתחוללת עמוק עמוק בלבי. סערת הרגשות הזו היא בעצם מן מטאפורה עדינה יחסית למה שקרה לי בעקבות הקריאה. מצד אחד, יש בספר הזה כל מה שיכול להפוך סתם ספר רגיל לספר מושלם. יש בו כתיבה איכותית שמחזיקה מעמד די טוב במשך 876 עמודים, יש בו עלילה טובה שלמרות שהיא די חוזרת על עצמה נהניתי ממנה כל פעם מחדש, וכמובן הדבר הכי חשוב הוא הדמויות המדהימות והמקסימות. ולא רק הד”

“# לפני יותר מעשור קראתי – ואהבתי – את "נוכרייה" של הסופרת. היא פיתחה סיפור מדהים על מסע בזמן של אישה בת המאה העשרים, שהגיעה לא בכוונה לסקוטלנד של המאה ה-18, והרפתקאותיה, הסתבכויותיה, סיפור האהבה שלה, מהווה את הסיפור המרתק. מאוחר יותר למדתי שלספר הראשון הזה, הצטרפו עוד 9 ספרים. נדמה לי שנסיתי לקרוא – ואולי קראתי – את השני שלא השאיר עלי שום רושם והמשכתי בחיי. גבלדון, מצידה, מייצרת המון ספרים נוספים”

“# ובכן, חליתי. שום דבר שמחייב בידוד, סתם מחלת סתיו מדכדכת. טישואים לחים, שיעול ועיטוש ורחמים עצמיים. חשבתי שאם כבר מחלה של פעם, צריך לקרוא בה ספר של פעם. משהו עב-כרס וכבד, שאפשר יהיה לשקוע בתוכו גם בלי להפעיל את מעט התאים האפורים ששרדו. (סלחו לי על הקיטורים. גם אני הייתי מתעצבנת...) אני מחבבת מאד מסעות בזמן ומציאות חלופית. אפילו אם צריך להניח בצד את הרציונליות ולהתמכר לסיפור שלא יכול להיות.”

“גואלד דיאנה !!! יתכן שזה הספר הארוך ביותר שקראתי מעודי. פרט לכך, ספר נחמד, קריא ביותר, מספר את קורותיהם של ג'יימי וקלייר פרייזר, הפעם חייהם בגלות בצרפת, ששם הספר "שפירית בענבר" מסמלת את חייהם המשעממים של מעמד האצולה בצרפת. מסתיים במרד של היעקובינים בקאלודן. לא ברור לי בדיוק איך לסווג את הסדרה: הרפתקאות, רומנטיקה, היסטוריה או סתם חלום ( מאות שנים עוברות בחטף ) של דיאנה גבלדון. לסיכום הספר בהחל”

“אני כרגע נמצא בלב ליבה של סערת רגשות טורדנית שמתחוללת עמוק עמוק בלבי. סערת הרגשות הזו היא בעצם מן מטאפורה עדינה יחסית למה שקרה לי בעקבות הקריאה. מצד אחד, יש בספר הזה כל מה שיכול להפוך סתם ספר רגיל לספר מושלם. יש בו כתיבה איכותית שמחזיקה מעמד די טוב במשך 876 עמודים, יש בו עלילה טובה שלמרות שהיא די חוזרת על עצמה נהניתי ממנה כל פעם מחדש, וכמובן הדבר הכי חשוב הוא הדמויות המדהימות והמקסימות. ולא רק הד”

“# לפני יותר מעשור קראתי – ואהבתי – את "נוכרייה" של הסופרת. היא פיתחה סיפור מדהים על מסע בזמן של אישה בת המאה העשרים, שהגיעה לא בכוונה לסקוטלנד של המאה ה-18, והרפתקאותיה, הסתבכויותיה, סיפור האהבה שלה, מהווה את הסיפור המרתק. מאוחר יותר למדתי שלספר הראשון הזה, הצטרפו עוד 9 ספרים. נדמה לי שנסיתי לקרוא – ואולי קראתי – את השני שלא השאיר עלי שום רושם והמשכתי בחיי. גבלדון, מצידה, מייצרת המון ספרים נוספים”