לגברות <mark>פ"ק קאסט</mark> וקריסטין קאסט שלום,
הריני להודיעכן: פגעתן בי קשות.
לא, לא נפגשות בעבר. אנחנו גם לא מכירות.
אבל עצם העובדה שהוצאתן תחת ידיכן ספר (יותר נכון לומר, סדרת ספרים) כה רדוד, סתמי ומיותר כ"בית הלילה", וייעדתן אותו לבני הגילאים 15 ומעלה- מהווה פשוט עלבון לאינטיליגנציה שלנו, בני הנוער.
סגנון הכתיבה אכן סוחף ונהיר, אבל הסיטואציות, הסיטואציות... היו בספר קטעים בוטים עד בוטים מאוד, שלא הי

בית הלילה: מסומנת \ <mark>פ"ק קאסט</mark>.

את הספר הזה קראתי לפני כחודשיים.
התלבטתי המון זמן אם לכתוב על הספר הזה ביקורת, אבל החלטתי בסופו של דבר - למה לא?
אז כמו שאפשר להבין, לא עפתי כל כך על הספר הזה...

בקיצור מסופר בו על זואי רדבירד, נערה רגילה עם חיים רגילים, הופכת בין רגע לערפדית.
עקב כך היא צריכה לעבור באותו רגע לבית הלילה, פנימייה סודית לערפדים, ולעזוב את משפחתה, חבריה ואת כל מה שהכירה.
אם היא

למי שקרא את הביקורת שלי על הספר הראשון כבר יבין. אבל -
התקציר הזה יותר טוב מהראשון!! זה משתפר עם הזמן... =]
הספר הזה לא התעלה על הספר הראשון. לא ציפיתי לכל כך הרבה.
אני חושבת ש<mark>פ"ק קאסט</mark> וכריסטין קאסט יכלו לעשות יותר.
מאוד לא אהבתי איך שהדמויות השתנו בקיצוניות מהספר הראשון לספר השני. זה ממש מוגזם. מילא, שייראו את התהליך, שייתנו סימנים שמשהו משתנה. שהאווירה תהיה קצת בערפל ולא נדע מי ומה ולמה. הרי

אזהרה: ביקורת זו מכילה ספוילרים.
(ומילים לא במקום, עצבים וכעס, אז תסלחו לי מראש).

מכירים את התקופה הזו, שאתם מסתכלים במראה וכמעט לא מזהים את עצמכם? הו כן, גם זואי מכירה.
תכירו את זואי, "גיבורת" הספר.
טוב, אני מניחה שלא הייתי צריכה להוסיף מרכאות מפני שבספר הזה- היא בהחלט גיבורה. סופר גיבורה אפילו - OVERMUCH - .
לפרט? בכיף.
מכירים את ספיידרמן? את באטמן? סופרמן? או כל גיבור על אחר. נכון

וואלה אחלה ספר. באמת. אני יודע שאני בן וכל זה, אבל גם אני נהניתי.
הדבר היחיד שלא אהבתי זה אותו הדבר שעשו בדמדומים (לא קראתי, אבל זה היה שם עד כמה שהבנתי) - זה לא נקרה ערפד!!!
זה סתם יצור מגניב שהסופרת/ות המציאו/ה, אבל זה לא ערפד!! וזה ממש עצבן אותי, כי אני אוהב ערפדים.את אלא הקלאסיים אלו עם הניבים ששותים דם, בספר הזה הם שינו את כל התפיסה שלי. הרעיון חמוד אבל לא הכי אהבתי, ובגלל זה הורדתי כוכב.

מיס ומיסיס <mark>קאסט</mark>, (או אולי שתי מיס?) שלום.
אני באמת ובתמים לא מצליחה להבין מה עבר לכן בראש כשהחלטתן לכתוב ספר (ובמיוחד הספר הזה) יחד.
האם שמתם לב שאין דירוג בראש הביקורת? ובכן, זה לא מכיון שאני לא מצליחה להחליט כמה כוכבים להעניק לספר הזה. זה משום שהדירוג הנמוך ביותר האפשרי הוא כוכב אחד. וגם כוכב אחד הוא הרבה מעל מה שהספר הזה ראוי לו. אז באופן רשמי הספר הזה חסר דירוג, אבל מבחינתי הוא קיבל מינוס.

המלצת המאה !!!!!!!
אם לשפוט לפי התגובות אז הספר היה צריך להיות כבר שלשום בבית של כל חובב ספרי ערפדים....
והרי ציטוט מהספר עמ' 67 "היא ישבה על הברכיים שלה מולו.באפלולית הצלחתי לראות רק את השיער הבלונדיני שלה....ואז הידיים שלה נעו כלפי מעלה על ירכיו של הנער..."אתה לא באמת רוצה שאני אפסיק"
עמ' 69 " כן ידעתי על כל העניין הזה של מין א*לי.אני בספק...חושבים שאנו מוות לבנים....ברור שיש בנות שחושבות

אזהרה! ביקורת זאת כוללת ספויילרים!

"את חייבת לקרוא, זה על ילדה שאמא שלה התחתנה לפני שלוש שנים עם מישהו די חרא ואיבדה את עצמה, והמשפחה שלה נהפכה לסיוט ונשארה לה רק סבתא שלה שהיא ממש אוהבת, ואז ערפד מסמן אותה בחצי ירח במצח והיא נהפכת לערפדית בהתהוות.
ואז היא חווה חווית טרום מוות ופוגשת את אלת הלילה ניקס שממלא את החצי סהר שלה ונותנת לה זיקה לחמשת היסודות כולל נשמה ואז היא הולכת לבית הלילה שם היא

זה ספר נחמד וקליל, אבל אני לא יכולה להגיד שהוא רדף אותי, שלא יכולתי להפסיק לחשוב עליו או משהו בסגנון.
קראתי אותו אחרי תקופה ממושכת של חיים בחו''ל (כי לאמא שלי בער לנסות לחיות מסביב לעולם ב-80 יום) נטולי ספרים, וכנראה שהתלהבתי יותר מדי מהעובדה שאני סוף סוף חזרתי לקרוא ולא הבחנתי בפרטים הקטנים.
קודם כל, הרעיון הכללי טוב, הספר קל לקריאה ולא מכביד או מעיק, וזה גם חשוב.
אבל, אני לא הבנתי למה הם נקרא