בזמן שיטוט בין המדפים בספריה,צץ הספר מהמדף,מאוד התלבטתי לקחת.
מהחשש שזה יהיה קיטצ'י,אבל העלילה הפתיעה אותי לטובה.
לפעמים כיף לקרוא ספר כתוב כל זורם,רומנטי,היה לי ממש כיף לקרוא את הספר,
הסופרת הצליחה לסחוף אותי לאי הבודד,התיאורים וסגנון הכתיבה ממש הצלחתי להרגיש,
את חום החול ואת המים והשמש.
אהבתי ממליצה לכם.

זה סיפור התבגרות 'קולג' סטייל'. מסוג הספרים שכבר קראנו וספק אם נקרא שוב.
אלא שכאן מצטרף גם 'אַבָל' גדול.
כי מלבד מסיבות קולג' ונערות שמחפשות עצמן בין גברברים אפויים חלקית, הסיפור כאן מעלה ומציף גם נושא מרכזי אחד, שלמענו נקרא שוב ושוב (ושוב אם יהיה צורך).

"יש המון דברים שאנשים חושבים שאני לא מסוגלת לעשות ובדרך כלל הם צודקים."

אז מה היה לנו?
קשיי תקשורת, קשיי הסתגלות, חרדות ומגוון מפגשים עם

ספר מקסים ושובה לב על אהבה גדולה, שמתעלמת ממוסכמות החברה, ומתגברת על הסנקציות החברתיות כלפי מי שמפר אותן.
אניקה רוז לומדת ספרות אנגלית באוניברסיטה, ומתקשה בהבנת סיטואציות חברתיות, קודים ושפת גוף.
מפגשים חברתיים מבלבלים אותה, והיא מעדיפה להיות לבד, בחברת ספרים, או לשחק שחמט - עולם שהסדר והחוקיות שלו ברורים.
אניקה היא גיבורה שונה ומיוחדת, הנמצאת על הרצף האוטיסטי עם תפקוד גבוה, אשר עוברת בספר תהל

למשך שבע שעות (של קריאה) נסחפתי. הסיפור של אנה וטי־גֵ´יי מרתק.
מנער חלוש עם ברזלים על השיניים מבשיל טי־גֵ´יי לצעיר אחראי, חם ואוהב.
אנה התחילה את המסע איתו בוגרת יותר, לובשת מוסכמות ומסכות.
עם המאבק לשרוד, כל מה ש"מיותר" מסביב נעלם. נשאר להם רק אחד את השניה.
והם יחד, שורדים יום-יום, לומדים יום-יום. מתקרבים ומתאהבים.

הרומן מיוחד ומותח.
נהנתי מאוד.

אם כנות ותמימות טהורה היו עושים ילדה, אז זו הייתה אניקה רוז. עקב כך, כמובן שגורלה בעולם לא מזהיר.
העולם הזה מפחד מכל מה שקצת מסובך, או לא מלוטש בריבוע מושלם שיתאים לתבניות שלו.
אניקה מרגישה כאילו הגיע לכולם מדריך התנהגותי,אשר אותו רק היא לא קיבלה. כקוראת זכיתי להסתכל על העולם מבעד למשקפיה המיוחדים של אניקה, והבנתי כמה שכולנו מתעסקים כל החיים בטפל במקום בעיקר, מתעלמים מהאמת של העולם ומסתירים אות

אהבתי מאוד את הספר, חשבתי שהוא ממש גאוני. רוב הספרים בדרך כלל לא משמרים על סוף טוב, או בד''כ לא מחזירות דמויות שהיו במערכת יחסים וחוזרות שוב פעם.
ואהבתי את התייחסות ל11/9, זה מאוד הוסיף נופך לעלילה. ובכל זאת הרגיש לי כאילו לתייג את אניקה כבחורה על הספקטרום היה בעיני קצת לא קשור לעלילת הספר. זה באמת היה משנה? והאם זה תרם לספר עצמו? איני יודעת. יש הרבה אנשים מוזרים אבל לתייג אותם על הספקטרום? לא ח

אני מאוד חלוקה בדעותיי לגבי הספר -
מצד אחד יש בו משהו קסום, הוא כתוב טוב וקולח ונותן הצצה אותנטית מאוד לחייה של אישה צעירה עם אוטיזם
מצד שני יש נפילה לקלישאות לעוסות מאוד שאותי באופן אישי הותירו טיפה מרירה
מצד שלישי (למרות שיש רק שניים) אולי רק אני אצא ממנו מרירה ואתם לא, ותפסידו ספר נהדר בגללי?

מכל מקום אני בוחרת לתת לו ציון גבוה והמלצה.
הוא ספר שראוי להיקרא ולו בכדי לראות לרגע את העולם מ

ממש נהניתי לקרוא את הספר, ולעקוב אחר הרומן שמתחיל לקרום עור וגידים בין שניים שבייקון אחר גילמו תפקידים של מורה ותלמיד. הספר סחף אותי, נהניתי לקרוא אותו, כאבתי את הכאב יחד איתם, האמנתי וקיוויתי כשהם קיוו והאמינו, ובעיקר נהניתי מהקריאה. ממליצה על הספר

הואיל ואני ידועה כתולעת ספרים בקרב חברותיי פה ושם יוצא מצב שעד שהן כבר קוראות איזה ספר הן מפצירות בי לקרוא אותו גם.
חברה שאני מאוד אוהבת מאוד נהנתה מהספר הזה ומאוד הסתקרנה מה אני אחשוב עליו.
רשימת הספרים שאני מחכה לקרוא היא ארוכה, הזמן קצר והמלאכה מרובה! מיותר לציין שהספר הזה כלל לא ברשימה שלי ולא שמעתי עליו. הוא לא הסגנון שלי ורק מהתמונה על הכריכה עלה בי גל בחילה קטן אבל הואיל והיא ביקשה הסכמתי