מכיל ספוילרים.*
אהבתי את הנועזות והאומץ לקחת נושא כזה טעון וכואב ולכתוב עליו!
סופרים מעטים יעזו לעשות את מה שקרול עשתה, היא ידעה שיהיו קוראים שישנאו או יאהבו את הספר. לא מאמינה שיש כאלו באמצע.
זהו ספר חזק, התיאורים פחות טלטלו וזעזעו אותי לגבי סמנתה, מצאתי את עצמי נשאבת ומסתקרנת מברנדן ושרילין. צורת המחשבה שלהם והגישה, קווי האופי הברורים, זה שאין פערים בעלילה או בדמויות, האהבה המטורפת שמצאו אחד בחיק השני והעבר שלהם שלא פחות חשוב ומרתק. כעסתי על כולם, על ההורים הטיפשים של שרילין ובמיוחד על האבא הסוטה והמבחיל שלה, על אביו הנוראי של ברנדן ועל בת זוגתו הראשונה שהעזה להרים עליו יד. קשה להתעלם מהפרטים האלה כשמסתכלים על שניהם, חשתי רחמים ועוינות בו זמנית.
בנוסף, ברנדן הוא ביסקסואל וקרול לא מתביישת לכתוב על הרגעים שלו עם ג'יימס או על התשוקה לגברים ובו זמנית לשרילין.
הספר ברובו מעניין אבל פירוט הדמויות בלבל אותי, היו רגעים שלא הבנתי מי זה מי או למה יש כל כך הרבה דמויות לא רלוונטיות ונקודות מבט שונות כמו בקטעים עם השופט, הבחורה שהייתה צריכה להעיד וכדו' העלילה איבדה מעצמה. חיכיתי רק לסיים אותם ולהמשיך הלאה.
תמיד אהבתי עלילות לא שגרתיות ואפילו חולניות, קצת להיחשף למשהו אחר, לנקודות מבט אחרות שנותנות לך להרגיש כאילו המעשה שבוצע הוא בסדר ובדיעבד אתה קולט שמדובר ברצח וזה חולני.
נהניתי מרובו של הספר למרות שאפשר היה לקצר או להוסיף חלקים מעניינים יותר מאשר למרוח.
מומלץ.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
