ביקורת ספרותית על נולדו בחצות - מפלי הצללים #1 מאת סי.סי האנטר
בזבוז של זמן

---

קיילי הייתה נערה יפהפייה, בעלת שיער בלונדיני גולש, עיניים כחולות כשל תינוק ובאופן כללי כל בחור שראה אותה בזווית העין התאהב בה- כי הרי ידוע שרק בלונדיניות כחולות-עיניים הן יפות. לקיילי יש תכונה שהיא לא מצליחה להיפטר ממנה- תמיד היא מנומסת לכולם ומתייחסת אליהם בחביבות ובנדיבות. אך אל תטעו, קיילי היא נערה מאוד מאוד אומללה.

קודם כל, מדי לילה היא מתעוררת בצרחות מסיוטים זוועתיים שהיא אפילו לא זוכרת, כמה נורא!

דבר שני, חייל-רוח-רפאים שרק היא רואה מסתכל עליה! אילו חיים קשים!

והגרוע מכל: ההורים שלה מתגרשים והיא נשארת עם אמה הקרירה והמרוחקת, ששולחת אותה הרחק מכל המוכר לה [המוכר לה=החבר החתיך שעוד מאוהב בה אך זרק אותה, וחברתה שמחליפה חברים כמו גרביים] למחנה של פריקים, שכל הבנים בו הם חתיכים יפהפיים שנופלים לרגליה תוך דקות ספורות! וכל הבנות בו מייד מעריצות אותה, מתרפסות לפניה ומתעניינות רק בה חוץ מאחת ששונאת אותה כי היא פחות יפה מקיילי! קיילי שולטת! הבה נקים לקיילי המושלמת שלנו מקדש!

או, סליחה. סטיתי מהנושא. בואו נמשיך.

לקיילי מסכנתנו מתגלה שהיא בעלת כוחות על (איזו מקוריות! איזו תעוזה מצד הסופרת!) כמו כל שאר הפריקים במחנה, שחברותיה לחדר הן ערפדית ומכשפה, וש- כמה מפתיע- היא לא סתם על-טבעית, היא כנראה בת אלים בעלת הכוח הנדיר ביותר!

במחנה היא מנסה להוכיח נואשות שאין לה כוחות על, אך לקיילי יש חיים נוראיים- ולאט לאט מתברר לה שכן, היא באמת על טבעית! לא, אין לה סטיות מוזרות כמו שתיית דם, הפיכה לזאבה או כישופים בלתי נשלטים- לא, לקיילי יש את כוח העל הגרוע מכל, היא רואה רוחות רפאים!
בנוסף, כל הנערים החתיכים, המהממים והמושלמים כחולי/ירוקי העיניים בוהים בקיילי כל הזמן מרוב שהיא יפה, ומנסים להיפגש איתה. הבנות מבקשות ממנה עצות ביחסים עם בנים, אך קיילי במשברי הזהות והאהבה שלה פשוט לא מסוגלת להיות שמחה. טוב, איך אפשר לשפוט אותה?

בסופו של דבר, קיילי מובילה את המחנה לניצחון שבו הרשעים מתוודים על מעשיהם בזכותה, חברותיה מעריצות אותה, אמה משתקמת, ולאורך כל הדרך היא מעשירה את כולם בסלנג הפרחות העשיר שלה, תוך כדי התחבטויות האם לנשק את טריי היה נחמד יותר, או את דרק, או לוקאס, והאמת שגם הערפד ההוא היה ממש חמוד.

ציטוטים נבחרים מהספר:
"טריי גירד את אוזנו. התנועה החמיאה לו פלאים והדגישה את שריריי היד המושלמים שלו."
"לוקאס לבש את חולצתו הכחולה, מה שרק הדגיש את גבריותו, את עיניו הכחולות האפלות ואת שריריי הבטן המסוקסים שלו."
"דרק הביט בעיניה הכחולות כשל תינוק, וקיילי נפעמה ורצתה לטבוע בעיניו הירוקות בעלות הזהרורים הזהובים. אוי, רגע, הוא הסיט את מבטו ממנה! קיילי רצתה כל כך לנשקו עד שעמדה למות."

רוצו לקרוא בבקשה, אך אל תאשימו אותי בתופעות הלוואי הקלות שאינן מצוינות על גב הספר: הקאה בלתי נשלטת, אנחות ייאוש, זעם פסיכי- או תשוקה לוהטת להתחתן עם קיילי, בנים יקרים.

***

היה הייתה נערה בשם לואיזיאנה. שערה היה חום כהה עם קצת צבעים בקצוות, עיניה חומות וממוסגרות במשקפיים, והבן היחיד שבהה בה היה המוכר במכולת כשהביט בכמות השוקולד שהעמיסה ליד הקופה.
הנערה אהבה לקרוא ספרים איכותיים, אך לא יכלה להתאפק וקראה את הספר הנ"ל רק כדי לראות עד כמה הוא גרוע. ובכן, הוא התעלה על כל הציפיות שלה, ולא לטובה.
בתחושת זעם בלתי נשלט, התיישבה לואיזיאנה ליד המקלדת וכתבה לקוראי סימניה תקציר ספר אלטרנטיבי לאלו שמסרבים לתת להוצאות הספרים לשקר להם בכריכה האחורית. נו טוב, אי אפשר לומר שזה לא סיפק אותה.



*מוגש לקהל הרחב מטעם העמותה למיגור ספרים משוכפלים*

» ביקורות נוספות של לואיזיאנה מנטש השקנאית
» ביקורות נוספות על נולדו בחצות - מפלי הצללים #1