ביקורות ספרים על הספר היינו שקרנים
|
ספר מדהים שלקח לי זמן לעכל את הסוף אבל כשנפל האסימון הרגשתי עצוב.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? 
|
|
|
העלילה מדהימה, הפכפכה ואכן כן מובנת, אז למה לעזאזל לא אהבתי את הספר הזה אתם שואלים?
בואו נתחיל מזה שכל הספר היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם היו בו קצת יותר דברים מתיאורים כללים שלא קידמו את עלילת הספר וגם היו דיי חופרים.
הרגשתי שהיה אפשר לקחת את ה150 עמודים הראשונים ולהפוך אותם ל20 והייתי מבינה באותה המידה עם לא יותר.
אתם מכירים את זה שאתם קוראים ספר ואתם כל כך נכנסים לעלילה, מתחברים לדמויות לזיכרונות כאילו אתם מרגישים בדיוק מה שהדמות הרגישה גם אם זאת לא הייתה הדמות המרכזית אתם קראתם כל כך הרבה עליה שאתם כבר מרגישים כאילו אתם מכירים אותה כל החיים שלה ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר התבגרות.
ספר את סיפורה של משפחת סינקלר שפעם בשנה מבלה את חופשת הקיץ במשותף באי של המשפחה. הסיפור מתמקד בארבעה בני נוער שמבלים את כל החופשות ביחד.
ואז קורה משהו.
לא ברור כל כך מה עד לעמודים האחרונים בספר.
יש בספר ה- מ- -ו-ן דמויות.. קצת קשה לפעמים לעקוב אחרי מי זה מי.
הדמות הראשית קיידנס קצת מעצבנת אני חייבת לומר. היא דורשת תשומת לב, היא מתחילה לסבול ממיגרנות והדבר משבית אותה והיא פשוט שוקעת ברחמים עצמיים.
וגם שמגיע הטוויסט ומתגלה הכל - קצת קשה להבין את החלק האחרון עד לגילוי.
סך הכל ספר נחמד... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היינו שקרנים
כולנו שקרנים. אין אדם שיכול לומר- מעולם בחיי לא שיקרתי. השקרים הם חלק מאיתנו לטוב ולרע
אין תמורה לשקר אלא אמת ואמת. כמה קל לשכוח.
אז היינו שקרנים.
היית שקרן
היו שקרנים
הייתי שקרנית
איך מתארים ספר ששובר אותך, שמוליך אותך באשליה לטוב ומתנפץ אל מול עיניך
הספר הובא לידי ממכרה שלי והיא אמרה- ספר טוב, ספר יפה.
אין בפי מחלוקת. רק הכאב.
איך אתה מרגיש כל כך הרבה מדבר שמעולם לא קרה. לא לך בכל אופן.
הספר הזה. שכולו שקרים- סיפר אמת.
אבל אנחנו מדברים על הספר כמובן.
הספר מתחיל בצורה יפה, נחמדה ויש שיאמרו שגם קיטשית.
תיאורים גסים של מציאות עשירה ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
*הביקורת מכילה ספוילרים, קראו רק אם כבר קראתם את הספר!*
אני ידועה בתור ילדה מאוד בכיינית, בכל ספר טוב שקראתי יצא לי לבכות. גם אם הוא לא היה עצוב.
לפני כמה חודשים קראתי את הספר 'היינו שקרנים' והספר הפתיע אותי לחלוטין. שמעתי שהכותב של אשמת הכוכבים המליץ על הספר וכמובן רצתי לקחת אותו מהספרייה, קראתי אותו תוך כמה ימים והסוף הפתיע אותי וזעזע אותי וגרם לי לחשוב שנית על הרצון להמשיך להתקיים.
לפני יומיים קראתי את הספר מחדש ברגע שנזכרתי בו, ועכשיו כשאני יודעת את סוף הספר, הוא פגע בי פי חמישים מבפעם הראשונה. עכשיו אני מבינה את כל הרמזים. יש סיבה לכך שהשקרנים נ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סקריה על הספר "היינו שקרנים"
היינו שקרנים הוא מותחן פסיכולוגי שכתוב מנקודת מבטה של קיידנס המשתייכת למשפחת סינקלר,
בה אין פשעים, אין התמכרויות ואין כישלונות מחפירים.
בקיץ, קיידנס עוברת לגור עם משפחתה באי פרטי מול חופי מסצ'וסטס.
ובקיץ הזה הכל משתבש עקב תאונה קשה שעוברת קיידנס.
קיידנס לא זוכרת שום דבר מהתאונה, היא בעצם מאבדת את הזיכרון.
משך כל הספר, קיידנס מנסה להבין ולהיזכר במה שקרה אחרי התאונה ששינתה את חייה. אף אחד לא מוכן לספק לה את התושבות שהיא מחפשת. אימה של קיידנס אוסרת על כל אחד מבני משפחתה לספר לה מה קרה בקיץ הנורא ההוא, בשביל לא להחמיר את ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היום החלטתי על יום ללא טלפון. ברור שלא הצלחתי- מה לעשות, אני משועממת ואין לי תחביבים.
הלכתי לארון הספרים וראיתי את הספר הזה שקראתי לפני חמש שנים (מה יש לי עם ספרים שקראתי פעם בזמן האחרון?)
לקחתי אותו כי אין לי עוד ספרים מעניינים לקרוא בכל מקרה אז למה לא.
עכשיו, אני זוכרת שכשהייתי בת עשר ממש אהבתי את הספר. בכיתי בגללו. דיברתי עליו עם כל תולעי הספרים בכיתה שלי שגם קראו אותו.
ואם אני מדברת עם מישהו, זה בטח בגלל משהו כל כך מלהיב ונדיר, עד כדי כך שאני אתקשר עם בני אדם אחרים.
(אזהרה על ספוילרים מהקטע הבא):
עכשיו אני, בגיל חמש עשרה ועשרה חודשים, סיימתי לקרוא את ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפור מסופר מנקודת מבטה של נערה בשם קיידנס סינקלייר אשר מגיעה כל קיץ לאי הפרטי בבעלותו של סבה מול חופי מסצ'וסטס. הסיפור עוסק בעלילותיהם של ארבעה מדיירי האי. קיידנס, בן דודתה ג'וני, בת דודתה, מירן, ואחיינו של בן הזוג החדש של דודתה (אמא של ג'וני), גאט. הארבעה מכנים את עצמם "השקרנים" ומבלים באי כל שנה. בקיץ של גיל 15, מתחילה מערכת יחסים רומנטית בין גאט וקיידנס והכל נראה ורוד, עד שקיידנס עוברת תאונה מסתורית שגורמת לה לשכוח את כל הקיץ ולא לחזור לאי בקיץ של גיל 16. קיידנס חוזרת לבסוף לאי בקיץ של גיל 17, נפגשת עם השקרנים ומדברת איתם ודרך כך משיבה לעצמה אט אט את זיכר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מתי?מה?מי?מו?
בגדול אהבתי את הכתיבה, אבל פשוט לא הצלחתי להבין את הספר,מה שבדרך כלל לא אופייני לי.
אחותי ניסתה להסביר לי שוב ושוב (ושובבבבב) את הסוף, ותמיד הייתי עונה לה ב-"כן,אבל זהו? זה הכל?"
היא כעסה עליי שלא הצלחתי להבין ממש.אבל אני לא אחותי,ואחותי היא לא אני, וכנראה שיש לנו טעם שונה בספרים.
מצטערת אם אני היחידה, אבל פשוט היו כל כך הרבה חלקים לא מובנים, במיוחד הסוף.
הספר הזה פשוט לא עזב את המחשבה שלי, וכל מה שעשיתי כל שנייה פנוייה שהייה לי זה לחשוב על הסוף.
אחרי שאחותי שיכנעה אותי לנסות לקרוא עוד הפעם את הספר, נכנעתי.
אבל באמצע הספר פרשתי, כנראה שהא כבר ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היינו שקרנים זה ספר שעורר אצלי המון מחשבה, תוך כדי הקריאה ואחריה.
היו קטעים שהיה לי קצת קשה להבין ולהזדהות איתם, אבל בכל זאת זה עורר אצלי המון רגשות והבנה. בסוף הספר הבנתי את כל החלקים הלא מובנים.
מה שתרם לקריאה קלילה והמהירה היו הפרקים הקצרים שלא תמיד היו קשורים לאלו שקדמו להם ולאלו שאחריהם.
הכתיבה ממש מצאה חן בעיניי ואני חושבת שהסופרת עשתה עבודה מדהימה בכתיבת הספר (בעיקר סוף הספר שהפתיע אותי מאוד).
בקיצור, הספר הוא ספר עצוב אבל אני לא מתחרטת שקראתי אותו ואני בהחלט ממליצה.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אל הספר הזה הוביל אותי לא אחר מאשר טמטומי הנודע.
אני ירדתי מהשביל הרחב והבטוח עליו פסעתי עד כה, והחלתי לפסוע בשביל צר ותלול, מלא קוצים ומהמורות, רצוף שלטי אזהרה - "עצור!" "סכנה!" "חזור אחורה!" ככל שהמשכתי בשביל הצר הזה שלטי הסכנה רבו. "איש לא חוזר משם בחיים!" "מוות בטוח!" לבסוף הגעתי לקצה השביל. לתהום. אבל הסתבר שהיא לא עמוקה כל כך כמו שכולם אומרים. ומתחתיה השתרע עמק יפה ופורח. כל סיפורי הבלהות על המקום היו אגדות בלבד, ולא אמת. אם כי זה בטח לא נחשב גם לשקר, כי יש אנשים שבאמת לא שרדו את הדרך הקשה.
אז ירדתי מהצוק, שבכלל לא היה גבוה, בקפיצה קטנה, ואמנם כפות הרגליים... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו רוב הספרים אצלי בחדר, גם הספר הזה שכב אצלי על המדף הרבה מאוד זמן. השם שלו נורא סיקרן אותי "היינו שקרנים". למה דווקא היינו? למי הם שיקרו? איך הם השתנו? מי הם בכלל? התקציר לא עזר לי בפיצוח השם וגם לא בהבנת העלילה. לא קראתי על הספר שום ביקורות, שום תקצירים ושום גלום. התחלתי לקרוא אותו בלי שום ידע קודם, ואני מודה על זה שלא קיבלתי עליו שום מידע. הספר במילה אחת- יפייפה. בהתחלה אומנם נורא קשה להבין את צורת הכתיבה של לוקהארט בגלל המטאפורות הארוכות והככ מוחשיות שהיא תיארה. "ואז הוא שלף אקדח וירה לי בחזה" קראתי כמה פעמים את השורה הזאת במטרה להבין את ההקשר לסיפור, ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי לקרוא את הספר הזה אחרי שהמליצו לי עליו כל כך הרבה פעמים שכבר נורא הסתקרנתי לדעת מה כל כך טוב בספר הזה שאפילו ילדים/ילדות שלא קוראות/ים ספרים ביום יום קראו אותו וגם אהבו אותו. אני רוצה להודות שאפילו עכשיו כאשר אני כבר אחרי שקראתי אותו אני עדיין לא מבינה מה עשו כל כך הרבה רעש סביב הספר הזה.
ההתחלה הייתה התחלה רגילה של ספר לבני נוער רק שהכל היה מושלם מידי עד שבאיזשהו שלב זה נהיה משעמם, כמעט עד סוף הספר הכותבת שמרה על שגרה מסוימת בלי הרבה אקשן ותפניות ולכן כשקראתי את הסוף המפתיע הרגשתי כאילו הוא נפל עלי ולא ממש הבנתי מאיפה הוא בא. אומנם היו הרבה רמ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו,
אני באמת לא יודעת איך להתחיל .
איך לספר, או אפילו לנסות לספר מה הספר גרם לי לחשוב, איך הוא שינה את התפיסה שלי.
סיימתי לקרוא אותו לפני ארבעה ימים בערך, והוא לא יוצא לי מהראש, אפילו לא לרגע.
*יש ספויילרים!! *
מתחילת הספר ידעתי מה עומד לקרות, ידעתי שהשקרנים ימותו בגלל השריפה, וגם ידעתי שהיא מדמיינת אותם. ידעתי את זה כי אני נוהגת (בטיפשות רבה!) לקרוא גם לפעמים את הסוף של הספר.
גם שידעתי את הסוף, לא הפסקתי לקרוא, וגם שהגעתי לסוף, לא הפסקתי לבכות. ו ו א ו הסוף! איזה מדהים, אני מודה, החלק הראשון של הספר, קצת משעממם, אבל שמתקרבים לסוף יותר, אתה לא רוצה להוריד ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, בואו נגיד שאת הספר הזה לא קראתי בדיוק בפרטיות...ולכן כשהגעתי לכמה עמודים האחרונים הייתי חייבת לעצור, אחרת הייתי מתחילה לבכות לפני כמות לא מעטה של אנשים (לא משהו שמומלץ לעשות)
לקח לי קצת זמן, אבל בסוף מצאתי מקום עם טיפה יותר פרטיות, לקחתי נשימה עמוקה וגמרתי את הספר...
אבל עכשיו בוא נתרכז לרגע בהתחלה:
עד כמה שאהבתי את הספר, התקציר היה מאכזב ביותר. קצת מפתיע, אני יודעת אבל זה לגמרי נכון! התקציר נותן רושם של ספר קיטצ'י על אהבת נעורים נכזבת ובסך הכל לא מושך את העין במיוחד, למזלי החלטתי להתחיל לקרוא אותו בגלל שהשורה האחרונה של התקציר (בתחתית הכריכה האח... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל ספר ראוי שייתנו לו כבוד ושיתייחסו אליו בצורה ראויה. הספר הזה, על לא עוול בכפו, קיבל כאן ביקורות רבות שכל קשר בינן לבין הספר מקרי בהחלט (קשר שהוא שקר...). אז כשראיתי אותו במקרה בספרייה, נכמרו רחמיי עליו והחלטתי להשיב לו את כבודו האבוד.
אז תגידי לי בבקשה, א' לוקהארט, ככה זה יפה, לגמול לי רעה תחת טובה?
כבר עטיפת הספר הסכרינית והמתקתקה בישרה לי רעות, אבל קיוויתי שהיא משקרת. אז בסופו של דבר היא כן שיקרה, אבל בהפוך על הפוך, כי הספר אפילו יותר גרוע מהעטיפה.
אז מה יש לנו כאן? קודם כל, ניסיון ברור ושקוף להתחנף לבני הנוער. לוקהארט, אני מתחנן, תפסיקי להתחנחן! מה ז... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש שקר לבן, ציטוט מויקפדיה: "שקר לבן הוא שקר הנאמר מטעמי נימוס או משום דרכי שלום, ולכן היחס אליו סלחני, ולעתים אוהד, בניגוד ליחס לשקר".
ויש שקר איום: שקר שמזעזע, שקר שגורם לצד אחד להיות חזק ולאחר חלש. למה חלש? כי הוא הצד הנותן אמון. למה חזק: כי הוא הצד שמרגיש כוח.
שקר זה שקר זה שקר זה שקר.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש למישהו אולי חבילת קלינקס מיותרת?
אני אתן לכם חמש כתובות לשלוח אותה חבילה.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז הייתם שקרנים. יאללה, בסדר. אבל הייתם גם מה-זה משעממים.
ולמרות העומק עאלק שניסו לייחס לדמויות, הן היו רדודות כמו מי הים שבו הן טובלות בתמונת העטיפה. אולי הן לא היו, אבל ככה כתבו אותן. (יצא לי פה משפט שמי שקרא יבין את הגאוניות הצרופה שבו.)
והעטיפה. אם היא לפחות הייתה מושכת. אבל לא. גם היא כעורה וקיטשית להגעיל. בסדר, אז יש להם חדוות נעורים והם משתוללים וקופצים ושמחים ומתיזים מים. יאללה, שיהיה. אבל למה להשתמש דווקא בפילטר הכי מכוער של האינסטגרם, זה של הפוסטרים עם השקיעות הרומנטיות המזעזעות של הסבנטיז?
ואם כבר מנסים לעשות משהו טוב, לבוא לקראת הקורא ולהציג ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
**מיועד בעיקר למי שקרא**
אני טובה בלגלות סופים של ספרים אבל פה פשוט לא ציפיתי לזה לא הבנתי מה הפואנטה, איך קרה מה שקרה שם ובעיקר (ל)מה?????? קרה מה שקרה.
איך אפשר להיות כזה טיפש?
ההתחלה הייתה משעממת בטירוף! ("ההתחלה"-200 עמודים ראשונים שהשאירו לי בערך 80 עמודים טובים, בערך).
אולי הסוף היה שווה את זה, אולי, אולי הפיסקה הקטנה הזאת, האחרונה שריגשה אותי בגלל החיבור עם ההתחלה בלבד הייתה שווה את זה אבל אני לא יודעת כל שאר הספר היה מלא בשיעמום טוטאלי, חוסר הבנה, תיאורים מזוויעים ואולי גם טימטום...
אין לי מושג, תמיד קראתי ספרים של ילדים יותר גדולים ממני, זאת הרמה ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני שכתבתי את הביקורת הסתכלתי על ביקורות של אחרים,
אני חושבת שהרבה אנשים לא יבינו את הספר ויש קטעים שגם לי הוא לא היה ברור.
אבל הדבר שהכי חשוב לי שיהיה בספר הוא שהוא יעביר מסר, ואת זה בטוח יש כאן.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
המבקרת: ליאל
הדרישות שלי מספר:
1. שאני לא ארצה להניח אותו מהיד
2. שבמהלך הקריאה יעלו בי כול מיני רגשות (שמחה מתח פחד וכו')
3. שיגרום לי לחשוב עליו גם בזמן הקריאה וגם אחרי
4. שהכתיבה תהיה זורמת ומעניינית
5. שהסוף יהיה מפתיע
וכול מה שכתבתי כעת היה בספר "היינו שקרנים", אני חשבתי שזה ספר פסטורלי, יש אי לכול המשפחה, הנערה שעליה מסופר הכול מאוהבת יש לה בני דודים מקסימים והכול מושלם! הם משפחה מדהימה אך פתאום כול מה שחשבתי נעלם ונשאר בי רק הפתעה לכול אורכו של הספר, כול פרק הופתעתי מחדש והסתקרנתי בטירוף לדעת מה קרה לה ולמה כולם משקרים לה ולא אומרים לה שום דבר מהא... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא. לא ברור.
אמנם קראתי ברצף ונהניתי לקרוא את רובו, אך הפריעה לי הכתיבה הפשוטה,
התפנית ה״פסיכית״, ומספר הפעמים שבהם מדובר על דימומים לא ברורים והזויים.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם היה לי שיער זהוב, אבל עכשיו השיער שלי שחור. ספוילר: היא צבעה אותו. למה לעזאזל היא עושה עניין מהדבר המטומטם הזה.
טוב, אז לא קראתי את הספר הזה אתמול, ואני אנסה להיזכר בכמה מהפרטים היותר עסיסיים בשבילכם (לא, אין יותר ספויילרים, בעיקר כי אפשר ככ לעשות את זה כאן). סיפור מעצבן, נוראי, בלי פואנטה. בואו נגיד שאם הייתי מוצבת במקום הבחורה בסיפור כנראה שהייתי מתאבדת. פסיכולגיה שממש לא מתאימה לבני נוער.
כאילו
למה
למה
ועוד הפעם
למה.
למעשה, וזה מופנה לאלו שקראו את הספר, לקח לי קצת זמן לקלוט מה קרה. היה נראה לי מאוד לא הגיוני לגלות בסוף את הפרט החיוני הזה. כמובן ש... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תחילה אני חייבת לציין שהספר הזה ממש לא לבני נוער- לדעתי.
לאחר המלצות רבות החלטתי שאני חייבת לקרוא את הספר הזה. וכמובן שזה מה שעשיתי.
150 העמודים הראשונים היו משעממים , לא זורמים, הרבה תיאורים לא נחוצים ובשלב מסויים הייתי בטוחה שאני הולכת לנטוש את הספר. מה שלא נעשה בסופו של דבר רק כי קשה לי לעזוב ספר באמצע.
ואז פתאום העלילה קיבל כיוון ובחמישים עמודים האחרונים קיבלתי סוף שפשוט לא הבנתי מאיפה הוא נפל עליי, תפנית בעלילה, אפקט ההפתעה, איך שלא תקראו לזה, על הסוף הזה לא חלמתי בשום דרך. הלם זה מה שהרגשתי באותו הרגע.. חזרתי שוב ושוב אחורה כדי לוודא שקראתי נכון.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייב להגיד שהספר בילבל אותי, הוא עשה לי כאב ראש פסיכולוגי ואני שמח שלא ביזבזתי כסף עליו.
מכירים את זה שאתם הולכים לחנויות של ספרים כשיש מבצעים במיוחד בשבוע הספר, ואתם יודעים שאין לכם כסף לקנות אותם אבל אתם עדיין בודקים אם יש משהו מעניין במבצע? אז זה מה שקרה לי, הייתי בקניון והחלטתי ללכת לאחד מהדוכנים של הספרים לבדוק מה המצב שם, הספר היחיד שתפס את העין שלי היה הספר הזה, הכריכה שלו הופיעה בכל מקום שהלכתי אליו והשם סיקרן אותי. הרמתי אותו וקראתי את התקציר, לא משהו מעניין במיוחד, הייתי שמח לראות מבצע על אחד מספרי הארי פוטר או משחקי הכס אבל עם ספרים יקר... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בהתחלה הספר נע די לאט אפילו שקלתי לא להמשיך.
אבל הסוף הפתיע אותי ואפילו בכיתי
ספר קצת קשה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני מודעת למגרעות שלי. בסדר, אולי לא לכולן. אבל אני יודעת שאני אדם מאוד קולני, מפוזר, חולמני, מעצבנת לעיתים קרובות, בטוחה שאני צודקת. אז אני מנסה להימנע מלהראות אותן. א' לוקהארט הזאת לא מודעת לדברים שהיא לא יכולה לעשות. היא פשוט לא מודעת לזה שהיא לא יודעת, שאין לה שמץ של מושג איך לכתוב.
הסיבה הראשונה ששנאתי את הספר הזה, היא בגלל שהוא כתוב איום ונורא. אחת צורות הכתיבה הכי מעצבנות שנתקלתי בהן אי פעם. בגלל שאני לא אצליח להסביר את זה מספיק טוב, תנו לי להראות לכם:
"הלב שלי פירפר כמו דג סלמון בין פרחי הדמונית" (אלוהים אדירים)
"הוא לא היה רק גאט. הוא היה התבוננו... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הייתי שקרנית.
לא בכוונה. בכל אופן, לא בכוונת זדון.
לא רציתי לשקר לכם.
אבל שיקרתי.
כשנרשמתי לסימניה היו כאן כמה חברות שלי מהעולם הלא וירטואלי. לא מאוד קשה לזהות את סגנון הכתיבה שלי, ולא רציתי שיזהו אותי.
חשבתי שמצאתי את ההסוואה המושלמת. נרשמתי לסימניה בתור בן. אריאל.
חשבתי שרק כותבים כאן ביקורות. לא חשבתי שתהיה לי אינטראקציה עם משתמשים אחרים.
לא חשבתי שיהיו לי כאן חברים.
וכשגיליתי את זה, השקר הקטן, הטיפשי, חסר המשמעות שלי התחיל להעיק.
סחבתי את זה עוד זמן מה. ואז הבליח הפיתרון הגאוני הבא: אני אסלק את אריאל מהשטח ואכניס במקומו את אחותו. זה לא מפתיע ש... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ראיתי את הספר 'היינו שקרנים' הרבה פעמים בסטימצקי, ומהפעם הראשונה שראיתי אותו, פשוט רציתי לקרוא אותו. אני לא יודעת אם זה בגלל השם שלו, בגלל הכריכה או בגלל התקציר. פשוט רציתי לקרוא את הספר הזה, ומשום מה הייתה לי הרגשה שזה ספר טוב. אבל לא קניתי אותו. לא רציתי סתם לקנות ספר שאני לא מכירה ולקחת סיכון.
זמן קצר אחר כך אני הולכת לספרייה מחפשת ספר. אין ספרים מעניינים היום.
ואז אני רואה אותו.
'היינו שקרנים'. נמצא שם. על אחד המדפים.
כמובן שבשניה שראיתי את הספר הזה לקחתי אותו וטסתי במהירות האור הביתה כדי לקרוא אותו. אבל לפניי זה, החלטתי לקרוא עליו כמה ביקורות. בכל ה... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היינו שקרנים. ספר טוב, מרגש, מעצים, ספר שזוכרים הרבה זמן אחרי שקוראים אותו.
מאוד אהבתי את הישירות של הכותבת שהיא מנסה להעלות את המודעות של "הסבתא הגזענית" שמעדיפה נכדים, קרובים
ומכרים לבנים. באמת אפשר לראות את התסכול של קהילת ההודים/אינדיאנים/ילדים אמריקאים.
הכתיבה טובה, זה לא סוג ספר שאתה פשוט לא יכול להפסיק לקרוא אבל גם לא ספר שפשוט אי אפשר לקרוא.
בנוסף, הכתיבה קצת מסורבלת, לא מובנת ולפעמים אפשר פשוט להשתעמם מזה שרצף הסיפור תקוע. יש מין הילה של
שגרה לא מובנת בעלילה עצמה. עד לרגע שהספר עושה אחד ועוד אחד (יותר מדי מאוחר בעלילה) לא כל כך מובן מה קורה.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"היינו שקרנים" הוא ספר פסיכולוגי מדהים, סוחף, אמין, בלתי נשכח וטרגי שאפילו גרם לי לבכות בסיומו.
לכל מי שעוד לא קרא אני ממליצה בתקיפות שיעשה זאת בדחיפות.
*ספוילרים*
במהלך כל הספר הקוראים חושבים שזהו סתם עוד קיץ רגיל במשפחת סינקלר, שקיידי תעביר עם בני ובנות דודיה באי הפרטי של משפחה, רק עם תוספת של התאקלמות לאחר תאונת הטביעה שלה לכאורה, אך למעשה מגלים שבכל בזמן הזה קיידנס שרויה במצב של הכחשה, הכחשה לגבי כל מה שעבר עליה בסיומו של הקיץ של גיל חמש- עשרה.
בעצם קיידנס משוגעת. היא מדמיינת את חבריה, השקרנים, מירן, גאט וג'וני במשך כל שהותה באי בקיץ של גיל שבע- עש... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ביקורת מספר 46,895 באתר סימניה על הספר (או ככה לפחות זה מרגיש)-
האמת היא שקראתי את הספר רק בעקבות ההמלצות וההתלהבות כאן באתר, ודי התאכזבתי.
היה ברור לי שזה לא ספר רגיל עם עלילה מורכבת מדי (גם בגלל עובי הספר- פחות מ-300 עמודים).
אבל למעשה לא הייתה כאן בכלל עלילה...סיפור קצר (מרגש או לא) שקצת מרוח לאורך כל הספר, בלי שמתפתח כאן משהו יותר מדי מורכב ונשאר סטטי כמעט עד הסוף.
הסוף של הספר אכן מעט מפתיע, והציפייה לו (הבנתי שתחכה לי בסוף הפתעה לפי התגובות באתר) הייתה הסיבה היחידה שלא נשברתי והפסקתי באמצע את הקריאה.
מבחינתי, ואל תהרגו אותי (: הספר הזה הוא בזבוז זמן.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר "היינו שקרנים" הוא ספר מותח מאד שמשאיר את הקוראים באווירת מתח וציפייה ו\לאורך כל הספר - ועל כן מאד נהניתי להופתעתי לקרוא אותו. בעיקר הסוףף...... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז היינו סקרנים לגבי היינו שקרנים, כי יש לו שם מעניין וכריכה לא רעה בכלל. הלכנו לספריה והבאנו אותו הביתה.
עד כאן הכל סבבה. ומכאן אפסיק לדבר בלשון רבים, כי זה דיי מזכיר לי את מנהלת התיכון שלי שתמיד אמרה לי "אנחנו לא יכולים להעלים עין לנצח." אף פעם לא הבנתי מי זה לעזאזל אנחנו.
לפני שאתחיל, אני חשה חובה מוסרית להזהיר כי סקירה זו מיועדת בעיקר לאנשים שכבר קראו את היינו סקרנים. ייתכן שארמוז פה ושם על הסוף, קחו לתשומת לבכם.
קראתם כבר אינסוף ביקורות על הספר הזה, אני מניחה. וכולם נזהרו מאד לא לגלות את הסוף. וכולם דיברו על הטוויסט הכל כך מפתיע הזה בעלילה. אז אני, ל... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אף פעם לא באמת איבדתי מישהו למוות. תמיד זה כמעט. כמעט אבדתי את אמא שלי. כמעט אבדתי את הכלב שלי. כמעט אבדתי את אבא שלי (לא כזה אובדן גדול לאור העובדה שהוא חלאה), כמעט אבדתי את אחותי. ואת אחי. וכל פעם, כשהם היו על סף מוות הלב שלי נעצר. אובדן. להבין שלעולם לא תראה אותם שוב. כמה זה כואב. גם אם זה רק רגע. גם אם זה רק יום אחד. אז לחיות עם זה? בוודאי הדבר הנוראי ביותר.
אבל כן איבדתי משהו-ים. וזה כואב. כן.. גם זה כואב. אבדתי את הקשר עם אמא שלי. ועם אבא שלי. ועם המשפחה שלי באופן כללי. הם ציפו ממני להיות מושלמת. הרבה יותר ממה שאני. הם ציפו ממני ליותר מדי עד שזה נשבר. מפתיע אות... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אז...
זו הפעם הראשונה שאני מביאה את דעתי על ספר .
הספר הזה ספציפית הוא אחד שהיה חרוט בלב שלי למשך הרבי זמן, עם אתה או את חושבים לקרוא אותו תעשו את זה בלי לדעת דבר לעליו.
הוא מסוג הספרים שצריך להכניס אליהם עם %0 ידעה על המתרחש.
מכאן והלך הביקורת הזו תהיה מלאה בפריקה של מחשבות ,רגשות ,וכו על הספר ובעיקר *******ספוילרים.
טוב אז ...
הפעם הראשונה שקראתי את הספר הייתה בדרך לאלת ,כשאני נעולה באוטו עם המשפחה שלי: אמא ואבא שלי,אחי בן ה15 שלא ממש קורא ספרים או בכלל ואחותי הגדולה בת ה22 ,במשך כ-7 או יותר שעות.
כשקראתי את הספר הייתי כל כך שקועה בו,ובנוסף לכך הייתי עם א... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני במדבר הלוהט אך עדיין קר לי
אני צוללת במים הכחולים והמרעננים אך אני עדיין צמאה
אני עפה באוויר , עוברת בתוך העננים אך עדיין עם שיווי משקל
מה משותף לכל החוויות האלו?? מישהו יודע ???? , טוב אז אני יסביר הספר הזה פשוט שינה לי את הפרספקטיבה על החיים עצמם , לפני שקראתי אותו לא ידעתי מה אלו סופים עצובים בעיקר כי יש לי בעיה נוראה אחרי שאני קוראת אותם. מה שהרגשתי בספר היה שהייתי בעולם דמיוני, עולם שהוא רק שלי אך אני עדיין חושבת על דברים אחרים , דברים שהורסים ושוברים לי את מצב הרוח.
לדעתי היו כמה פואנטות נסתרות בספר ואני רוצה לכתוב אותם כעת כדי לדעת עם הם הש... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לספר הזה יש קטעים,
בהם הוא כתוב ככה,
כאילו הוא שכח,
שהוא ספר ולא שיר.
זה מאוד מעצבן,
וגם יומרני,
וטריק שקוף למרוח את מספר העמודים של הספר כדי שיראה עבה יותר ובאמת הספר צריך את זה, כי יש לו מאתיים ומשהו עמודים והוא מספר על כלום אחד גדול. ההתחלה משעממת, האמצע משמים, הסוף דווקא מעניין ומפתיע (מפתיע שהוא מעניין). מלא במטאפורות יומרניות ובמשפטים מרגיזים כמו "היינו שם, וגם לא היינו שם." בערך באמצע הספר כבר הייתי מוכנה לחנוק את א'. אולי בגלל זה הוא מסתיר את השם המלא שלו.... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שמעתי עליו המון התלהבות אפילו לפני שהוא יצא בעברית (כי זה מה שקורה ביוטיוב) , ועלתה לי מחשבה: אולי אקרא אותו בכל זאת? זה יהיה שינוי אחרי כל ההרפתקאות והפנטזיה שקראתי כל הזמן הזה.
האם זה היה שווה את זה?
אני חושבת שהספר היה בסדר, הכתיבה עיצבנה פה ושם, הדמויות לא זכורות לי ....
התפנית?
ראיתי חלק ממנו בא.
אם אתם אוהבים ספרים כאלה, אולי תאהבו את זה יותר ממה שיכולתי לאהוב,
מבאס ואני לא אקרא אותו שוב אבל זה לא שלא היו חלקים טובים. הספר הדרדר ככל שהתמשך וזה חבל.
אז בקיצור , שלושה כוכבים, בסדר, יש ספרים יותר טובים .
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רעיון עלילה מעולה.
דמויות מעולות+.
הכל טוב.
אבל כלום לא מובן.
אין הבדל בין מטאפורות לאמת, יש חורים בעלילה, וחצאי שקרים, שמתגלים אחר כך כאמת, שמתגלה אחר כך כשקר.
זה רעיון טוב, באמת.
פחות אהבתי את הביצוע.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחושה שלי, לאחר שסיימתי את הספר היא שאין לנו מספיק זמן.
כתיבה מיוחדת, כמעט מעצבנת, תחושות לא ברורות, חצאי אמיתות ושקרים.
למה לנו כל אלה?
כאבי ראש, נעורים קשים, כאב, העמדת פנים.
בספרים שלי אני רוצה דברים יפים, שמרחיבים את הלב מנחת, להתענג.
בספרים אני לא רוצה שישקרו אותי, שיבלבלו אותי עם הגיבורה המבולבלת.
אם אתם איתי אז אפשר לוותר על הספר הזה.
יש מספיק כאב וסבל ובלבול ושקרים בחיים האמיתיים.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי תקופת יובש ארוכה באופן מחפיר, גם של קריאת ספרים וגם של כתיבת ביקורת, סוף סוף הגיע ספר אחד שהצליח לשבור אותי.
ותודה לאל שהוא עשה כך, ויקולל שעשה כך.
לפני שעוד קניתי אותו, אמרו לי שהסוף נורא.
מזעזע.
טוויסט ענק ובלתי יאומן.
עדיף שתעזבי את הספר ותוותרי על הכאב.
רגע, לא, אל תוותרי עליו, את חייבת לקרוא אותו ולסבול כמוני.
אבל אתם יודעים מה? אני לא אומרת לנאום כאן על אותו טוויסט, אני לא רוצה לעשות אובר-הייפ ולגרום לכם להתכונן לגרוע מכל ואז להיחרד כשזה אפילו גרוע יותר.
תנו לי לספר לכם על הספר עצמו.
תנו לי לספר לכם איך אחרי כל כך הרבה זמן שהתקשתי לקרוא... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מאמינה ברוחות רפאים מסוימות. לא כאלה שמתות וחוזרות,אלא כאלה שחיות אבל מתות.
יש אנשים שחוצים כל יום מעבר חציה אוכלים גלידה ומתלוננים על האוטובוס המאחר ופיזית הם נושמים וחיים, אבל בפנים? תמיד עלתה לי תמונה של גוף חלול עם קורי הכביש ואבק , מקום נטוש , גוף שהרבה זמן לא חיו בו. לא כל מי שהולך ונושם באמת חי ,חלק מאיתנו מתים בסתר הייתה לי תקופה שמתתי בסתר , ובלמות אני מתכוונת שבמקום ילד חי צוחק ומרגיש מחליף את מקומו צל , שלא חי לא צוחק ולא מרגיש ושה שובר לי את הלב לראות אתזה .
התחלתי לקרוא את הספר ואני חייבת לציין שהסופרת מדהימה ברמות. הכתיבה כלכך צינית כל... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משפחת סינקלר היא מושלמת. לכולם שם יש חיוכים רחבים שמלאים בשיניים לבנות וישרות, שיער זהוב וערמות של כסף. גם אי פרטי, שבו כל בני המשפחה ברי-המזל מתכנסים מדי קיץ.
קיידי הייתה מעורבת בתאונה. היא לא זוכרת כלום ממנה, ואף אחד לא מוכן לספר לה. פעם היא הייתה סינקלרית מסורתית, אך היום שיערה הזהוב הוא שחור, עורה השזוף הוא חיוור, והחוזק שלה התחלף בחולשה.
שנתיים עברו מאז התאונה והיא חוזרת בפעם הראשונה לאי. כולם שם מנסים להתנהג כרגיל, אך מסתירים התנהגויות מוזרות ואובססיביות שסיבתן מתגלה רק בסופו הלא צפוי בלשון המעטה של הספר. סוף שפותר את כל החידות שנערמו במשך כל הס... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש את המשפט ש"בכל מבוגר טמון ילד" או הקלישאות האלו, שרק צריך לתת לו לצאת החוצה.
אבל בכל ילד גם טמון מבוגר, גם אם אותו הילד צובע בצבעי אצבעות את הקירות הלבנים או מכין ארוחות גורמה מפלסטלינה.
לכל ילד יש את הצד הרציני הזה. אולי מעט עבש. אני לא יודעת, בחיים לא הייתי מבוגרת.
וספרים כאלה גורמים לאותו המבוגר שבי לפהק.
ספרים כאלה גורמים לאותה הילדה שבי לא להקשיב למבוגר דווקא ולהמשיך לקרוא ולאהוב.
אבל המבוגר ניצח במערכה הראשונה.
כי נמאס לי מדוווקא. אני לא סובלת אנשים דווקאים, ספרים דווקאים, ודמויות דווקאיות.
דווקא זו אחת המילים שאני לא סובלת.
"תראו, הוא... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשאומרים לכם שהסוף לא צפוי.
הוא לא צפוי.
והסוף הזה יגרום לכם לכאב רב,
לבכי מר
להבנה איטית מאוד,
ולחרטה על קריאת הספר.
אני לא מתחרטת על ספרים שאני קוראת, אבל הכאב שנובע מהם, זה יותר מידי בשבילי לשאת..
אין לי מה לומר על הספר עכשיו.
אני לפני שתי דקות סיימתי לקרוא אותו.
ולמרבה הצער, אף אחת מחברותיי לא קראה אותו.
אין לי עם מי לדבר על הכאב, המשותף שיהיה לנו.
ואני צריכה לנסות להתגבר על זה לבד.
כי, הטוויסט שלוקהארט עשתה, זה משהו שאסור לספר.
כמו סוד השקרנים, רק מי שהיה שם, יכול לדעת את האמת.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא הדבר הכי אכזרי וגאוני שאי פעם קראתי. הוא גורם לך לבכות כל כך הרבה ופשוט מרסק לך את הלב.
הציפיות שלי היו גבוהות- והוא התעלה מעליהן.
אני לא אכתוב ספויילרים- כי כשאתה יודע את הסוף אין טעם לקרוא את זה, אבל אני ממליצה לא לקרוא את זה לפני השינה.. לא כי זה מפחיד או מלחיץ, פשוט כי זה תופס אותך ממש לא מוכן, ולא משנה כמה הדמיון שלכם מפותח- אתם לא מעלים את זה על דעתכם.
בלי להתעצל- תפנו לפחות 5 שעות פנויות ותקראו את הספר, כי זה לא בא בחשבון להניח אותו בצד. לפחות אני לא הייתי מסוגלת.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייבת להודות, יש לי הרבה רגשות מעורבים לגבי הספר הזה. מהעמוד הראשון, הכתיבה של הסופרת עצבנה אותי, כל כך עצבנה שחשבתי פשוט לוותר על הספר. אבל, בגלל שאני ידועה כילדה עקשנית, המשכתי לקרוא.
אחרי כמה עמודים של עצבים וחוסר סבלנות, התחלתי להתרגל לסגנון הכתיבה היומרני, ("ליבי פרפר כמו דג סלמון בין פרחי האדמונית", נו באמת. תסתמי.) והסיפור הפך לסביל. בשלב מסוים יש נקודת מפנה (מי שקרא יידע במה מדובר) שיגרום לך לתהות ולהסתקרן ממש עד לעמוד האחרון. והסוף, טוב, אני לא אעשה ספוילרים, אבל התגובה שלי הייתה פשוט "הולי שיט", ולא בהכרח במובן רע. זה פשוט סוף מפתיע, שגורם לך ל... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצד אחד - הוא צלח את מבחן 30 העמודים . לא הספקתי למצמץ והופ.. הגעתי לעמוד 100 , וכעבור 4 שעות סיימתי אותו .
מצד שני - לא פיתחתי שום רגש , ואיזו הזדהות לאף אחת מהדמויות .
תמיד כשעולה השאלה מהו ספר טוב בעיני אני עונה - כזה שלא משאיר אותי אדישה. וזה בהחלט הותיר אותי אדישה . הדמויות לא ימשיכו לחוג בי . הן יתמוססו תוך כמה ימים , והספר יישאר כזכרון עמום .
בשנים האחרונות הוצאת ידיעות אחרונות קצת משחקת ומתעתעת עם קהל הקוראים שלה , ומוציאה ספרים כשקהל היעד שלהן מטושטש .
היינו שקרנים יצא במקור כספר המיועד לבני נוער, אבל לדעתי יש בו בעייתיות מסויימת .
הוא קצת מרגיש לי כמ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
מתישהו, בסביבות גיל עשרים, שצף ההורמונים מאט. הלהבות דועכות. האידיאלים הנעלים שעבורם היינו מוכנים למות, כן כן, או לפחות להסתכן כמעט לגמרי - שוככים, וכל מה שרצינו עד ממש לא מזמן לצעוק אל העולם בזעמנו האיום נראה פתאום, איכשהו, קצת פחות דחוף. זה לא שהכול נגמר, ממש לא. חלק גדול נשאר, גם הרבה שנים אחר כך, אבל ההתמתנות הזאת, אלוהים. איפה ההתאהבויות המטורפות האלה? איפה הרצון הדרמטי לטלטל את העולם, להתיז לכל עבר שאנחנו, רק אנחנו, דווקא מיוחדים, מיוחדים מכולם?
ולאחר עוד עשור ביניים חלקנו הגדול הופכים, לזוועתנו, בדיוק למה שמרדנו בו. אנחנו הופכים להורים, מת... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היינו שקרנים.
א' לוקהארט.
ב - י - ק - ו - ר - ת - !
[הביקורת הזו בוודאות תכיל ספויילרים. ופה בניגוד לביקורות קודמות שלי אני לא אזהיר מראש. מצטערת מראש.]
{הביקורת הינה מכילה דעות אישיות שלי}
אי שם, לפני כמה חודשים.
לנערה מסויימת היה יום הולדת.
זה היה ערב יום שיש והיא חגגה את יום ההולדת עם משפחתה.
רוב המתנות שהיא קיבלה היו כרגיל ספרים, ואחד מהם הספר היינו שקרנים
את הספר התחלתי לקרוא לפני יומיים. לא יודעת למה, אבל הציפיות שלי היו גבוהות.
קראתי וקראתי עוד באותו היום וחשבתי שהספר מאכזב אותי, חשבתי שציפיתי ליום מידי ממנו.
הכתיבה עצבנה או... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
~מיני ספוילר~
לקחתי את הספר הזה מהספרייה, מוכנה לספר ראליסטי וטוב. והספר באמת היה טוב- נהניתי ממנו בכל שנייה בה קראתי אותו (יום בערך), אבל הסוף הפתיע אותי ובלבל אותי- והייתי צריכה לקלוט שאולי הספר לא מציאותי כמו שחשבתי- אבל הוא היה ספר מעולה, מטלטל ומפתיע, שאני ממליצה עליו בחום.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר שגרם לי לצחוק, להתאהב, להתבלבל, לבכות וכמובן לשקר!
זה ספר מדהים אבל כשסיימתי לקרוא אותו רציתי לרצוח את הסופרת, הספר הדהים אותי הוא שיגע אותי וחשבתי שהדמות הראשית, קיידנס , פשוט חולה...לא פיזית אלא נפשית.
זה ספר מרתק שאני ממליצה בחום לקרוא!!!
רק עצה ממני-תקראו אותו עם חבר או חברה כי אחרי ספר כזה רק תרצו לדבר עליו ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
.... חכו רגע... בכל פעם שאני שומעת את השם הזה אני צריכה רגע להירגע... אוקיי, אז... וואו! ספר מדהים! הכתיבה מדהימה... נראה לי... קשה להתרכז בסוג הכתיבה עם עלילה כזאת... קראתי בתקציר "ואם ישאלו אתכם מה הסוף, פשוט תשקרו" וזה היה משפט שממש אהבתי כי הוא סקרן אותי, כל הזמן חשבתי "זה בטח סתם משפט, לא יכול להיות שהסוף עד כדי כך משמעותי" וכשקראתי את הספר הייתי בטוחה שהסוף צפוי כל כך ושצדקתי אבל... ה"סוף" שעליו מדובר היה מאוד ארוך והתחלתי לקרוא עמוד אחד, ועוד עמוד ולא הבנתי על מה מדוב, לא הבנתי כלום. ואז, במשפט אחד, הבנתי הכל. פשוט הכל. מה קרה בקיץ של גיל 15. ההבנה של המעשה הטיפשי ו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה כתוב בצורה שגרמה לי לקרוא אותו ברצף עד שגמרתי. בהתחלה בגלל התהייה מה זה לעזאזל הספר המוזר הזה ובהמשך בגלל הסקרנות לדעת מה בעצם קורה. כשהגעתי לשלב מסוים בעלילה כבר לא יכולתי להפסיק בשום אופן...
ובכן;), הספר מספר על ילדה (עוד מעט בת 18) שהשתנתה שינוי קיצוני בעקבות תאונה מסתורית כלשהי שקרתה לה לפני שנתיים. היא לא זוכרת הרבה מהתאונה עצמה ומאזור הזמן סביבה. היא יודעת שזה קרה במהלך שהותה באי ביצ'ווד,האי שבו כל חופשת קיץ היא ושאר בני משפחת סינקלר נוסעים אליו ומבלים בו. היא גם יודעת שכמו כל החופשות, בחופשה של גיל 15 (בה ארתה התאונה) היא היתה בחברת ה"שקר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
*ספויילר!!!*
.
.
.
.
.
.
.
.
.
ממש אהבתי אותו בהתחלה, העלילה הייתה ממש מעניינת והדמויות היו מעניינות,
אבל מה לעזאזל קרה בסוף? הסוף הרס את הספר, הוא לא אפשרי בשום צורה ונוגד הרבה חלקים מהספר, למרות שהוא גורם לך לקרוא ותו שוב כדי לבדוק מה פיספסת. הוא פשוט הרס את הספר.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אחד הספרים הכי טובים שקראתי. הוא כמו פאזל, מוצאים חלק ואז לאט לאט עוד חלק ואז רק כשגומרים את כל התמונה מבינים איך הוא מתחבר. הייתי ממליצה לקוראים שיותר מתחברים לפסיכולוגיה, כי אחרת כנראה לא כל כך תבינו את העלילה. אחד מהלא נשכחים שקראתי, וקראתי אותו כמה פעמים רק כדי לא לעזוב ממנו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היינו שקרנים.
ספר משגע (כפל משמעויות אמרנו?)
העלילה, כל כך נמרחת וחסרת פרטים, חצי מהספר אתם מבולבלים ולא יודעים מה קורה איפה ולא מזהים איזה דמות קשורה לדמות אחרת אבל בכת זאת גורמת לכם להמשיך לקרוא, להבין מה קרה, מה הטרגדיה, לפטור את השאלה שעליה מתבסס כל הספר, מה קרה בקיץ של גיל 15?
הדמויות חדות ומלאות עומק, כל אחת חוץ מהדמות הראשית. קיידנס מבולבלת, לא יודעת מה היא ומה היא רוצה מעצמה, מתבוססת ברחמים עצמיים ובאופן כללי די מעצבנת.
ספר מעולה לאנשים עם בעיות הריכוז שבנינו מהסיבה הפשוטה שהכל כמעט כתוב פעמיים ויותר (גאט, גאט שלי)אבל למי שמנסה לקרוא ברצף זה מש... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מושלם♥♥♥
רואים איך נהפכים חייה של ילדה צעירה לחיים אחרים ממה שהיא רגילה.
ספר לחיים !!!
ממליצה בחום לקרוא!!!♥... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכל אחד מאיתנו יש "מדד שלמות". כי כולנו רוצם להיות מושלמים באופן לא אפשרי: שנהיה גבוהים ויפים עם עור חלק ונעים ושיער שופע, שיהיו לנו עיניים בורקות וגדולות, שנקבל רק ציון 100 במבחנים, שיהיו לנו חברים רבים שיהיו כמונו- מושלמים ושתהיה לנו משפחה מושלמת ובגדים מושלמים.
אבל הכל זה השליה. הרי אף אחד לא יכול להיות מושלם. כולנו מנסים אבל אין דבר כזה. אף בן אדם לא מושלם. לבדו או בקבוצות. כולנו מסתתרים מאחורי "מסך של שלמות" בפני החברה, אבל שיורידו את המסך נתוודה לכך שאף אחד לא מושלם.
וכך גם משפחת סינקלר, היא לא מושלמת. היא מסתתרת מתחת לשלמות בדויה.
ל"היינו שקרנים" ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ברוכים הבאים אל משפחת סינקלר הנהדרת.
אצלנו אין פשעים.
אצלנו אין התמכרויות.
אצלנו אין כישלונות מחפירים.
הפתיחה הזאת, כל כך פשוטה וקולעת, מסמלת את הקסם המדהים שבספר הזה.
אין דרך שבה אצליח לתאר מה מיוחד כל כך בספר למי שלא קרא אותו.
הוא שונה, על הצד הטוב ביותר.
הוא מצליח, במשלב לשוני בינוני ודיאלוגים פשוטים ולא מתפלספים, להעביר כל כך הרבה נקודות חשובות, וללחוץ על כל רגש אי שם בתוך הלב.
הוא ספר רציני מספיק כדי שמשפטים כמו "לא לאכול שלג צהוב" לא יהיו ניסיון כושל לבדיחה, אלא יעוררו חיוך אמיתי.
הוא רומן בוגר מספיק כדי שלא תצטרך פירוט של עמודים שלמים של מחו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאיפה להתחיל... אז כבר המון זמן שרציתי לקרוא את היינו שקרנים. ראיתי איזו ביקורת יוטיוב אוהדת, והחלטתי שברגע הראשון שאוכל אקרא אותו, עברית או אנגלית. ובשנייה שראיתי שהוא תורגם, רצתי לחנות וקניתי אותו. ואני אנסח את זה ככה - הספר הזה היה שווה כל פרוטה.
כבר המון זמן שאני מנסה למצוא ספרי מתח טובים, כאלה שישאירו אותי פעורת פה, כאלה שיעבירו ערך מוסף על החיים ולא רק פרשת רצח מצמררת או בחורה שנעלמת. ומצאתי, אפילו בלי להתכוון. בין הלמידה לבגרויות, פשוט נשאבתי פנימה לתוך הספר הזה וקראתי אותו בנשימה עצורה. וכן, הייתי בשוק. כן, עד שקראתי את המילים שחור על גבי לבן, לא ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חיפשתי ספר עם איזה טוויסט מפתיע בסוף שיגרום לי להלם.
במקרה ראיתי לפני כמה זמן את אחת הביקורות פה, לספר הנ"ל, שסקרנה אותי.
החלטתי לנסות לקרוא את הספר, ומצאתי את עצמי לא מפסיק לקרוא אותו, כי כל כך מתח אותי מה הולך להיות בסוף.
הגעתי לסוף, ואכן, חטפתי שוק כמו שרציתי!
הסוף של הספר, אמנם לא קל, אך ללא ספק הופך אותו לספר מצויין מבחינתי!
אף על פי שמדובר בספר נוער, הוא מומלץ מאוד לכל הגילאים!
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
תגידו- אתם מתייחסים לחיים כברורים מאליהם? טוב, כי אני לא. ואני לא אומר את זה בקטע טוב, ממש לא, אני אומר את זה בתור מישהו שרואה בכל רגע שמח פיצוץ גדול שיגזול ממנו את האושר לעד.
האור בקצה החשכה? החשכה בקצה האור.
ולא רציתי לעשות על הספר הזה עוד ביקורת כבדה מבית היוצר שלח, רציתי לדבר על המשפחה שלי, על זה שאנחנו לא עשירים ולא עניים, בלה בלה בלה בכל זאת מאושרים, בלה בלה בלה.
אבל זה היה לפני שקראתי את סוף הספר, שהותיר אותי המום, משליך חפצים על קירות חדרי.
ברוכים הבאים אל משפחת סינקלר הנהדרת.
אצלנו אין פשעים.
אצלנו אין התמכרויות.
אצלנו אין כשלונות מחפירים... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
*אני מצטערת מראש: הביקורת הזו היא הביקורת הראשונה שלי אחרי מלא זמן אז יכול להיות שהיא תהיה מבולגנת טיפה ^^" גם יהיו ספויילרים להמשך הספר*
בשבילי יש שלושה סוגים שמקבלים 5 כוכבים בסימניה:
א. ספרים שאני חושבת שכל חלק וחלק מהם מושלם
ב. ספרים שלפי דעתי מגיע להם (הרבה) יותר מארבע אבל לא ברמה של 5 כוכבים. בערך בין 4.5 ל-4.8
ג. ספרים שיש להם בעיות, אבל שאר המעלות שלהם מתגברות על הבעיות וככה שאני נהנת מהספר כל כך שאני יכולה לתת לו 5 כוכבים.
היינו שקרנים זה בהחלט מהסוג השלישי.
היינו שקרנים מדבר על קיידנס סינקלר איסטמַן, בסך הכל נערה רגילה שגרה עם אימא שלה ועוד 3 ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר טוב, נהניתי לקרוא אבל הסוף עצוב עד לכדי דמעות. אבל חייבת להגיד שהסוף (ספויילר) הלא מציאותי לגמרי "הוריד" לי מהספר והקשה עליי להתייחס אליו בכבוד.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקראתי את הספר בהתחלה למרות שלא היה מסופר על מתח ודרמה או דברים בסגנון,
לא יכולתי להתנתק מהספר המשכתי לקרוא וכל פעם עלו לי השערות חדשות בנוגע למה שקרה 'בקיץ של גיל 15'.
לקיידנס יש בעיית זיכרון כתוצאה ממשהו שקרה בקיץ ההוא,
וכל פעם עלו לי חשדות חדשות בנוגע לחברים שלה (חבורת השקרנים) וגאט.
בעיקר לגבי גאט.
אבל לא משנה מה חשבתי ועד כמה הזוי הלכתי בחיים לא הייתי חושבת שזה הסוף...
גם החברות שלי וגם אני יכולות להסכים ולהעיד שזה הסוף הכי לא צפוי בעולם, תלכו הכי רחוק שהדמיון שלכם מגיע-
אבל אתם בכל זאת תופתעו מהסוף.
זה ספר מרגש, ממכר ומפתיע.
בעיקר מפתיע.
ממליצה ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא היה לי הרבה ציפיות מ"היינו שקרנים". אולי בגלל הכריכה – כי בישראל יש קטע כזה לשים את הכריכות הכי יפות לספרים הכי גרועים, והכריכה של "היינו שקרנים" מושכת ביותר. אולי בגלל כל הדיבורים והפרסומים על הספר שהיו בכל מקום. אבל בסופו של דבר זה אח הספרים הטובים שקראתי בזמן האחרון.
בהתחלה, הדמות של קיידי היא דווקא לא הדמות הכי מקורית שיש – כבר ראינו הרבה נערות עשירות שמתחילות להבין שהכסף לא הכי חשוב, או כל מיני מסרים כאלה. אבל בהמשך, היא מתחילה להיות דמות מסובכת, מלאה בלבטים פנימיים והתנהגויות חסרות הסבר. אהבתי איך שהיא משקרת לעצמה בנוגע לסיבה למה היא עושה מ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נוער קליל וזורם, ויחד עם זאת אהבתי את הדמויות,הרגישות שלהן ונקודת מבטן שבהחלט מצביעה על ההבדלים בין הדורות והדברים שחשובים או לא תופסים מקום ראשון בדרך חייהן והשקפתן.
מחשבה שעולה לי מתוך הספר היא התוצאה והמחיר של מעשינו, הצורך לתקן אחרים וחוסר שליטה על חייהם.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר "היינו שקרנים" מוגדר כספר מתח לנוער, שלדעתי גם מבוגרים יוכלו להשכיל ממנו.
הסיפור הזה שייך לקיידנס סינקלר איסטמן, ומובא על ידה בשני צירי זמן הווה ועבר.
קיידנס היא נערה בת 18 אחרי תאונה, חיה עם האם ושלושה כלבים בלבד, לאחר שהאב עזב את הבית לטובת אישה אחרת.
קיידנס, הנכדה הבכורה של משפחת סינקלר כותבת לנו...משהו קרה לה באותו קיץ שמלאו לה 15, אבל היא לא יודעת מה... היא מנסה להיזכר...
שם הספר: "היינו שקרנים", מי היו השקרנים?
ג'וני, מירן, גאט וקיידנס.
אהבתי את הדיאלוגים החכמים והמרגשים שלהם.
קיידנס בת למשפחת סינקלר שהינה משפחה עשירה, מושלמת ולכן לדעת... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מכיל ספוילרים. (אולי?)
מהביקורות שכתוב על הגב של הספר אפשר להבין שני דברים:
א. זה ספר מושלם (כאילו, זה די הגיוני שיכתבו שם את הדברים הטובים על הספר ולא את הרעים, אבל זרמו עם קו המחשבה שלי.)
ו-ב. שיש טוויסט בסוף של הספר. משהו שאני לא אצפה.
ברצינות, מישהו שקרא את הספר ולא ישר כשהוא התחיל אותו הלך לסוף (מסקרנות) העלה על דעתו בכלל את הסוף הזה?!?!?!
כן, אני ידעתי שהולך להיות סוף מיוחד, אבל בחיים לא הייתי מצפה לזה.
עכשיו על הדברים הטובים בספר:
ממש אהבתי את קיידנס ואיכשהו די התחברתי אליה, אני לא דומה לה בשום מצב אבל התחברתי לבלבול שלה וזה שהיא לא זוכרת כלום.
אהבתי א... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר המוגדר במיועד לקוראים בגיל הנעורים, לרוב, הגיבורים יהיו בשנות הנעורים לחייהם. לרוב, לא יהיה בו סקס, והשפה תהיה קרובה יותר לשפה המדוברת מאשר לשפה ספרותית גבוהה. מה שעוד גיליתי, לאחרונה, על ספרי נוער הוא שיש בהם תובנות שמגיעות בצורה ישירה ופחות מפותלת מאשר בספרים של מבוגרים. ישנה איזו ישירות נעימה, אולי משום שנוער עדיין לא הצליחו להסתבך נורא עם עצמם. אולי.
קיידי, גיבורת הספר, היא בת למשפחה אמריקאית ותיקה, שראשונה הגיעו לארה"ב עם המייפלאואר האגדית, והם עשירים, בעלי נכסים, ומאוד גאים לנפנף במורשת שלהם. לפי המורשת הזאת הם מחנכים את הדור הבא להיות נחו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היינו בלונדינים , היינו גבוהים , היינו, מוצלחים , היינו בני אצולת הממון האמריקאי , בני סינקלר היינו חכמים אה , כן והיינו שקרנים. כל קיץ היינו נפגשים על האי של סבא , 3 בנותיו ואנחנו הנכדים , היינו עושים חיים כל הקיץ, היינו שטים שוחים מבשלים נהנים משחקים עם הכלבים , אנחנו בני סינקלר היינו גם משתעממים, היינו שותים יין מתכננים תוכניות כל מיני מזימות ואז ...האדמה רעדה תחת רגלנו ..... קיינדנס מה עשית בקיץ ההוא בגיל חמש עשרה מה עוללת מה זממת ומה קרה , חזרת שנתיים אחרי כן מבולבלת , לא זוכרת , איפה אהבת הקיץ הראשונה ??? איפה השקרנים ??? אני לא אספר , אמרו לי שצריך לשקר !!!!... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מכיל ספויילרים, מי שלא קרא את הספר שלא יקרא את הביקורת אחרת חלק מהספר יהרס לו.
אני בכיתי.
אני, ששמעתי אין-ספור סיפורים קשים ועצובים ולא הזלתי דמעה - בכיתי כמו תינוקת.
כשנכתב במאחור של הספר "ואם שואלים אתכם מה הסוף - פשוט תשקרו" אתם אולי חושבים על סוף מפתיע - אבל כנראה לא כזה.
בהתחלה אתם מרשים לדמיון להתפרע, ממציאים סופים טובים (או רעים) ומקצת אחרי האמצע אתם כבר מבינים את הסוף - הם שרפו את הבית ומסתירים את זה ומרוב בושה היא קפצה למים וניסתה להתאבד או משהו.
אבל כשאתם קוראים את הסוף ומגלים את האמת הכל-כך מרה...
אי אפשר שלא לבכות.
אי אפשר שלא לקלל את השנייה ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
היינו שקרנים/א' לוקהארט
We Were Liars/E. Lockhart
מאנגלית: שרון פרמינגר.
הוצאה: ידיעות ספרים, 2015
284 עמ' כולל תודות.
אומנם זהו ספר נוער אך מה שמשך אותי לקרוא, עצם העובדה שהספר הוא מתח פסיכולוגי.
הסיפור מבוסס מנקודת מבטה של קיידי, או בשמה המלא, קיידנס סינקלר איסטמן.
הסיפור מתחיל מהיותה בת שבע-עשרה, ומנסה לזכור מה היה בקיץ ההוא כשהייתה בת חמש-עשרה.
מאז שקיידי קיבלה מאביה ספר אגדות, היא כותבת אגדות משלה.
אביה נפרד מאמא שלה כשהיא הייתה בגיל חמש-עשרה.
"גאט, מירן, ג'וני ואני.
במשפחה קוראים לארבעתנו 'השקרנים', וזה מגיע לנו, כנראה." (עמ' 20-21).
להאריס וטיפר יש אי פרטי... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
היינו שקרנים זה הספר הכי טוב שקראתי השנה.
הוא כתוב יפה, הספור יפה. הדמויות מושלמות בו.
באמת שחיכיתי המון זמן לקרוא אותו, והיה שווה.
כשסיימתי את הספר אני פשוט הייתי בשוק של החיים, וכל מי ששאל אותי עליו. כמובן, כמו בעצה של הספר: שיקרתי לו בפנים.
בסוף כל מה שחשבתי שבניתי, נישבר במציאות אחרת...
כשסיימתי את הספר ישר קראתי אותו שוב, סידרתי דברים בראש. הבנתי התנהגות של אנשים. הבנתי משפטים.
קיצרררר, ספר מושלםם ומומלץ לכל אחד!!!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משחררת נשימה עמוקה.
הייתי צריכה לדעת. הייתי צריכה להבין. או לנחש. ברגע שקראתי את שם הספר- "היינו שקרנים". כי שמו כן הוא.
הספר הזה שיקר לי בפנים.
הוא מילא אותי בתקוות. חלומות.
הצית אותי בנעורים. חברות. התאהבות. תשוקה.
התאהבתי יחד עם קיידי בגאט. חוויתי איתה את הפרפרים בבטן מהנשיקה הראשונה ועד ה"אני אוהב אותך". הרגשתי את העקצוץ הקטן והצביטה המדגדגת עמוק, עמוק בשיפולי הבטן.
השתוקקתי כמוה לגלות מה קרה בקיץ של גיל 15, ששינה הכל. גמעתי כל תשובה של אחד מחבריה ה"שקרנים". הסתחררתי יחד איתה ועם כאבי הראש שלה אחר התשובות לכל השאלות.
וכן, לא ציפיתי. לא ניחשתי. לא שיע... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוקיי, האמת שהתאכזבתי מהייינו שקרנים.
הספר טוב, לא יותר מזה. כולם אומרים שהוא ספר מהמם והטוויסט בעלילה בסוף מהמם,
אבל הסוף סתם דפוק.
הוא כתוב בצורה ממש לא מובנת ואולי זה אמור להיות אומנותי, אבל באמת זה מיותר.
*אזהרת ספויילר*
כאילו איזה מין משפחה מתנהגת כאילו שלושה מבניה חיים אפילו שהם לא?
אם קיידנס בעצמה הייתה מתה זה היה מעניין אבל זה סתם דפוק... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היינו שקרנים הוא חתיכת ספר!!!
כן, הכתיבה טיפה מעצבנת ויש הרבה דמויות שקשה להבדיל ביניהם...
אבל העלילה השוטפת, המתח והסיפור פשוט מושלמים!
אז מה כל כך מיוחד בספר הזה שכולם מספרים עליו?
במילה אחת: הסוף!
הסוף מצמרר, מדהים, סוחף. טוב אני לא יכולה אני פשוט אספר לכם:
.
.
.
עבדתי עליכם!! תקראו את הספר יעצלנים:)
קראתי את הספר מלאת ציפייה ואכן הוא לא אכזב אותי:)
-סורי על ביקורת נוראית-... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מוגדר כספר נוער אבל אני בהחלט חושבת שגם מבוגרים יהנו ממנו. הספר כתוב בשפה ילדותית אבל הוא מותח ומעניין מאד.
המספרת היא קיידנס סינקלר, כיום נערה בת 18, שגרה עם אמה בוורמונט. משפחת סינקלר המורחבת היא לכאורה משפחה מושלמת, אין אצלה פשעים, אין כשלונות, כולם ספורטאים גבוהים, יפים ועשירים. בקיץ נוהגת המשפחה המורחבת לבלות על האי הפרטי השייך למשפחה.
קיידנס נפגשת כל קיץ עם בני ובנות דודיה באי הפרטי של סבה, עד שקיץ אחד הכל משתבש.
זהירות ספויילר - קיידנס היתה מעורבת בתאונה ואיבדה את הזיכרון כתוצאה ממנה. היום היא חלשה וחולה ופעם היא היתה חזקה ויפה ואפילו מאו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקיבלתי את הספר לפני מס' ימים בהיותי אחת מהקוראות המשפיעות של 'ידיעות ספרים' הייתי סקפטית – לסקור ספר נוער? למי יש כח? ישירות עיניי זלגו לכיוון הכריכה האחורית לראות מה מצפה לי – כל הכריכה האחורית מלאה בביקורות מדהימות, שבחים על הספר וההמלצה לקרוא אותו מייד ולומר את האמת? עדיין הייתי סקפטית. פתחתי את העמוד הראשון – כתב גדול, פרקים קצרים זאת כיאה לספר נוער והחלטתי לגשת לספר הזה ראשון, לא בלב שלם ואז גיליתי שאני פשוט לא מצליחה להפסיק לקרוא.
הסיפור מתמקד בנערה בת 17 ששמה קיידנס, בת למשפחת העשירים סינקלר שבבעלות סב המשפחה אי פרטי אליו מגיעות 3 בנותיו עם... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
משפחת סינקלר היא המשפחה המושלמת, לפחות כלפי חוץ. בלונדיניים, גבוהים, בריאים ואתלטים. משפחה עשירה שבבעלותה אי שבו הם מבלים כל קיץ, כל הקיץ. כל הזמן ביחד, כל הזמן נהנים, כל הזמן צוחקים. הקיץ המושלם למשפחה המושלמת.
ככה זה היה במשך כל הקייצים בחייה של קיידנס. משרתי פלאים שמסדרים ומנקים, מבשלים אוכל ומציעים את המיטות. סירת מנוע שלוקחים כל הילדים מהמזח. קרב השפרצות במים.
נער הודי שהוא אחיינו של דודה החורג מתאהב בה. הוא לא בלונדיני, הוא לא עשיר. אבל הוא מושלם בשבילה.
סבא מגונן מדי, שהאי בבעלותו והוא מגן על משפחתו בקנאות.
בני דודים שהם החברים הכי טובים ואחרי ז... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היינו שקרנים.
זה לא אתה, זאת אני.
לי נמאס מספרים קלישאתים וקיטשים.
לי נמאס מגיבורה ראשית ממש עשירה עם חיים מושלמים שאיזו שהיא טרגדיה קוראת בחיים שלה.
לי נמאס מספרים משעממים ששווים את הקריאה רק לסוף.
לגבי הסוף- אומנם אחלה סוף. ברצינות לוקהארט כל הכבוד. הסוף שלך הסביר די הרבה דברים שלא הבנתי במהלך הספר. אבל זה שהסוף באמת טוב ולא צפוי. ובאמת לא צפוי, לא אומר שזה הופך את הספר למהמם פשוט. כל הספר השתעממתי. די כבר!
נמאס מהקלישאה הזאת- ילדה עשירה, חברים עשירים, בית קיץ עשיר שהם מבלים בו, טרגדיה שקוראת להם. נמאס לי! מתי כבר אני אמצע ספר נוער טוב ולא קלישאתי ש... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה ריסק אותי. זה שבר אותי. זה פשוט פירק אותי למיליוני חתיכות קטנות. כשקראתי את התקציר הייתי בטוחה שזה קרה לה ממחלה כלשהי ״נו טוב בטח חיקוי עלוב של אשמת הכוכבים״ כן בטח. זה גרם לי לבכות ולחשוב. להגיע למסקנות כואבות, אבל חשובות. אומרים ששיש ספרי חובה, ספרים שצריכים ללמד בבית הספר. זה ספר כזה. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ברוכים הבאים אל משפחת סינקלר הנהדרת.
ברוכים הבאים אל משפחת סינקלר הנהדרת.
אני יורדת עם קיידי מהסירה לאט, האי יפהפה כל כך. הוא של משפחת סינקלר הנהדרת, איך לא יהיה יפה כל כך? יש בו בתים לכל משפחה מצומצמת, ובני הדודים נמצאים בקבוצות גיל אחידות, וכולם חברים של כולם, ואפשר לצלול עם שנורקלים, או לשוט לקנות שוקולד בעיר, או לצפות בטלוויזיה, או לשחק טניס, או לקרוא ספר על הערסל, או להתנדנד בנדנדת הצמיג שעל העץ... אפשר להתנתק מהעולם למשך החודשיים הבאים, כי האי הוא של משפחת סינקלר הנהדרת, והחופש הזה, שבו קיידי עדיין בת 15 ובלונדינית וחזקה, צופן בחובו כיף לא נורמאלי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
