ביקורת ספרותית על היינו שקרנים מאת א' לוקהארט
ספר מעולה

---

משפחת סינקלר היא מושלמת. לכולם שם יש חיוכים רחבים שמלאים בשיניים לבנות וישרות, שיער זהוב וערמות של כסף. גם אי פרטי, שבו כל בני המשפחה ברי-המזל מתכנסים מדי קיץ.
קיידי הייתה מעורבת בתאונה. היא לא זוכרת כלום ממנה, ואף אחד לא מוכן לספר לה. פעם היא הייתה סינקלרית מסורתית, אך היום שיערה הזהוב הוא שחור, עורה השזוף הוא חיוור, והחוזק שלה התחלף בחולשה.
שנתיים עברו מאז התאונה והיא חוזרת בפעם הראשונה לאי. כולם שם מנסים להתנהג כרגיל, אך מסתירים התנהגויות מוזרות ואובססיביות שסיבתן מתגלה רק בסופו הלא צפוי בלשון המעטה של הספר. סוף שפותר את כל החידות שנערמו במשך כל הספר, סוף שמשאיר את הקוראים פעורי פה, נדהמים ומזועזעים מול הדפים הלבנים. סוף ששווה לקרוא את כל הספר בשבילו.
משפחת סינקלר הייתה מושלמת. הייתה, עד שהתאונה קרתה.

» ביקורות נוספות של BookLover
» ביקורות נוספות על היינו שקרנים