ילדה חכמה אחת הסבירה לי כמה דברים. ומאחר והכעס שלי היה מוחצן ופומבי, גם השני-צעדים-לאחור שאני לוקחת צריכים להיות פומביים.
כתבתי שההתעלמות של פפריקה מהציטוט של הפסוק שעוסק בשקר היא דוחה. הבנתי למה זה לא היה נכון לצטט אותו ואני מתנצלת על מה שכתבתי.
הכינוי ׳פפריאל׳ - מוצלח ככל שיהיה - נהגה בראשי אינסטינקטיבית גם כי הוא היה מתבקש לנוכח הנסיבות אבל גם כדי לפגוע בחזרה במי שלהרגשתי פגעה בי. אני לא אשתמש בו יותר. אבל אם כן - זה יהיה הקנטה מתוך חיבה ותו לא.
החזרתי למזווה את הפפריקה. בינתיים רק את החריפה והשורפת אבל גם תורה של המתוקה בוא יבוא.

מה שאפרתי

האופה העלתה נקודה חשובה ונכונה ואני רוצה לחדד. יכול להיות שעל הדרך תשתמע מזה גם מחמאה לפפריקה.
לא כל התחזות של מישהו בסימניה או שקר קטן/גדול שלו היה מוציא ממני (ואולי גם מאחרים אבל אני יכולה לדבר רק בשם עצמי) תגובה בעוצמה כזו. זה בהחלט תלוי מי המישהו הזה ומה הוא מסמל עבורך ואיך אתה מרגיש כלפיו ומה הציפיות שלך ממנו. כגודל הציפייה גודל האכזבה.

אני קוראת את כל התגובות ולא מבינה מה העוול ולמה התדהמה שנשפכה פה וגרמה לביצה ענקית. אם תקראו את כל הביקורות של פפריקה ואריאל, אין שום הבדל מבחינה מהותית, לא באידיאולוגיה, לא בזהות נפשית, לא בסיפורים מהבית ובקושי בגיל. ההבדל היחיד הוא: אריאל בן ופפריקה בת.
זה כל כך לא משנה, עד שלא ברור מה השקר הגס.
אז רבותי, אתם כל כך ליברליים וכל כך דוברי אמת וכל כך רוצים להגן עליה (על האמת הקדושה, לא חלילה על פפריקה הנהדרת). מה קרה פה?
באיזה מובן הלכתם שולל? אם אריאל זה בן הוא יותר טוב מבת, או ההיפך? האם פפריקה סיפרה על אריאל שקרים? תהפכו את כל הביקורות של אריאל ללשון נקבה ותרגעו.
ככל שאני מתאמצת למצוא את העוול הנורא שפפריקה גרמה, אני לא מצליחה.
היחידה שגערה בפפריקה וצדקה, היא פואנטה, ואני מצטטת:
"מה סליחה מה? אני דורשת לקבל את כל החיבוקים ואיחולי פרידה בחזרה, עטופים באריזת מתנה מהודרת ובדואר אקספרס!
וגם על השיר הצבעוני התאמצתי לא מעט ואשמח לפיצוי הולם.

חוץ מזה, כבר חטפת תביעה ייצוגית מכל הבנות שהתאהבו בנער-תכול-עיניים-ילד-טוב-ירושלים? " זאת תגובה עם פואנטה.

ואלון, כל מילותיך מלמיליאן.

ודאי שזה לא יפחית מהחשבון של האדם עם עצמו, אני מדברת של הצד של הקורא. הגיוני שיעלב או יחוש את העוול אבל באופן כללי מומלץ, בשבילו, לקחת את המרחב הוירטואלי בעירבון מוגבל.

נכון ולא נכון, כי העוול בכל זאת קיים.

אשמח לחזק נקודה שאלון ציין:
עצם העובדה שאנו נמצאים במרחב וירטואלי מחייבת אותנו להכיר בעובדה שזהו מרחב וירטואלי. מבחינתי אדם בסימניה יכול להיות כל אחד, ולכן אצפה ממנו לפחות מאדם "אמיתי". תחושת האכזבה תתקיים, אבל לא ארגיש בכך עוול כלפי אלא תלונה מול עצמי על כך שנתתי לעצמי להיסחף בנוחות הוירטואלית בלי לזכור שיש לקחת הכל בערבון מוגבל.

יש לי אינטרנט עם הגנה, והוא חוסם את כל הפורומים של סימניה.
פרסמתי בעבר בקבוצת טורים בערך את מה שנאמר כאן למעלה, אבל בדרך כלל רק הנוער נכנס לקבוצות, ולכן בחרתי לפרסם ביקורת.
(לכן, אגב, לא מופיעות כאן תגובות מזועזעות מצד הנוער, פואנטה. ומכאן גם התגובות של "מצדיעה על האומץ". אין בהן הערכה להיחשפות כמו מודעות לחשש שלי מפניה.)

אז נרגעתי, אני יכולה ללכת לישון בשקט ושלווה ביודעי שהאח הקטן והחמוד אכן קיים.

מה זאת אומרת חסומה לפורומים???

א. אני אישית חושבת שמה שעשיתי לא היה בסדר והפלטפורמה הוירטואלית לא מצדיקה דבר.
ב. לכן גם עניתי לשרון כפי שעניתי. אני יודעת, שרון. אני יודעת.
ג. לא נעמו לי המחמאות על האומץ להיחשף. אני לא רואה בהן היגיון או אמת, וביקשתי ממשתמשים להימנע מהן.
ד. בביקורות שלי לא שיקרתי. האחים שלי, המחשבות שלי, ההשקפות והרגשות אותנטיים. והזעם מוצדק והוא מגיע לי ואין צורך בהגנה, אבל תודה.
ה. הגישה לפורומים חסומה לי.
ו. הבקשה להגיב לא יועדה לכם. היא מילאה את תפקידה והיא תימחק.

פפריקה או אריאל, פינוקיו או ג'פטו, פואנטה או זנבת או שוואנץ או הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם – הכל היינו הך.
ואם להאמין למחקרים, ילדים שמשקרים הם יצירתיים יותר.
ואם להאמין לתחזית: מחר תחול התחממות נוספת, ייעשה מעונן חלקית בעננות גבוהה וינשבו רוחות צפון מערביות עד צפון מזרחיות קלות.

אני חייב לציין שהבעיה האמיתית עם נו-איך-קוראים-לו מלפני חמישים-שישים-שבעים שנה (זה באמת לא כזה קשה לחשב מתי הפטריוטים האלו עלו לשלטון) לא הייתה עם שריפת הספרים - היא הייתה עם שריפת חלק מהספרים בלבד.

"זשל"ב הוא למעשה ישישה שכותבת את הפוסטים שלה ממחשב משותף בדיור המוגן"? חחח, מצחיק אתה :-)

שונרא, את צודקת - אכן היו כמה פעמים שכתבתי ביקורות, מבלי שקראתי את הספר. זו לא הייתה האשמה, בכך שאמרתי שלא נתתי לייק משום שהיא לא כתבה על הספר, אלא קביעת עובדה. זה לא שאני כותב ביקורת שלא קשורה לספר, ואחר כך מכריח את פפריקה לתת לי לייק (זכותה לא לתת לי לייק על ביקורת שכתבתי ולא קשורה לספר, וזכותי לא לתת לה לייק על ביקורת שלא קשורה לספר).

ברצינות עכשיו: מה איכפת לכם אם פפריקה היא בחורה בת 20 או בחור בן 21? איך זה סודק את אמונכם המוחלט בעולם?

אין פיית השיניים ואין סנטה קלאוס וכל מה שאומר מכלוף או בוז אלא שבעוד מה שמכלוף או בוז'י או ציפי או שלי או יאיר אומרים הוא בולשיט של אינטרסים עטוף באבקת סוכר, וכל המתחלחלים מהשקרים שלהם הוא לכל הפחות נאיבי, הרי שבניגוד להם להעמדות הפנים הזעירות של משתמשי סימניה אין ולו נגיעה מינימלית לחיי, ומי שמאמין לכל מילה ושותה בצמא את דבריהם או מאמין שפפריקה היא ילדה מנומשת או אבקה חריפה, הוא, מה לעשות, אפילו פחות מנאיבי

צר לי עלייך אלון הפסדת
היו לו כאלה סיפורים אותנטיים ,אישיים ,חדורי תקווה לגישור בין העמים ומלאים בבולשיט מוחלט.

הבחור עדיין מסתובב ביננו ומחליף אדרת כל כמה זמן, אבל מאז ההצלחה הראשונה כבר לא הולך לו כל כך כי לא השכיל לשנות את סגנון כתיבתו.
אפילו פוליטיקאים ??? מה אתה לא מאמין להבטחות של ביבי/בוז'י/שלי/יאיר/אביגדור/מכלוף ???

אז בעצם אתה אומר - אני מראש לא מאמין ולכן לא מתאכזב ולכן גם לא כועס. אבל אתה יכול להבין את מי שמאמין ומתאכזב וכועס?

אוליי הם כבר לא אוהבים... לא יודעת בכל אופן תמיד אפשר לשאול באישי לא?

לא זוכר את סבא של אמיר.
אני באופן אישי לא נעלב כי אני לוקח כמעט הכול בערבון מוגבל. אפילו פוליטיקאים!!!
יש אולי איזו אכזבונת פעוטה אם מסתבר שמישהו הצליח להערים עליי, אבל נגיד אפילו ב"מיליון רסיסים קטנים" שכולם גלגלו עיניים השמימה איך ייתכן שהוא הציג את זה כאילו מדובר בסיפור אמיתי והתברר שהוא המציא חצי, לא התרסקתי מאכזבה, וגם לא בשאנטראם. זה היה אחלה אם זה היה אמיתי לגמרי, וגם כמעט בלתי ייאמן. אבל אם זה לא? אז חבל, ותו לא.

אבל כאן? שפפריקה או אריאל אף פעם לא התגלו בשמם ובתמונתם? תנו לאנשים לאמץ איזו פרסונה שהם רואים לנכון, מה זה פאקינג משנה??? הם לא אמיתיים מראש, כתנאי בסיסי, ראשוני, היולי.

שונרא היהפוך טרול עורו?

זה ששרון מוזס לא הוסיפה פרשנות צדקנית מתחסדת וקנטרנית כדרכה אומר שמגיעה לה התיחסות ?
אם זה לא יהיה ארוע חד פעמי -ניחא.

גלית, אף אחד לא נתן לי לייקים על סמך יחסים אישיים. אני מתכוונת לאנשים ששיבחו את הכתיבה שלי ומרגע מסויים התאדו. מה שנראה לי על בסיס אישי זו ההתעלמות. ואין לי מושג מה קרה.
גם אני נותנת את הלייקים שלי על פי הכתיבה.

בעקרון מה שיעל ו מה ששונרא, לטעמי לא היה הבדל גודל בין אריאל לפפריקה , מצדי הבחורה יכולה לקרוא לעצמה מהר שלל חשבז כדרלעומר,
כל האופרציה הזאת לא מזיזה לי את קצה הבוהן .למעט נקודה אחת,
אם הסיפורים הנוגעים ללב ,מצחיקים וכו' על 17 אחים קטנים ועלילותיה כביביסיטר הם שקר וכזב
אזי אני מתעצבנת, חשה מרומה , מנוצלת ועוזבת את הסימניה לעולמי עולמים.
אם בעניני שמות ודמויות פיקטיביות בלבד עסקינן - ממש לא אכפת לי.


מה הנזק? שאלת אלון, ובכן הנזק הוא פגיעה באמון.
אני לא זוכרת אם היית פה כש " סבא של אמיר" או איך שהבחור קרא לעצמו אז בשחר ההיסטוריה של הסימניה חשף את פניו האמיתיות ( או יותר נכון הודה בפיקטיביותו) וזכה בתגובות נסערות וקיתוני קיתונות של רותחין וצונננין מאז זרמו הרבה מים בירקון והתרגלנו לתופעות הללו ,ודי ברור לרובנו שהוירטואליה והמציאות לא בהכרח חופפות אבל עדיין זה פוגע כשאתה מגלה שרימו אותך, כשאתה מרגיש טיפש,מנוצל.

יש ביטוי באנגלית " שם את הלב על השרוול " הרבה פעמים אנחנו מקבלים פה חשיפות אישיות מכמירות לב ,ולרוב אנשים מתגייסים לפרגן ולתמוך ולעודד וזה יפה ומייצר הרגשה של קהילה. איך זה ירגיש אם פתאום יתברר שהכל מומצא?
לעניין הזילות The Rabi - ובכן לומר שלספר אין ערך זה ...אעפס... קצת ,הממ... לא מתאים? באתר שכזה זה מזמין לינץ' מיינד יו ,
ואני מייד חושבת על תהליכים של לפני שבעים שמונים שנה ועל מאמרו של היינה....
קצת ברצינות,כן. זו זילות ויותר מזה , זלזול בקהל הקוראים. מי שרוצה לכתוב מסה אישית - לשם זה בדיוק קיימים הפורומים,מה הרעיון לפתוח דיון על פלטפורמה של ספר כלשהו ? (ודעתי לא תשתנה גם אם מדובר ביצירה קופיקו בקיבוץ אין לזה שום קשר לאיכות הספר) , אני לא מדברת על בקורת עם פן אישי - להפך, אלו הבקורות הטובות יותר -ולפפריקה היו רבות כאלה- אני מדברת על לקחת את החלל הזה ולכתוב בו מניפסט פוליטי שלא קשור לספר,וידוי אישי או מסיבת פרידה.

ובלו בלו - אם מישהו נותן לי "אהבתי" על סמך יחסים אישיים אני לא צריכה את זה.
מעניין אותי מה חושבים על הכתיבה שלי ולא עליי אישית .וככה אני גם מחלקת את הלייקים שלי.

שמישהו יקרא למכבי האש. יש להם את הסולמות הגדולים האלה

לדעתי אף אחד לא הילל פה את המעשה.
מצד שני אני באמת לא מבינה מה הבעייה. מה איכפת לי אם קוראים לה אריאל או פפריקה? אם היא בת 18 או בת 80? אם התמונה היא שלה או שהיא שאלה אותה? אני מודה שאני מתייחסת למה שאני רואה. יש פה אנשים שהתמונה שלהם יפה מאד - ופתאום מתברר לי שזו תמונה של מפורסם/ת. או תמונה של מתוקה אחרת, לא פפריקה. אז מה?

שונרא אמרה "אתה מגבש את דעתך והתרשמותך על מאן דהוא על סמך האישיות שנגלית מבין המילים שהוא כותב ולא על סמך החתול או השונרא או החייזר או הצב או הפטיש או המסמר שמופיעים בתמונה שלו." ואני הכי מסכימה לזה. והפרופיל? רק שיהיה נוח ולא מתפקע בתפרים.

נתת קישור לסאחי. אבל מה זה סחי? לא חשוב. אתה יצאת סחי (או סאחי) ואני יצאתי נעל.

זה לא ריב, זו מחלוקת עקרונית-מוסרית-התנהגותית. והמחלוקת היא בין שתי גישות, אולי שלוש. בין מי שמהלל את המעשה ויוצא מגדרו בתשבחות ומחמאות על האומץ, בין מי ששווה נפש למעשה ובין מי שלא אוהב את המעשה.

סחי

מה שזשל"ב. אין לי מושג על מה הריב. רק שהריב הזה פתאום חידד לי שיש כאן אנשים שאהבו את מה שכתבתי ויום אחד פשוט התחילו לתעלם ממני. אני חושבת שזה כך כבר שנתיים, אבל רק עכשיו שמתי לב. אין לי מושג למה.זו זכותם כמובן, רק שאם מישהו מהם יכתוב לי מה קרה אני אשמח לדעת את הסיבה.
חשבתי שלא השתתפתי בשום סכסוך כאן.

אני לא מסכים שמ.ש.ל.
יש הבדל בין מכתבי נאצה והתבטאויות טרוליות או פוגעניות לבין העמדת פנים שאתה מישהו אחר (באופן מוצדק או אפילו סתם ככה כי מתחשק לך). לא היתה פה שום פגיעה בקהילה אילו היה מתברר שאפרתי היא בעצם מתכנת מחשבים פיליפיני שלמד עברית בהתכתבות או שזשל"ב הוא למעשה ישישה שכותבת את הפוסטים שלה ממחשב משותף בדיור המוגן. נכון, זה היה מפתיע. אבל גם אם אני הולך איתך ומסכים שדווקא שהאישיות שניבטה מתוך השורות של אריאל גרמה לנו להאמין שמדובר במישהו מסוג מסויים ולא איזה כותב גנרי שלא מכניס את עצמו לביקורות, פפריקה בסופו של דבר היא לא ממש שונה ממנו, לא בסגנון ולא בתובנות, אז מה הנזק?

מה זה סחי? קיצור של סחבק?

גלית, נו, לפחות את מודה שהמשפט של שרון מוזס היה נורמלי. ולא רק שהוא היה נורמלי ומתבקש, הוא גם היה הראשון שהביע ביקורת על המעשה. אבל יותר נוח להתייחס למהללים והמשבחים והמחבקים, נכון?
ועכשיו הפרנויה שלי התגברה ואני חושבת ששרון מוזס היא אלטר אגו של אחד החברים פה. את מה שהוא לא רוצה לכתוב בשמו, הוא כותב בפסבדונים. עכשיו רק צריך לגלות מי זה. או שלא. אולי גם הוא ייצא מהמזווה (או מארון הקודש) מתישהו.

אני נושאת כל חבטה בגאווה רבה ואני אכן מביאה אותן על עצמי. ככה זה כשלא מתקרנפים.
לצורך הדיוק והצדק ההסטורי וגם כדי לשמור על זכויות יוצרים, צריך לומר ביושר שאני זו שדיברה על ביבים לראשונה. ״יצורי הביבים של סימניה תחתית״ זה הציטוט המדויק, נו, לפחות אני לא copy cat.
שים לב ששיבצת את צמד המילים ״אופי קהילתי״ בדבריך ואתה כל כך צודק. לדעתי הן מקפלות בתוכן את הבעייתיות במעשה של פפריאל. יש פה קהילה, ולכן כשאחד מהנקהלים מתגלה כסוג של מתחזה שאינו דובר אמת, מותר (ולדעתי אפילו צריך) לכעוס, להתרעם וגם להיעלב ולהיפגע. אי אפשר להשתמש בתירוץ של ״זו בסך הכל קהילה וירטואלית״ כשקורה משהו מסוג זה. הרי מוישה זוכמיר ושונרא החתול הן בסך הכל דמויות וירטואליות, ובכל זאת כשזוכמיר שלח מכתב נאצה נאצי לשונרא זה לא עבר בשתיקה. מ.ש.ל

באמת יצאתי סחי עם כל האריכות

לא הבנתי בכלל על מה לעזאזל אתם רבים... על איזה יבלות דרכו לך בדיוק? למה אלון מגיב כל כך באריכות?
למרות שקראתי כל מילה ומילה שנאמרה בדיון הזה, אני לא מבין על מה אתם רבים.

אלון, נו באמת ! ממך אני מצפה ליותר ( כמו שהיו אומרות לי המורות הנודניקיות שלי פעם ) "אני סתם מצביע על מגמות ומוצא עדויות בין מה שקורה בסימניה למה שהיה בגרמניה לפני 70, 80 ו-90 שנה".
בוא לא ניתמם.
אגב, אתה קצת סותר את עצמך - גם דמות נחבטת ביותר בתולדות סימניה וגם מביאה את זה על עצמה בכל צעד ושעל ?
כמו שאתה מכיר אותי, גם אני לא מתערבת ברוב הוויכוחים, התפלספויות, מריבות והורדת ידיים.
אבל כשדורכים לי על יבלות אני מחזירה.

יש לי נטיה לא להתערב. אבל לפעמים, כשנדמה לי שנחצה גבול, אני אומר את דעתי. לא רק בקשר לשונרא, שהיא ללא ספק הדמות הנחבטת ביותר באתר, ושאמנם מביאה את זה על עצמה בכל צעד ושעל. היא לא בדיוק צועדת על ביצים כאן. אני לא מנסה לחנך אותך אנקה וגם לא אנשים אחרים. אני סתם מצביע על מגמות ומוצא עדויות בין מה שקורה בסימניה למה שהיה בגרמניה לפני 70, 80 ו-90 שנה.

ולגבי מה שכתבת, גלית. אולי 90 אחוז מהביקורות באתר לא יוצאות מגדר ביקורות על ספר. למזלנו, אנחנו לא מחוייבים לכתוב את הביקורות לפי תבנית אלא מותר לכתוב מה שנרצה. זה מכניס גיוון לאתר ומאפשר לאנשים להתבטא באופן שהם רוצים, ומדי פעם יש גם ביקורות כאלה. גם אני לא רואה בזה זילות. בטח לא של ״היינו שקרנית״, שזו אשפה ספרותית. זה בדיוק מה שהופך את האתר הזה ליותר מעניין ולבעל אופי קהילתי ולא אוסף אקלקטי של סקירות יבשושיות. למזלנו, הגדר של ״אתר לביקורות ספרים״ נותנת איזשהו קונטקסט, ולכן אנשים עדיין כותבים ביקורות וזה לא נהיה פורום בוויינט וזירת התנצחויות על פוליטיקה.

ווגלית- לספר אין ערך. יש לו דפים וכתובות בו מילים (לרוב). הערך, אם כבר, נמצא בך ובדרך בה את חושבת על הספר. אי אפשר ל"זילות" ספר כמו שאי אפשר להביע זילות באבן.

אוסף התגובות ההזויות ביותר שקראתי על לא-ביקורת כאן בסימניה

שונרא הגברת מוזס רכשה בזכות ובמאמצים רבים את התגובה הנ"ל.
את לא יכולה לטרלל בלי הפסק ואז פעם אחת לרשום משפט נורמלי ולצפות שיתייחסו אליו כאל כזה.

לא מבינה את המנהג הזה להשתמש בחלל הזה ,במקום שמיועד לבקורת על ספר למטרות אחרות.
למה להשתמש בספר כפלטפורמה לוידוי אישי/הבעת דעה פוליטית/ מסיבת פרידה?
זו זילות הספר וזה לא בסדר גם כשמדובר בספר גרוע כמו הנ"ל.
שמות בדויים ותמונות פיקטיביות יש לרוב האנשים - אין בכך רע,

הייתי רוצה רק לדעת אם משהו - חוץ מהשם הגיל והתמונה - ממה שספרת נכון?

אלון, כפי שאני לא הולכת לשכנע אותך לא לחבור לאדם זה או אחר או לשאול למה אתה מחבב את ההוא או ההיא, דווקא וכו'. אני מקווה מאוד שאתה לא מנסה לחנך אותי מה להגיד ומתי, אני ילדה גדולה מדי לזה.

לי זה ברור וגם ל"עאלק חתולת בר" זה לגמרי ברור מה קורה כאן.

לא היה מקום מצדה לכתוב "מדהים לראות איך כמעט כל אושיות סימניה (והמזדנבים שלהן) נחלצות להגן על הזכות לשקר".
לי זה צלצל בפעמון מוכר מאוד, של עלבונות ישירים סרקסטיים ופוגענים בי ובעוד חברות שלי בסימניה.

לא כיוונתי אליך בכלל את דבריי ולכן לא מבינה את הקפיצה האבירית להגנתה. היא לא צריכה מושיע ולא מגן.

לא זכור לי שכיניתי בשמות מעליבים. את הדיונים שלי אני משתדל לנהל באופן מנומק. אני לא מזדנב של איש (דווקא אהבתי את הכינוי) אבל מחבב את שונרא גם אם היא שורטת, ואני חושב שלא צריך להגיע למקומות האלה. לאף אחד. חבל שדיונים, גם על ספרים, יירדו לרמה הזאת. לא משום מקום. מנגד, זה נראה לי לחלוטין מטופש לטפס על כאלה עצים גבוהים כשמישהו מודה שהוא הזדהה כיוזר אחר, כאילו יש כאן משהו בעל חשיבות אמיתית.

פפריאל ביקשה (כמעט אפילו התחננה) שאנשים יגיבו. שרון מוזס הגיבה וציטטה פסוק שעוסק בשקר.
אז נכון ששרון מוזס משחקת אותה טרול ונכון שהיא לרוב כותבת בהקצנה מכוונת, אבל הפעם היא ציטטה פסוק מתאים והיא גם הפנתה אותו לפפריאל שבעצמה מרבה לצטט מהמקורות.
הביטול והזלזול שבו פפריאל התייחסה אליה הוא דוחה. אני לא כותבת את זה מאהבת הטרול ולא משנאת הפפריאל. אני כותבת את זה כי צריך לכתוב את זה.

אלון, אני יכולה לזכור פעם או פעמיים שגם אתה עפת כאן על אנשים.
האם גם אתה הפכת למזדנב של ה...?
ואפילו אינך מרגיש בזה.

כי על ראש הזנב בוער הכובע.
ואם כבר ציטטת את ״לצאת מהמזווה״ לפחות תן קרדיט לשונרא. זה שלי. כתבתי את זה בתגובה לביקורת של אריאל (אריאל בת, אמיתית ככל הנראה). עוד אחת מההברקות השנונות, הגאוניות והחדשניות שלי.
באמת הגיע הזמן לקבץ את כל ההמצאות המילוליות שלי ללקסיקון. הלקסישונרא מאת שונרא החתול. אגב, שונרא החתול זה פסבדונים ואני לא באמת חתול. אני חייזר.

אני לא מבין למה צריך לגלוש למקומות האלה.

מה קרה
חתולת ביבים ? פגעתי בנקודה חלשה ?

לא היללתי או שיבחתי. אני שווה נפש לזה. ולכל היותר תמה שאנשים לוקחים את זה אישית כאילו הם נשואים לפפריקה וגילו לפתע פתאום שבלילות היא איש זאב.

יש הבדל גדול בין לנסות להבין את המניעים של פפריאל לבין לשבח להלל ולפאר את היציאה מהמזווה ואף להוסיף חטא על פשע ולתקוף את מי שלא מצטרף להילולה, עמיר לדוגמה.
התמונות והאוואטרים והכינויים הם בולשיט, ואני מקווה שאתה יודע את זה. אתה מגבש את דעתך והתרשמותך על מאן דהוא על סמך האישיות שנגלית מבין המילים שהוא כותב ולא על סמך החתול או השונרא או החייזר או הצב או הפטיש או המסמר שמופיעים בתמונה שלו.

לא ברור לי במה בדיוק אני טועה. אלא אם כן אחד המשתמשים שציינתי הוא רובוט מרושע. אגב, תמונת האווטר שבחרת, היא אמיתית? זה אתה?

אלון, לא אכנס לוויכוח, כתבתי את שמצאתי לנכון. עומד מאחורי דבריי (נקודה) המשכתי הלאה.
אין דומה בחירת שם משתמש כמו (סתם לדוגמה) 'חתול' או 'שונרא' או 'שמן זית' - לנושא הדיון.
ובאמת לא אכנס לזה - לא מרגיש צורך להסביר לכולם כאן את דעתי, כן אומר, בדרך אגב - שאתה טועה לחלוטין, לפחות לגבי אחד האנשים שציינת בנחרצות כזו, בקבביעה שלך (בסעיף 6). ולגבי עוד שלושה שם, אני יודע בוודאות שהם קיימים ולא מעט מפרטיהם. אבל, באמת לא נכנס לזה - מרגיש לי יורד קצת למטה. מיותר.

אני אפרט את דעתי.
1. האמת היא אחלה. אני מעדיף לשמוע את האמת תמיד, וחושב שהאמת היא אור וששקרים בעיקר גורמים נזק. יש שקרים שגורמים לנזקים מאוד גדולים שקשה ואולי בלתי אפשרי לתקן.
2. אחת מתופעות הלוואי של שקרים היא פגיעה באמון. ואמון, זה משהו שמאוד קשה לשקם. אני מרצה על כך לילדים שלי באופן אובססיבי. הם התעייפו ממני מזמן ועדיין משקרים לי יותר ממה שהייתי רוצה.
3. אלא שבקהילת משתמשים כזו, שבה חלק ניכר, אולי רוב המשתמשים לא מציגים את עצמם בתמונותיהם האמיתיות ושמותיהם המקוריים ולמעלה מזה, כדאי לקחת מקדם ביטחון ולא לקחת בעירבון בלתי מוגבל את מה שאנשים מספרים, על עצמם ובכלל.
4. לא זו בלבד, אלא שפפריקה גם תיארה באופן די ברור את שרשרת ההחלטות שגרמה לה להזדהות בשם שונה. זה נשמע לי כמו רציונל וסיבה הגיוניות לחלוטין. היא לא רוצה למשוך תשומת לב לזהותה המקורית. זו אחת הסיבות היותר טובות לאוואטרים שאינם אתה. כך גם שינוי גיל, מין או מקום מגורים.
5. ובכל זאת לא קניתי ממש את ההתחסדות של ״מגעילה את עצמי״ אלא שהספר היה כנראה רק תירוץ לצאת מ״המזווה״. אבל שיהיה. לא התעלפתי מעוצמת ההפתעה.
6. לא ברור לי הזעזוע. רבים כאן עורכים תחלופה בין יוזרים, ומשקרים במצח נחושה על דברים רבים, חלקם ממניעים נחותים וארציים הרבה יותר. אם זה לא פלילי או מציק, אין בכך שום דבר נורא. זו אפילו לא גניבת דעת פר-סה. אני רואה את זה כמו תחפושת שמאפשרת למישהו להחזיק לזמן מה באישיות אחרת. שיעור במשחק תפקידים. אני מתקשה לראות את הנזק הגדול מזה. פפריקה, כמו גם אריאל, הינן דמויות ווירטואליות. גם את, שונרא (למרות שאת אמיתית. ראיתי אותך במו עיניי. גם היו כאלה שחשבו שאת מישהו אחר. גם אפרתי ויעל ואוקי ועמיר וזשל״ב. כולם קיימים. ובכל זאת לא מציגים את עצמם בשמותיהם ותמונותיהם. למה השקר הזה קטן יותר?

זשל״ב, אתה בין האחרונים שיכול להשתמש בטיעון של ״היא בכלל לא כתבה על הספר״. זו אחת ההתמחויות הגדולות שלך.

מדהים לראות איך כמעט כל אושיות סימניה (והמזדנבים שלהן) נחלצות להגן על הזכות לשקר.
מר אלון דה אלפרט, לא מתאים לך לדבר ברמיזות והכללות ולא מתאים לי שאתה מתייחס אלי כאל ״חלק מהנוכחים״.
פפריאל, נכון שסטטיסטית הצליח לך אך אבוי להצלחות כאלה.

רגע רגע ומה עם הספר ? מה דעתך עליו ? את נמצאת בחברה טובה. יש כאן כל מיני חבר'ה שלא מספרים את האמת וכל האמת.
לא רק זהות בדויה אלא גם ממציאים את קורות חייהם מחדש :)

יעל, שלא תעזי!!! את תקלקלי את יחסינו הטובים. את יודעת מה תמונה כזאת יכולה לגרום לי? זשל"ב, לאור ההתנצלויות שלך, לא תועמד לדין, במיוחד בגלל שלא נתת לפפריקה לייק. זה הטיעון שהכי שכנע אותי.

לי בעצמי יש משתמש נשי, שקוראים לה 'אנונימית'. אבל אני, בניגוד לפפריקה/אריאל, כבר בביקורת הראשונה שכתבתי תחת שם זה, אמרתי שאני הוא זה שאין לנקוב בשמו.
מצד שני, תמיד אמרתי שאני בן 100, למרות שאני לא.
ככה שאני לא עד כדי כך כועס עליה - טוב להודות עכשיו, מאשר לעולם לא, ואני חושב שזו החלטה אמיצה.
מה גם, שאני די מבין אותה, כי זה מה זה כיף להיות עם שני משתמשים...

אני לא נתתי לייק, כי היא בכלל לא דיברה על הספר.

אפרתי ויעל, אני קוראת אתכן לסדר! למה לעשות צחוק מכל דבר?
תנו לבן אדם להביע את בוזו, את זלזולו ואת זגזוגו.

ואלון, למה לקלל? אתה חושב שאם זה באנגלית, אז לא יבינו?
אגב, תתחדש על התמונה. אם היית שואל אותי, אז משחקי האור והצל האלה...המממ...טוב, מה אני מבינה באמנות?
מצד שני, מי בכלל אמר שצריך להבין הכל?

אני חושב שחלק מהנוכחים צריכים להירגע ולנשום קצת. אתם באמת נעלבים כי יש פה דמות וירטואלית שהציגה את עצמה כדמות וירטואלית אחרת? למי אכפת? אתם מרגישים מרומים? ועוד כשחלק ממכם מעמידים פה אוואטארים מומצאים בתכלית? וואו, יו גאט טו פאקינג צ׳יל

אפרתי - שיכנעת אותי:
כשאמצא תמונה של ג'וק אחליף בה את התמונה שלי, כדי שאף אחד לא יחשוב שאני יפה כמו החתולים שלי (-:

זה בסדר אפרתי, לא תמיד צריך להבין הכול.

ועוד משהו. אנשים שמים פה תמונות של אנשים יפי תואר, שחקנים או דוגמנים והתרגלתי לחשוב עליהם ככה. אז גם זו רמייה? אני כבר לא מדברת על אלה שאני רואה בדמיוני חיה כלשהי...

האמת, גם אני לא מבינה. ואם מחר תגלו שאני עורך דין בן 32, רווק חילוני שלמד באוקספורד תתעצבנו עלי?
הווירטואליה מאפשרת הסתתרות כל עוד זה לא פוגע באיש.
אם אתה גבר ופונה לילדה קטנה בצ'אט, אתה גרוע מאוד. אבל פפריקה-אריאל, לא מבינה מה הבעייה. אוהבת את שניהם.

נצחיה, בחרתי להשיב לך בפרטי.

עמיר, אני מודה שאני לא מבינה את הבוז שלך.
יש פה הרבה גולשים שאינם משתמשים בזהותם האמיתית, ובשמם הנכון. למה זה שונה?

לא חושב שאת / אתה - ראויה לתגובה - אך ביקשת - אז בבקשה. אציין שאני בז. בז לכל הרעיון והמעשה. ולא, לא אניף זרי הללויה ל"התגלות".

טרטלאבי, על מה אתה מתלונן? לשקר יש רגליים, ויש לו גם ידיים שעושות לייקים עצמיים. אבל לייקים עצמיים זו הבעייה הכי קטנה בסיפור הזה.

אליבי ותו לא

שימי לב שבביקורת של אריאל על הספר מקום בעולם מופיע לייק של... פפריקה... כלומר, עשית לייק לעצמך??? חוסר צניעות......

לא מצטרפת לפסטיבל ההצדעות וכל הכבוד ואיזו מקסימה ואמיצה ואמיתית את.
נדמה שרק משואה לתשקרת מדינת ישראל עוד לא הציעו לך להדליק.

את ממש מדהימה. ושוב - גאה בך מאוד !

מתה עלייך 33>

מה סליחה מה? אני דורשת לקבל את כל החיבוקים ואיחולי פרידה בחזרה, עטופים באריזת מתנה מהודרת ובדואר אקספרס!
וגם על השיר הצבעוני התאמצתי לא מעט ואשמח לפיצוי הולם.

חוץ מזה, כבר חטפת תביעה ייצוגית מכל הבנות שהתאהבו בנער-תכול-עיניים-ילד-טוב-ירושלים?

ובחיי חשבתי שזו את בתמונת הפרופיל...

התכוונתי לכתוב עליו, אבל אז החלטתי שאין שמרים כבר אמרה הכל ואין מה להוסיף -
http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=90970
(ואז באה אריאל -
http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=94592
והראתה שיש ועוד איך.)

אני מוסר את הספר בחינם- אזור ת"א / ר"ג.
פנו בפרטי.

תעלי קורבן וחטאיך ימחלו.
סתם
סתם
אני לא יודע מה זה קורבן בכלל
הבגרות בתנך הייתה לפני כמה שעות
*מים של גאנדלף*

והו נחשפת! אבל למה לא לכתוב כלום על הספר? :/

מה הייתי עושה בלעדייך, נופי.

*מגיבה* כי ביקשת יפה.

אני הייתי מתייחסת רק לדברי שרון ולא לדברי כל החוטאים האלה שכותבים כאן (כולל את, כמובן).

זשל"ב, הבנת נכון.
אלון, אתה לא רוצה לדעת.
דינה, לצערי.
סקאוט, בעיקרון גם אני לא. חרגתי ממנהגי.
יעל, אני להפך :)
שרון, אני לא אטרח להתייחס לזה.

רגע, שניה, לא קוראים לך באמת "פפריקה"?

הלואי והשקרים שלי היו יכולים להיפתר ב"סליחה ששיקרתי"...
בנית שתי יישויות שונות אחת מהשניה בהרבה תחומים. אישית חיבבתי יותר את פפריקה...

יפה שהרגשת לא נעים עם כך והחלטת להתוודות רק אינני מבינה מה הדבר קשור אל הספר ... אני לא מחבבת במיוחד את השלכת אמירה על חשבון ספר [ ראיתי כי לא מעט עשו זאת בסימניה ]

ושכחתי עוד משהו:נצחיה,המשפט הראשון שלך הוא הברקה.ממש כך!

"זו הבעיה עם שקרים:קשה לתחזק אותם,וקשה עוד יותר להתוודות עליהם".

את הצלחת בשני הסעיפים.


והספר? מעצבן! אבל למה לפתוח את השבוע בעצבים למה?

"לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו ולא תשבעו בשמי לשקר" !!

רגע, לא הבנתי. על מה הספר?

שקרנית קטנה ומקסימה גדולה.

אלוהים. רגע, אז אם הבנתי נכון, את בעצם תמיד היית בת ואף פעם לא היה אריאל??

לא... זה ציור מספר. לא כתבתי את זה?
אני הולכת עכשיו להוסיף את זה.

והציור של כריסטינה קדמון זו את כשהיית ילדה?

אפרתי, זה אח שלי. ולא, זה תמיד היה ילד.
אני בת 20.

מחשבות, אני עצמי חושבת ככה לפעמים.

מרים, תמיד כאן בשבילך.

מסכימה עם נצחיה.

אוי, את מקסימה. כשאריאל פרש ניסיתי להבין למה, חשבתי שהוא עבר ללמוד בירושלים ואין לו גישה לאינטרנט. בקיצור, רגע, עכשיו אני צריכה להתעשת. של מי היו התמונות בפרופיל של אריאל? היה שם ילד, אבל לפני היה גם בחור, לא? ובת כמה את באמת?

שמחה לשמוע.
תודה שאת מספקת לנו דרמה ונקודת מפנה מסעירה לדון בה :)

יש כאלה הסבורים שאני מגזים באמירת האמת.

הוא דפוק. לכן לא היו לי נקיפות מצפון.

לגמרי מסכימה עם הקונספט של להשתמש בספר רק כתירוץ ולכתוב דברים לא קשורים, אבל בכל זאת נכון שזה ספר גרוע?

כל כותב הוא שקרן. במשהו, אם מעט ואם הרבה.
אני חושבת שתיארת יפה תהליך התבגרות ויציאה מהווירטואליה אל החיים האמיתיים.

*מצטרפת להצדעה*

לרגע חשבתי שתקטלי את היינו שקרנים. אוף, אני אצטרך לעשות את זה בעצמי? את לא יעילה.

*מצדיעה לאומץ*