ביקורת ספרותית על היינו שקרנים מאת א' לוקהארט
ספר לא משהו

---

העלילה מדהימה, הפכפכה ואכן כן מובנת, אז למה לעזאזל לא אהבתי את הספר הזה אתם שואלים?
בואו נתחיל מזה שכל הספר היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם היו בו קצת יותר דברים מתיאורים כללים שלא קידמו את עלילת הספר וגם היו דיי חופרים.
הרגשתי שהיה אפשר לקחת את ה150 עמודים הראשונים ולהפוך אותם ל20 והייתי מבינה באותה המידה עם לא יותר.
אתם מכירים את זה שאתם קוראים ספר ואתם כל כך נכנסים לעלילה, מתחברים לדמויות לזיכרונות כאילו אתם מרגישים בדיוק מה שהדמות הרגישה גם אם זאת לא הייתה הדמות המרכזית אתם קראתם כל כך הרבה עליה שאתם כבר מרגישים כאילו אתם מכירים אותה כל החיים שלה במיוחדים בספרים כאלה שאמורים כביכול לדבר על הילדות על מה שקרה, כל כך מכירים אותם שגם אם הדמות לא מתה אלא רק נפגעה אתם תבכו יחד איתה..
זה בדיוק מה שלא קרה לי בספר! אין קצת מידע על הדמויות קצת הכירות אפילו הדמות הראשית קיידנס הרגישה לי כמו סתם מישהי שמספרת סתם חצאי סיפורים שכל אחד יכול לנחש לבד את ההמשך ומוסיפה מילים גדולות בשביל ליצור איזה משחק פסיכולוגי בראש שלכם שכמובן בכלל לא קורה, היא מדברת על האובדן של גאט ג'וני ומירן אבל אני בכלל לא מרגישה שהיא מצטערת, שהיא מרגישה אובדן מסוג כלשהו, היא מדברת על האהבה הגדולה שלה ולגאט יש על איך הם הבינו אחד את השני אבל חוץ מכמה תיאורים של איך הוא נראה ועוד כמה רגעים שיש להם ביחד בכלל לא הרגשתי שהיא אוהבת אותו, היא אומרת שג'וני ומירן הם האנשים שהיא הכי אהבה בעולם חוץ מגאט אבל חץ מהעובדה שהם בני הדודים שלה לא הרגשתי משהו מעבר, אוקיי אז היו כמה חוויות רגעים שמחים טיפה זכורות ילדות שאני חושבת שאם דווקא עליהם היו מרחיבים זה היה אחרת אבל לא ראיתי קשר מיוחד, אהבה גדולה, הכל נראה כאילו זה בכלל לא מפריע לה, אז כן יש לה את הכאבים בראש, הדימומים שאפעם לא באמת הבנתי אם היא חתכה ורידים או שהיו מתאפורים, חוץ מכמה רגעים בודדים הספר כולו הרגיש מצועצע מנסה להיות משהו שהוא בהחלט לא, אבל יכל להיות, בהתחלה חשבתי שזה הולך להיות אחד הספרים הכי טובים שאי פעם אקרא כאלה שמשאירים אותך עם סוף שאת פשוט בוהה בקיר למשך שעתיים לא יודעת מה לעשות עם עצמך עכשיו כאלה שהמסר פשוט נוטף מהם כאלה שמשאירים אותך עם צלקת כל כך גדולה שלא רק שאת זוכרת את הספר הזה לשארית חייך אלא גם לא מסוגלת לקרוא שום דבר אחר לאיזה חודש, אני באמת חושבת שהרעיון והעלילה שיכלה להיות לו פשוט מדהימים.

» ביקורות נוספות של shirel_p14
» ביקורות נוספות על היינו שקרנים