ביקורת ספרותית על היינו שקרנים מאת א' לוקהארט
ספר טוב

---

הספר "היינו שקרנים" מוגדר כספר מתח לנוער, שלדעתי גם מבוגרים יוכלו להשכיל ממנו.

הסיפור הזה שייך לקיידנס סינקלר איסטמן, ומובא על ידה בשני צירי זמן הווה ועבר.

קיידנס היא נערה בת 18 אחרי תאונה, חיה עם האם ושלושה כלבים בלבד, לאחר שהאב עזב את הבית לטובת אישה אחרת.

קיידנס, הנכדה הבכורה של משפחת סינקלר כותבת לנו...משהו קרה לה באותו קיץ שמלאו לה 15, אבל היא לא יודעת מה... היא מנסה להיזכר...

שם הספר: "היינו שקרנים", מי היו השקרנים?

ג'וני, מירן, גאט וקיידנס.

אהבתי את הדיאלוגים החכמים והמרגשים שלהם.

קיידנס בת למשפחת סינקלר שהינה משפחה עשירה, מושלמת ולכן לדעתם הם "המשפחה המושלמת".

במשפחת סינקלר יש סבא עשיר, בעל רכוש וממון, וגם אי בבעלותו הבלעדית. לידיעתכם, ככל שיש חול באי הזה, המשפחה אט אט מתפוררת כגרגירי אדמת לס... איפה שיש כסף, יש גם צרות!

אצל משפחת סינקלר כולם יפים, בלונדינים, כל קיץ מבלים, משחקים יחד, מתנדנדים על הערסל, ונהנים מהשמש מהחיים הטובים. אבל... לא הכול טוב...זה לא בדיוק... מה שרואים משם לא רואים מכאן. ועל זה נאמר: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".

קיידנס וגאט מתאהבים, אלא מה שהוא שונה מהמשפחה הנהדרת... הוא לא עשיר! אולי לא חתיך וגם לא בלונדיני עם עיניים כחולות.

קיידנס וגאט נפגשו פעם בשנה בכל קיץ. הוא קרא לה בשם חיבה "קיידי". גם כשאוהבים יש ויכוחים קטנים. קיידנס "חושבת" שהיא מכירה את גאט, אבל הוא מעמיד אותה על טעותה... להלן ציטוט מעמודים 136/137:
..."את לא מכירה אותי".
"תסביר," אני אומרת שוב.
גאט טומן את פניו בידיו. אנחנו עומדים שם, שנינו, נשענים על הקיר בחושך. "טוב. זה חלק מהעניין," הוא לוחש בסוף. "אף פעם לא פגשת את אמא שלי. אף פעם לא ביקרת בדירה שלי."
..."את מרגישה שאת מכירה אותי, קיידי, אבל את מכירה רק את החלק שלי שבא לכאן," הוא אומר. "זה לא... זה פשוט לא כל התמונה. את לא מכירה את החדר שלי עם החלון שפונה לפיר האוורור, את הקארי של אמא שלי, את החברים מבית הספר. את לא יודעת איך אנחנו חוגגים את החגים. את מכירה אותי רק באי הזה, שבו כולם עשירים חוץ ממני ומאנשי הצוות. שבו כולם לבנים חוץ ממני, ומג'יני ופאולו."
"מי זה ג'יני ופאולו?
...."ג'יני היא סוכנת הבית. פאולו הוא הגנן."
"את יודעת מה אני בעיני סבא שלך? מה הייתי בעיניו תמיד?
"מה?"
"היתקליף מ"אנקת גבהים". קראת את הספר הזה?

מי מאיתנו לא קרא את אנקת גבהים?

קל להתאהב בגאט ההודי, שהיה בחור מבריק, והוא זה שחושף את "החיים המזויפים" של בני משפחת סינקלר הנפלאה.

זהו סיפור אהבה שמזכיר את האהבה הראשונה, והפרפרים שמפרפרים בבטן לפני כל מפגש, וגם משפחה מתפוררת.

הבחירה של כריכת הספר נהדרת. אהבתי את השילוב של בעל הכנף על האות ה' של המילה "היינו".

בסיפור הזה יש את כל האלמנטים שנוער אוהב החל ממרד הנעורים, משפחתיות, בילויים, מעשי קונדס ואהבת נעורים.

הספר מורכב מחמישה חלקים, עם פרקים קצרים ובדיאלוגים מבריקים משולבים באגדות. הקריאה קולחת ומרתקת, עד כדי כך שאי אפשר להניח את הספר מהיד.

טיפ: סוף הספר "מפתיע".

לסיכום: ראה הוזהרת: אדם וממונו אינם יכולים להישאר יחדיו לנצח. או שהממון נלקח מהאדם, או שהאדם נלקח מהממון.
- רבי נחמן מברסלב
ממליצה בחום, ספר ביכורים נהדר לימי שרב !
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על היינו שקרנים