ביקורת ספרותית על היינו שקרנים - פרוזה עשרה # מאת א' לוקהארט
הביקורת נכתבה ביום שישי, 5 בינואר, 2018
ע"י rose


וואו,
אני באמת לא יודעת איך להתחיל .
איך לספר, או אפילו לנסות לספר מה הספר גרם לי לחשוב, איך הוא שינה את התפיסה שלי.
סיימתי לקרוא אותו לפני ארבעה ימים בערך, והוא לא יוצא לי מהראש, אפילו לא לרגע.
*יש ספויילרים!! *
מתחילת הספר ידעתי מה עומד לקרות, ידעתי שהשקרנים ימותו בגלל השריפה, וגם ידעתי שהיא מדמיינת אותם. ידעתי את זה כי אני נוהגת (בטיפשות רבה!) לקרוא גם לפעמים את הסוף של הספר.
גם שידעתי את הסוף, לא הפסקתי לקרוא, וגם שהגעתי לסוף, לא הפסקתי לבכות. ו ו א ו הסוף! איזה מדהים, אני מודה, החלק הראשון של הספר, קצת משעממם, אבל שמתקרבים לסוף יותר, אתה לא רוצה להוריד את הספר מהידיים.
הם נכנסים לים, ג'וני, מירן , וגאט- אהוב ליבה. וזה החלק האהוב עלי בספר, החלק שקשה לי להוציא מהראש. היא דמיינה אותם כל הזמן הזה, והם לא יכולים להמשיך להיות איתה, כי הם עצמם עייפים, הם שאפו יותר מדי עשן בלילה הזה, הלילה שבו הם כיוונו למטרות טובות, ונהפך לטרגדיה, היא רצתה להציל את המשפחה שלה, את אמא שלה ואת סבא שלה, סבא שלה היה אדם שלא העריך, ואיים, שנאתי אותו כל כך, הוא היה גזען ולא הסכים לקדנדייס ולגאט , לאהוב .
אחת השורות שלא יוצאות לי מהראש הן: "נתראה בעולם טוב יותר"- וכך היה, לאחר השריפה, לאחר כל הכאב שהיא סבלה, היא הייתה בעולם טוב יותר,המטרות שהשקרנים כיוונו, להחזיר את המשפחה לאיחוד, לאהוב בלי לשנוא , התגשמו! המשפחה חזרה לעצמה, גם עם הקורבנות...יש כל כך הרבה קטעים משמעותיים בספר הזה, קטעים שלא יוצאים מהראש, אני רוצה להמליץ לכולם, לכולם, לקרוא את הספר הזה, זה ספר בלתי נשכח, עם המון תובנות, והרבה הרבה מחשבות
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina (לפני 11 חודשים)
אהבתי את הסקירה שלך הרבה יותר מהספר.



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ