ביקורת ספרותית על היינו שקרנים - פרוזה עשרה # מאת א' לוקהארט
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 28 באפריל, 2015
ע"י yalin


וואו ,ספר מרגש. סוף עצוב . למה?
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פואנטה℗ (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
ככה אני אוהבת אותך - חדה ולא משתמעת לשני פרצופים! ...ואל תקראי לי גברת.
אנקה (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
גברת פ' היקרה, לא ניסיתי לשכנע אותך לקרוא אותו. וצינית אני לא מתביישת להיות. אצלי זה יותר מרפלקס זאת דרך חיים :)
פואנטה℗ (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
רגע, את רוצה להגיד לי שאת צינית?? את לא מתביישת??
בסוף זה יהפוך אצלך לרפלקס מעצבן ואף אחד לא ירצה להקשיב לך יותר. ראי, הוזהרת.
ולא הצלחת לשכנע אותי לקרוא את הספר.
'צטערת.
אנקה (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
פואנטה אני בהחלט מודעת לשאלה הרטורית שנשאלה אבל היא הצחיקה אותי שהייתי חייבת להכניס הערה צינית.
אין לי מושג אם הספר "וואוו" אבל אפילו עתיקת יומין כמוני מצאתי את הספר למעניין למדי, למרות שהוא נחשב לספר נוער ולמרות כל ה"וואוו" הקולקטיבי בשבילי הביקורת של סימניה.
נכון שהסוף לא בדיוק צפוי - ספויילר. וגם אחרי שרמי (בן פורת יוסף) קרא אותו אמר שהסוף לא קשור כל כך לעלילה והוא פתאומי ולא תמיד מובן, בכל זאת אני מצאתי אותו די מתאים.
לא תמיד יש חתונה/ששון ושמחה בסוף. גם במציאות זה כך, לא ?
פואנטה℗ (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
אנקה, זאת שאלה רטורית. תהיה שנובעת מאכזבה.
הייתי שואלת למה "וואו"? אבל הספר הזה מכבב במצעד הפזמונים של הדף הראשי כל יומיים אז איבדתי כל פיסת עניין.
אנקה (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
למה ??? את שואלת אותנו ? כדאי שתפני את השאלה לסופרת ולדמיונה הפרוע.



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ