ביקורת ספרותית על היינו שקרנים מאת א' לוקהארט

---

פעם היה לי שיער זהוב, אבל עכשיו השיער שלי שחור. ספוילר: היא צבעה אותו. למה לעזאזל היא עושה עניין מהדבר המטומטם הזה.
טוב, אז לא קראתי את הספר הזה אתמול, ואני אנסה להיזכר בכמה מהפרטים היותר עסיסיים בשבילכם (לא, אין יותר ספויילרים, בעיקר כי אפשר ככ לעשות את זה כאן). סיפור מעצבן, נוראי, בלי פואנטה. בואו נגיד שאם הייתי מוצבת במקום הבחורה בסיפור כנראה שהייתי מתאבדת. פסיכולגיה שממש לא מתאימה לבני נוער.
כאילו
למה
למה
ועוד הפעם
למה.
למעשה, וזה מופנה לאלו שקראו את הספר, לקח לי קצת זמן לקלוט מה קרה. היה נראה לי מאוד לא הגיוני לגלות בסוף את הפרט החיוני הזה. כמובן שעכשיו הכל נראה הגיוני, אבל הרופא האדיוט הזה הוא אדיוט והאמא הזאת גם היא אדיוטית. התכוונתי לכתוב ביקורת מנוסחת היטב אבל הספר הזה מוציא ממני תגובות רגשיות.

» ביקורות נוספות של אלה המכושפת
» ביקורות נוספות על היינו שקרנים