ניר אזולאי

ניר אזולאי

בן 35 מנס ציונה

חולם בהקיץ, חובב ספורט, מתכנת, סרן במיל, אוהב לטייל בעולם, ולא מוותר על הקפה של הבוקר.

וגם, מחבר הספר רסיסי טיולים.

אפשר להשיג ישירות דרכי בהנחה, עותק מוקדש וחתום ב 55 שקלים במשלוח עד הבית, או באתר של מנדלי מוכר ספרים:

http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim

(או, חפשו "רסיסי טיולים במנדלי" בגוגל).



» דירג 82 ספרים
» כתב 34 ביקורות
» יש ברשותו 40 ספרים
» מוכר 24 ספרים
» נרשם לסימניה לפני 5 שנים ו-11 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני שעתיים
» קיבל 280 תשבחות לביקורות שכתב

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של ניר אזולאי

» מדף הספרים (4 מתוך 40)
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 34 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

הספר מתאר מסע של אב ובנו בעולם שנחרב לפני שנים. אין אוכל, האדמה חרוכה, רוב האוכלוסייה כבר נכחדה, ואת אלו ששרדו עד כה סביר לה... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-1 חודשים


אקדים ואומר שמעולם לא קראתי ספר מד"ב (מהז'אנר הזה), אבל איכשהו הסקירות של אלון דה אלפרט גורמות לי לקרוא ספרים שלא הייתי חוש... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-1 חודשים


נניח ולא הייתי קורא את הכריכה האחורית והיו שואלים אותי מי כתב את הספר. הניחוש הראשון שלי היה - איש הייטק. זה ניכר בכתיבה, ב... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-1 חודשים


הכתיבה של גלית היא החוויה האמיתית של הספר הזה. היא חדה, ושנונה, ויודעת לזקק רעיונות, רגעים, תחושות. הדמויות מעניינות ואתה ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-2 חודשים


האמת שכבר עמדתי לנטוש את הספר די בהתחלה, אבל לא היה לי ספר אחר במקומו (סתם תירוץ...אני לא מאלה שנוטשים ספרים). בהתחלה הספר ה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-5 חודשים


אוי, כמה שהספר הזה נורא. כבר בעמודים הראשונים הבחנתי שהכתיבה שלו נוראית, מתחכמת, והולכת סחור סחור. לאור הביקורות המהללות ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-6 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

יש לי ידיד נפש כבן 75. הכרתי אותו בתור לרופא שיניים בדיזינגוף סנטר, ישבתי שם מחכה לתורי ובידי ״פעמון הזכוכית״ של סילביה פל... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 חודשים


אני וספרי מתח לא ממש מסתדרים. את לבד בתיאטרון המוות אהבתי מאוד. אלה החדשות ועכשיו להרחבה. טרי הייז הוא תסריטאי. תסריטאי נו... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 11 חודשים


רבות נכתב על "נוטות החסד". הסיפור שלא יאמן. לא אוסיף הרבה מעבר לדעתי עליו, שתגיע מייד אחרי הסיפור האמיתי. *סיפור אמיתי* דר... המשך לקרוא
62 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-1 חודשים


בראשית הייתה האילוזיה, אחר כך הבנתי שזו קנוניה ולבסוף, היה תענוג מושלם. אם הייתם ממעריצי מלכת ספרי המתח, אגת'ה כריסטי המנ... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-1 חודשים


זיכרונותיה של נערה מחונכת זו למעשה הביוגרפיה של סימון דה-בובואר ב-20 שנותיה הראשונות לחייה. זו עובדה. מה מקפלים זיכרונותיה... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-1 חודשים


וככה זה מתחיל: "העובדת הסוציאלית שמכריחים אותי לפגוש כל יום שלישי אומרת שאין אנשים רעים, רק מעשים רעים. בחירות רעות. היא ... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-1 חודשים


ניר אזולאי עוקב אחרי
עוקבים אחריו
מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני שנתיים ו-4 חודשים
» טוב מאוד. קצת סבלנות... (סיפור שכתבתי)
לפני שנתיים ו-4 חודשים
» פוטוסי, בוליביה (סיפור שכתבתי)
לפני שנתיים ו-4 חודשים
» פוארטו וייחו (סיפור שכתבתי)
לפני שנתיים ו-6 חודשים
» תודה רבה! (הוצאה לאור)
לפני שנתיים ו-6 חודשים
» רסיסי טיולים יצא לאור (הוצאה לאור)
לפני שנתיים ו-6 חודשים
» בכיף... (הוצאה לאור)
לפני שנתיים ו-6 חודשים
» שלום אור הירח (הוצאה לאור)
לפני שנתיים ו-6 חודשים
» היי אניס (הוצאה לאור)
טוקבקים על ביקורות ספרים:

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

התיישבתי בבית קפה קטן באזור פסטורלי של העיר. מבעד לזגוגית נשקף עץ מרשים ועב גזע שעמד איתן וזקוף בלב רחבת לבנים רחבה שהייתה תחומה במבני אבן מרשימים. דודה צנומה וחייכנית ניגשה לשולחני. תווי פניה, כמו ענפי העץ, שיוו לה מראה של מי שעברה דבר אחד או שניים בחייה. היא התעניינה בשלומי ושאלה אם אני רעב. אני מניח שניתן היה לראות בשאלתה פן הומוריסטי, אך באותו הרגע לא עלתה במחשבתי אף לא מחשבה צינית אחת. היא לא הגישה לי תפריט, שאלה מה אני רוצה להזמין, או מה אני רוצה לאכול. היא שאלה אם אני רעב, כמו אם השואלת את בנה שחזר הביתה ממרחקים. השבתי שאשמח להזמין ארוחת בוקר. היא אמרה לי לא לדאוג, שהיא "תכין לי משהו לאכול" ונבלעה במטבח.
הבטתי בעוברים ושבים שנכנסו אל שדה הראייה שלי ויצאו ממנו. תהיתי מי הם ולאן פניהם מועדות. כמה אנשים כמותם חולפים על פניי מדי יום ואיני מבחין בהם? וכמה עוברי אורח הספיק לספור העץ הזה?
שלפתי את המצלמה מהתיק ודפדפתי בתמונות. רגעים שקפאו לעד. מאחורי כל תמונה סיפור שלם: תמונה של אמיתי בחוף במורו עם איזו מישהי, שלא שמה לב שבזמן שהיא מכניסה את הבטן בשביל התמונה, הוא גמר לה את האסאי; תמונה שלי רגע לפני שהחלקתי על הפסנתר המפורסם מהסרט 'ביג' בחנות הצעצועים בניו יורק; תמונה שלי על התחת רגע לאחר מכן; אינספור תמונות שלנו חוגגים במראקנה, בריו, ניצחון מטורף בדקה השמונים ותשע עם האוהדים של פלמנגו; תמונות נוף שאמיתי צילם. (אף פעם לא הבנתי אנשים שמצלמים נוף בלי שהם עצמם בתמונה. לשם מה?); תמונות שבהן אמיתי ואני מנהלים 'שיחה מקרית' (קטע שהמצאנו בברזיל), כי זה מטופש בעינינו לעמוד מול המצלמה ולחייך באופן מלאכותי. בחלק מהתמונות רק מי שהיה נוכח יודע את הסיפור שמאחוריהן, בחלקן הסיפור כולו כלוא בתוך המסגרת, אך הטובות מכולן הן אלו שמעוררות סקרנות ועניין לשמוע את הסיפור.
ארוחת הבוקר שהגישה הדודה לא הייתה רשומה בתפריט של בית הקפה, או בכל תפריט אחר בעולם, אני משוכנע. הארוחה הייתה בסגנון 'מה שיש במקרר'. הדודה השקיעה, נתנה את לבה והקדישה משמעות לכל פעולה פשוטה – החל מעריכת השולחן וכלה בפינוי הכלים. נדירים האנשים שחודרים ללבך בקלות כזו, נדירים האנשים שטוב לב הוא הכוח המניע אותם. מחשבותיי נדדו אל הבית, לאמא.

מתוך רסיסי טיולים
http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim
נכתב לפני שנתיים ו-4 חודשים
בשלב מסוים מייק אמר שכבר מאוחר וכדאי שילך לישון. "אתה צריך לזכור שאני לא בחופשה," הוא אמר ושאל אם אני נשאר או חוזר. אף שכבר עמדנו עם רוב האנשים ברחבה שמחוץ לפאב ורחבת הריקודים הייתה ריקה, עדיין נהניתי מאוד מהאווירה ומהמוזיקה, כך שבחרתי להישאר. תפסתי לי מקום בצד, האזנתי למוזיקה ונסחפתי לתוכה. הבטתי בכל ההוויה שסביבי והתענגתי, כהרגלי בקודש, מהלבד שלי. דווקא במקומות הרועשים האלה אני מוצא את השקט בתוכי. אני זוכר שהיו לי הרבה מחשבות מעניינות, אבל לצערי אני לא זוכר אף אחת מהן עכשיו, בעת שאני מעלה את הדברים על הכתב. אני רק זוכר שבאותו הרגע רציתי מאוד עט ונייר, רציתי לכתוב.

מתוך רסיסי טיולים:
http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim" rel="nofollow">http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim" rel="nofollow">http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim" rel="nofollow">http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim
נכתב לפני שנתיים ו-4 חודשים
תצפית. בסך הכול תצפית. אבל האם היא שווה נסיעה מתסכלת באוטובוס ועלייה של עשרים דקות בריצה? הנוף יפה, זה נכון, אבל לא משהו שלא ראינו כבר בטיול. למה אני מקשיב לאחרים ולא סומך על תחושות הבטן שלי?
מסביבי כולם מצלמים ומתפעלים מהנוף, ובא לי להוציא עליהם את כל התסכול. מרגיזים אותי מטומטמים שמתלהבים מכל דבר. יכולתי לשבת מול האגם, עם האם-פי-3, וחצי ליטר של גלידת חאוחה מדהימה. לו רק אפשר היה לקחת גלידה הביתה.
הסדרתי את הנשימה והתחלתי לרדת, הפעם בהליכה רגועה. אנשים שטיפסו מולי שאלו כמה עוד נשאר לטפס ואיך הנוף מלמעלה. זה משנה בכלל? יש משהו שאני יכול להשיב שיגרום להם לשוב על עקבותיהם?
באמצע הדרך למטה, בעודי מנסה שלא למעוד במורד התלול, הרמתי את ראשי ואז זה קרה. בין סבך העצים, נפער נקיק צר שממנו הציץ האופק, ומעברו נשקף נוף שהלם בי. עננים אפורים נושקים לפסגות הרים מושלגות, ואגם צלול שאיים קטנים וירוקים מבצבצים מתוכו, והכול תחום במסגרת ענפי עצים מוריקים.
נעמדתי מול המראה הנהדר הזה, ספגתי אותו לתוכי במשך דקות ארוכות. רגע לפני שהחלטתי להמשיך בדרכי, הוצאתי את המצלמה וצילמתי.
נכתב לפני שנתיים ו-7 חודשים
אם נהיה כנים, רוב הזמן אנחנו מקבלים את רוב מה שאנחנו מבקשים.
למרות זאת, רוב הזמן אנחנו לא מרוצים.
ואולי זאת הבעיה בעצם. אולי דווקא אם היינו מקבלים פחות, היינו יודעים להעריך את זה יותר?

לכבוד החג, הנה קטע קצר מהספר שעוסק בהגדה של פסח:

בין התהפכות אחת לשנייה בין הסדינים שהדיפו ריח אורנים נזכרתי בשיחה שערכתי עם כבוד הרב באחד מימי חול המועד פסח.
"תגיד, כבוד הרב, יש משהו בהגדה שאני לא מבין. אולי אתה תוכל להסביר לי."
"אני מבטיח לנסות."
"המזמור 'דיינו', כן? אז הסדר שלו נראה לי לא הגיוני. הוא מתחיל במשפט 'אילו הוציאנו ממצרים, ולא עשה בהם שפטים – דיינו'. אחר כך, 'אילו עשה בהם שפטים, ולא עשה באלוהיהם – דיינו', וככה זה ממשיך וממשיך. עכשיו תגיד לי, זה לא קצת מובן מאליו? הרי אם אני אסיר תודה שהוא הוציא אותי ממצרים, בטח שאני אהיה אסיר תודה אם הוא גם הוציא אותי ממצרים, וגם עשה בהם שפטים, וגם קרע את הים ומה לא. לא?"
"נדב הצדיק," חייך כבוד הרב בשעשוע כן מתמימותי, "כל אחד היה אסיר תודה אם היו מוציאים אותו מעבדות לחירות. זו לא חוכמה גדולה. אבל תאר לעצמך שמוציאים אותך ממצרים, ועושים בהם שפטים, ומוליכים אותך במדבר, ומביאים אותך עד לפתח ארץ הקודש ולא נותנים לך להיכנס. אתה תגיד תודה או שתשאל, 'אז למה עשית את כל הבלגן הזה'?
"תן חבילת מזון צנועה לאם חד הורית שמרוויחה משכורת מינימום, והיא תהיה מאושרת כל החג. לפני שבוע קיבלנו שבע-מאות וחמישים שקלים שי לחג, ומה אמרו כאן אנשים שמרוויחים פי חמישה ופי שישה ממשכורת מינימום?"
"שזה באסה שמשלמים על התלושים שווי מס."
כבוד הרב הנהן וחייך, כדרכם של רבנים שהבהירו את מדרשם. לא היה לי אלא לקבל את טיעונו ואמרתי, "אבל באמת מבאס השווי מס הזה. לא?"


שנדע להעריך את מה שיש לנו. חג אביב שמח !

(אילו רק אדם אחד שקרא הודעה זו יתמוך בפרויקט, ולא יותר – דיינו
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=13597)
נכתב לפני שנתיים ו-8 חודשים
הירח היה רבע מלא, אולי קצת פחות מזה; מין בננה סימטרית ומושלמת. רוח האוקיינוס ליטפה את גופי ואת פני המים הרגועים שקרני הירח ריצדו עליהם. עמדתי במרכז חצי הגורן של קו החוף והדקלים האקזוטיים והבטתי סביבי בהשתאות. זה מראה שעבורו אנשים חוצים את העולם, חשבתי, מראה שגרם לי לעמוד שם בשעה ארבע בבוקר, ולהביט סביבי בלי לדעת שובע.
אם מישהו היה כותב על זה סיפור, חשבתי, בוודאי היה מתאר ארוכות את הנוף שהייתי חלק ממנו. תמיד נראו לי התיאורים האלה מיותרים והאמנתי שנועדו לרפד את העלילה כדי להגדיל את מספר העמודים. תמיד דילגתי עליהם ברפרוף.
ואילו עכשיו, כל כך הייתי רוצה לפגוש סופר שישכיל לתאר את המחזה לפרטי פרטים, שיידע להעלות על הכתב תמונה, שיידע להעביר תחושה במילים.

כבר קניתם מתנה לחג?
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=13597
נכתב לפני שנתיים ו-8 חודשים
מילדות יש לי חולשה, אם אפשר לקרוא לזה כך, לתקופה הזאת שלפני פסח. תחילת האביב. מזג האוויר מתחיל להתחמם, הימים מתארכים, קרני השמש מלטפות את העור החשוף ומחממות את הלב וריח פריחות מציף את האוויר. והריח הזה, יש בו משהו לא ניתן להסבר. הוא משכר אותי, כאילו יכולתי להתבשם בו לנצח. המכלול הזה הופך למין תחושה נעימה שעוטפת את כל הגוף. למען האמת, המעטתי כאן בערך התחושה. להגדיר את התחושה הזאת כ'נעימה' זה כמו להגיד שמייקל ג'ורדן היה שחקן כדורסל 'טוב'. מדובר במעשה אלוהי, בתחושה שזורמת בכל העורקים ומגיעה לכל נימי הדם, גם הזעירים ביותר שבהם, הנמצאים בקצות האצבעות. היא מכסה כל טפח וטפח בגופך, כל איבר. נדמה לך שתחושה דומה לזו כבר חווית בעברך, שהיא מוכרת ונצרבה בתאי הגוף. כמו זיכרון אצור מגלגול קודם.

עוד על רסיסי טיולים:
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=13597

נכתב לפני שנתיים ו-8 חודשים
בילדותי נהגתי להשתעשע במחשבותיי. דימיתי שיש לי כוחות-על כאלו ואחרים, כמו כל הילדים, אני מניח. אחד מכוחות-העל האלה היה קריאת מחשבות. נהניתי לדמיין כיצד אני מקדים את הסובבים אותי בכמה צעדים ויודע להתאים את פעולותיי למחשבותיהם. עכשיו כשאני חושב על זה, האם הייתי מעוניין לדעת מה היא באמת חושבת על המתנה שהבאתי? מה הבוס שלי באמת חושב עליי? מה החברים החדשים באמת חושבים על הסיפור שהרגע סיפרתי? האם הייתי מצליח לשרוד בעולם של כנות מוחלטת, או שמא הייתי הופך לאסיר בכלא של מחשבות הסובבים אותי?
ומה היה קורה אם כולנו יכולנו לקרוא מחשבות? האם היינו נעלבים יותר? רבים יותר? רוצחים יותר? מתרחקים יותר? שותקים יותר? מייצרים מחשבות טהורות יותר?
ואולי, כמו שלימדנו את הפיות שלנו, היינו בהדרגה מאמנים גם את המחשבה שלנו לשקר. בתחילה שקר לבן, קטן ולא מזיק שאנו מספרים לילדים שלנו, ובסוף שקרים גסים ופוגעניים, כאלה שאנו מספרים לחברים שלנו. ואם היינו מצליחים, האם ייתכן שלבנו ומחשבתנו יהיו שונים, או שאולי היינו מאמינים בשקרים שלנו?


עוד על רסיסי טיולים:
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=13597


נכתב לפני שנתיים ו-9 חודשים
מעטים הדברים המלהיבים והמסעירים כמו להתיישב מאחורי הגה ולצאת לדרך לא מוכרת. ארבעה אנשים יוצאים למסע אל עבר הלא נודע. נכנסנו לרנו קנגו ששכרנו, נרגשים ומלאי ציפייה, חשנו כמו בחופשה בתוך חופשה, מסע בתוך מסע.
"קרטרה אוסטרל היא דרך של כ-1240 קילומטר בדרום צ'ילה. הדרך ידועה בנוף עוצר הנשימה שבתוכו היא עוברת, והיא מושכת אליה מטיילים מכל העולם שברובם שוכרים רכב ונוסעים בה מספר ימים. הדרך נחשבת לאחת הדרכים היפות בעולם," התחיל אמיתי להקריא, והפעם אפילו אני הקשבתי ברצון.
פתחנו חלונות, הכנסנו את דיסק האם-פי-3 שצרבנו מראש לרדיו, שרנו בקולי קולות, צפינו בנוף, עשינו שטויות, ונתנו לתחושת החופש למלא את ריאותינו.
שטחים פתוחים וירוקים החלו להחליף את המראה העירוני, וזכינו לחזות בכל אורכי הגל של ירוק וכחול שעין אנושית מסוגלת להבחין בהם. מדי פעם עצרנו במקומות כמו יער הפסלים, מערות השיש, הקרחון התלוי, היער המאובן, בפארקים הלאומיים ובתצפיות הנמצאות לאורך הדרך, אבל גולת הכותרת הייתה ללא ספק הדרך עצמה. הנוף היה כה מדהים עד שהוא עורר בי חשש שמא לא אוכל עוד ליהנות מנופים אחרים בעתיד, נופים "רגילים", נופים שהם פחות ממושלמים. הוא נגע בי כמו שיר מלנכולי ביום חורפי. התבודדתי איתו לפרקים, גם כשהייתי עם החבורה, ושמחתי שקרנית מצלמת מאות תמונות "כדי שלא נשכח", ומצד שני התעצבתי – גם אלפי תמונות לא ישתוו למבט משתאה אחד.

עוד על רסיסי טיולים:
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=13597
נכתב לפני שנתיים ו-9 חודשים
המשכנו בדרכנו, שום דבר לא בער לנו, לפנינו צהלה החבורה המורחבת. הבטתי בהם ולפתע הרגשתי מאושר. זה לא שהאושר נפל עליי בהפתעה, אלא שלפתע נחתה עליי המודעות אליו, ובהגיעה, הבנתי שאני מאושר כבר תקופה לא קצרה. הרגשתי קרבה לא מוסברת לאנשים שעד לפני שבועיים לא ידעתי על קיומם. הלוואי שיכולתי להיות ככה בארץ, כמו בטיול. הלוואי שיכולתי להלך באטיות בלי שינחה אותי הצורך להתקדם. הלוואי שיכולתי להגיע לאותה רמת הרוגע. הלוואי שיכולתי לשכב על הספה בלי להרגיש שאני מבזבז את הזמן. הלוואי שיכולתי לדעת לנוח וליהנות מזה.


עוד על רסיסי טיולים:

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=13597
נכתב לפני שנתיים ו-9 חודשים
הקוראים:
  • לפני 3 ימים אנקה בת מקרית אתא
  • לפני שלושה שבועות תולעת ספרים בת מגבעתיים
  • לפני שלושה שבועות method5 בן 23 מראשון לציון
  • לפני חודש gp200 בת 23 מtel aviv
  • לפני 3 חודשים ילד בן 21 מירושלים
  • לפני 5 חודשים נועה בת 15
  • לפני חצי שנה זה שאין לנקוב בשמו בן 100 מהעולם הבא (וטוב שכך)
  • לפני חצי שנה גל בן 27 מבאר שבע
  • לפני 9 חודשים Braveheart בן 33 מזכרון יעקב
  • לפני 9 חודשים אלמוג חחמי :] בן 26 מנתניה
  • לפני 10 חודשים שלג בת 66 מראשל"צ
  • לפני 10 חודשים גלית בת מראש העין
  • לפני 11 חודשים oro בן 31 ממודיעין
  • לפני שנה Aviti בת 47 משוהם
  • לפני שנה MishaEla בת 36
  • לפני שנה ו-1 חודשים קוראת וקוראת בת 16 מבת ים
  • לפני שנה ו-1 חודשים liranS בת 35 מתל אביב
  • לפני שנה ו-1 חודשים אב''פ בן 45 מצפון
  • לפני שנה ו-1 חודשים אבנר בן 41 מתל אביב
  • לפני שנה ו-1 חודשים איזבל בת 15 מ:
  • לפני שנה ו-1 חודשים -^^- בת
  • לפני שנה ו-1 חודשים itay בן 29 מתל אביב
  • לפני שנה ו-6 חודשים חני בת
  • לפני שנה ו-6 חודשים אפרת בת 36 מרמת גן
  • לפני שנה ו-7 חודשים ליז מאילת:-) בת מאילת
  • לפני שנה ו-7 חודשים אור בן 25 מחיפה
  • לפני שנה ו-7 חודשים ישנוני בן 17 מנווה-לימלומים
  • לפני שנה ו-8 חודשים shila1973 בת 44 מAustin
  • לפני שנה ו-9 חודשים מסמר עקרב בן 43 מים המלח
  • לפני שנה ו-10 חודשים אירית בת 60 מראשון-לציון
  • לפני שנה ו-10 חודשים לולו בת 31 מחיפה
  • לפני שנה ו-11 חודשים יסמין בת מחיפה
  • לפני שנתיים יוֹסֵף בן 38 מאזור ירושלים
  • לפני שנתיים ג'ים בן 18
  • לפני שנתיים Ron Gal בן 20 מ - co.il
  • לפני שנתיים ו-1 חודשים arti בן 42 ממגדל העמק
  • לפני שנתיים ו-1 חודשים נעמה 38 בת 41
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים אסף בן 43 מרעננה
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים חובב ספרות בן
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים אוקי (אורית) בת 48
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים May בת 35 מראשון לציון
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים איזבל בת 50 מחיפה
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים מחשבות בן 57 מרחובות
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים snow fox בת 17 מקיבוץ בהרים הקפואים
  • לפני שנתיים ו-3 חודשים אנונימי בן מאיפשהו
  • לפני שנתיים ו-3 חודשים אורגת הדיו בת 16 מאנגלספורס
  • לפני שנתיים ו-3 חודשים סקיי בת 14 מארץ לעולם לא
  • לפני שנתיים ו-3 חודשים POLLO בן 17 מארץ החתולים
  • לפני שנתיים ו-3 חודשים akita בן 26
  • לפני שנתיים ו-3 חודשים רויטל ק. בת 36 מגבעת זאב


הביקורות האחרונות של ניר אזולאי שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא אלעד לפני שלושה שבועות
2. על העיוורון / ז'וזה סאראמאגו אוי, כמה שהספר הזה נורא. כבר... המשך לקרוא מושמוש לפני חודשיים
3. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא ארז לפני 5 חודשים
4. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא זאת עם השם לפני 11 חודשים
5. פרנויה - פרוזה # / ג'וזף פיינדר בדרך כלל אני לא קורא ספרי מת... המשך לקרוא רעות לפני שנה
6. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא yaelhar לפני שנה ו-1 חודשים
7. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא אמיר לפני שנה ו-1 חודשים
8. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא נצחיה לפני שנה ו-1 חודשים
9. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא tuvia לפני שנה ו-1 חודשים
10. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא גבריאלה לפני שנה ו-1 חודשים
11. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא רץ לפני שנה ו-1 חודשים
12. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא אוקי (אורית) לפני שנה ו-1 חודשים
13. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא מסמר עקרב לפני שנה ו-1 חודשים
14. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא רוחי ליליאן לפני שנה ו-1 חודשים
15. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא פואנטה לפני שנה ו-1 חודשים
16. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא גלית לפני שנה ו-1 חודשים
17. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא קארן לפני שנה ו-1 חודשים
18. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא עמיר ש. לפני שנה ו-1 חודשים
19. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא לי יניני לפני שנה ו-1 חודשים
20. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא yaelhar לפני שנה ו-1 חודשים
21. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא האופה בתלתלים לפני שנה ו-1 חודשים
22. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא בת-יה לפני שנה ו-1 חודשים
23. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא מחשבות לפני שנה ו-1 חודשים
24. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא כוכב לכת לפני שנה ו-1 חודשים
25. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא אפרתי לפני שנה ו-1 חודשים
26. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא עמיר ש. לפני שנה ו-1 חודשים
27. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא רויטל ק. לפני שנה ו-1 חודשים
28. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא אוקי (אורית) לפני שנה ו-1 חודשים
29. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא אוקי (אורית) לפני שנה ו-1 חודשים
30. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא מסמר עקרב לפני שנה ו-1 חודשים
31. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא רץ לפני שנה ו-1 חודשים
32. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא קארן לפני שנה ו-1 חודשים
33. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא גלית לפני שנה ו-1 חודשים
34. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא חני לפני שנה ו-1 חודשים
35. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא Mira לפני שנה ו-1 חודשים
36. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא rachis לפני שנה ו-1 חודשים
37. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא האופה בתלתלים לפני שנה ו-1 חודשים
38. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא אלון דה אלפרט לפני שנה ו-1 חודשים
39. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא שאולי לפני שנה ו-1 חודשים
40. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא מחשבות לפני שנה ו-1 חודשים
41. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא cujo לפני שנה ו-1 חודשים
42. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא רץ לפני שנה ו-1 חודשים
43. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא דן-1 לפני שנה ו-1 חודשים
44. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא לי יניני לפני שנה ו-1 חודשים
45. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא גלית לפני שנה ו-1 חודשים
46. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא Mira לפני שנה ו-1 חודשים
47. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא קארן לפני שנה ו-1 חודשים
48. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא שאולי לפני שנה ו-1 חודשים
49. ואם היו אומרים לך / גלית דיסטל אטבריאן הכתיבה של גלית היא החוויה ה... המשך לקרוא זה שאין לנקוב בשמו לפני שנה ו-2 חודשים
50. ואם היו אומרים לך / גלית דיסטל אטבריאן הכתיבה של גלית היא החוויה ה... המשך לקרוא מסמר עקרב לפני שנה ו-2 חודשים



©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ