ניר אזולאי

ניר אזולאי

בן 36 מנס ציונה

חולם בהקיץ, חובב ספורט, מתכנת, סרן במיל, אוהב לטייל בעולם, ולא מוותר על הקפה של הבוקר.

וגם, מחבר הספרים: רסיסי טיולים, ותשע שעות.

אפשר להשיג ישירות דרכי בהנחה, עותק מוקדש וחתום ב 55 שקלים במשלוח עד הבית:
https://nirazulay.wordpress.com/

או עותק דיגיטלי באתר של מנדלי מוכר ספרים:
http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim





» דירג 82 ספרים
» כתב 34 ביקורות
» יש ברשותו 41 ספרים
» מוכר 24 ספרים
» נרשם לסימניה לפני 6 שנים ו-10 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה אתמול
» קיבל 286 תשבחות לביקורות שכתב

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של ניר אזולאי

» מדף הספרים (4 מתוך 41)
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 34 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

הספר מתאר מסע של אב ובנו בעולם שנחרב לפני שנים. אין אוכל, האדמה חרוכה, רוב האוכלוסייה כבר נכחדה, ואת אלו ששרדו עד כה סביר לה... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים


אקדים ואומר שמעולם לא קראתי ספר מד"ב (מהז'אנר הזה), אבל איכשהו הסקירות של אלון דה אלפרט גורמות לי לקרוא ספרים שלא הייתי חוש... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-1 חודשים


נניח ולא הייתי קורא את הכריכה האחורית והיו שואלים אותי מי כתב את הספר. הניחוש הראשון שלי היה - איש הייטק. זה ניכר בכתיבה, ב... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-1 חודשים


הכתיבה של גלית היא החוויה האמיתית של הספר הזה. היא חדה, ושנונה, ויודעת לזקק רעיונות, רגעים, תחושות. הדמויות מעניינות ואתה ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-1 חודשים


האמת שכבר עמדתי לנטוש את הספר די בהתחלה, אבל לא היה לי ספר אחר במקומו (סתם תירוץ...אני לא מאלה שנוטשים ספרים). בהתחלה הספר ה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-4 חודשים


אוי, כמה שהספר הזה נורא. כבר בעמודים הראשונים הבחנתי שהכתיבה שלו נוראית, מתחכמת, והולכת סחור סחור. לאור הביקורות המהללות ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-5 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

מכירים את ההרגשה כשנמצאים בירידה עם האופניים ויודעים שעוד שניה מתרסקים. או דקה שהמחשבות מוסתות ברכב בזמן נהיגה, והרכב של... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שלושה שבועות


יש לי ידיד נפש כבן 75. הכרתי אותו בתור לרופא שיניים בדיזינגוף סנטר, ישבתי שם מחכה לתורי ובידי ״פעמון הזכוכית״ של סילביה פל... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-4 חודשים


אני וספרי מתח לא ממש מסתדרים. את לבד בתיאטרון המוות אהבתי מאוד. אלה החדשות ועכשיו להרחבה. טרי הייז הוא תסריטאי. תסריטאי נו... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-10 חודשים


רבות נכתב על "נוטות החסד". הסיפור שלא יאמן. לא אוסיף הרבה מעבר לדעתי עליו, שתגיע מייד אחרי הסיפור האמיתי. *סיפור אמיתי* דר... המשך לקרוא
66 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים


בראשית הייתה האילוזיה, אחר כך הבנתי שזו קנוניה ולבסוף, היה תענוג מושלם. אם הייתם ממעריצי מלכת ספרי המתח, אגת'ה כריסטי המנ... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים


זיכרונותיה של נערה מחונכת זו למעשה הביוגרפיה של סימון דה-בובואר ב-20 שנותיה הראשונות לחייה. זו עובדה. מה מקפלים זיכרונותיה... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים


ניר אזולאי עוקב אחרי
עוקבים אחריו
מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני 3 שנים ו-3 חודשים
» פוטוסי, בוליביה (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-3 חודשים
» פוארטו וייחו (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-5 חודשים
» תודה רבה! (הוצאה לאור)
לפני 3 שנים ו-5 חודשים
» רסיסי טיולים יצא לאור (הוצאה לאור)
לפני 3 שנים ו-5 חודשים
» בכיף... (הוצאה לאור)
לפני 3 שנים ו-5 חודשים
» שלום אור הירח (הוצאה לאור)
לפני 3 שנים ו-5 חודשים
» היי אניס (הוצאה לאור)
טוקבקים על ביקורות ספרים:

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

התיישבתי בבית קפה קטן באזור פסטורלי של העיר. מבעד לזגוגית נשקף עץ מרשים ועב גזע שעמד איתן וזקוף בלב רחבת לבנים רחבה שהייתה תחומה במבני אבן מרשימים. דודה צנומה וחייכנית ניגשה לשולחני. תווי פניה, כמו ענפי העץ, שיוו לה מראה של מי שעברה דבר אחד או שניים בחייה. היא התעניינה בשלומי ושאלה אם אני רעב. אני מניח שניתן היה לראות בשאלתה פן הומוריסטי, אך באותו הרגע לא עלתה במחשבתי אף לא מחשבה צינית אחת. היא לא הגישה לי תפריט, שאלה מה אני רוצה להזמין, או מה אני רוצה לאכול. היא שאלה אם אני רעב, כמו אם השואלת את בנה שחזר הביתה ממרחקים. השבתי שאשמח להזמין ארוחת בוקר. היא אמרה לי לא לדאוג, שהיא "תכין לי משהו לאכול" ונבלעה במטבח.
הבטתי בעוברים ושבים שנכנסו אל שדה הראייה שלי ויצאו ממנו. תהיתי מי הם ולאן פניהם מועדות. כמה אנשים כמותם חולפים על פניי מדי יום ואיני מבחין בהם? וכמה עוברי אורח הספיק לספור העץ הזה?
שלפתי את המצלמה מהתיק ודפדפתי בתמונות. רגעים שקפאו לעד. מאחורי כל תמונה סיפור שלם: תמונה של אמיתי בחוף במורו עם איזו מישהי, שלא שמה לב שבזמן שהיא מכניסה את הבטן בשביל התמונה, הוא גמר לה את האסאי; תמונה שלי רגע לפני שהחלקתי על הפסנתר המפורסם מהסרט 'ביג' בחנות הצעצועים בניו יורק; תמונה שלי על התחת רגע לאחר מכן; אינספור תמונות שלנו חוגגים במראקנה, בריו, ניצחון מטורף בדקה השמונים ותשע עם האוהדים של פלמנגו; תמונות נוף שאמיתי צילם. (אף פעם לא הבנתי אנשים שמצלמים נוף בלי שהם עצמם בתמונה. לשם מה?); תמונות שבהן אמיתי ואני מנהלים 'שיחה מקרית' (קטע שהמצאנו בברזיל), כי זה מטופש בעינינו לעמוד מול המצלמה ולחייך באופן מלאכותי. בחלק מהתמונות רק מי שהיה נוכח יודע את הסיפור שמאחוריהן, בחלקן הסיפור כולו כלוא בתוך המסגרת, אך הטובות מכולן הן אלו שמעוררות סקרנות ועניין לשמוע את הסיפור.
ארוחת הבוקר שהגישה הדודה לא הייתה רשומה בתפריט של בית הקפה, או בכל תפריט אחר בעולם, אני משוכנע. הארוחה הייתה בסגנון 'מה שיש במקרר'. הדודה השקיעה, נתנה את לבה והקדישה משמעות לכל פעולה פשוטה – החל מעריכת השולחן וכלה בפינוי הכלים. נדירים האנשים שחודרים ללבך בקלות כזו, נדירים האנשים שטוב לב הוא הכוח המניע אותם. מחשבותיי נדדו אל הבית, לאמא.

מתוך רסיסי טיולים
http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim
נכתב לפני 3 שנים ו-3 חודשים
בשלב מסוים מייק אמר שכבר מאוחר וכדאי שילך לישון. "אתה צריך לזכור שאני לא בחופשה," הוא אמר ושאל אם אני נשאר או חוזר. אף שכבר עמדנו עם רוב האנשים ברחבה שמחוץ לפאב ורחבת הריקודים הייתה ריקה, עדיין נהניתי מאוד מהאווירה ומהמוזיקה, כך שבחרתי להישאר. תפסתי לי מקום בצד, האזנתי למוזיקה ונסחפתי לתוכה. הבטתי בכל ההוויה שסביבי והתענגתי, כהרגלי בקודש, מהלבד שלי. דווקא במקומות הרועשים האלה אני מוצא את השקט בתוכי. אני זוכר שהיו לי הרבה מחשבות מעניינות, אבל לצערי אני לא זוכר אף אחת מהן עכשיו, בעת שאני מעלה את הדברים על הכתב. אני רק זוכר שבאותו הרגע רציתי מאוד עט ונייר, רציתי לכתוב.

מתוך רסיסי טיולים:
http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim" rel="nofollow">http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim" rel="nofollow">http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim" rel="nofollow">http://mendele.co.il/?wpsc-product=resiseytiyulim
נכתב לפני 3 שנים ו-3 חודשים
תצפית. בסך הכול תצפית. אבל האם היא שווה נסיעה מתסכלת באוטובוס ועלייה של עשרים דקות בריצה? הנוף יפה, זה נכון, אבל לא משהו שלא ראינו כבר בטיול. למה אני מקשיב לאחרים ולא סומך על תחושות הבטן שלי?
מסביבי כולם מצלמים ומתפעלים מהנוף, ובא לי להוציא עליהם את כל התסכול. מרגיזים אותי מטומטמים שמתלהבים מכל דבר. יכולתי לשבת מול האגם, עם האם-פי-3, וחצי ליטר של גלידת חאוחה מדהימה. לו רק אפשר היה לקחת גלידה הביתה.
הסדרתי את הנשימה והתחלתי לרדת, הפעם בהליכה רגועה. אנשים שטיפסו מולי שאלו כמה עוד נשאר לטפס ואיך הנוף מלמעלה. זה משנה בכלל? יש משהו שאני יכול להשיב שיגרום להם לשוב על עקבותיהם?
באמצע הדרך למטה, בעודי מנסה שלא למעוד במורד התלול, הרמתי את ראשי ואז זה קרה. בין סבך העצים, נפער נקיק צר שממנו הציץ האופק, ומעברו נשקף נוף שהלם בי. עננים אפורים נושקים לפסגות הרים מושלגות, ואגם צלול שאיים קטנים וירוקים מבצבצים מתוכו, והכול תחום במסגרת ענפי עצים מוריקים.
נעמדתי מול המראה הנהדר הזה, ספגתי אותו לתוכי במשך דקות ארוכות. רגע לפני שהחלטתי להמשיך בדרכי, הוצאתי את המצלמה וצילמתי.
נכתב לפני 3 שנים ו-7 חודשים
אם נהיה כנים, רוב הזמן אנחנו מקבלים את רוב מה שאנחנו מבקשים.
למרות זאת, רוב הזמן אנחנו לא מרוצים.
ואולי זאת הבעיה בעצם. אולי דווקא אם היינו מקבלים פחות, היינו יודעים להעריך את זה יותר?

לכבוד החג, הנה קטע קצר מהספר שעוסק בהגדה של פסח:

בין התהפכות אחת לשנייה בין הסדינים שהדיפו ריח אורנים נזכרתי בשיחה שערכתי עם כבוד הרב באחד מימי חול המועד פסח.
"תגיד, כבוד הרב, יש משהו בהגדה שאני לא מבין. אולי אתה תוכל להסביר לי."
"אני מבטיח לנסות."
"המזמור 'דיינו', כן? אז הסדר שלו נראה לי לא הגיוני. הוא מתחיל במשפט 'אילו הוציאנו ממצרים, ולא עשה בהם שפטים – דיינו'. אחר כך, 'אילו עשה בהם שפטים, ולא עשה באלוהיהם – דיינו', וככה זה ממשיך וממשיך. עכשיו תגיד לי, זה לא קצת מובן מאליו? הרי אם אני אסיר תודה שהוא הוציא אותי ממצרים, בטח שאני אהיה אסיר תודה אם הוא גם הוציא אותי ממצרים, וגם עשה בהם שפטים, וגם קרע את הים ומה לא. לא?"
"נדב הצדיק," חייך כבוד הרב בשעשוע כן מתמימותי, "כל אחד היה אסיר תודה אם היו מוציאים אותו מעבדות לחירות. זו לא חוכמה גדולה. אבל תאר לעצמך שמוציאים אותך ממצרים, ועושים בהם שפטים, ומוליכים אותך במדבר, ומביאים אותך עד לפתח ארץ הקודש ולא נותנים לך להיכנס. אתה תגיד תודה או שתשאל, 'אז למה עשית את כל הבלגן הזה'?
"תן חבילת מזון צנועה לאם חד הורית שמרוויחה משכורת מינימום, והיא תהיה מאושרת כל החג. לפני שבוע קיבלנו שבע-מאות וחמישים שקלים שי לחג, ומה אמרו כאן אנשים שמרוויחים פי חמישה ופי שישה ממשכורת מינימום?"
"שזה באסה שמשלמים על התלושים שווי מס."
כבוד הרב הנהן וחייך, כדרכם של רבנים שהבהירו את מדרשם. לא היה לי אלא לקבל את טיעונו ואמרתי, "אבל באמת מבאס השווי מס הזה. לא?"


שנדע להעריך את מה שיש לנו. חג אביב שמח !

(אילו רק אדם אחד שקרא הודעה זו יתמוך בפרויקט, ולא יותר – דיינו
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=13597)
נכתב לפני 3 שנים ו-7 חודשים
הירח היה רבע מלא, אולי קצת פחות מזה; מין בננה סימטרית ומושלמת. רוח האוקיינוס ליטפה את גופי ואת פני המים הרגועים שקרני הירח ריצדו עליהם. עמדתי במרכז חצי הגורן של קו החוף והדקלים האקזוטיים והבטתי סביבי בהשתאות. זה מראה שעבורו אנשים חוצים את העולם, חשבתי, מראה שגרם לי לעמוד שם בשעה ארבע בבוקר, ולהביט סביבי בלי לדעת שובע.
אם מישהו היה כותב על זה סיפור, חשבתי, בוודאי היה מתאר ארוכות את הנוף שהייתי חלק ממנו. תמיד נראו לי התיאורים האלה מיותרים והאמנתי שנועדו לרפד את העלילה כדי להגדיל את מספר העמודים. תמיד דילגתי עליהם ברפרוף.
ואילו עכשיו, כל כך הייתי רוצה לפגוש סופר שישכיל לתאר את המחזה לפרטי פרטים, שיידע להעלות על הכתב תמונה, שיידע להעביר תחושה במילים.

כבר קניתם מתנה לחג?
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=13597
נכתב לפני 3 שנים ו-7 חודשים
מילדות יש לי חולשה, אם אפשר לקרוא לזה כך, לתקופה הזאת שלפני פסח. תחילת האביב. מזג האוויר מתחיל להתחמם, הימים מתארכים, קרני השמש מלטפות את העור החשוף ומחממות את הלב וריח פריחות מציף את האוויר. והריח הזה, יש בו משהו לא ניתן להסבר. הוא משכר אותי, כאילו יכולתי להתבשם בו לנצח. המכלול הזה הופך למין תחושה נעימה שעוטפת את כל הגוף. למען האמת, המעטתי כאן בערך התחושה. להגדיר את התחושה הזאת כ'נעימה' זה כמו להגיד שמייקל ג'ורדן היה שחקן כדורסל 'טוב'. מדובר במעשה אלוהי, בתחושה שזורמת בכל העורקים ומגיעה לכל נימי הדם, גם הזעירים ביותר שבהם, הנמצאים בקצות האצבעות. היא מכסה כל טפח וטפח בגופך, כל איבר. נדמה לך שתחושה דומה לזו כבר חווית בעברך, שהיא מוכרת ונצרבה בתאי הגוף. כמו זיכרון אצור מגלגול קודם.

עוד על רסיסי טיולים:
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=13597

נכתב לפני 3 שנים ו-8 חודשים
בילדותי נהגתי להשתעשע במחשבותיי. דימיתי שיש לי כוחות-על כאלו ואחרים, כמו כל הילדים, אני מניח. אחד מכוחות-העל האלה היה קריאת מחשבות. נהניתי לדמיין כיצד אני מקדים את הסובבים אותי בכמה צעדים ויודע להתאים את פעולותיי למחשבותיהם. עכשיו כשאני חושב על זה, האם הייתי מעוניין לדעת מה היא באמת חושבת על המתנה שהבאתי? מה הבוס שלי באמת חושב עליי? מה החברים החדשים באמת חושבים על הסיפור שהרגע סיפרתי? האם הייתי מצליח לשרוד בעולם של כנות מוחלטת, או שמא הייתי הופך לאסיר בכלא של מחשבות הסובבים אותי?
ומה היה קורה אם כולנו יכולנו לקרוא מחשבות? האם היינו נעלבים יותר? רבים יותר? רוצחים יותר? מתרחקים יותר? שותקים יותר? מייצרים מחשבות טהורות יותר?
ואולי, כמו שלימדנו את הפיות שלנו, היינו בהדרגה מאמנים גם את המחשבה שלנו לשקר. בתחילה שקר לבן, קטן ולא מזיק שאנו מספרים לילדים שלנו, ובסוף שקרים גסים ופוגעניים, כאלה שאנו מספרים לחברים שלנו. ואם היינו מצליחים, האם ייתכן שלבנו ומחשבתנו יהיו שונים, או שאולי היינו מאמינים בשקרים שלנו?


עוד על רסיסי טיולים:
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=13597


נכתב לפני 3 שנים ו-8 חודשים
מעטים הדברים המלהיבים והמסעירים כמו להתיישב מאחורי הגה ולצאת לדרך לא מוכרת. ארבעה אנשים יוצאים למסע אל עבר הלא נודע. נכנסנו לרנו קנגו ששכרנו, נרגשים ומלאי ציפייה, חשנו כמו בחופשה בתוך חופשה, מסע בתוך מסע.
"קרטרה אוסטרל היא דרך של כ-1240 קילומטר בדרום צ'ילה. הדרך ידועה בנוף עוצר הנשימה שבתוכו היא עוברת, והיא מושכת אליה מטיילים מכל העולם שברובם שוכרים רכב ונוסעים בה מספר ימים. הדרך נחשבת לאחת הדרכים היפות בעולם," התחיל אמיתי להקריא, והפעם אפילו אני הקשבתי ברצון.
פתחנו חלונות, הכנסנו את דיסק האם-פי-3 שצרבנו מראש לרדיו, שרנו בקולי קולות, צפינו בנוף, עשינו שטויות, ונתנו לתחושת החופש למלא את ריאותינו.
שטחים פתוחים וירוקים החלו להחליף את המראה העירוני, וזכינו לחזות בכל אורכי הגל של ירוק וכחול שעין אנושית מסוגלת להבחין בהם. מדי פעם עצרנו במקומות כמו יער הפסלים, מערות השיש, הקרחון התלוי, היער המאובן, בפארקים הלאומיים ובתצפיות הנמצאות לאורך הדרך, אבל גולת הכותרת הייתה ללא ספק הדרך עצמה. הנוף היה כה מדהים עד שהוא עורר בי חשש שמא לא אוכל עוד ליהנות מנופים אחרים בעתיד, נופים "רגילים", נופים שהם פחות ממושלמים. הוא נגע בי כמו שיר מלנכולי ביום חורפי. התבודדתי איתו לפרקים, גם כשהייתי עם החבורה, ושמחתי שקרנית מצלמת מאות תמונות "כדי שלא נשכח", ומצד שני התעצבתי – גם אלפי תמונות לא ישתוו למבט משתאה אחד.

עוד על רסיסי טיולים:
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=13597
נכתב לפני 3 שנים ו-8 חודשים
המשכנו בדרכנו, שום דבר לא בער לנו, לפנינו צהלה החבורה המורחבת. הבטתי בהם ולפתע הרגשתי מאושר. זה לא שהאושר נפל עליי בהפתעה, אלא שלפתע נחתה עליי המודעות אליו, ובהגיעה, הבנתי שאני מאושר כבר תקופה לא קצרה. הרגשתי קרבה לא מוסברת לאנשים שעד לפני שבועיים לא ידעתי על קיומם. הלוואי שיכולתי להיות ככה בארץ, כמו בטיול. הלוואי שיכולתי להלך באטיות בלי שינחה אותי הצורך להתקדם. הלוואי שיכולתי להגיע לאותה רמת הרוגע. הלוואי שיכולתי לשכב על הספה בלי להרגיש שאני מבזבז את הזמן. הלוואי שיכולתי לדעת לנוח וליהנות מזה.


עוד על רסיסי טיולים:

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=13597
נכתב לפני 3 שנים ו-8 חודשים
הקוראים:
  • אתמול סקאוט בת 24 מארץ הפלאות
  • אתמול תולעת ספרים בת מגבעתיים
  • לפני שבועיים חני בת
  • לפני שלושה שבועות Elizawilliams11 בת 62 מUk
  • לפני שלושה שבועות גריפין בת 18 מארץ לעולם לא
  • לפני שלושה שבועות אדמה בן 38 ממודיעין
  • לפני חודש זה שאין לנקוב בשמו בן 100 מהעולם הבא (וטוב שכך)
  • לפני חודש Manu בן 58 מהרצליה
  • לפני חודש בת
  • לפני חודש אתל בת 22 מאיפשהוא
  • לפני חודשיים פואנטה© בת מ--twilight zone@
  • לפני חודשיים yaelhar בת מתל אביב
  • לפני 3 חודשים דורון 42 בן 43 מנס ציונה
  • לפני 4 חודשים shahaf בן 29 מירושלים
  • לפני חצי שנה אלברט בן 72 מירושלים
  • לפני 8 חודשים סימיליה בת 17 מסימניה
  • לפני 11 חודשים אנקה בת מקרית אתא
  • לפני 11 חודשים method5 בן 24 מראשון לציון
  • לפני שנה gp200 בת 24 מtel aviv
  • לפני שנה ו-2 חודשים ילד בן 22 מירושלים
  • לפני שנה ו-4 חודשים נועה בת 16
  • לפני שנה ו-5 חודשים גל בן 28 מראשון לציון
  • לפני שנה ו-8 חודשים Braveheart בן 34 מזכרון יעקב
  • לפני שנה ו-8 חודשים אלמוג חחמי :] בן 27 מנתניה
  • לפני שנה ו-9 חודשים שלג בת 67 מראשל"צ
  • לפני שנה ו-9 חודשים גלית בת מראש העין
  • לפני שנה ו-10 חודשים oro בן 32 ממודיעין
  • לפני שנה ו-11 חודשים Aviti בת 47 משוהם
  • לפני שנה ו-11 חודשים MishaEla בת 37
  • לפני שנתיים קוראת וקוראת בת 17 מבת ים
  • לפני שנתיים liranS בת 36 מתל אביב
  • לפני שנתיים אב''פ בן 46 מצפון
  • לפני שנתיים אבנר בן 42 מתל אביב
  • לפני שנתיים איזבל בת 16 מ:
  • לפני שנתיים -^^- בת
  • לפני שנתיים itay בן 30 מתל אביב
  • לפני שנתיים ו-5 חודשים אפרת בת 37 מרמת גן
  • לפני שנתיים ו-6 חודשים ליז מאילת:-) בת מאילת
  • לפני שנתיים ו-6 חודשים אור בן 26 מחיפה
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים ישנוני בן 18 מנווה-לימלומים
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים shila1973 בת 45 מAustin
  • לפני שנתיים ו-8 חודשים מסמר עקרב בן 44 מים המלח
  • לפני שנתיים ו-9 חודשים אירית בת 61 מראשון-לציון
  • לפני שנתיים ו-9 חודשים לולו בת 31 מחיפה
  • לפני שנתיים ו-10 חודשים יסמין בת מחיפה
  • לפני שנתיים ו-11 חודשים יוֹסֵף בן 39 מאזור ירושלים
  • לפני שנתיים ו-11 חודשים ג'ים בן 19
  • לפני שנתיים ו-11 חודשים Ron Gal בן 21 מ - co.il
  • לפני 3 שנים arti בן 43 ממגדל העמק
  • לפני 3 שנים נעמה 38 בת 42


הביקורות האחרונות של ניר אזולאי שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. נוילנד / אשכול נבו זה בטח יפיל אתכם מהרגליים, א... המשך לקרוא אנוק לפני חודש
2. מאד ויין / טארין פישר אני מת על סרטי אימה. סרטים ט... המשך לקרוא לפני חודש
3. מאד ויין / טארין פישר אני מת על סרטי אימה. סרטים ט... המשך לקרוא נועה הולצר לפני 4 חודשים
4. אשתו של הנוסע בזמן / אודרי ניפנגר נניח שיכולתם לנוע בזמן. היי... המשך לקרוא סימיליה לפני 8 חודשים
5. פלא / ר"ג' פלאסיו מי מאיתנו לא רצה להיות "מגני... המשך לקרוא סימיליה לפני 8 חודשים
6. המפץ הגדול / סיימון סינג לפני חצי חיים (אי שם בגיל 16), ... המשך לקרוא סימיליה לפני 9 חודשים
7. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא אלעד לפני 11 חודשים
8. על העיוורון / ז'וזה סאראמאגו אוי, כמה שהספר הזה נורא. כבר... המשך לקרוא מושמוש לפני שנה ו-1 חודשים
9. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא ארז לפני שנה ו-5 חודשים
10. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא זאת עם השם לפני שנה ו-10 חודשים
11. פרנויה - פרוזה # / ג'וזף פיינדר בדרך כלל אני לא קורא ספרי מת... המשך לקרוא רעות לפני שנה ו-11 חודשים
12. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא yaelhar לפני שנתיים
13. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא אמיר לפני שנתיים
14. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא נצחיה לפני שנתיים
15. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא tuvia לפני שנתיים
16. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא גבריאלה לפני שנתיים
17. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא רץ לפני שנתיים
18. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא אוקי (אורית) לפני שנתיים
19. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא מסמר עקרב לפני שנתיים
20. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא רוחי ליליאן לפני שנתיים
21. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא פואנטה© לפני שנתיים
22. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא גלית לפני שנתיים
23. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא קארן לפני שנתיים
24. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא לפני שנתיים
25. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא לי יניני לפני שנתיים
26. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא yaelhar לפני שנתיים
27. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא האופה בתלתלים לפני שנתיים
28. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא בת-יה לפני שנתיים
29. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא מחשבות לפני שנתיים
30. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא כוכב לכת לפני שנתיים
31. הדרך / קורמאק מקארתי הספר מתאר מסע של אב ובנו בעו... המשך לקרוא אפרתי לפני שנתיים
32. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא לפני שנתיים
33. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא רויטל ק. לפני שנתיים
34. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא אוקי (אורית) לפני שנתיים
35. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא אוקי (אורית) לפני שנתיים
36. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא מסמר עקרב לפני שנתיים
37. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא רץ לפני שנתיים
38. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא קארן לפני שנתיים ו-1 חודשים
39. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא גלית לפני שנתיים ו-1 חודשים
40. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא חני לפני שנתיים ו-1 חודשים
41. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא Mira לפני שנתיים ו-1 חודשים
42. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא rachis לפני שנתיים ו-1 חודשים
43. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא האופה בתלתלים לפני שנתיים ו-1 חודשים
44. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא אלון דה אלפרט לפני שנתיים ו-1 חודשים
45. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא לפני שנתיים ו-1 חודשים
46. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא מחשבות לפני שנתיים ו-1 חודשים
47. חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי אקדים ואומר שמעולם לא קראתי... המשך לקרוא cujo לפני שנתיים ו-1 חודשים
48. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא רץ לפני שנתיים ו-1 חודשים
49. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא דן-1 לפני שנתיים ו-1 חודשים
50. מצרפי המקרים / יואב בלום נניח ולא הייתי קורא את הכרי... המשך לקרוא לי יניני לפני שנתיים ו-1 חודשים



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ