ביקורת ספרותית על פלא מאת ר"ג' פלאסיו
ספר מעולה

---

מי מאיתנו לא רצה להיות "מגניב" בילדות.
מי מאיתנו לא רצה את הגובה של יוסי, את ההורים של איתי, את חוש ההומור של ערן ואת הביטחון העצמי של מיכאל.
זוכרים את התקופה הזאת, שרצינו להיות כל דבר, העיקר לא להיות אנחנו? שחיפשנו זהות?
זוכרים את הילדים החלשים שהתעללנו בהם כדי להעצים את עצמנו, בסיר הלחץ הזה שנקרא 'חטיבת ביניים'?
זוכרים את הילדים החזקים שהציקו לנו מאותה הסיבה בדיוק?
גם במרחק השנים שעברו הזיכרון הזה מעביר בי תחושה רעה.
לא, לא בגלל הילדים שהציקו לי, אלא דווקא בגלל המקרים ההפוכים.
התחושה הזאת, שגרמת סבל לאחרים רק מפני.... רק מפני שיכולת. גם היום לא נעים להיזכר בה.

פלא מספר את סיפורו של אוגוסט בעת שהוא נכנס לחטיבת הביניים, ולמעשה זאת הפעם הראשונה שהוא הולך לבית הספר.
אוגוסט סובל מתסמונת גנטית נדירה, שגרמה לו לעבור עשרות ניתוחים ש'די פגעו במראה החיצוני שלו'.
"אני לא מתכוון לתאר את עצמי, איך שלא תדמיינו אותי, כל הסיכויים שזה הרבה יותר גרוע." הוא מעיד על עצמו.
הסיפור מתאר את הקשיים איתם נאלץ אוגוסט להתמודד, את החברים לשכבה, את הלעג, ההתנכלויות וגם את החברויות שנוצרו.

דעתי על הספר:
1. אתחיל מהשורה התחתונה – ספר חובה לילדים ולהורים. אי אפשר לקרוא אותו בלי לחוש חמלה כלפי אותם הילדים החלשים שהופכים קרבן להצקות.

2. הספר מסופר כל פעם מנקודת מבט של דמות אחרת. החלקים שמסופרים מנקודת המבט של אוגוסט הם ללא ספק הטובים ביותר.

3. זהירות, ספוילר בסעיף הזה – מה שהפריע לי בכל זאת בספר, זה הסוף ההוליוודי שלו. הכול מסתדר, אוגוסט הופך לילד אהוד, הילד שמציק לו עוזב וכולם חיו באושר ועושר. הייתי מעדיף סוף פחות אופטימי, שישאיר נקודה למחשבה.

» ביקורות נוספות של ניר אזולאי
» ביקורות נוספות על פלא