“# חוק, את זה כולם יודעים, נועד להסדיר את החיים בחברה. בחברה מסויימת ידו של גנב שנתפס תיכרת. בעת העתיקה, אנס שנתפס חוייב לשאת לאישה את הסחורה שפגם (ובשני המקרים קראו לזה "צדק"...) מוסר, מאידך, הוא עניין שונה. הוא בא להסדיר את החלקים שהחוק לא יכול להסדיר, ובחברות מסויימות כוחו עולה על כוחו של החוק. אני חושבת שהספר הזה עוסק במוסר. הוא בוחן מה קורה כאשר אנשים נתקלים באנשים עם מוסר שונה בתכלית מהמוס”

“זהו הסיפור האמתי של " הגשר על נהר קוואי", עם ההתרחשות הראלית ולא זו שראינו על מסך הקולנוע. שם, גברים מסוקסים ויפים, עם משמעת בריטית והיררכית פיקוד לא מרוסקת, יפנים רעים בתחום הסביר, ודילמה מוזרה. כאן שבויים אוסטרליים, מזה רעב ומחלות, שאין להם כל ברירה , אלא לספוג התעללויות של שוביהם היפנים, ובעיקר לשרוד. מטרת "ההתכנסות", היתה לבנות מסילת ברזל שתעקוף את השליטה של בנות הברית בים ובאוויר, ותקשר את”

“# אוסטרליה במאה ה-19 היתה ארץ גזירה לפושעיה המורשעים של אנגליה. היבשת היתה מאוכלסת בדלילות בשבטים ילידים, שלא באו לאנגלים טוב בעיניים. הם ניסו להשמיד כמה שיותר ילידים (אנשים ובעלי חיים, ללא אפלייה). את בני האדם הילידים שנותרו מההשמדה כינסו בכוח לאחד האיים וניסו להפוך אותם למתורבתים. כלומר אנגלים. הם אכפו שינוי תזונה לתזונה אנגלית - סוכר תה קמח ואלכוהול, במקום הדברים הלא-תרבותיים המוזרים ש"השחורים”

“ספר שכתוב טוב. פלנגן יודע לכתוב והספר בנוי היטב ומעניין. אהבתי במיוחד את העובדה שפלנגן מאיר את המלחמה מהזווית האוסטרלית. גם הם היו שם. והם סבלו מאד מהיפנים. רק אלוהים יודע איך הם נשארו בחיים.מבחינה זו הספר מתחרה היטב עם ספרים אחרים מסוגו כמו "מלך עכברוש". אבל זה רק חצי מהספר. החלק החשוב יותר, לעניות דעתי, הוא החלק שמתייחס לחיים של הגיבורים ששבו לבתיהם אחרי המלחמה. גם האוסטרלים וגם הקוריאנים /”

“# חוק, את זה כולם יודעים, נועד להסדיר את החיים בחברה. בחברה מסויימת ידו של גנב שנתפס תיכרת. בעת העתיקה, אנס שנתפס חוייב לשאת לאישה את הסחורה שפגם (ובשני המקרים קראו לזה "צדק"...) מוסר, מאידך, הוא עניין שונה. הוא בא להסדיר את החלקים שהחוק לא יכול להסדיר, ובחברות מסויימות כוחו עולה על כוחו של החוק. אני חושבת שהספר הזה עוסק במוסר. הוא בוחן מה קורה כאשר אנשים נתקלים באנשים עם מוסר שונה בתכלית מהמוס”

“זהו הסיפור האמתי של " הגשר על נהר קוואי", עם ההתרחשות הראלית ולא זו שראינו על מסך הקולנוע. שם, גברים מסוקסים ויפים, עם משמעת בריטית והיררכית פיקוד לא מרוסקת, יפנים רעים בתחום הסביר, ודילמה מוזרה. כאן שבויים אוסטרליים, מזה רעב ומחלות, שאין להם כל ברירה , אלא לספוג התעללויות של שוביהם היפנים, ובעיקר לשרוד. מטרת "ההתכנסות", היתה לבנות מסילת ברזל שתעקוף את השליטה של בנות הברית בים ובאוויר, ותקשר את”

“# אוסטרליה במאה ה-19 היתה ארץ גזירה לפושעיה המורשעים של אנגליה. היבשת היתה מאוכלסת בדלילות בשבטים ילידים, שלא באו לאנגלים טוב בעיניים. הם ניסו להשמיד כמה שיותר ילידים (אנשים ובעלי חיים, ללא אפלייה). את בני האדם הילידים שנותרו מההשמדה כינסו בכוח לאחד האיים וניסו להפוך אותם למתורבתים. כלומר אנגלים. הם אכפו שינוי תזונה לתזונה אנגלית - סוכר תה קמח ואלכוהול, במקום הדברים הלא-תרבותיים המוזרים ש"השחורים”

“ספר שכתוב טוב. פלנגן יודע לכתוב והספר בנוי היטב ומעניין. אהבתי במיוחד את העובדה שפלנגן מאיר את המלחמה מהזווית האוסטרלית. גם הם היו שם. והם סבלו מאד מהיפנים. רק אלוהים יודע איך הם נשארו בחיים.מבחינה זו הספר מתחרה היטב עם ספרים אחרים מסוגו כמו "מלך עכברוש". אבל זה רק חצי מהספר. החלק החשוב יותר, לעניות דעתי, הוא החלק שמתייחס לחיים של הגיבורים ששבו לבתיהם אחרי המלחמה. גם האוסטרלים וגם הקוריאנים /”