“מסע בזמן זה נושא מעניין. רומנטיקה זה נושא מעניין עוד יותר. השילוב שבין רומנטיקה ומסע בזמן הוא הברקה, המספקת לסופר בעל דמיון עשיר כר עלילתי נרחב. שילוב זה הוא העומד בבסיסו של "אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר, שהוא סיפור אהבתם הפנטסטי (תרתי-משמע) של הנרי וקלייר, אהבה שהזמן אינו יכול לה. בשל פגם גנטי נדיר, הנרי חווה החל מילדותו מסעות בזמן – הן ולעתיד והן לעבר. לעתים הוא יוזם את המסע בעצמו, ול”

“עוד בילדותי המצאתי לעצמי מבחן שיקבע עבורי אם ספר שאני קורא הנו 'מיוחד', 'ראוי' ו'זכיר': קראתי לו "מבחן הסייסטה". בבית הוריי, שניהם גדלו בצרפת, ימי שישי אחרי ארוחת הצהרים היו מוקדשים תמיד לסייסטה מסורתית. מסיימים ארוחת צהרים קלה (ארוחות הערב של שישי היו ועודן הארוחות "הרציניות" יותר) והופ – כולם למיטה עד סביבות 17:00-17:30. אני, שמעולם לא אהבתי במיוחד לישון, בטח לא בצהרים, זכיתי להקלה רשמית, שבמסגר”

“**** נדמה ששמענו, קראנו, ראינו הכול מכל כיוון, ובמיוחד על נושא כה שחוק (קולנועית, לפחות) כמסע בזמן. חלאס, דרכי הפרדוקסים כבושות לעייפה, ואם מדי פעם יוצא עוד סרט שזו התימה שלו, החידוש שבו עשוי להיות בעיקר במימד החזותי, ולרוב, כשזה לא מספיק, גם ברובד הקונספטואלי. בדרך כלל הספר או הסרט הזה יעודדו את המחשבה האינסופית ״מה הייתי עושה אילו״ (לוטו, אלא מה), או ״מה היה קורה אילו״ (היינו הורגים א”

“מה הזמן מסמן לי? שגיליתי את הספר באיחור מגושם של 10 שנים, 900 דירוגים ו-400 ביקורות. היה לי ים של זמן אז הלכתי בעקבות הזמן האבוד והייתי לעבד של הזמן ושל הנרי שנופל מחוץ לזמן ושל קלייר שמחכה לו בתחנה בזמן. והספר מהספריה, אז הוא היה על זמן שאול וזה היה משחק על זמן כי אם לא אסיים אותו בזמן שומר הזמן לא ייתן לי כפל זמן. אז האצתי את גלגל הזמן ונגרמה לי רעידת זמן ורציתי לשלח את חץ הזמן ולהרוג את ה”

“מסע בזמן זה נושא מעניין. רומנטיקה זה נושא מעניין עוד יותר. השילוב שבין רומנטיקה ומסע בזמן הוא הברקה, המספקת לסופר בעל דמיון עשיר כר עלילתי נרחב. שילוב זה הוא העומד בבסיסו של "אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר, שהוא סיפור אהבתם הפנטסטי (תרתי-משמע) של הנרי וקלייר, אהבה שהזמן אינו יכול לה. בשל פגם גנטי נדיר, הנרי חווה החל מילדותו מסעות בזמן – הן ולעתיד והן לעבר. לעתים הוא יוזם את המסע בעצמו, ול”

“עוד בילדותי המצאתי לעצמי מבחן שיקבע עבורי אם ספר שאני קורא הנו 'מיוחד', 'ראוי' ו'זכיר': קראתי לו "מבחן הסייסטה". בבית הוריי, שניהם גדלו בצרפת, ימי שישי אחרי ארוחת הצהרים היו מוקדשים תמיד לסייסטה מסורתית. מסיימים ארוחת צהרים קלה (ארוחות הערב של שישי היו ועודן הארוחות "הרציניות" יותר) והופ – כולם למיטה עד סביבות 17:00-17:30. אני, שמעולם לא אהבתי במיוחד לישון, בטח לא בצהרים, זכיתי להקלה רשמית, שבמסגר”

“**** נדמה ששמענו, קראנו, ראינו הכול מכל כיוון, ובמיוחד על נושא כה שחוק (קולנועית, לפחות) כמסע בזמן. חלאס, דרכי הפרדוקסים כבושות לעייפה, ואם מדי פעם יוצא עוד סרט שזו התימה שלו, החידוש שבו עשוי להיות בעיקר במימד החזותי, ולרוב, כשזה לא מספיק, גם ברובד הקונספטואלי. בדרך כלל הספר או הסרט הזה יעודדו את המחשבה האינסופית ״מה הייתי עושה אילו״ (לוטו, אלא מה), או ״מה היה קורה אילו״ (היינו הורגים א”

“מה הזמן מסמן לי? שגיליתי את הספר באיחור מגושם של 10 שנים, 900 דירוגים ו-400 ביקורות. היה לי ים של זמן אז הלכתי בעקבות הזמן האבוד והייתי לעבד של הזמן ושל הנרי שנופל מחוץ לזמן ושל קלייר שמחכה לו בתחנה בזמן. והספר מהספריה, אז הוא היה על זמן שאול וזה היה משחק על זמן כי אם לא אסיים אותו בזמן שומר הזמן לא ייתן לי כפל זמן. אז האצתי את גלגל הזמן ונגרמה לי רעידת זמן ורציתי לשלח את חץ הזמן ולהרוג את ה”