ביקורת ספרותית על תשע שעות מאת ניר אזולאי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 בנובמבר, 2018
ע"י חני


מכירים את ההרגשה כשנמצאים בירידה עם האופניים ויודעים שעוד שניה מתרסקים. או דקה שהמחשבות מוסתות ברכב בזמן נהיגה, והרכב שלפניך עצר בפתאומיות ומאלץ אותך לבלום בחוזקה כי אם לא תבלום תהייה דקה לפני תאונת שרשרת? אז לפני חודש ראיתי מודעה תמימה באינטרנט לעשות עוד אקסטרה כסף מהבית כתוספת להכנסה הביתית. וחשבתי לעצמי למה לא? כל מה שהייתי צריכה לעשות הוא ללכת ל 3 פגישות ולהתחיל לעבוד. הגעתי לשתי פגישות ואם הייתי הולכת לשלישית זו הייתה נפילה טוטאלית איומה של עוקץ שהרבה נפלו בו . השכל הישר והאינטואיציה הטובה שלי הצילו אותי שוב. הסיבה להקדמה היא שהנושא של כל הספר מדבר בדיוק על שתי הפגישות הללו שהשתתפתי בהם ששם אמרו דברים שכל אחד רוצה לשמוע ולחלום. שרובינו עושים את הדרך שלימדו אותנו. בית ספר, צבא, טיול , אוניברסיטה ועבודה . אז איך אנחנו יכולים לייצר הכנסה שתעבוד בשבילנו גם כשאנחנו ישנים?
זה לא שמישהו "המציא את הגלגל", כן הגלגל הזה שכולנו מסתובבים עליו שמביא לנו כסף בעבודה קשה, בדרך כלל 9 שעות במשרד . ואין קיצורי דרך . ואם במקרה לא נתגלגל על הגלגל, אם נהיה חולים או שמשהו ימנע מאתנו לקום לעבוד אז לא יהיה לנו כסף, דאגה אינסופית. זאת אומרת שהגלגל הזה יהיה חייב להמשיך להסתובב עד סוף חיינו.אז איך "יוצאים מהקופסא" ומהלופ הזה "שחונק" גם את הטובים מאיתנו בשעות משרד מרובות ליד מחשב ופלורסנט.
***************
הספר הפשוט והיפה הזה שם את כל הקלפים על השולחן ברגישות אך גם בבוטות, ספר שמדבר בגובה העיניים אל המכנה המשותף של כולנו. נניח נהלים לעובד חדש:
כשבא עובד חדש העובדים הוותיקים ממהרים להסביר לו על כך שחייבים לפקח כמו שוטר על כך שאף אחד לא ינצל את הזמן שלנו לרעה.
ממש מסבירים לו , לרדת תמיד להפסקת אוכל בלי לפספס, ואף פעם לא לחזור מוקדם למשרד. לדאוג שמה שנותנים וזה שלך לקחת, ולנצל עד הסוף. כי מה שהעבודה נותנת לך זה לא מעבר ותמיד מעוגן לפי החוקים הקיימים. ימי מחלה, ימי חופש, דמי הבראה, ערבי חג חצי יום.ואם החוקים הם לצד אחד של המעסיק אז גם אנחנו כשכירים חייבים לעשות את העבודה על פי חוק ולדאוג לעצמנו ולא פיפס יותר. העבודה לא תברח.

הספר הוא על חופש מצד אחד ומאידך שחיקה. הוא מדבר על בנק האושר החמקמק והרצונות של כולנו בחיים. בעיקר הוא מדבר על החופש שכבר טעמנו ממנו. ואנחנו יודעים מה ריחו וצבעו ואיך הוא נראה . אז איך אנחנו חיים בחופש ולא הופכים להיות עבדים של הריצה המטורפת הזו.

העלילה מגוללת את חייהם של עובדי משרד הייטקיסטים. את ההתאהבויות והסודות , את התחרות בין המחלקות והצוותים. את הזמנים המתים כשאין עבודה ובכל זאת צריך לזייף שיש עבודה ולשחק פאזלים במחשב. את השחיקה הגדולה שמנהלת אותנו. את הרצון לראות ולשמוע ציוצי ציפורים וקרני שמש באמצע היום. את הריר שנוזל כשחושבים על חופשה בקריביים, את הקושי לשמור על הזוגיות כשהילד הראשון מגיע או כשיש ישיבת שמתארכות וחייבים להיות כי ההצגה חייבת להימשך. יש פה שאלות נוקבות בספר על איך מתחברים לתינוקות כשזה לא בא טבעי? הספר קליל וזורם ומה שמייחד אותו הוא הסיפורים הרבים שצצים משום מקום על טיולים בעולם על הגיגים על מטרות בחיים והשגתם. לקינוח מסופר פה על כמה אהבות טהורות שתמיד מכמירות את הלב.

* התובנה שלי בענין - לעבוד במשהו שאוהבים ! ללמוד מקצוע שאוהבים גם אם הוא לא נחשב. מה שנחשב הוא מה שמדבר אלינו.

בנוסף יש פה קילוגרמים של אהבה למרקם האנושי הזה שמרכיב את כולנו וניר עושה זאת מצוין גם בספר השני שלו. זה בהחלט ספר של אהבה לאנשים בדרכים ובצמתים החשובים שלהם בחיים.ממליצה בחום. זה לא ספר עמוק! הוא קליל וישראלי מאוד, ומשקף את המציאות שאנו חיים בה.

* ניר שיהיה בהצלחה בספר השני. היה לי תענוג גדול וכבוד כי אני הראשונה שכותבת כאן סקירה על תשע שעות.


41 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 6 ימים)
תודה מירה. אני לא היי טייק פרסונה.
אך זה היה מעניין לקרוא
וליצור אמפטיה כלפי הדמויות.
את ההנדסה מכירים פה בבית.
יש עליהם אכן עומס רב.
Mira (לפני 6 ימים)
חני כתבת יפה.
בתור עובדת הייטק משמרות מכירה את הלחץ אבל....
יש את ההנאה לחלק מהאנשים והיתרון במשמרות. לעומת עובדי הנדסה שיש עומס קשה עליהם... אבל זה חלק מהמשחק וכולם יודעים את זה.
חני (לפני שבוע וחצי)
תודה רסטה. כיף של תגובה.
Rasta (לפני שבועיים)
Love the life you live, live the life you love.
חני כתבת נהדר, נהנתי לקרוא ואני מסכים עם התובנה שלך.

חני (לפני שבועיים)
קצר חחחח. תודה. עכשיו אני סקרנית איך תנחה את העובד החדש.
בהצלחה.
קצר ולעניין (לפני שבועיים)
סקירה מקסימה שהגיעה אלי
בתזמון שאפשר לומר עליו - צחוק הגורל : בדיוק התבשרתי שבשבוע הבא אני צריך להעביר תדרוך לעובד חדש. באסה.
חני (לפני שבועיים)
תודה pulp:) אז השאלה אם אנחנו יכולים לרדת מהגלגל לפעמים ולעשות פוס...
לגבי מציאת הספר. ניר כתב לי שההוצאה פרטית ולכן הספר אינו בחנויות או ספריות.
נראה לי שגם כך קשה להוציא היום ספר, היה לי תענוג לעזור לסופר ישראלי ולקנות דרך הדסטארט.
חני (לפני שבועיים)
עוזי תודה. לא כולם בנויים ל 41 באותו מקום, אך אם עושים משהו שאוהבים
לאורך שנים ומקבלים מכך סיפוק ואושר ויש עשייה אז זה נפלא.
Pulp_Fiction (לפני שבועיים)
ביקור נהדרת כתמיד חני. נהניתי לקרוא. אבי הוא עובד היי טק וורקוהוליק אמתי.
זה באמת נכון ש"הי טק" היום זה מגוון רחב מאוד של תחומים עם כל מיני סוגי אנשים.
באמת לא ברור לי מדוע הספר לא יצא בהוצאה נורמלית ובספריות בזמן שג'אנק של ממש שמתחפש לספרות אפשר למצוא בשפע בחנויות הספרים.
רץ (לפני שבועיים)
חני יופי של ביקורת, לא כל כך מכיר את שוק העבודה של היום, אני עבדתי כ41 שנה במקום עבודה אחד, כעת פרשתי, ואני עדיין משמש יועץ .
חני (לפני שבועיים)
תודה יונתן!! נכון, אנחנו מבלים מחצית חיינו לפחות
עם עמיתים לעבודה וזה סוג של משפחה.
למה זה מרגיש שבחו"ל יש יותר זמן למשפחה?
מעניין אם זה אפשרי לעבור ל 4 ימי עבודה.
זה איזון נחמד ביותר.
יונתן בן (לפני שבועיים)
סיקורת מקסימונת.
מקום עבודה טוב ומספק זה דבר חשוב מאוד, ואני לא מדבר על שכר ותנאי העסקה.
בדרך כלל אנחנו נמצאים יחד עם עמיתינו לעבודה יותר זמן מאשר אנו נמצאים עם חברינו ומשפחתנו.
רויטל ק. (לפני שבועיים)
ולפעמים זה ממשיך להיות מתאים:-)
זו בדיוק הנקודה שלי.
קייטרינג, חדר כושר ובונוסים לא בהכרח סותרים הורות ומשפחתיות.
ולא, לא תמיד הם באים עם לחץ תמידי וזמינות של 24/7.
חני (לפני שבועיים)
לפעמים חברה צעירים שמגיעים להיי טק מסונוורים מרמת האוכל והקייטרינג. מהזדמנויות לטייל בעולם ולעשות רילוקיישן. מחדר כושר ובונוסים קבועים. אז אני מניחה שהצעירים גדלים ומתפתחים ובבוא הזמן מקימים משפחה ואז זה כבר פחות מתאים .
רויטל ק. (לפני שבועיים)
יש חברות שבהן רק מי ששומר שבת פטור מלעבוד בשבת
ויש חברות שבהן פשוט לא מקובל לעבוד בשבת וודאי שלא מקובל להפעיל לחץ על עובדים שיעבדו בשבת.
לנו, כאנשים דתיים, לא נוח לעבוד בחברה שבה יש לנו פטור מיוחד ואחרים נאלצים לעבוד בשבת במקומנו.
לשמחתנו, יש חברות שבהן הסטנדרט הוא שלא עובדים בשבת וכך אנחנו לא מרגישים חריגים או בעלי פריווילגיה מיוחדת.
זה קיים גם בארץ...
חני (לפני שבועיים)
באותה חברה בחו" ל כשעובד הולך הבייתה הוא באמת הולך להיות עם המשפחה.
יש זמן עבודה וזמן משפחה. אהבתי את זה!!
כך מבחינתי זה צריך להיות.ונכון מי שמצהיר שהוא שומר שבת פטור מלעבוד בשבת.
צמתים ובחירות על כך הספר.
רויטל ק. (לפני שבועיים)
"היי טק" הוא שם כולל להרבה מאוד דברים ותחומים...
יש לי למשל חברות, עובדות היי טק בתעשיות בטחוניות שונות - אסור להן להתחבר ולעבוד מהבית בכלל.
כשבעלי חיפש עבודה, באחד המקומות הובהר לו שאמנם לא יחייבו אותו לעבוד בשבת - אבל כמנהל הוא יצטרך לנהל את התורנויות של העובדים שלו שכן יעבדו בשבת.
אז המקום הזה ירד מן הפרק, ושנינו עובדים במקומות שבהם אין מצב שנעבוד בסופי שבוע.
חלק מההכללות שיש על היי טק הן נכונות חלקית, נכונות למקומות מסויימים, נכונות לתקופות מסויימות.
חלק אפילו נכונות לאנשים מסויימים עם שאיפות מסויימות וסגנון עבודה מסויים, ואחרים באותה חברה ימסרו תיאורים שונים לגמרי של מקום העבודה שלהם.
חני (לפני שבועיים)
וניר שאפו כי כבר הוצאת ספר שני. וכן אהבתי מאוד!
חני (לפני שבועיים)
רוויטל מודה לך מאוד על תגובתך. כמובן שיש ויש!! בחברות הייטק יש לחץ תמידי. אני יכולה לקחת דוגמא מחברים בסביבתי. דואגים להם לפלאפון ולמחשב והעיקר שיהיו מחוברים תמידית.
כל הסופ"ש לצערי בן זוגי היה תורן ומחובר באינפוזיה לעבודה. זה לא אומר שהוא לא אוהב את עבודתו
אך זמן משפחה מתקצר לנו בסוג עבודה כזו.
כלוב זהב זה כל הדברים הנחמדים שנילווים לעבודה בסביבת הייטק
וקשה לוותר עליהם.
אז זה עניין של בחירה. הספר נפלא לטעמי!
חני (לפני שבועיים)
תמס תודה. אפשר גם לומר ששום דבר לא לנצח.
החיים משתנים, מתעדדכנים ....ואנחנו אתם.
רויטל ק. (לפני שבועיים)
יש איזו הנחה מוזרה שעובדי היי-טק אינם יכולים לאהוב את המקצוע שלהם.
כאילו הולכים להיי-טק בגלל הכסף או ההילה, אבל סובלים כל הדרך אל תלוש המשכורת.
לא נעים לי לנפץ את המיתוס הזה, כי אולי המחשבה שמדובר ב"כלוב זהב" מקלה על אנשים מסויימים, אבל האמת היא שיש לא מעט אנשי היי-טק שאשכרה אוהבים את העבודה שלהם.
מכירה באופן אישי למדי:)
(13 שנים בהיי-טק ומעולם לא נתקלתי בצורך לזייף שיש עבודה.
לא חושבת שאני שומעת פחות ציוצי ציפורים או רואה פחות קרני שמש משאר השכירים במשק, ואין לי שום עניין בחופשה בקריביים.
נראה לי שאוותר על הספר...)
ניר אזולאי (לפני שבועיים)
היי חני איזה כיף שאהבת. המון תודה על המילים החמות והסקירה המושקעת!
Tamas (לפני שבועיים)
סקירה יפה. התובנה שלך אולי נכונה אבל במציאות זה ההבדל בין הרצוי למצוי. לא תמיד יודעים בגיל צעיר מה אוהבים ובוחרים מקצוע שאולי מכניס יותר כסף אבל האהבה נתונה לתחום אחר שלא בדיוק "רווחי" ולעיתים מגלים זאת בשלב מאוחר יותר בחיים ואז עולה שאלת ההסבה.
חני (לפני שבועיים)
תודה לי. זו הסיבה שאני באופן לא מקובל עושה הפסקות יזומות.
תמיד עבדתי שעות נוספות, פיספסתי הפסקות צהרים.
העבודה שאבה אותי גם אם נהנתי מאוד. לא נשאר לי זמן לנשום.
ואני יודעת שאצלך זה בדיוק ככה! אחריות שבאה עם מוסר עבודה בשמיים, כמעט ואי אפשר אחרת.
לי יניני (לפני שבועיים)
מסכימה עם בוב. חני סקירה נהדרת כהרגלך. שמתי עין על הספר הזה.
חני (לפני שבועיים)
בוב תודה! מדי פעם אני מפסיקה את המרוץ כדי לנשום.
בוב (לפני שבועיים)
איזון הוא דבר מאוד חשוב. ואם יודעים לנהל את הזמן נכון, מגלים שיש גם בעבודות תובעניות זמן רב לפיתוח עצמי.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ