“המורשת השחורה של אוסטרליה אולימפיאדת סידני ב- 2000, הייתה מפוארת, באופן בו הוצגה הרוח האוסטרלית המשוחררת והמשתפת. הייתה לאוסטרלים רק בעיה אחת שהעיבה על החגיגה, כתם שחור –המורשת הקולוניאלית הנוראית שלהם ביחסם לילדי היבשת האבוריג'ינים, אליהם האוסטרלים התייחסו כתת אדם, ואף הצליחו לחסל את מרביתם, אלו ששרדו היו משוללי זכויות עד לשנת 1967. איך האוסטרלים פתרו את הבעיה? הם שמו את קתי פרימן, אלופת ה”

“אנגליה של תחילת המאה 19 היא מקום לא סלחני לרוב תושביו: המוני עניים צריכים איכשהו לשרוד בה. רעב ללחם אינו נדיר, החוקים קשוחים - כי בעלי הזכויות הם שחוקקו אותם כדי לשמור על מה שיש להם: גניבה יכולה להביא אותך אפילו לגרדום, או לעבודת פרך של שנים. כל גניבה, גם גניבת אוכל. ומה יעשה המעמד בעל הזכויות עם המוני "פושעים"? את חלקם מוציאים להורג. והנשארים מוגלים לאוסטרליה ומורחקים מהעין. אוסטרליה היא מושבת”

“סיפורו של ויליאם תורנהיל מתחיל בלונדון, 1806. ילד עני שתמיד היה רעב וסבל מקור. כילד העביר את ימיו ברחוב, בגניבות. שם גם הכיר את סאל, שאביה, מר מידלטון עבד כשייט. כשויליאם רק בן שלוש עשרה, הוא התייתם מהוריו ועבד בעבודות מזדמנות עד שאביה של סאל, חברתו מהשכונה, החליט לקחת אותו לעבוד אתו כשוליה. כך הוא נכנס להיכל השייטים. אם הוא רק יעבור בשלום את שבע שנות ההתלמדות, הוא יהיה ספן עצמאי על נהר”

“קייט גרנוויל, ילידת ותושבת סידני, ניסתה לכתוב את תולדות ישוב אוסטרליה ובמיוחד את אזור ניו סאות' ווילס, שם ממוקמת סידני. האם הצליחה? הצליחה בציון כמעט טוב מאוד. תולדות אוסטרליה ממוקמות בתודעה העולמית כמושבת עונשין של בריטניה הגדולה. בעיני הבריטים אין דבר מרוחק יותר מאוסטרליה וכמובן שמה שרחוק מהעין, קרוב לוודאי גם רחוק מהלב. ויליאם תורנהיל הוא נער המשיט מעבורת, תחילה כשוליה ואחר כך כמשיט של (כמעט)”

“המורשת השחורה של אוסטרליה אולימפיאדת סידני ב- 2000, הייתה מפוארת, באופן בו הוצגה הרוח האוסטרלית המשוחררת והמשתפת. הייתה לאוסטרלים רק בעיה אחת שהעיבה על החגיגה, כתם שחור –המורשת הקולוניאלית הנוראית שלהם ביחסם לילדי היבשת האבוריג'ינים, אליהם האוסטרלים התייחסו כתת אדם, ואף הצליחו לחסל את מרביתם, אלו ששרדו היו משוללי זכויות עד לשנת 1967. איך האוסטרלים פתרו את הבעיה? הם שמו את קתי פרימן, אלופת ה”

“אנגליה של תחילת המאה 19 היא מקום לא סלחני לרוב תושביו: המוני עניים צריכים איכשהו לשרוד בה. רעב ללחם אינו נדיר, החוקים קשוחים - כי בעלי הזכויות הם שחוקקו אותם כדי לשמור על מה שיש להם: גניבה יכולה להביא אותך אפילו לגרדום, או לעבודת פרך של שנים. כל גניבה, גם גניבת אוכל. ומה יעשה המעמד בעל הזכויות עם המוני "פושעים"? את חלקם מוציאים להורג. והנשארים מוגלים לאוסטרליה ומורחקים מהעין. אוסטרליה היא מושבת”

“סיפורו של ויליאם תורנהיל מתחיל בלונדון, 1806. ילד עני שתמיד היה רעב וסבל מקור. כילד העביר את ימיו ברחוב, בגניבות. שם גם הכיר את סאל, שאביה, מר מידלטון עבד כשייט. כשויליאם רק בן שלוש עשרה, הוא התייתם מהוריו ועבד בעבודות מזדמנות עד שאביה של סאל, חברתו מהשכונה, החליט לקחת אותו לעבוד אתו כשוליה. כך הוא נכנס להיכל השייטים. אם הוא רק יעבור בשלום את שבע שנות ההתלמדות, הוא יהיה ספן עצמאי על נהר”

“קייט גרנוויל, ילידת ותושבת סידני, ניסתה לכתוב את תולדות ישוב אוסטרליה ובמיוחד את אזור ניו סאות' ווילס, שם ממוקמת סידני. האם הצליחה? הצליחה בציון כמעט טוב מאוד. תולדות אוסטרליה ממוקמות בתודעה העולמית כמושבת עונשין של בריטניה הגדולה. בעיני הבריטים אין דבר מרוחק יותר מאוסטרליה וכמובן שמה שרחוק מהעין, קרוב לוודאי גם רחוק מהלב. ויליאם תורנהיל הוא נער המשיט מעבורת, תחילה כשוליה ואחר כך כמשיט של (כמעט)”