גלית דיסטל אטבריאן

גלית דיסטל אטבריאן

סופרת


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (195):
רשימת מומלצים, יומן מסע-הספרים שלי., הספרים שקראתי כבר..., ספריה, ספרים שלא אהבתי, קראתי, ספרים אהובים, קראתי, קראתי, סבלתי מכל רגע, ו/או נטשתי!, ספרים שאני רוצה לרכוש, ספרים שמתכנן לקרוא, ספרים לקריאה, למכירה עד 20 ש'ח, ספרות מקור - מומלצים, קראתי, צריכה לקרוא, רותם , עולמות שברצוני לבקר, עוד ...
1.
"אני נזכרת במשחק ששיחקתי עם אחותי כשהיינו ילדות: אם היו אומרים לך שתהיי יפה כמו ברוק שילדס אבל כשתגדלי יצא לך ילד מפגר... אם היו אומרים לך שיהיה לך בית עם קומות וחדר משלך, אבל כשתגדלי יהיה לך ילד אוטיסט... אם היו אומרים לך או שאבא עושה לך בושות ליד החברים מבית ספר או שלילד שיהיה לך לא יהיו חברים בכלל... "ענבל יודעת מתי חולקו חייה לשניים. בדיוק עם סיום מהדורת החדשות של תשע בערב. היא זוכרת היטב את הרגע הזה שבו הבליחה בה ההכרה שיש לה ילד לא בסדר, ושזה לא סתם שהוא ככה. שלדברים יש סיבה. כדי למצוא את הסיבה ענבל נוברת בנבכי נפשה, משחזרת מעשים ומחשבות: האם קשייו של בנה הם כפרה על חטאי-ילדותה או תולדה של שיבוש נורא ובלתי ניתן לתיקון - שחסר בה אינסטינקט אימהי בסיסי? גם כשהיא מבולבלת ואומללה, קולה של ענבל צלול ובהיר ודמותה הססגונית כובשת לב. היא רגישה וממזרית, מדויקת ונפלאה, ואי אפשר שלא להקשיב לסיפור שלה, שיש בו עצב וכעס ותקווה ושאר-רוח." מעטים הספרים שמצליחים לטלטל הן את הלב והן את המוח, וספרה של דיסטל עושה את שני הדברים בעוצמה נדירה. רומן זה הוא מהיצירות העבריות המשובחות ביותר שקראתי בשנים האחרונות: אפיון הדמויות, התפתחות הקונפליקטים, לשון הדיאלוגים ולשונה הסוערת והמסעירה של המספרת - הכול בו עשוי לעילא ולעילא." גיל הראבן...

2.
איב, סאן ולורן עמיזדה גדלו בדירת שלושה חדרים ברמת גן. אביהם האלים והיפה כמו מלך פרעוני שלט בילדיו ובאשתו ביד רמה. היום הם אנשים בוגרים - איב היא עובדת סוציאלית רווקה שמנויה על כל אתרי ההיכרויות ורוקמת אהבות סודיות; לסאני יש דוקטורט בפילוסופיה אבל הוא משמש עוזרו האישי של פוצ'י, הצדיק המקומי העילג, אדיש לבתו התינוקת ולאשתו שאוהבת אותו אהבת נפש; ולורן המטושטשת מבלה את לילותיה בחיפוש אחר אהבה ומגדלת בקושי רב את בתה הקטנה, קשרל, המתעקשת שלא להסיר את הגרביונים שלה. כשאבא של איב, סאן ולורן מתאבד לנגד עיניהם, דברים עמומים נעשים צלולים מאוד: מתבררת האימה הגדולה שקשרל מסתירה, ומתבהרת גם דמותה הנשכחת של אמם שהתנועעה בחייה בין הצללים, מסונוורת מתשוקה אל בעלה ואדישה למה שעולל לילדיה. בכישרון יוצא דופן, בכתיבה סוערת, באומץ ובהומור מושחז, אבל גם באחריות, ברגישות ובביטחון, מובילה דיסטל את הקורא בין חדרי הבית הישן ההוא ברמת גן, ומשם אל ההווה של הדמויות הבלתי נשכחות שיצרה. הספר הזה, החשוב והגדול והמרשים, מתאר את החומרים הקשים ביותר בתוך התא המשפחתי, ועושה זאת בנאמנות כה רבה לגיבוריו ובהומור כה משובח ועמוק, עד שהוא שמאפשר לצלוח גם את החיים האלה, ההם. רומן הביכורים של גלית דיסטל, "ואם היו אומרים לך", ראה אור בהוצאת זמורה ביתן ב 2009, היה לרב מכר, זכה בפרס מפעל הפיס לספר ביכורים, בשבחי הביקורת ובאהבת הקוראים. על "ואם היו אומרים לך": "לשונה של המחברת עשירה, בוטחת. המילים כמו נדחקות מתוכה, משתלחות בצפיפות בהולה, טבולות בהומור ואירוניה עצמית. ספר חשוב... הסוחף את הקוראים למסע מרתק, תכופות עוצר נשימה, עד לסוף שיכול להיקרא כניצחון." אילנה וייזר-סנש, מוסף ספרים, הארץ - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - "חווי אומרת: יש ארבעה סוגים של אנשים שאסור לסמוך עליהם בשום נסיבות: אנשים שיש להם זקן בלי שפם, אנשים שיש להם שפם בלי זקן, אנשים שפעם גרו בפתח תקווה והיום חיים באשרם בהודו ואנשים שמשנים את השם שלהם כך סתם באמצע החיים ללא שום סיבה מוצדקת."...


בשורה התחתונה- ספר טוב, כתוב מצוין וכולל עלילה מעניינת עם נגיעות כאב מורגשות. היה לי קשה עם הספר כי מדובר בעלילה ריאלית באופן מורגש, אני לא... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
קשה להכיל את העובדה שגלית דיסטל מהפוליטקה כתבה את הספר אבל כנראה יש שם משהו בקופסא הרבה מעבר להצגה ולתדמית שהיא מספקת לציבור. ספר מושך, יפ... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
ספר ישראלי ביותר, מרתק ומרגש ובטח יש עוד הרבה מה להגיד עליו אבל כרגע זה מה שביטאתי אבל לא רק שאני ממליץ אלא אומר שלא כדאי לפספס.... אמנם ס... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
עד עמוד מאתיים בערך עוד חשבתי שהספר טוב ודי נהניתי מהכתיבה בעיקר, אחר כך הבנתי שיש פה חפירה אובססיבית, הדמויות איבדו מאמינותן וכך גם העליל... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
מדובר בספר לא קטן, אבל סיימתי אותו בזמן שיא (אישי) של שבוע וחצי. זה מאוד לא אופייני לי, כשבמהלך השבוע אין לי הרבה זמן בכל מקרה ויוצא לי להגיע ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
לפעמים חשבתי לעצמי שענבל, מספרת הסיפור, היא גלגול של עובד אלילים עצבני במיוחד. כפי שהללו היו טרודים ללא הרף בשאלה כיצד לרצות את האלים, כך ע... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ