ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 25 באפריל, 2019
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
פעם יכולתי פשוט ללגלג על הספרים האלה, שהם קלים לעיכול בערך כמו אורז לבן מבושל (כן, עולם הדימויים שלי השתנה קצת). אני מסתכל על הביקורות שלי על שני הספרים הראשונים בסדרה הזאת, ויש להודות שאני קצת מקנא באיש שכתב את הביקורות ההן, מתוך אולימפוס אנין של קלות דעת וקלות דאגות, גם אם באותו זמן הדאגות שלי היו אמיתיות להחריד ותאמו את הנפש שלי מהזמן ההוא. בדיוק באותו אופן, ייתכן בהחלט שהאלון העתידי שישוב אל הביקורת הזו מתישהו בעתיד יקנא או יתגעגע גם למי שאני היום. מה שמחזיר אותי למחשבות שאופפות אותי הרבה בזמן האחרון - אנחנו חושבים שאנחנו יודעים בדיוק מה טוב ומה רע, אבל יש פעמים שמתגלה בחיינו מין יחסיות אלסטית, גמישה לחלוטין, שבה דברים שהיו נראים לנו חד משמעית רעים מאוד - יהיו עשויים פתאום להיראות מזווית אחרת דווקא די בסדר, ואפילו טובים, ולהיפך. זה ממש ממש מבלבל.
משונים, החיים האלה. והמקומות שהם גוררים אותך אליהם.
בקצרה, מתישהו באוגוסט הכול התהפך אצלנו במשפחה. יהלי הבן שלי המתוק חלה במחלה קשה, שבשלב מסויים הצריכה השתלת מח עצם. במשך חודשים ארוכים ״התגוררנו״ במחלקה האונקולוגית של שניידר, לרוב בבידוד מוחלט מהעולם החיצוני. ילדים קירחים הפכו להיות חלק אינטגרלי מהמציאות הויזואלית שלנו, כמו גם עירויים, זונדות, תרופות, כימותרפיה, אחיות ורופאים, ובמקביל חומרי הקריאה שלי התחלפו כמעט לחלוטין במחקרים רפואיים, פרוגנוזות ודפים עם מספרים ואותיות שלמדתי לפענח גם אם לא רציתי. זמן לקרוא היה לי למכביר, ובכל זאת, לא הצלחתי לקרוא כמעט כלום. בקושי כתבות באינטרנט וכמה סטטוסים בפייסבוק. ספרים אמיתיים היו למעלה מכוחי, בייחוד ספרים שהיה צורך לחשוב או להתעמק בהם. נסוגותי למציאות של הישרדות, שנת חורף של בהייה שטוחה בסדרות בנטפליקס, מערכונים של שחר חסון ומשחקים מנווני מוח באייפון. הזמנים היחידים שהצטרכתי להיות חד בהם היו אלה שבהם ניהלתי שיחות ליליות, חלומיות, עם הילד שלי שגיליתי מחדש, לפני או אחרי שלשולים, הקאות, חום ובחילות.
פה ושם נכנסתי ל״סימניה״ לביקורים חטופים, ולו רק כדי לחוש מעט מהנורמליות שמרחפת כאן, בעולם שיש בו דיונים על ספרים וענייני דיומא. הכול היה נראה לי תפל. לא רציתי לקרוא, ולא רציתי לכתוב. את מעט אנרגיית הכתיבה שלי העדפתי ״לבזבז״ בכתיבת מכתבים לילד שלי, או בעדכון תקופתי בדף הפייסבוק שלי. ״סימניה״ היתה נראית לי כמו דף אנכרוניסטי, סמל לחיים הקודמים. מה הטעם לבקר כאן אם אפילו לקרוא אני לא מסוגל?
לאחרונה השתחררנו הביתה, לשיגרה שיש בה אינסוף דברים, שאין להם דבר וחצי דבר עם שיגרה של ממש. אנחנו עדיין מחלימים, עדיין מפשירים. העתיד פרוש לפנינו, קטום בקצותיו, אקראי וכאוטי, ונראה אחרת לגמרי ממה שהיה נדמה לנו לפני שנה או שנתיים.
חזרתי לקרוא לאט, בזהירות של טובע שמגיע לשלולית בפעם הראשונה מאז שטבע. ניסיתי לרפרף על כמה דברים אחרים לפני ״קליע מהעבר״, ולא הצלחתי. אפילו ג׳ק ריצ׳ר עיצבן אותי.
והנה. עכשיו סיימתי. תחושה של סיפוק אווילי. הצלחתי לגמור ספר. קליע מהעבר.
הספר נחמד מאוד. עמוס פעולה כמו השניים הקודמים, מופרך ומטופש ועמוס בפאתוס ומשפטים שאי אפשר לקרוא ברצינות בלי לחייך. גרג הורביץ הזה הוא חתיכת פלוץ, אבל היי, מישן אקומפלישד.
והספר... לחובבי הז׳אנר :-)
בריאות טובה וחג שמח!
****
49 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה על איחולי הבריאות. הלוואי שהמצב ישתפר בקרוב.
|
|
|
Mira
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אלון,
טוב שחזרת מאחלת כמו קודמיי כאן המון בריאות לבנך יהלי ושיהיה לכם המון המון משעמם לקרוא ספרים משעממים. אבל לא כל כך מתחברת לספרים של גרג הורוביץ. |
|
|
tuvia
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
ברכות להחלמה מלאה ולהרבה אושר לבינך ולכל המשפחה, רק טוב ובריאות טובה, טוביה
|
|
|
עמיחי
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
איחולי רפואה שלמה במהרה. אמן ואמן.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה רבה :-)
הרבה מחשבות ותובנות נוצרות מהזמן המאתגר הזה. מקווה שאוכל לחלוק איתכם את הטובות שבהן, ובקרוב. |
|
|
Mero
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
ראשית, רק בריאות, ומהר.
שנית, שתהנה מספרים רבים נוספים בסגנון ומספרים איכותיים יותר ושתזכה לזמן איכות לכתיבת ביקורות רבות באתר. |
|
|
יוֹסֵף
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אלון היקר.
מצטרף לברכות כל החברים!
שיהיה קיץ מבורך לכולם. |
|
|
רץ
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אלון טוב שחזרת מעט לעולם שהיה בכדי להאמין שזה העולם שישוב, כמובן עם תובנות וניסיון חיים שונה ואחר, עם תחושה של אופטימיות וגאווה על המסע שאתם עוברים.
אני בעבר - הייתי במקום של הבוגרים יחד עם בני -100 מטר משניידר.
|
|
|
אור שהם
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
כרגיל, כותב נהדר
והחוויה הזו תוסיף עוד רובד לכתיבה שלך כפי שהיא הוסיפה רובד לך (כן קלישאתי, פשוט יצא לי לחוות את זה גם בעצמי). רק בריאות אלון, מכל הלב. |
|
|
אפרתי
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אלון היקר, מצטרפת לברכות ומוסיפה: הלוואי ודאגותיך העתידיות ישובו להיות מאיזו אפוקליפסה
בכדור הארץ...
כמו פעם. |
|
|
שין שין
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
שמחה לשמוע!
חג שמח ובשורות טובות גם לך ולמשפחתך.
|
|
|
הדבורה מקן הצרעות
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
בדיוק מה שדינה כתבה.
החלמה סופר מהירה וסופר שלמה,ושיהיו לכם רק ימים יפים.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אני רואה בעבודתי מחלות ותאונות שהורסות תכניות,
הופכות חיים, שוברות כל מה שהאדם וקרוביו ידעו ומראות לו צד אחר של מציאות...
אני יודע שעברת עם ילדך את אחת מהחוויות הקשות והמטלטלות ביותר שניתן לתאר. אך פעמים רבות אני גם רואה מהפכה לטובה, תפנית אופטימית, הֶפי אֶנד. מאחל לכם מכל הלב לחוות את השמחה המיוחלת ובריאות איתנה לילדך. |
|
|
dina
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
יו, אלון ריגשת! מה אגיד... הכי קלישאתי והכי אמיתי: החלמה סופר מהירה, וימים טובים שיבוא עליכם.
|
|
|
כרמלה
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אלון - כל כך משמח לראות אותך פה.
הרבה בריאות ורק טוב ליהלי ולכל המשפחה.
מאחלת לך חזרה מבורכת לשגרה, מנומרת בשלל חוויות מעניינות ומשמחות. |
|
|
מיכל
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
שמחה שחזרת לסימניה
טוב מאוד שחזרת לקרוא. נהדר שחזרת לכתוב ביקורות. מצוין שחזרתם הביתה. רק ה"קטום" המכוער הזה קלקל לי. לא קטום ולא בטיח. עתיד מלא וישר וסלול ופתוח ופורח ומלא אפשרויות. |
|
|
רותה
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
ריגשת אותי. רפואה שלמה והרבה בריאות.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
עדיף לשבור שיגרות מתוך בחירה.
אבל אם לא מתוך בחירה
אז לדעת להוציא את המיטב. אתם משפחה של אלופים אחד אחד. וזו הזווית שלי על כל זה. מחזיקה אצבעות שההסטוריה תישאר בתיקים הרפואיים בלבד! חג שמח . |
|
|
Rasta
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
רפואה שלמה שתהיה!
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה לכולכם. באמת.
אני לא כל כך רוצה שיגרה משעממת :-) אבל אני יודע למה הכוונה. |
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
טוב שחזרת.
אני מאחלת ליהלי הקטן הרבה בריאות.
בעזרת השם, שתשובו לשגרה מאוד מאוד מאוד משעממת. כמו שהיה לכם לפני גילוי מחלתו של יהלי. |
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
טוב שחזרת.
אני מאחלת ליהלי הקטן הרבה בריאות.
בעזרת השם, שתשובו לשגרה מאוד מאוד מאוד משעממת. כמו שהיה לכם לפני גילוי מחלתו של יהלי. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
מאחלת לך חיים מאד משעממים מעתה והלאה.
|
|
|
michalro
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
מה שמחשבות רשם. ואוסיף, ברוך הבא לשגרה חדשה שאולי לא מרגישה כשגרה של ממש.
תמשיכו להיות חזקים ותתחזקו.
|
|
|
יונתן בן
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
רפואה שלמה ומהירה.
|
|
|
יונתן בן
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
רפואה שלמה ומהירה.
|
|
|
משה
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
רפואה שלמה.
|
|
|
קצר ולעניין
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
חסרת מאוד.
אני מקווה שהביקורת הבאה שלך תהיה על איזה ספר שצריך סבל כדי להרים אותו, נוטת החסד או משהו בסגנון, ושזה יעיד יותר מהכל שחזרתם לשיגרה מלאה. המון בריאות ליהלי. |
|
|
דוידי
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
ברוך השב, כמה טוב שבאת הביתה....
כל הכבוד שהצלחת לקרא ואחלה ביקורת לספר שכנראה לא אקרא בגלגול הנוכחי, אבל מי יודע...
רק בשורות טובות וחזרה לשגרה. והיית חסר פה. |
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אין לך מושג כמה שמחתי לראות שחזרת. אני מקווה שזה אומר משהו על יהלי ואפילו יותר
ממשהו.
|
49 הקוראים שאהבו את הביקורת
