ביקורות ספרים על הספר והיום איננו כלה - ספריה לעם #408
|
רבות נכתב על הספר הזה, אז אני אוסיף, כמו רוב הקוראים: מצויין.
אני יכולה לתאר אותו כמו סוג של "בבושקה": סיפורים קצרים רבים בתוך עלילה אחת מרכזית. והיא כזאת: קזנגפ, אחד מהדמויות המשפיעות בצומת הרכבות, נפתר. תוך כדי הלווייתו מסופרים סיפורים רבים, חלקם עממיים, חלקם היסטוריים ואפילו יש סיפור אחד עם נופך של מדע בדיוני. לכולם משמעות וכולם משולים למציאות החיים במשטר הקומוניסטי.
גם השפה היא מיוחדת, שפה גבוהה, ספרותית. בתור מישהי שהעברית היא לא שפת האם שלה, לקח לי קצת זמן להתרגל אליה אבל המאמץ היה שווה. תענוג אמיתי.
אין לי עוד מה להוסיף, פשוט ספר מופלא.
... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
כדי להבין לליבו של סופר סובייטי ואם רוצים להבין את ספריו חייבים ולו במעט להכיר את ההסטוריה, המנטליות והלך הרוח באותה תקופה. כדי להיות סופר בבריה"מ, כדי להביע את המחשבות שלך בפומבי וגם להיות מוצא לאור (ולא להורג) עליך להיות מאוד חכם ולהסוות את הכוונות ומשמעויות תחת מעטה סיפורי יפה עם המון מטפורות, אלגוריות, האנשות וכו'. וכך גם הרומן הזה איננו מתיימר להיות "שירת סרטני הנהר" של המדבר הגדול. הסיפור הוא לא על המדבר ולא על ידיגיי, לא על העיירה הנידחת והחיים שם ואפילו לא על הסיפור המשני המאוד רחב והחשוב של מות אדם חף מפשע בידי השלטון. הרומן שהוא יצירת אומנות ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קזחסטן מה אתם יודעים ?
"במחוזות האלה הרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח...
ומזה ומזה למסילת הברזל משתרעים במחוזות האלה מרחבים עצומים של מדבר- סארי אוזקי,או הסארוזק הערבות הצהובות התיכונות
במחזות האלה נמדד כל מרחק בזיקתו למסילת הברזל כמו מין קו גריניץ'
והרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח...
והיום אינו כלה / צ'ינגיס אייטמטוב עמ' 26 ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאט לאט התקדמתי בקריאה.
קצב הקריאה כמו מוכתב ע"י רוחו של הספר המיוחד הזה.
נלקחתי למסע בערבות הסארוזק, על גבו של בוראני קרנר, הגמל המופלא. מסע בין ניגודים – עבר ועתיד, חיים ומוות, בראשיתיות ומודרניזציה, שמחה ויגון, אכזריות וחמלה. האדם הקטן מול היקום הגדול.
ועל הציר הזה שבין הניגודים סבים חיינו. כך היה וכך נדמה תמיד יהיה. בדיוק כפי שהרכבות בסארוזק ממשיכות לנוע ממזרח למערב וממערב למזרח.
יופי של ספר.
... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"כל אדם יכול לקחת פקעת של חוטים ופיסת בד, אבל אין כְּרִקמתה של דוֹגוּלאנג. דרקונים חיים מתעופפים על דגליה. כוכבי השמים נדלקים על בדיה" (243).
הסָארוֹזֵק, רצף של מרחבים שוממים עם אקלים קיצוני בקזחסטן, טומן בחובו סיפורים מרתקים מתקופות שונות. עלילת המסגרת מתרחשת ב"הווה", בערך בשנות השמונים, בהתאם לזמן יציאת הספר. יֵדִיגֵיי, פועל ותיק בצומת מסילות ברזל נידח, יוצא למסע לוויה עם מספר אנשים מצומצם, של חברו הטוב, קָזַנְגַפּ. היעד: אנה־בֵּית, בית קברות עתיק, שקרוי על שמה של נַיימַאן־אָנָה (הקבורה שם בעצמה), דמות מפתח מסיפור קדום. במהלך המסע לאנה־בית עולים זכרו... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עד כמה יהיה מוגזם לטעון שצ'ינגיס אייטמטוב הוא גרסה קירגיזית של ש"י עגנון? מטבעות הלשון זהות לא אחת, והכתיבה עצמה מעוררת את אותה נוסטלגיה לישן נושן, כזו שמביאה לפרפורי געגוע בבטן, לדמעה חבויה אי שם בלב, והכל קורה מבלי באמת להכיר את התרבות עליה צ'ינגיס מספר. האם אלה החוטים האנושיים הבסיסיים שנטווים בין כל הספרים, יהיו אלה ספרי מדע בדיוני (שאגב מופיע בספר זה ממש - לא ברור לי עדיין מדוע ולשם מה), פנטזיה או דרמה אנושית, ויהיו אלה תרבויות שונות זו מזו, כיהדות, איסלאם ונצרות? כולנו רקמה אנושית אחת, ממש כמו השטיח עם דמות הגמל שמכסה את הכריכה.... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אדמת ערבה נרחבת אשר צבעה חול. שממון אחד גדול אוחז בכול. כאשר עיניך משייטות על האזור כל מה שאתה רואה הוא בעיקר דממה.
התמזגות טוטאלית עם הטבע ועם סיפורי העם המרחפים על המקום. הטבע הוא שליט המקום ואזרחיו המעטים הם נתיניו, הוא מושל ביד רמה ואיננו חס על זוטריו.
כל מי שמגיע לשם דבר מה מהווי המקום דבק בבגדיו ואישיותו. גם כאשר אתה מגיע לעייריה הקטנה הצמודה לממילת ברזל, העיירה בוראני בוראנלי אתה חש שתושבי המקום התמזגו עם הטבע, בעודם מנותקים מכל סיממן של הקידמה והקשר הרופף היחידי עם בני אדם הוא על מסילות הרכבת, בניגוד גמורה לשפע בעלי החיים המאכלסים את האזור כ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בפינתנו לאן נטייל השבוע, רציתי להכיר לכם מסלול ייחודי שנמצא בקזחסטן. אי שם בערבות הסארוזק, אנחנו נתחיל את המסלול בצומת רכבות בשם בוראנלי בוראני ונעשה את דרכנו לאנה בית.
אורך המסלול כ 30 קילומטר והוא מומלץ למיטיבי לכת שיידעו להעריך את הפנינה הנסתרת הזו (לא מתאים לטיולי משפחות והמסלול גם אינו מעגלי)
המדריך שלכם למסלול יהיה בוראני ידיגיי, שילווה בידידו משכבר הימים קזנגפ.
לאורך המסלול נתוודע אל הזכרונות של המדריך וההסטוריה של האזור, לאהבה, קנאה, מאבקים בטבע ובאכזריות האנושית, אגדות עתיקות עם רמז עבה להווה, ביקורת חדה על החיים תחת שלטון סטאלין, איבוד... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מצליח להבין איפה הספר הזה התחבא ב- 36 שנותיי. האמת שהוא לא התחבא, הוא תמיד היה שם ברשימת ה"ספרים שיום אחד אקרא", והיום הזה הגיע.
לפעמים קוראים ביקורות שאומרות על ספר שהוא יהיה מדהים וכו' וההייפ מפריע לי להנות ממנו.
במקרה הזה אין שום הייפ שיכול היה ליצור ציפיות יתר. אין דרך לצפות יתר על המידה לספר כזה.
יצירה חד־פעמית שלא רציתי שתסתיים לעולם.
יצירה אנושית, מפעימה, מרגשת, שגרמה לי להזדהות ולכאב עם גיבוריה, ולראשונה מזה זמן רב, לדמעות של צער על מה שעובר על הדמויות.
לא להחמיץ.... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית פנייה אישית יש לי דף בסימניה יותר מחמש שנים -אני לא מצליח להכנס אליו למרות שאני זוכר את המייל והסיסמא-אם יש למישהו רעיון אשמח. (הדף שאני עוקב אחריו כאן - מקווה שאחזור אליו וזה הנוכחי יהיה זמני.). לספר: הספר זכה לשבחים רבים וגם לביקורות פחות אוהדות כאן בסימניה. אשתדל לא לחזור על מה שכבר נכתב. אדגיש נקודות שלטעמי מרחיבות . תרגום מצויין של דינה מרקון ואמציה פורת . תאורי טבע נפלאים ומוסיפים משמעות לכל אורך הספר. במרכז מסע הזוי לקבורת חבר בבית קברות מרוחק.כשהמשתתפים בה קבוצה גרוטסקית של דמויות, כולל בעלי חיים. הומור , חכמה והבנה לנפש האדם. דוגמה ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש משהו בכתיבה של צ'ינגיס אייטמטוב שמצליח לחדור לנפש. בעבר, כשסיימתי לקרוא את "ג'מילה" הרגשתי שעברתי חוויה, לאחר מכן קראתי את "אהובתי במטפחת האדומה" שגם היה מצוין (ויותר מלוטש) ועכשיו סיימתי לקרוא את ספרו עתיר התשבחות "והיום איננו כלה"... מתנצל מראש, אבל לא הרגשתי שעברתי חוויה או שקיבלתי תובנות מהספר.
סיפור המסגרת הוא על ידיגיי בוראני הלוקח את גופת ידידו קזנגפ לקבורה בבית קברות עתיק, מסע שבו לאורך כל אותו היום עולות בו מחשבות וזיכרונות מהעבר. ידיגיי וקזנגפ היו שני ידידים שחיו ועבדו יחד בעיירה זערורית על צומת מסילות ברזל באמצע שומקום בערבה הקזאחית הש... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק.
לכאורה סיפור פשוט – מסעו של גבר קזחי לבית קברות מרוחק כדי לקבור את חברו הטוב. במהלך המסע אנחנו לומדים על הגבר וחייו ונחשפים לאגדות מקומיות.
אלא שהסיפור הזה מצליח לעסוק בעולם ומלואו.
זהות. זיכרון. חירות. אהבה. נאמנות. צביעות. פוליטיקה. ועוד ועוד.
הדמויות מורכבות, אנושיות, ומעוררות הזדהות.
המסר העיקרי: האדם הוא כמו נמלה קטנה בעולם הגדול. ועם זאת, עולמה הפנימי עשיר ועצום.
הערה אחת: יש בספר לא מעט עיסוק בקשר שיוצרים סוכנויות החלל עם חיים בכוכב מרוחק. לסיפור המשני הזה יש הרבה תפקידים בסיפור המרכזי. ועם זאת, לטעמי הערך המוסף של הסיפור המשני של... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לפני שנים ראיתי תייר בים המלח על הגב, בכל פעם שהביט אל כפות רגליו שצצו במים הוא התגלגל מצחוק, ככה לעצמו. עצם את העיניים שוב ושט לו על הגב בנחת, והעניין חזר על עצמו עד שכל מי שחזה בו נמרח בחיוך מפה לאוזן וצחוק מתגלגל שטף את גופו בהנאה. זה סוג של "נחת רוח" כלומר מצב תודעה שלא רצים בו לשום מקום, פשוט שוהים בו.
הספר הזה חיכה לי 7 שנים על המדף ובכל פעם אמרתי "לא עכשיו". חיכיתי "לנחת רוח" שתקפוץ לבקר. לימים שבהן אין נחיצות רבה לרוץ לשום מקום, מקום שלם בפנים של התמלאות. היות והתחלתי את הספר לא פעם והפסקתי ידעתי מראש במה דברים אמורים. הרי קראתי כבר ספר או שניים בחיי ב... המשך לקרוא
63 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אכתוב בקיצור- ספר מרהיב.
אולי זה בגלל אווירת החג כעת, אך הרגשתי שהקריאה היא כמו במין הגדה קסומה שסחפה אותי אל נופים, מראות, ריחות, צלילים, טעמים ושמות יחודיים. סיפורי חייהם המורכבים של הדמויות, עובדי מסילת הברזל בצומת נידחת, מסופרים באופן כל כך מיוחד, כמו עוברים מדור אל דור אך רוחם מתחדשת, לא בגלל תוספות דרמתיות ייחודיות ומושכות רייטינג, אלא דווקא מתוך פשטותם וכנותם. המילים נוגעות, אבל בלי שזה נהיה "כבד" מדי, והדפים נהפכים מעצמם....
נהניתי מאוד, וממליץ בחום.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי מאה עמודים בערך שקלתי לעזוב, אבל הביקורות היללו אז המשכתי
אחרי עוד מאה עמודים שקלתי שוב להפסיק, אבל הביקורות היללו - ''ספר מופת'' הם אמרו ואני ככלל לא נוהג לעזוב ספרים ועוד באמצע ?!
עוד מאה עמודים והרוביקון כבר הרחק מאחור
אז סיימתי
וזהו
בקיצור - לא נסחפתי, די משעמם, מתורגם יפה.
... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אני חייבת להודות שאני קצת המומה מלקרוא ביקורות אחרות. לא נהניתי בלשון המעטה, ולחלוטין רוב מהומה על לא מאומה. לא הרגשתי שיש בו איזו בשורה עמוקה ותרבותית ורוחנית שלא פגשתי כבר בספרים אחרים, והוא נורא מעייף ולא 'תופס' אותך. ב-100 העמודים האחרונים כבר הייתי עם הלשון בחוץ. מצד שני, קל לי להבין איך היצירה הזו הפכה לנכס צאן ברזל ואיך זכתה לשמה - היא באמת שוזרת הרבה עלילות, הרבה סיפורים, נוגעת בהרבה תמות אנושיות וקורעות לב לכאורה וכן הלאה, אבל אני לא חושבת שזה נעשה בצורה מספיק טובה. אני חושבת שהצגה ב'גשר' שהייתה נגזרת מהספר הייתה מרגשת אותי יותר. זה לא עבד לי וזה ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
סצנה אחת בספר, של ילד קטן כבן שלוש המתנגד לתספורתו הראשונה, העלתה לי זיכרון מלפני מספר שנים כאשר הוזמנתי לאירוע ה"חלאקה". חלאקה, מה? הייתה תגובתי המתפלאת, שכן הייתה זו לי הפעם הראשונה שהתוודעתי לאירוע שכזה. ידיד, שלו סיפרתי על ההזמנה, תיאר זאת, בשפתו הציורית, כברית מילה לבני שלוש רק שהפעם חותכים מהראש. ובירור קצר העלה כי המדובר בטקס תספורת לילדים בהגיעם לגיל שלוש והמהדרין אף נוהגים לערוך את ה"חלאקה" בהר מירון. עד מהרה עלתה השאלה של "כמה"? כמה נהוג להביא לאירוע שכזה. ולאור ההסבר על אופיו של המנהג השתעשעתי במחשבה של כמה כבר עולה תספורת לילדים.....בסופו של ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה קורה לי בעיקר בבקרים. בזמנים שכולנו רצים, חותכים, מקללים, מצפצפים ונדחפים. כולם בתוך קופסאות פח נוסעים ל... וכולם לחוצים וכועסים.
ואז פקק, ואם הרדיו כבוי או הטלפון לא מנגן יש זמן לחשוב, להסתכל סביב ולהגיד ... זהו? בשביל זה? מה אנחנו עושים פה לעזאזל? ככה כולנו על גלגל בתוך כלוב ממהרים ל... כדי ל... כדי שאולי בסוף יהיה לנו זמן ל... ואז נוכל נוח ולהוריד הילוך ... ואז נחת.
וייאוש, ותוכחה וצחוק עצמי, על כל השנים המוקדמות שחשבתי שלי זה לא יקרה, והינה אני בקופסת פח, נוסע למרוץ-במעגל האיגיוני.
והינה אתמול, לא בפקק - אחזתי ב"והיום איננו כלה" (סוף סוף, כי רציתי שיפסיקו ל... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו אחד הספרים היפים ביותר שקראתי בימי חיי.
בכתיבתי על הספר אני חושפת מעט מאוד פרטים על העלילה, אבל פרטים אלה ממש לא מפריעים לקריאה ולהנאה ממנו.
עלילת הספר מתרחשת במשך יממה אחת במרחבי ערבות הסָארוֹזֵק שבקזחסטן. היא מספרת על בּוּרָאנִי יֵדִיגיֵיי ז`אנגלדין הזקן, ביום שבו הוא מוביל את ידידו המנוח, קָזַנְגָפּ, שהיה חברו הטוב ודמות חונכת לאורך מרבית ימי חייו, לקבורה לפי המסורת, בבית הקברות העתיק, אנה בֵּית.
ביתו של בוראני ידיגיי נמצא ביישוב קטן, בּוֹראנלי בּוֹראני שמו, ובו שמונה בתים. היישוב נמצא ליד תחנת רכבת בלב שממת הסארוזק ובו גרים עובדי מסיל... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בואו נודה באמת: את מאתנו מעניין לשמוע סיפור על כפר בן שמונה אנשים מקזחסטן?
קזחסטן? מי שמע בכלל על המקום הזה? אתם מכירים אנשים מהמדינה הזאת או אלה הסובבות אותה? ותסבירו לי, איך סיפור שמגולל איש זקן ממרומי הגמל שלו, אי שם במדבר הסארוזק, יכול בכלל להיות מעניין?
אז זהו. זה לא רק מעניין - זה מרתק. כי הספר דן לא רק בעבודת הרכבות, בחיים על יד המסילה, בשרב הלוהט ובחורף מחריד. יש בו משהו אנושי להפליא, טהור מאוד, מנוקה מציניות, וסיפור אהבה בין המרגשים ששמעתי מעודי. הספר, למרות שהוא גם מספר לנו אודות עיוותים רבים ואי צדק עצום בחברה הסובייטית, מעניק תקווה רב... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דווקא בשיא חופשת הלידה החלטתי לנסות ולהתמודד עם הספר הזה אשר היה מונח כשנתיים על מדף הספריה.
תמיד הוא הרגיש לי כבד אז מה פתאום דווקא עכשיו כשהטקסט היחיד שאני מצליחה לקרוא מבלי לאבד ריכוז הוא באורך פוסט בפייסבוק, ועוד לא מהארוכים.
אבל כנראה שהיה איזה כוח שהניע אותי דווקא אליו ולמזלי לא התנגדתי.
הסופר מצליח להעביר בצורה יוצאת דופן את האווירה. אפשר ממש להרגיש את החמימות היוצאת מהספר והצבעים הצהבהבים וכתמתמים של ערבות הסרוזוק.
הספר גדוש ברגש, אבל לא מהסוג הסוער והמתפרץ אלא מהסוג השקט והעמוק. החיים במקום נידח ובמרחבים העצומים כמו באיזור הזה של קזחסט... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תיאורי הספר ומשכם די מייגעים. קראתי ספרים המדברים על הרעיון האוניברסאלי - חיי בני האדם הפשוטים אל מול עליונות משטר של עריץ, שהצליחו לרתק אותי יותר מן הספר הזה.
עם זאת, הענקתי את הציון 4, בזכות חוכמת חיים פשוטה ונעימה שמידי פעם הופיעה בספר. ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא זוכרת בפרטי פרטים את העלילה אני רק מכירה כל כך טוב את הנוף רק מהתיאורים המפורטים של האווירה. שאני רואה תמונות של אותו מקום במציאות אני מרגישה שהייתי שם. אחלה ספר בקיצור ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"אפשר לעצום את העיניים, ואפשר שלא.
כל אחד צריך לחשוב ולדמיין מרחבים של טבע.
איזה טבע שהוא אוהב: שדה פרחים, פרדס, חוף של ים או מדבר.
במרחב הזה יש שקט, אפשר לשמוע ציוצי ציפורים, או את רחש הגלים, או את דממת המדבר.
אפשר לשמוע רק את הנשימה שלנו"
זו הפתיחה שאיתה פתחתי שיעור בתולדות האמנות, בכיתות י"א, ובמשך 21 שנים.
שיעור בנושא "הזרם הרומנטי באמנות".
לעיתים, השמעתי נעימה עדינה של מוסיקה, ולעיתים יצירה מוסיקלית שקטה של ויוולדי מארבע העונות.
ואז, כשכולם כבר היו בתוך האווירה, ושקועים בנוף שבראו לעצמם (נו טוב, חלק כמעט נרדמו...וזה גם היה בסדר), הפתעתי אותם והשמעתי ק... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי עמוד 100 נשברתי..לא יכולתי יותר לסבול את כל הסיפורים חסרי הפואנטה שמסביב לסיפור המרכזי... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מדהים!!! יצירה ספרותית אמיתית והכי טובה שקראתי. הסיפור כל כך אוטנטי ונוגע ללב עד דמעות.... כל הנושאים שהספר הזה עוסק בהם נוגעים בנקודות הרגישות של הקיום האנושי, צורך ההשרדות, אהבה, חברות אמיתית, זכרונות עבר שהם חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו, וכל זה קשור בחוט שמחבר אותנו אל הטבע, אל האדמה ממנה באנו. כוחם של הסיפורים שעוברים מפה לאוזן, מדור לדור הוא נצחי וקסום, הדרך הטובה והפשוטה ביותר ללמד את עצמנו ואת ילדנו על חיים ורגשות. צ'ינגיס אייטמטוב הוא לגמרי הסופר הטוב ביותר, הכתיבה שלו היא כמו שיר מיסתורי שאפשר להתמסר אליו עד הסוף ולגלות עולמות חדשים שרק משאירים... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פשוט ספר שזורק אותך למקומות אחרים ורחוקים ומעורר את הדמיון באופן לא שגרתי .מומלץ מאוד... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר פשוט, עצוב, נוגע ללב. בראשי הוא התכתב ללא הרף עם "1984" ועם "ילד 44", היווה מעין גשר ביניהם. אך יש פרט שמוסיף לו עוצמה – הוא היחיד מבניהם שנכתב על ידי בן ברית המועצות הקומוניסטית, בזמן אמת תחת משטר החנק הסובייטי (מפליא בעיניי עצם העובדה שהותר בזמנו לפרסום). מעלה מחשבות על מיליוני קורבנותיהם של משטרים אפלים, על מספרים גדולים – כל אחד מהם הוא עולם ומלואו, סיפור חיים.
ועוד ערך מוסף הוא היכולת של הסופר לעורר הרהורים פילוסופיים אצל הקורא – על החיים וארעיותם, על האדם ועומק נפשו. "כמה רב חלקו של האדם בעולם, וכמה מעט".
... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קסום. מלא אווירה. מדבריות, ישובים נידחים, טבע, ממש ספר מדיטטיבי.
הספר סובב סביב עיירת מסילת רכבת נידחת בקזחסטאן. קזנדפ עובד מסילה וותיק וזקן נפטר ועל ידייגי חברו הקשיש והטוב מוטלת המשימה
להביא אותו לקבורה בבית הקברות העתיק הנמצא מרחק יום רכיבה.
הספר מהווה בין היתר ביקורת נוקבת על השלטון הסובייטי בימי סטאלין. פרק שלם של כחמישים עמודים נתווסף לספר רק בשנת 1991 כיוון שביקר באופן
גלוי את שלטונו של סטאלין.
יש הרבה התייחסות לפער הדורות בין הדור הוותיק לדור הצעיר והחיכוכים בניהם. הדור הוותיק מנסה לשמור על המסורת והאתיקה של אבותיו
ומביע דאגה למדי... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שמו הנכון של הספר צריך להיות "והספר איננו כלה". אמנם פיוטי מאוד, מציג עולם ממשי ועולם אגדות שונה מאוד מהמוכר לנו כישראלים, אבל כל כך איטי...אלוהים עד שסיימתי אותו עברו חודשים.
לבעלי סבלנות בלבד... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מחשיב את הספר הזה כספר הטוב ביותר שקראתי. עכשיו, לאחר מספר שנים, התחלתי לקרוא אותו בשנית והפעם ממש לאט. להבין כל מילה, כל משפט, כל עמוד, כל דמות, כל שם, לעומק. זהו ספר שנכתב תחת המשטר הקומוניסטי ששלט בברית המועצות והמהדורות שפורסמו החל מנפילתה של ברית המועצות, מכילות פרק נוסף, פרק 10, המהווה ביקורת חריפה וגלויה על המשטר הקומוניסטי.
סיפור העלילה הוא על מסע לוויה במדבר נידח בקזחסטן ועל התלאות שעוברות על גיבורי הסיפור. העלילה מפגישה בין העולם המודרני של כיבוש החלל לבין העולם שנשאר מאחור, זה של עובדי תחנת רכבת בישוב נידח באחד מהמדבריות השוממות של קזחס... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היום אינו כלה... תנועה חדשה
יש ספרים שאני לא יכול להכיל את השפעתם עלי בקריאה אחת. יש ספרים שקיים בינינו חוזה קישח ואנו מסכמים על קריאה בהם פעם בכמה שנים,והם מודים לי בתרומה של רגשות ומחשבות רבות. המדהים שככל שהקריאה היא אחרת וימים אחרים עוברים על הקורא, ניתן להביט על הספר בצורה אחת ובמחשבה אחרת ולגלות שההשפעות של הספר עלי חודרות ממקומות שונים וגיבורים אחרים שקצת נעלמו ממני.
והיום אינו כלה בקריאה נוספת ( לדעתי שלישית) ועשור אחרי, היא קריאה שונה ובשלה יותר לדעתי. בעשרה ימים אחרונים ביקרתי בפורטוגל ושם קראתי את הספר וכאילו הספר התאים לתחושה שלי. למסע. ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה אהבתי בספר?
• האוניברסליות שלו. הוא לקח אותי למחוזות אחרים, בלתי מוכרים, לערבות קזחסטן, בלי לצאת מהבית. ולמרות שמדובר במקומות שכל כך זרים לי, הרגשתי כמו בבית.
• הביקורת על תחלואי המשטר הסובייטי, בעיקר הפרק העשירי המפורסם, באמצעות סיפורו של אבוטאליפ מול טאנסיקבייב.
• השאיפה הבלתי מתפשרת למשמעות, לאיזה הצדקה לקיום האנושי. האם באמת ניתן למצוא אותה? מתוך הספר - "כמה רב חלקו של אדם בעולם, וכמה מעט".
• הספר הזה מלא באנושיות טהורה שפשוט מחממת את הלב.
• תיאור הנופים והערבות באופן שממש מצייר אותם מול העיניים בצורה מוחשית וויזואלית. בלי צבעים, רק עם מילי... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר רחב יריעה על האנשים ועל מרחבי ערבות סארוזק בקזאחסטן. מקום מרוחק מהציבליזציה ומהמוכר לרוב האנשים ,החיים שם שונים וקשים מכל מקום אחר, אך הרגשות האנושיים שווים לכל בני האדם באשר הם(משפחה ,חבירות, אהבה, בגידות ,שנאה , קנאה) . סיפורי חיים של האנשים המיוחדים שגרים באיזור זה (8 בתים בסך הכל) משולבים באירועים של ההווה (שנות ה-80), כמו שיגורי החלליות של האמריקאים והרוסים לחלל , על השלטון הסובייטי ( שהוא מבקר אותו מאד).
העלילה ממחישה את המתח בין הקידמה למסורת, בין הטכנולוגיה ומודרניזציה ,ואת ההתמודדות של האדם עם השינויים הרבים בחייו, וכל זאת מנקודת מבטו ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרו של צ'ינגיס אייטמטוב משתייך לספרים שנכתבו תחת המשטר הקומוניסטי, וכמו מופלאים אחרים (דוגמת האמן ומרגריטה, בולגקוב) גם הוא משוטט במחוזות ריאליים-פנסטיים כדי להצליח לומר את שלא ניתן לומר במישרין. קסמו של הספר ביכולת למצוא תנועה איטית, קטנה, בלתי פוסקת, כלב פועם זעיר בתוך ערבה עצומה וממיתה, המקבילה אולי לאותו מישור אינסופי שכופה משטר מחשבות אכזר לעומת חתירה זהירה פנימה ונסיון לאתר קול אותנטי דק אך עיקש. היום הנפרש על פני הספר כולו הוא יום של לוויה, התחושה המהדהדת בקולניות, כצעד תופים, לאורך הספר כולו היא שזהו סופו של דור, דור אמיץ ונאמן שבא אל מותו (... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה התחיל כמו עוד יום שיגרתי של ביקור אצל סבא וסבתא, שבמסגרתו, בין היתר, אנו מחליפים בינינו כל מני מוצרים (הפעם זה היה עוף שאמי ביקשה). אז בזמן שסבתי חיטטה במקרר והוציאה ממנו את העוף, נחתתי על הכורסא והתחלתי לנהל שיחה עם סבי. איכשהו, אני לא זוכר איך בדיוק, השיחה שלנו התגלגלה לשירותו הצבאי בצבא האדום במידבר בקזחסטן. הוא אמר לי שהוא שירת שם שלוש וחצי שנים, והאקלים שם היה קשה מאוד עם הבדלי טמפרטורות קיצוניים בין הקיץ לחורף ובין היום ללילה, בסוונה קוצנית ודוקרנית, במין חור כזה במרכז ברה"ם, הרחק הרחק מהבית שלו שנמצא במערב ברה"ם, מה שכיום נקרא 'בלארוס'. הוא שירת ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
והיום איננו כלה, כשביל החלב הוא נמשך. באור ובחושך, בחמה וקרה, רק נמתח ונמתח בעיירת הנצח של הסארוזק.
הספר עוקב אחר סיפורם של פועלי רכבת בערבת קזחסטן הקשוחה, שעה שאחד מהם, בארוני ידיגיי, מוביל את חברו המנוח לקבורה. במקביל, מתואר סיפור מעבורת החלל החוקרת את כוכב הלכת "איקס" במסגרת יוזמה רוסית-אמריקאית סודית במיוחד.
אייטמטוב השתמש בציר העלילה המשני כדי לחוות את דעתו על מספר נושאים, בין היתר, השלכות המלחמה (פגיעה בקדמה) וניצול יעיל של משאבים. בדמיוני הפרוע, דימיתי כי בסוף העלילה יתגלה שהיישוב בוראנלי-בוראני, שוכן באחת המדבריות בכוכב החדש.
בציניקניות ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין.מזכיר לי באופן אישי את ערבות קזחסטן מקום הולדתי תאור אמיתי וחי על אופיה של המדינה ותושביה לא כל אחד יוכל לקרוא את הספר כולו אבל כדי לעשות כו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מהספרים בהם אתה מאט את קצב הקריאה לקראת סופם רק כדי שלא יסתיימו. קסם אחד גדול!... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ניגשתי לספר הזה בחשש. הרבה זמן דחיתי את תחילת קריאתו. בסוף אמרתי לעצמי - ננסה. נתחיל. במקרה הכי גרוע - נעזוב אותו באמצע.
אבל הופתעתי. במסגרת עבודתי אני מרבה לבקר באזורים עליהם מדבר הסופר - קזחסטאו, טאג'יקיסטאן, טורקמניסטאן, אוזבקיסטאן וקירגיזה. אני מכיר מעט מנופי המקום ואיני מתיימר להכיר את האוכלוסייה. אבל נחשפתי מעט למנהגיהם, לאורחות חייהם, להתמודדותם עם הקדמה והכפייה התרבותית (בעבר הייתה זו התרבות הסובייטית, היום - התרבות המערבית).
אולי משום כך התחברתי כל כך מהר ובעצמה כזו לספר.
מדי פעם, תוך תהליך הקריאה חיפשתי שוב ובדקתי מתי נכתב.
חיברתי את כל הנת... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו. איזה ספר. ממש עכשיו סיימתי לקרוא את אחת מיצירות הספרות היותר משובחות שנחשפתי אליהן.
סאגה כתובה ומתורגמת למופת, שהיא סיפור חיים של איש זקן, שחייו שורשיים ואמיתיים, חיים ששזורות בהן דמויות אנושיות, בערבות קזחסטן ועל רקע התקופה של אמצע העידן הקומוניסטי.
חיים שכל כולם התמודדות עם קשיי הטבע המשטר והקיום בכלל.
בפינה נידחת ושכוחת אל נשזרת העלילה, שהיא שחזור פיסות מחייו של אדם המלווה חבר אמת לקבורה בבית קברות נידח ומרוחק, ונזכר באירועים שזימנו לו ולאנשים הקרובים לו החיים, ואלה לא פינקו איש מהם.
ספר קודר, המצודד את הקורא ומזכיר לו את היות משמעות החי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
השם של הספר "והיום איננו כלה" הפוך ממה שקראתי. הכל כלה והכל עובר וחוץ מכבודו העצמי של האדם, האנושיות שקיימת במיעוטם של האנשים, הנאמנות שרק מעטים מבינים מה היא, רק הם לא כלים וממשיכים לשמש נרות חלשים בעולם אפל ששולט בו קרוב לוודאי השטן ולא אלוהים. אהבתי כל מילה בספר הזה וכל סיפור בו התאים לחלוטין למסר שאני מאמינה בו בכל נימי נפשי: אין לנו הרבה תקווה. יש לנו נקודות אור שכשיאירו את יומינו נהיה מאושרים לרגע, ואז הכל יכלה. מתישהו שוב נפגוש את השטן מביט בנו וצוחק ושום תקווה לא תראה באופק והמוות יראה כשחרור וגאולה. זה העולם שלי שאני חיה בו בזכות אותן נקודות או... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לרוב קשה לי עם ספרים מהוללים שיש עליהם קונצנזוס. אני מפחדת לא להבין, לא להתחבר, לא להיות חלק.
מהסיבה הזאת, קשה לי מלכתחילה להתחבר לספרים כאלה, אני כמו פוחדת לתת אמון ולהיפגע.
אז אמנם לא קראתי את הספר בנשימה עצורה, וכנראה שבעתיד, כשישאלו אותי מה הספר האהוב עליי, לא אענה "והיום איננו כלה", אך אני כן יכולה לספר לכם שהספר הזה פשוט יפהפה.
קודם כל, הכתיבה של אייטמטוב והתרגום פשוט נהדרים. בסך הכל, מה לי ולפועלי מסילה בערבות קזחסטן? לא הרבה. אבל המאורעות עליהם כותב אייטמטוב הינם אוניברסליים, הכתיבה שלו זורמת ונעימה, והתרגום מדהים. פעם ראשונה בחיי ששמתי לב לתרגו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים! אייטמטוב הרבה יותר מסופר, הוא משורר, חווה את המהות העמוקה של הדברים ומצליח להעביר אותה בסצנות שגורמות לך להתמזג לתוך הרגע. יש לו יכולת להסתכל מהעניים של כל הדברים עד כדי כך טוב, שהגמל בספר הפך להיות מושא להערצה מבחינתי, גבר גבר! לא צריך את דארווין לדעת שמוצא המינים הוא משותף, מספיק נשמה גדולה כמו אייטמטוב. מה שיותר מפתיע שאייטמטוב עצמו לא היה רק סופר אלא איש פוליטי, חבר המפלגה הסובייטית, שגריר- וזה רק מראה את גדולתו שמתוך הג'יפה הפולטית הצליח לנסוק לגבהים כאלו.
הספר מתאים למי שאוהב נופים ומרחבים של הרוח האנושית ובכלל, דמויות מלאות של אנשי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים ונוגע ללב, אם כי לקח לי זמן להכנס לתוך הסיפור. השמות הזרים מקסימים ומוסיפים ערך מוסף. ספר אינטליגנטי, מתובל בהרבה הומור וכאב. מומלץ מאוד :)... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שום ביקורת ותהיה העלובה ביותר לא תעשה שמץ של צדק לספר הזה.
חובה לקורא אותם בשביל להבין. יצירה עילית של ממש.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, אני לא באה לדבר על תמות המככבות בספר, כפיפותו של האדם לכוחות הטבע הכבירים; קליעתו וכליאתו במארג כוחות אנושי; רשעות, אינטרסנטיות ותאוות שליטה הגוזרים את דין האדם הקטן, החברה, האנושות; עוצמתה של רוחו של האינדיווידואל וכו' וכו'.
אותי מעניין דבר אחר, משעמם וטכני, אפשר לומר. לא תוכני.
קריאתו התמשכה על פני חודשים רבים. היה לי קשה לקרוא אותו, למרות שהוא עניין אותי.
הקריאה שלו היתה ממש מאבק מתמשך.
הופתעתי מאוד כששוחחתי עליו עם אנשים שונים והם אמרו שהיה להם קל לקראו.
"מה, זה ספר של סופשבוע!".
מה אתם אומרים?
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירת מופת של סופר יליד קזחסטן שחווה את שלטון האימים של סטאלין והיה חלק מן מהמנגנון הסובייטי עד להתפרקותו בסוף שנות ה-80. הספר הוא כתב אישום חמור נגד המשטר הקומוניסטי על כך שניפץ את כל הערכים המקודשים לכל אדם באשר הוא: ערכי המסורת והקהילה, ערך החברות, ערך הזוגיות, הקשר המקודש של הורה-ילד ולבסוף גם ערך כיבוד האדם את עצמו ואת חייו. את הניפוץ הברוטאלי של כל אחד מהערכים אלה פורט הסופר הן באמצעות סיפור אמיתי (גם אם הוא פרי הדימיון) וגם באמצעות סיפור מיתולוגי מן המסורת הקזחית (הסיפור המרכזי היה כל כך קשה לי באופן אישי שאני ממליץ למי שלא אוהב סיפורים אכזריים ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מקסים ומוצלח מאוד.
ידיגיי, פועל מסילה ביישוב שכוח אל בקזחסטן, יישוב קטן המונה שמונה בתים בסך הכל,
מלווה את חברו הקרוב לקבורה וכל הדרך נזכר בארועים מעברו המתובלים באגדות עם יפות, בעלות מוסר הסכל.
הספר מלמד על החיים בתקופת השלטון הסובייטי, הפחד המתמיד מההנהגה ומהלשנה.
עם זאת גם פועל פשוט כמו ידיגיי יכול להפיק הנאה מהחיים, מהמשפחה, מהמרחבים, מהחברים וגם מהגמלים.
מומלץ בהחלט. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
לא היתה לי אף פעם סבלנות להתקרב לספר הזה, והצלחתי לחמוק ממנו למרות שיש עליו קונצנזוס די מוחלט, ב"סימניה" ובכלל. לא התחשק לי. גם הכריכה שצווחת "פולקלור!", גם התקציר המייבש וגם השם הקצת מתייפייף הזה רמזו לי שזה יהיה כמו ללכת לסרט קזחי בסינמטק, שאמנם עשויות להיות בו איכויות קולנועיות ונופים מהממים, אבל הוא גם יהיה משעמם תחת ואני עייף מדי בימים האלה בשביל משעמם תחת.
אוי, כמה שטעיתי. זה ספר נפלא. שהוא גם כל כך יוצא דופן בין ששת הספרים האחרים שקראתי. הוא מרוחק מזרח ממערב מכל ספרות אחרת במנעד ובטון, באווירה ובעומק. הדבר שהכי מתקרב אליו, נדמה לי, הוא "פג... המשך לקרוא
48 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
איזו יצירת מופת! הקריאה ב"והיום איננו כלה" היא היסחפות למרחב עצום ופתוח, המקום אינסופי, התנועה בלתי פוסקת וגם הזמן נמתח עד אין קץ (איננו כלה).
גיבור הספר הוא ידיגיי, איש אמת, ענו ואמיץ, המאמין בערכים של מסורת, תרבות וכבוד האדם. מעשיו, מחשבותיו ויחסו אל הזולת משקפים אנושיות שאין כמוה. חברו הקרוב קזנגפ הזקן נפטר לאחר ארבעים וארבע שנות עבודה קשה בתחנת הרכבות ששמה בוראנלי-בוראני בלב מדבר הסרוזק. ידיגיי מתכונן להביא לקבורה את חברו. לצד גיבור הספר מככבת החמלה שממש יוקדת מול חוסר הצדק המשווע, השב ועולה לאורך הסיפור, למשל ביחס המזעזע של ברה"מ כלפי חייליה שנפ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אורח החיים הקזחי בתנאים קיצוניים וקשים. "הסתגלות" לשילטון הסטליניסטי - ניסיון התאמה בין השלטון החדש ואורח החיים המסורתי.אין הפנמה של החידושים - נוהלים סביב אתר שילוח חלליות אינם מסתדרים יחד עם מסורות של עם נווד. עם כבוד ועזרה הדדית. הייחוד של הקזחים נהרס. סיפורי המסורת מקבלים עיוות של בגידה ברעיון הסוציאליסטי. לא עוזרות המדליות של תעוזה,
האדם הפשוט נשחק תחת משחקי הכח של משרתי השילטון. והרכבות ממשיכות לנסוע ממערב למזרח....וממזרח למערב.... ועולם כמנהגו נוהג.
בכל זאת נשארו בודדים עם צלם אדם - נאיבים. עם רגישויות מדהימות לנפש האדם שלא קפאו מקור בערבה המו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים. התרגום אינו קל והעברית ארכאית מה. הסיפור נדמה שאינו סיפור כלל - מה כבר יש להגיד על יום אחד. בפועל מרגע שמתרגלים - מדובר באפוס מדהים שמביא הרבה כבוד לקזחסטאן. המחבר מפליא לרקום את הסיפור של העבר עם ההווה בשילוב של העתיד. הזמן לא זמן מגושר היטב ומתבטא בשקשוק המסילות הבלתי פוסק מן המזרח אל המערב ומהמערב אל המזרח.נקודות המבט השונות משלבות הסתכלות מהמון זויות - הן מצד חיות שונות, הן מאגדות עבר והן מצדדים נוספים (לא אומר בשביל לא לקלקל).
ציטוט קל וכמעט ריק : "בקול חרישי אמר בוראני ידיגיי את מילות התפילה שנועדו מקדמת דנן לכל הזמנים עד אחרית הימים, ד... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מכיל ומחלחל לנפש, תרבותי וכל כך חכם שנדירים כמותו בתאורי האנושיות חוצת הגבולות והיקום, תרתי משמע.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי ולא סיימתי. כתיבה טרחנית מאד... אולי כשאזדקן אמצא את הספר יותר נגיש...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שוב זה קורה לי. אני רוצה להנות ולהעריך אבל משהו מתפספס. אם תעשו סקר בין אנשים שקראו את הספר הזה, תגלו שאצל רובם הוא מופיע בחמישייה או בעשירייה המובילה. מאוד קיוויתי שהוא יעקוף את רוב הספרים ברשימה שלי כי השבחים הם מפה ועד הודעה חדשה והציפיות שלי היו בהתאם, אבל כגודל הציפייה כן גודל האכזבה.
לא אוסיף על המתואר בכריכה האחורית ובאתר. אפשר לומר שלעלילה יש 5 מרכיבים עיקריים: ההווה ובו מתארגנת התהלוכה לקבורת קזנגפ, פרק זמן של מספר שנים בחיי ידיגיי האב הצעיר ושלושה סיפורי פולקלור קירגיזיים. כל אחד מהסיפורים האלה מהווה משל ואחד מהם הוא אותו פרק שלא נכלל בספר... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אלוהים, כמה עצבות יש בספר הזה. לדעתי צריך להימכר ביחד עם מרשם לפרוזק.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במה אתחיל? קראתי את הספר המדהים והמיוחד בזה.
קראתי את הביקורות והתשבחות של הקוראים.
הזדהיתי עם מה שכתבו, הרגישו, חשבו על הספר.
אז כן. זה ספר מיוחד מאוד. מעטים הספרים שאני אוכל לכנותם ״מיוחד״.
יש בו ככ הרבה... ככ הרבה נושאים הספר מעלה.
ככ הרבה מחשבות הוא פותח.
אייטמטוב סופר גדול. קראתי גם את נמר השלג שלו. יחד עימו חייבים לציין את המתרגמים לעברית
שעשו עבודה נהדרת. השתמשו במילים ובשפה שהאוזן אינה רגילה לה, אך מתאימה להפליא לתקופה.
3 ציטוטים משכו את תשומת ליבי.
1) ״ כמה רב חלקו של אדם בעולם, וכמה מעט״....
כמה ממצה המשפט הזה. נחייה חיים שלמים, נחווה חו... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
"זמן", אומר GG לצעיר שמתעתד לשאת את בתו לאישה. "הדבר היקר ביותר שיכול להיות לאדם הוא זמן".
GG יודע על מה הוא מדבר, הוא הרי בעליהם של מאות מיליוני דולרים, אבל בגילו הוא כבר יודע מה יקר באמת.
GG הוא כמובן גורדון גקו, הדמות אותה מגלם בכשרון רב מייקל דגלאס בסרטי "וול סטריט" ונזקקתי למשפט שנאמר
מפי דמות מושחתת שכזו, משום שמה לעשות ? לעיתים אנשים מושחתים יודעים להתנסח בצורה טובה יותר מכולם.
והספר המופלא הזה הוא על זמן. זמן אנוש.
לכאורה, יום חסר ייחוד נוסף בשממת מדבר הסארוזק המשתרע על פני ערבות קזחסטן.
לאמיתו של דבר, סיפור על זמן. על חיי אדם, על הכאב האדיר שבחיים, ע... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כנראה שאני אחד החריגים בנוגע לספר הזה.
הכתיבה (שאמנם כתובה בעברית צחה ומרשימה) לא משכה אותי, והסיפור עצמו לא כ"כ עניין אותי...
אני מוכרח להגיד, בסיכומו של דבר, שאולי לא הבנתי את כוונת המשורר. במיוחד לא הבנתי מדוע קיימת עלילת המשנה העתידנית.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שהוא עונג צרוף, נהניתי לגלות את המשמעויות החבויות בין המשפטים והסיפורים.
וזה המקום לומר תודה לאתר סימניה, שאיפשר לי לקרוא את הביקורות שנכתבו על הספר וכך גיליתי אותו.
מסוג הספרים שהם חובה בכל מדף ספרים. ההתחלה כפי שכתבו כבר לפני אכן קצת קשה לצליחה, אך ההתמדה משתלמת!!!... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
קראתי את הספר לפני כמה שנים וחלקים מתוכו קופצים לראשי כאילו קראתי אותו אתמול.
ספר משובח שאומנם דורש בתחילה סבלנות כדי "להיכנס" אליו אך הסבלנות מאוד משתלמת.
הספר פותח בפנינו צוהר לקבוצת משפחות החיות במקום שכוח אל אך לא שכוח "החוק" ומנסים לשרוד בתנאים לא תנאים, בשיתוף פעולה ובמסירות אחד לשני ולתפקידיהם כדי לשרוד את החיים האלה.
הדמויות אנושיות ונוגעות, העלילה מרתקת ובספר משתלבות עוד שתי עלילות שהן כאילו לא קשורות אך מתחת לפני השטח הן כן
והכל יחד מתמזג לספר אחד שבפירוש כשיהיה לי זמן - אקרא אותו שוב כי ממש אהבתי ולא הספיקה לי פעם אחת.
ממליצה בחום.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל הסופרלטיווים שנכתבו על ידי קודמים לי על ספר זה - נכונים. קראתי אותו פעמיים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, שווה כל דקה למרות אורכו. פשוט כיף לקרוא אותו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים המשקף את מהותו של כישרון ספרותי אמיתי.
מומלץ בחום.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"והיום איננו כלה" הינו רומן שנון של הסופר צ'ינגיס אייטמטוב, הספר הובא לדפוס בשנות השמונים של המאה הקודמת. הרומן התפרסם בחלקים בכתב עת ספרותי בברית המועצות. מיד עם פרסום הפרקים הראשונים, הפך הרומן לרב מכר. צ'ינגיס אייטמטוב אורג במיומנות רבה עלילה המורכבת מכמה מימדים. כרונולוגית, העליליה מתקדמת בעזרת סיפורים משניים, אפיזודות הלקוחות מהפולקלור העשיר של ארצות המזרח. עלילות משניות אלה הם הגרעין הריגשי והתרבותי שמציב הסופר. למעט השתלשלות הכרונולוגית, הסופר שוזר שתי וערב עולמות שונים בעלילה. סיפורו של הגיבור הראשי, ידיגיי ז`אנגלדין, והדמויות המשניות מצ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדובר בספר טוב ומומלץ - אומנם ההתחלה הייתה מייגעת ומלאה בשמות ומקומות מסובכים אך בהמשך כמו בטיפוס על הר לאט לאט נפתחו בפני נופים קסומים של סיפור שלמולם עמדתי נפעמת.
בספר לכל אורכו ישנם משפטים שחוזרים כמו מנטרה: "במחוזות אלה הרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח... וכל מרחק נמדד בזיקתו למסילת הברזל כמו ממין קו גריניץ' ...וכן משתמש במילים כמו: "הערבה אין לה שיעור ומידה, והאדם קטן, והערבה אדישה, אחת היא לה אם אתה שרוי בצרה או בטובה ואתה אין לך אלא לקבל אותה כמות שהיא" ספר כזה בשבילי הוא ממש - ספר שירה.
הספר מזכיר בשפתו הנפלאה סופרים ישנים כמו ט... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתחיל ישר מהסוף: זהו ספר מופתי אם כי לא קל במיוחד. הספר עוסק במקומות ובדמויות שאינן מוכרות לנו כל כך ואני מניח שזו הסיבה שבגינה היה לי קצת קשה להיכנס אליו אבל המאמץ, לא גדול במיוחד יש לומר, בהחלט שווה. הקורא מקבל כאן תמונה סוריאליסטית של ברית המועצות תחת שלטונו של סטאלין עם קפיצה קלה לעבר הרחוק יותר, לימי ג'ינגיס חאן. סיפור המסגרת, המסע אל בית העלמין לטמון את גופתו של פועל הרכבת קזנגפ אסנבייב, הזכיר לי קצת את ספרו של א.ב. יהושע "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" ולא הייתי שולל את האפשרות כי א.ב. יהושע אכן הושפע קצת מאייטמטוב.
מומלץ מאוד למי שלא חושש להתמ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעניין... למרות שנהניתי מהספר, הוא השאיר בי תחושה מוזרה...(?)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעניין, אני היחידה שלא אהבה את הספר הזה?
מודה, לא הצלחתי להגיע לסופו, נשברתי אי שם בסביבות עמוד 200 כשראיתי שהוא פשוט משעמם אותי, ואני משתדלת לדבוק בכלל החדש שלי שאם הגעתי לעמוד מכובד והספר לא מעניין אותי - אני מפסיקה לקרוא.
לא אהבתי את כל תתי-הסיפורים שמופיעים במקום שתהיה איזו שהיא עלילה ברורה ועקבית.
אני רואה את התגובות הנלהבות באתר מה שגורם לי לחשוב שאולי בכל זאת כדאי לתת לספר הזה הזדמנות נוספת בעתיד (כשיהיה לי מצב רוח לספר יחסית "כבד").... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חושבת שלפני הכל זהו ספר אווירה. הוא מצליח לייצר תודעה שיש בה הקצב של המדבר, שמכילה את הנופים שלו, את החום ואת הקור ואת האנשים והגמלים והכלבים.
זה יפה איך שבספר שכותרתו מרמזת על יום אחד, אחת התחושות המשמעותיות היא התחושה המעגלית, החזרה הבלתי פוסקת, מין "מה שהיה הוא שיהיה", החל מהרמה היומיומית, עבודות פועלי מסילת הברזל, שהן חדגוניות וחוזרות על עצמן, דרך התיאור של עונות השנה כפי שבאות לידי ביטוי בערבה המדברית, מעגל החיים והמוות, שכן קשה להימנע ממחשבה על חייו ומותו של הגיבור בעת שהוא מביא לקבורה את חברו, ועד החזרה המרומזת לכאורה על התהליכים הפוליטיי... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעולה+++ עד שהתחלתי לקרוא אותו לקח לי זמן כי נסיעת הרכבות בערבות קזחסטן עייפה אותי... אבל ברגע שנכנסתי לזה, פשוט לא הנחתי את הספר. מרתק ברמה שאתה מרגיש ממש את החיים שם. מיד אחרי חיפשתי ספרים נוספים שלו וקראתי את "ג'מילה","אהובתי במטפחת האדומה", ולאחרונה קניתי את הספר האחרון שלו שתורגם"נמר השלג"(טרם קראתי).... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר פעמיים לא נפלתי מהמיטה / מהכסא אני יכול לתמצת במילה אחת נחמד לא יותר.
עלילה לא ברומו של עולם השתלשלות של דברים נורמטיבים רגילים ולא מפתיעים .
אולי אני לא מוחה כף מהיציע והקול שלי בודד אבל אומר את התחושות תסכימו איתי שזה טוב ורצוי.
הספר לא מפתיח אצל הקורא תחושת הזדהות אולי סמפטיה כן ובזה מצאתי נחת כלשהוא .
יחד עם זאת לא לדלג על ספר זה ובזכות הבקורות המשבחות והמהללות הוא הופך למעניין... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על הספר הזה הכל כבר נאמר בביקורות קודמות, פשוט לא יכולתי במהלך הקריאה שלא לחשוב על גורלה של משפחתי שלי באותם זמנים של של "הניקויים של סטלין". בעוד אני קוראת על סיפורו של אבוטאליב, נזכרתי בסבא שלי, ששרד תחת זהות בדויה ובמחבוא תחת שטח כבוש ע"י הנאצים באוקראינה, רק בכדי להיות מאושם אחרי המלחמה, שהיות ולא הושמד כיהודי, הרי הוא מרגל יפני-גרמני ונשלח למחנות עבודה בוורקוטה (צפונית לחוג הקוטב הצפוני), למחנות הפחם. כמובן שהספר מדבר על הרבה מעבר לנושא זה ובחשיפה לתרבות הקזחית ולערבות הסרוזק יש משהו קסום...... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
נדיר לראות בסימניה ספר שהדעה לגביו אחידה. לרוב, באופן טבעי, יש שמשבחים, יש שאדישים ויש שמתרגזים והבחירה אם לקרוא או לא תלויה בממליצים, בתקציר, אפילו בכריכה. "והיום איננו כלה" אמנם זכה לכריכה הולמת ולתקציר מסקרן אבל בעיקר קיבל עמוד שלם של מחמאות ודירוגים גבוהים, שלא ממש השאירו לי ברירה אלא לקרוא. וכרגיל- לא הצטערתי.
במרכז הספר עומד פועל המסילה המזדקן ידייגי, שמביא לקבורה את חברו קזנגפ בבית הקברות המסורתי, המרוחק 30 קילומטר מצומת המסילה הזעירה בה בילו את עשרות השנים האחרונות. הצומת הזו, בוראני-בולאני, היא יישוב זעיר של שמונה בתים בלב ערבות ה"סטנים" של ר... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה ופיוטי מלא בשירה ותובנות יפות על הטבע האנושי ומה מניע את הפוליטיקה של העולם. אהבתי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה לא כתבו על הספר המופלא "והיום איננו כלה"
לא אדוש את מה שכבר נכתב ולא אמחזר במילים משופצות כי הקוראים לבטח ידלגו וזה לא יאה לרומן ענק כזה
אז אני אעשה מהעניין של הבקורת גם דבר מעניין ואבנה על זה
סיפור לא פחות מעניין זה יגרום לי נחת והחשוב יותר זה יעניין את הקוראים
כשהתחלתי לקרוא את הספר ולאו דווקא ספר זה אני מייד מפתיח בדמיוני את הסביבה שבה מתרחש הסיפור את הדמויות שבונים אותו וכאילו ותרשו לי לשים דגש מתחת למילה כאילו אני נמצא בינם וקרוב אליהם וראה אותם ואת מעשיהם
נדמה שלא רק אני חושב כך אולי יש לי שותפים
בילדותי לא גדלתי ולא פרצתי לעולם שכו... המשך לקרוא
82 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה שעושה את הספר לסיפור עצוב וטרגי אלה הדמויות שבו לאורך כל הקריאה לבי נכמר על מר גורלם של אנשים שנולדו בחלק זה מהעולם
כל התיאורים שבספר אינם מתנתקים מהלך הרוח והחיים במעצמה הקומוניסטית שהצרה את חייהם והפכה את חירותם לכלי זול בידי השלטון
גם תיאור הגלקסיות והכוכבים שבסיפור בא לתאר את העולם החיצון והכוונה למערב אך הפחד מהייד השולטת בכל הסופר דיבר או כתב במין שפת סתרים
טוב שהתווסף לספר הפרק העשירי שנתן תחושה של התפרקות מעול השלטון
יפה רומן אדיר עם הרבה מסרים ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחר שקראתי את הספר המבריק הזה ולאחריו את הספר ילד 44 אפשר להגיד ששני הספרים משלימים תמונה סוריאליסטית אחת של ברית המועצות תחת הרודן סטלין.
הספר הזה מתאר ביד רגישה ומעודנת תקופת חיים שבה השלטון נקט ביד ברזל כנגד האוכלוסיה כולה ללא הבדל מוצא אתני,דת, או גזע.
כשכתבתי שהספרים משלימים זה את זה התכוונתי לבחינה הפוליטית- חברתית שסובבת את שתי הספרים.
בילד 44, הספור סובב במרכז רוסיה כאשר המרכז נמצא במוסקבה והאירועים קורים במרחק 100-200 ק״מ מהבירה, בהיום אינו כלה, הסיפור מתחולל במרחק אלפי ק״מ מהמרכז, במדינת קזחסטן , כשגיבוריו אינם ממוצא רוסי אלא ממוצא קזחי. הב... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בדיעבד אני ממש מתפלא על עצמי, שלא קראתי עד עתה את הספר הזה. והרי מאז ומתמיד אהבתי לקרוא... האמת היא שהתחלתי פעם לקרוא אותו ועוד לפני שגמרתי את הפרק הראשון, נעלם לי הספר באיזשהן נסיבות משונות וזנחתי אותו...
אבל מסתבר שהיה שווה לחכות! כי כשהתחלתי לקרוא אותו עכשיו, הרגשתי שנפרשים לעיניי עולמות חדשים בנוסף לעניינים היסטוריים שאת חלקם ידעת כמובן.
מעניין הוא שמבחינה טכנית מדובר פה בסיפור מסגרת כללי שאותו מספר "יודע כל" שממנו מסתעפים סיפורים אחרים מתקופות שונות... סיפור המסגרת מתרחש בזמן משטר ברית המועצות, במין ישוב קטנטן ומבודד, על תחנת רכבת קטנה - התושבים... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר הכי אהוב עלי בעולם! קראתי אותו לפני חמש שנים ובכל פעם אני חוזרת לחלק אחר של הספר וגולשת ישר לעלילה. קסום ומרתק.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, לא להתייאש בהתחלה, נכנסים לספר וזה מממש כניסה לעולם אחר..קזחסטן בתקופת הקומוניזם. מומלץ במיוחד למי שאוהב את התקופה הזו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר מזמן ולמעשה נתקלתי בו עכשיו תוך כדי עלעול בביקורות שכתבו חברי האתר. אני לא זוכרת פרטים ולכן אומר רק שהספר פשוט קסום. יש בו משהו מהחלום - ציור של עולם מרוחק כל כך שיכול היה להיות גם המצאת הדמיון - ואם זאת אנושי וחם. לא קל לקריאה אבל מה זה שווה!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב מאוד,רוב הזמן סוחף , שילוב מיוחד של הווה עבר ועתיד עד כדי בדיוני. ואני לא אוסיף לגבי השילוב המרתק של בעלי החיים בהתחלה ובסוף או לגבי נקדודות נוספות כמו האופי האנושי והשלטון ו.....
ספר חובה ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה עוד אוכל לומר על הספר הנפלא הזה שלא כתבו לפני. מזמן לא קראתי ספר כל כך נוגע בפשטותו. ספר שכל כולו סיפור אהבה לאדם הפשוט, זה שניחן ברגשי מוסר טבעיים, זה שלא נשחת בידי התאווה לשלטון, לכוח, לשינוי סדרי בראשית בכל מחיר, בדורסנות. זה שלא נפל שבי בידי הסיסמאות של 'עולם ישן עדי-יסוד נחריבה'. פרוזה כל כך משובחת, כל כך נוגעת שמתרחשת בנופים כל כך רחוקים מאיתנו, אבל האדם הלוא הוא אדם בכל מקום שהוא.
סיפור המתרחש ביום אחד. יום אחד שבו מביא ידיגיי הזקן את קזנגפ, זקן המקום, לקבורה, ובדרך צפים הזכרונות. הזכרונות מאותו חורף שנת 1952-3.
אני מוכרח לומר שבספר הזה קראתי כמה מה... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת, במלוא הכנות איני יודע מהיכן להתחיל.
אתחיל אם כך מגילוי נאות:זהו ספר לא קל לקריאה, כתוב בסגנון מעט כבד והתירגום שלו למרות איכותו הרבה מעט מיושן - אך בהחלט עושה עבודה מצוינת ומדויקת.כמו כן יקח לקורא זמן מעבר לרגיל להתרגל לשמות הקאזחיים הלא רווחים במקומותינו.
ועתה לעיקר.
קשה לי להזכר מתי קראתי לאחרונה ספר בעל איכויות רבות כל כך שקשה לספרן - רק הטועם אותן בעצמו ירגיש בחכו את הטעמים הכה מיוחדים והנדירים שספר זה שזור בהם.
היכולת הבלתי אמצעית של אייטמטוב לשתף את הקורא (בעיקר הקורא המערבי הצעיר והצעיר יחסית)בחוויות מעולם שהלך ונעלם אך רישומיו עדי... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב. נגע לליבי במיוחד סיפורו של "אבוטאליפ קוטייבייב" שהוא גיבור משני בספר, אבל בעיני גיבור ראשי. היכולת של השלטון להטיל אשמת שווא על האדם תוך שלילת כל זכויות הפרט ממנו מקוממת. העובדה שהשלטון אינו מוכן לקבל חיילים שחזרו משבי האוייב, אלא אם כן התאבדו, מעמידה את כל המוסכמות שלנו בישראל של היום בפרופורציות אחרות לחלוטין. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שחבר אמר לי שאני חייב לקרוא. כתיבה יפה התארת חיים חשוכים בחור נידח ובכל זאת חיים. יש חלקים בספר שניתן, לטעמי, לדלג עליהם כמו מלחמתו של גינגיס חאן וכן היכן שבכל הספור המרתק הזה נכנס מדע בדיוני. סה"כ ספר מצוין, מלא ענין המתאר חיים קשים שקשה לתאר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בבואי לכתוב ביקורת על הספר חשבתי רבות על מה לכתוב. מעבר להיות הספר אחד הטובים שקראתי לאחרונה, כה הרבה דברים ראויים להתייחסות.
זהו ספר אנושי נוגע ללב. גיבורים מרגשים ואף מיוחדים (ואף גמל מיוחד במינו)
הספר משלב הווה (הובלה לקבורה של איש עיירה מוכר ואהוד)
עבר – סיפורי עם ואגדות מהעבר
עתיד – שיגור לחלל, תקשורת עם אנשי החלל החיצון
למרות הנושאים הלא קלים עליהם מספר הספר אין הוא מדכא. הסופר מעניק אתנחתאות מהעלילה בתיאורי נוף, הומור ואגדות עם.
הספר בהחלט בעל ערך מוסף בהעברת מסרים ונתינת חומר למחשבה.
בהקשר זה אזכיר את אשר כתב אחד המגיבים לגבי הספר: " למרו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים מעין כמוהו. ספר של אוירה קסומה עם תיאורים יוצאי דופן. ספר על כלום בערך. עלילה שמשתרעת על יומיים שלושה ופרק עשירי מצמרר במיוחד. תרגום נפלא לעילא ועילא.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר קשה לקריאה ולא פעם מצאתי את עצמי מהרהרת למה להתענות בדיכאון הזה שהוא משרה עליי. עם זאת, לא יכולתי להרפות ואני שמחה שהתמדתי. סיפור קשה ומרתק של מחויבות
בין אנשים הגרים בתנאי מחיה קשים כל כך של המשטר הקומוניסטי. ובין האיים של האחווה האנושית מתגלה גם הרוע
בכל הדרו, רוע לא מוסבר- רוע לשם רוע, והוא שזור גם בעלילה המרכזית וגם באגדות עממיות המשובצות בספר.
לקראת סוף הספר נדמה כי הוא מתוח מעבר למידה ואפשר היה
לקצר, אבל עדיין זהו סיפור אנושי טוב ומרתק!
אחרי שסיימתי את הספר רצתי למדף הענק שלי לחפש משהו קליל יותר לקריאה הבאה!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חביב ולא מרשים במיוחד, שהפך משום מה ל"ספר חובה" בעיני רבים. קראתי אותו אחרי הפצרות מהרבה חברים ולא מעט מוכרי ספרים. מצאתי אותו משעשע ונוגה ללב,בהחלט, אבל רחוק מלהשאיר אותך מתפעל במיוחד. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ולזה יקרא יצירת מופת. זהו סיפור שמדבר על טבעם של החיים והאנושות. זהו סיפור על אדם פשוט בשם ידיגיי,עובד רכבת שגר בצומת רכבות במדבר הסארוזק יחד עם עוד מספר מועט של אנשים. האדם הקטן הזה כל כך גדול מהחיים שאי אפשר שלא להעריץ אותו.היטיב לתאר אותו המשפט הבא- " ידיגיי זה, איש נאמן לעצמו ולזולתו, שעומד בעולם כמו סלע איתן".
זהו סיפור על נאמנות של ידיגיי לחבר, על ההתעקשות שלו למלא אחר צוואתו של החבר שמת ולקבור אותו בבית הקברות ההיסטורי של העיירה שנמצא במרחק של חצי יום מהעיירה. תוך כדי המסע, ידיגיי מתמלא זכרונות-בהם סיפורים קורעי לב.
בכל הצער שקיים בחיים, ניצוץ של... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מהן ערבות קזחסטאן בכלל ותחנת בוראנלי-בראני בפרט, אם לא מקום אליו מגיעים הפליטים מכל מיני מקומות בברה"מ של אחרי מלחמת העולם השניה, מכים שם שורש באדמה הצחיחה, נשבעים להיות שם כמה שנים ולעשות לביתם-כיסם ולברוח? התחנה הזו מכילה שמונה משפחות בלבד, אבל אלה שהגיעו ונשארו היכו שורשים חזקים כל כך, שהריחוק מכל אדם ועיר עשה להם טוב. זה אמנם רק ריחוק לכאורה, שכן רכבות רבות מגיעות לתחנה והם מכירים את כל הנהגים, אבל המפגש הוא רק לרגע ושוב הם נשארים לבדם במעין קיבוץ לדבר עבודה.
את ידיגיי אנו פוגשים כשהוא מאבד את חברו הטוב קזנגפ. הגיל עושה את שלו. תוך כדי הכנות ללוויה... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ספר מהסוג שהטעם שלו לא נמוג גם זמן רב לאחר סיום הקריאה. למתרגם מגיעות כל התשבחות.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מופלא המעביר את המסר של ההרמוניה האינסופית של הטבע ,היקום מחד ואת רוח האדם והחברה שחלקה בדמות השטן (כדברי הסופר מזינה אותו) שביטויה היא קטנוניות חוסר חזון ונסיון להגביל את המרקם האינסופי של הערבה המופלאה וגם של היקום כולו באמצעות גבולות מגבלות חומות וגדירות תייל-אך ההיסטוריה של המגע בין האדם לטבע מלמדת שבסוף
הגדרות נופלים והרוע נעלם ונשכח כי ברוח האדם יש גם את רוח האלוהים כך שלעיתים הטוב נותן לעיתים קרב הולם. בהיסטוריה המופלאה של הערבה הגדירות נפרצות בידי אנשים
עם נשימה יתרה כמו גיבור הספר אשר עושה לרוב את הבחירות הנכונות מתחבר לערבה הגדו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ללא ספק אחד הספרים הבלתי נשכחים שקראתי. למרות שהוא התרחש במקום ובארץ רחוקים, הוא מצליח לגעת בנימי הנפש של הקורא... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וירטואוז במילים והעברת תחושות לקורא כאילו הוא נמצא שם... זה אייטמטוב - ספר נהדר אין מילה אחרות לתאר אותו- למי שאוהב ספרות טובה ואיכותית - ממולץ ביותר!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מעולה שנכתב בזמן השילטון הקומוניסטי.צ'ינגיס בגאונותו מצליח להחביא את הביקורת שלו על המשטר במסווה של עלילה פשוטה ומרתקת. כל אדם שקרא את הספר והיתדינתי איתו על הביקורת הסמוייה,ראה אותה בחלק אחר בסיפור. מדהים כמה רבדים מתחבאים בתוך הכתיבה המדהימה ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר אנושי נפלא ועדין. בתוך שממת הערבות כל תנועה קטנה של בני האדם ובנפשם פנימה- מורגשת.
ובמקביל לההתרחשויות האנשויות שנקרמות בחיי היומיום הקשים בערבה,מתחוללת דרמה אנושית אדירה ועצומה, שתוכל להשפיע על חיי כולם- אם יחפצו האשנשים הלוקחים בה חלק. והיא משל נהדר לחיינו שלנו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
וואו - איזה ספר.
ציפיתי לספר משעמם על גרגירי חול ןקצב איטי וקיבלתי ספר עם קצב שאינו נותן להניח מהידים.
מי היה מאמין שבסיפור על ערבה צחיחה יהיו חלליות ואגדות וסיפורים שמכווצים את הלב .
ספר מצויין... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד קצב חיים איטי מאד בערבות הקרות של רוסיה חיים אנשים פשוטים וחייהם קשים גם מיד השלטון וגם מתנאי מז"א
נחמד בס"ה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל פרק בספר נפתח באותה פיסקה:
"במחוזות האלה הרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח...
ומזה ומזה למסילת-הברזל משתרעים במחוזות האלה מרחבים עצומים של מדבר - סארי-אוזקי, או הסארוזק הערבות הצהובות התיכונות.
במחוזות האלה נמדד כל מרחק בזיקתו למסילת-הברזל, כמו ממין גריניץ'...
והרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח...".
חייהם של קבוצת אנשים החיים בתחנה המתחזקת את קו הרכבת העובר במדבר.
אייטמטוב מתאר את החיים במקום, שבשל קשיי האקלים ביחד עם קשיי השלטון הקומוניסטי נדרשים האנשים לתעצומות נפש, ותעצומות גוף לשרוד את החום הלוהט היבש בקיץ, ואת הקיפאון והשלג בחור... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
בשבוע האחרון יצאתי למסע מרתק במדבריות קזחסטן, קפאתי בחורף והזעתי בקיץ. ממש כך מרגישים כשקוראים את הספר הנפלא הזה המספר ברגישות רבה על החיים הסיזיפיים באמצע שום מקום ועל היחסים בין האדם לאדם והאדם לחיה.
ספר מרתק לכל הדעות.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הינו שיר הלל לרוח האדם. מתוארים בו אנשים שורשיים אשר חייהם ארוגים בטבע ובמורשתם. הם יודעים ליהנות מיפי הטבע והתקופות הבודדות שבו הוא מסביר להם פנים, ומצד שני אינם מתלוננים על הקשיים הנגרמים ע"י איתני הטבע אותם הם רואים כהכרח אשר אין מקום לצאת נגדו. גם לעריצותו ורשעותו של השלטון ושליחיו הם מתייחסים כאילו הם חוקי טבע, עד אשר השלטון פוגע בציפור נפשם, במורשתם ובבני קהילתם, רק אז הם מנסים להתמודד איתו, בדרכם שלהם.
מומלץ לקרוא את הספר קריאה איטית הגורמת להנאה מתמשכת. תוך כדי קריאה אתה תוהה האם אכן יש אנשים כאלו או שזו עוד אחת מהאגדות המתוארות בספר.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מדהים אחד הטובים שקראתי, הסופר זורק אותנו אל לב הערבה ברוסיה שהטמפרטורות בה נעות בן 40+ בקיץ ל 40- בחורף בסה"כ 8 משפחות שחיות ליד פסי רכבת ותפקידם לתחזק תחנה נידחת. יש בספר שני גיבורים, האדם שמנסה לשרוד בתנאים לא אנושיים ולמרות הכל לשמור על הערכים הבסיסיים של נאמנות, חברות ואהבה. הגיבור השני הוא הגמל - חיה מופלאה שיכולה להסתגל לתנאי אקלים וסביבה באופן מושלם,
הקשר בן הגמל לאדם מתואר באופן מופלא ומרגש - התאהבתי בגמל... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרבה כתבו על 'והיום איננו כלה' ביקורות, כך שלא נותר לי להוסיף/לגרוע דבר.
זה ספר מקסים ופשוט...הוא נוגע ללב ומאוד מומלץ.
לא קשה מדי,לא קליל מדי...לא כבד,רק במקום-בטוח.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה בהחלט נוגע בשלל הרגשות האנושיים בהצלחה רבה ברגישות עצומה וכבדת ראש, והחוש הומור העממי (לדעתי גם מבריק בכתיבתו) המתווסף מחמם את הלב ומוסיף גוון (וכך גם קלות בתהליך קריאה).
הוא מוצלח, בייחוד לנו הקוראים המערביים המתוודעים לאזור ותרבות כה משונה לנו.
הוא בהחלט מעורר השראה להערכה גדולה יותר של הדברים הקטנים וגם הפשוטים (אשר לעתים נעלמים במרוץ העכברים לעתים המהיר מדי והתרבות החומרנית שבה אנו חיים בה), ספק בלבי אם אשכח את השם ידגיי, האיש בעל הלב העצום וכבד כל כך.
מומלץ בחום כספר לנשמה.
אם לא המדע הבדיוני הלא מוצלח (לאלה הסובלים מפוביה מהז'אנר ...ה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, מרתק, של נשימה אחת.
אייטמוב משלב בספר סיפורי עם, פולקלור קזחי, מדע בידיוני (על קצה המזלג), דרמה ואהבת האדם.
מומלץ מומלץ מומלץ.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים...
לאט ובעדינות רוקם הסופר חוטי זהב ופנינים לכדי יצירת מופת.
התרגשתי לאורך כל הספר.
מפתיע מאד השילוב של הכתיבה העתיקה עם רעיונות חדשניים, של הישן עם החדש.
השפה עשירה, הרגש עמוק, הכתיבה ענוגה.
נפלא.... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב ומרגש
ישנם קטעים שאתה מרגיש טיפה כבדות ואני בתור אחת שלא נוהגת להפסיק ספרים באמצע המשכתי תמיד קדימה ולא הצטערתי על כך.
כתוב בצורה מאוד יפה ומתאר תקופה ואנשים באופן מדהים.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מעולה!
על אנושיות ואהבת אדם בלב המאפליה של המשטר הסטליניסטי האכזר והמושחת.
אחד מהספרים שאתה מקבל צביטה בלב כשאתה מסיימם.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מדהים ומקסים.
הספר מתגלגל לאיטו בערבות השוממות של קזאחסטאן ומתנהל בכמה מישורי זמן במקביל. הספר אינו עוסק באירועים דרמטיים ובכל זאת הוא מצליח לגעת בלב באמצעות הכתיבה המדהימה ודמותו האמינה של הגיבור המזדקן ידיגיי.
הדבר היחיד שהפריע לי היה נסיון לשלב סיפור מלווה של מדע בדיוני בתוך העלילה, חיבור שהיה די מלאכותי.
כדאי לקרוא ומומלץ להתאזר בסבלנות.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
והיום איננו כלה/ צ'ינגיס אייטמטוב
ספר טוב אמין ומרתק הכתוב באופן משכנע ומעורר כבוד. ללא כל ניסיון פיתוי או ניסיון למצוא חן, הקורא מוכנס לחיי הגיבורים, פועלי תחנת רכבת, החיים עם משפחותיהם, מבודדים אי שם בצומת רכבות במרחבי "הערבות הצהובות התיכונות" ומתחזקים את התחנה בעבודה מפרכת.
בתוך הנשיאה בקשיים הרבים שמזמנים החיים בתקופה קשה בהיסטוריה האנושית, שבה נחשף הצד האפל של האדם, נחשפת גם רוח האדם וחירותו.
הקורא נכנס בקצב איטי אל המרחבים האינסופיים של מדבר הסרוזק ואל המרחבים האינסופיים של נפש האדם.
על אף שהספר מרתק הוא מזמין לקריאה איטית. חווית הקריאה ג... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים היפים שקראתי.. צריך קצת סבלנות בהתחלה, קצב ההתרחשויות איטי, זהו חלק מקסמו המשובח של הספר המופלא הזה. מומלץ..... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ערבות קירגיסטאן וברית המועצות של סוף תקופת סטאלין (שנות החמישים) מהווים רקע לעלילה שמתרחשת ביום אחד של עובדי המסילה הטראנס-סיבירית. ספר עם מסר אנטי טוטליטרי ובמידה מסויימת אף אנטי ממסדי סמוי וגלוי העובר דרך סיפורי מסורת, עתידנות ודיסידנטיות למשטר הסטליניסטי. לכל אורכו בולטת הערכת המחבר לחירות הפרט (הגברית, הנשית וגם הבהמית) - המוקצנת אפילו עד מוות. ספר מרתק וייחודי.
לגבי סיפור החלליות :
נכון בתחילה נראה כל הסיפור תלוש ולא שייך אולם בספר יש מסר אנטי ממסדי חזק והמחבר רומז שחירות הפרט היא בלתי תלויית סביבה וגם העתיד הטכנולוגי המזהיר שהעולם הבין מע... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסע לוויה של עובד רכבת בערבות קסחסטן מתפתח לסיפור על הידידות בין מספר משפחות שאחראיות להפעלת תחנת הרכבת.
היחסים בתקופת השלטון הקומוניסטי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר שגרם לי לרצות לקרוא לבן הבכור שלי (לכשיבוא) ארמק...
האנושיות, על שלל תכונותיה המתועבות מחד והנערצות מאידך, לא יכלה להיות מוצגת טוב יותר.
מומלץ לקרוא לאט ולהקדיש לספר את כל הזמן הנדרש. יש בו מסרים נהדרים.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
'והיום איננו כלה' הוא כנראה הספר שעשיתי לו הכי הרבה עוול מבחינת תזמון הקריאה בו ורוב הסיכויים שאחזור לקרוא אותו שנית בזמנים קצת פחות קדחתניים של חיי מאשר אלו שבהם הזדמן לי לחוות אותו. אם יש ספר שזועק להקרא יחד עם כוס תה חמה, מתחת לשמיכה על כסא באיזו מרפסת או בחופשה ארוכה ועצלה או בכל תקופה עמוסת זמן פנוי אחר, זהו האחד, ואני עשיתי טעות כשקראתי אותו בנסיעות אוטובוס קצרות בתוך העיר, בין לבין עטיפת מתנות שחרור לחברים בצבא ומחוץ לכיתת בית הספר של אחי, רבע שעה לפני טיול לתיאטרון.
סיפורו של ידיגיי ושל האנשים קשי היום העובדים (כמעט בפרך), נושמים, מרגישים וכוא... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם יש ספר שחייבים לקרוא לפני שהמוות בא ובכלל -זהו הספר הזה . כל מילה מיותרת. מעולם לא חגג ברשימת רבי המכר ,אבל עד עכשיו יצאו 19 מהדורות , והכל מהמלצה של קורא לקורא. את הספר הזה קניתי לכל שלושת ילדיי כספר חניכה לחיים .
שקדנית- זהו הספר הבא שאת הולכת לקרוא, איזה כיף לך שמחכה לך -חווית הספר הזה ,אני מקנא בך .... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים. נכתב מנקודת מבטו של גבר לכאורה קשוח מתאר את המחשבות והרגשות הפנימיים הכי כמוסים שלו יש בספר קטעים שיכולים להיות מוכתרים כקטעי שירה פשוט יפיפה ונפרש כמו אור יקרות בפנינו כקוראים צעד אחר צעד. דבר נוסף הוא שהמיקצב של הספר מאפשר רוגע ורפרוף איטי על כל מילה, תיהנו!!|
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ויהי זה הספר תמורה לגופי,
הדברים האלה-תמורה לנפשי
(גריגור נרצקי "ספר היגונות",המאה העשירית.)
זה מה שכתוב בדפיו הראשונים של הספר רגע לפני תחילתו.
והם כה נכונים.
אני לא נוהגת לחזור על ספרים,את הספר הזה קראתי ליפני יותר מ 10 שנים וכעט לקחתי אותו שוב.
ספר קסום!!!שלאחריו אתה רוצה
א. לגדל גמל(!) כחיית מחמד.
ב. ליסוע לטייל בערבות קזחסטן.
קריאה מהנה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בחיי.
מרגש וסוחף ברמות על, מומלץ, צריך לעשותו ספר חובה בבתי ספר, סתם, למה לא בעצם? ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בהתחלה יש הרגשה של משהו שאין לו סוף, אבל שווה להמשיך, סיפור על האנשים קשי היום במקום שכוח אל, בשלטון הקומוניסטי הידוע לשמצה. אל תפסיקו באמע.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
מה אומר ומה אדבר ספר קשה,קשה מאד.
ספר שמתאר את הכאב של האדם ברמה הגבוהה והאנטימית ביותר.
אני בדרך כלל לא מתרגש אבל הפעם התרגשתי לא פעם.
מה שלא אהבתי זה סיפור החלליות הטיפשי והמעצבן שלא מובן לי מה טיבו.
מומלץ לקרוא(ולדלג על סיפור החלליות)... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מיוחד כל כך, מצליח להעביר אותך למקום אחר באמת, למקום שהזמן בו אחר וכל החושים פועלים בו אחרת ובקצב אחר, ויחד עם זאת מזכיר עד כמה יש דברים אנשויים בסיסיים שנכונים לכל אדם בכל מקום בעולם ובכל תקופה. ויש בזה משהו מאוד מאפס.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מופת - אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי אי פעם - אין מילים לתאר את התחושה שבקריאת ספר זה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים שפותח צוהר לתרבות בערבות אסיה
שילוב של ישן וחדש... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלה קצת מייגעת. ספר נגד עריצות משטר סטאלין. כתוב יפה. הפרק העשירי, שנוסף מאוחר יותר, הוא רמה אחת מעל.
הסופר גם מתחשבן עם השם הפרטי שנתנו לו הוריו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אנו, חברי הוועד, מעניקים את פרס נובל לספרות לשנת 2009 לצ'ינגיס אייטמטוב על מכלול יצירתו ובפרט על ספרו האדיר "והיום איננו כלה" אשר הציג את ראייתו של האדם הפשוט והמסורתי לנוכך המהפכות הגדולות של המאה ה-20 המייצגות ראייות שונות לתפיסות עולם מנוגדות אך החייבות להתגשר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת שציפיתי להרבה הרבה יותר
הרבה זמן אני מחכה לזמן הנכון לקרוא את יצירת המופת הזאת, וקצת התאכזבתי...
הסוף נחמד, לא קיבלתי "בום לפנים" כמו שחשבתי שאקבל, אבל היי, אנחנו מדברים במושגים של ברה"מ וקזחסטאן בתקופות המשטרים האפלים
עדיין... נחמד וזהו... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סיפור פיוטי ונוגע ללב שבעיקר משכנע אותי שגם במקומות שכוחי-אל, אצל אנשים שלכאורה נראים המשעממים ביותר שאפשר לתאר, יש חיים שלמי םשל אהבה, תקוות ועושר אין סופי של נפש. הספר שור את חייו של האדם בפשוט בכוחות הפוליטיים הגדולים ממנו, ובכוחות הקוסמיים הגדולים אף יותר, ועם זאת נותן לגיבורים את השליטה המלאה על גורלם.
ידיגיי יוצא במסע הלוויה לקבור חבר, ותוך כדי מעלה בזכרונו את חייו וחייהם המשותפים ואת כל הדמויות שעברו במקום הקטן וחסר החשיבות בו הם חיים. בסיפור האנשים הללו נשזרים סיפורים של מיתוסים עתיקים, אגדות-עם, סיפורי מלחמות, סיפורי הפוליטיקה של בריה"מ ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ספר שהנושא שלו הוא תביעה ליחס אנושי פשוט ומיידי כלפי כל ייצור חי. הוא מתחיל בייצור קטן, (שועל נדמה לי) שמביט אל המבנים של תחנת רכבת קטנטנה בנקודה כלשהי על מסילת רכבת ארוכה בקזחסטן.
אחר כך הסיפור ממשיך ושולח זרועות לזמן ולמרחב, מחבר בין דורות עתיקים ובין המציאות העכשווית ועולה ונוגע גם בחללית אי-שם.
הגיבור שלו אינו עוזב אותי. יש בו רוך וכח ומוסריות אמיתית, שהיא תולדה של בחירה ושל ערכים ומוסרות שתבועות בו במסורת שנולד לתוכה. הוא נדון לחיות בתחנה ההיא השכוחה, אך בעוצמה של אישיותו הוא מגדיל את עצמו ומתעלה על סביבתו.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי מאוד את הספר, ולמרות שכמעט ואיני קונה סיפורת (יש ספריות!) הוא בספרייתי. מעט מאוד קראתי אותו אח"כ. אני מרגיש קצת מרומה, כאילו מדובר בספר קצת פחות טוב ממה שחשבתי בתחילה. אנושיות למכביר אכן יש שם, אך עם זאת...... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר כתוב בשפה עשירה.לטעמי,הקטעים הבדיוניים לא הורידו מערכו אלא דווקא חיברו אותו איכשהו לעולם מודרני יותר עם המציאות הכמעט פרה-הסטורית של צומת "בורנלי- בוראני". יגדיי הגיבור הוא "איש של פעם", איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא.. לא האמנתי שאני יכול להתחבר לעולם מרוחק כל כך מהתרבות שלי,והנה ערבות הסרוזאק מרגישות לי כמו בבית עכשיו. ספר מקסים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
סורי... ניסיתי. באמת שניסיתי לקרוא אותו אבל ממש לא הצלחתי. חלק אחד ( הגמל והמדבר) עוד עניין אותי ומשך אותי בפשטותו ועדינותו. אבל החלק השזור בו כמו פנטזיית חלל... לא הסתדר לי ביחד. צ'טערת..ניסיתי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הגעתי לספר בעקבות הביקורות המעולות כאן באתר "סימניה", ולמרות זאת לא הייתי מוכן לחוויה המדהימה שעברתי כאשר קראתי בו. הרגשתי שאני צולל לעולם אחר, שונה ומרתק, והתאבלתי על כל רגע שבו נאלצתי להפסיק את הקריאה.
ההתחלה קצת איטית וכבדה, אבל בהמשך כבר לא ניתן להפסיק לקרוא.
מזמן לא נהניתי כל כך מקריאה בספר. קצת הזכיר לי את חוויית הקריאה ב"מאה שנים של בדידות".... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ששווה להיאחז בו. מציאות חיים קשה ובלתי פשוטה, תוך בניית מערכת יחסים של אדם, חיה וטבע במציאות צומת "בורנאלי בורני". מלחמת הקיום באמצעות כלים בסיסיים אל מול שיגורי לווינים לחלל, הינם אחד הנקודות למחשבה בספר זה, מזכיר במעט את ,דברי ימי מנזר " של סארמגו. מומלץ לבעלי עצבים חזקים.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אספר קצת על מה עשה לי הספר.
קודם כל, סוג של הפתעה צפויה.
הספר עומד אצלי על המדף כבר כמה שנים, כהבטחה שמחכה לי למימוש. למיטב זכרוני, הספר לא היה מעולם רב מכר במחוזותינו, אבל הוא נקרא בקצב קבוע ומתמיד. ותמיד מלווה בחוות דעת חיוביות ביותר. וזה לא מקרה שכמה מאיתנו קראו אותו לאחרונה, ואולי בלי קשר (לפחות אני).
עיון בכריכה האחורית לא ממש מעורר סקרנות. מה כבר ניתן לספר על מסע הלוויה שיוצא מיישוב קטנטן בן 8 משפחות של פועלי רכבת קשי יום, אי שם בערבות השוממות והמשמימות של קזחסטאן? נשמע משמים, לא?
אז לא. עולם שלם של רגשות, חוויות, פחדים, כעסים, אהבות ואושר, נמצא גם בלי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים. מהטובים שקראתי בחיי.איטי ויפה. לא הייתי משנה בו מילה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא קראתי את הספר מזמן, רק לפני חודש, אבל הספר הזה הוא מהספרים הכי מדהימים שקראתי בשנים האחרונות! לא האמנתי שהספר יכול להיות מה שכל כך הרבה אומרים עליו, ואיך ספר על בחור קזחסטני שהולך לקבור את חברו יכול להיות כזה אפוס אדיר מימדים ומופלא, וזה מה שהוא, אחד לאחד ואף יותר מזה. שנים לא נתקלתי בספר כל כך שקט ומאופק, ומצד שני פשוט עצום. אני לא אומר על ספרים שהם חובה לקרוא, כי שום דבר הוא לא חובה, אבל מזמן לא התלהבתי כל כך מספר כלשהו והמלצתי עליו לכל כך הרבה אנשים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בינינו, כמה מאיתנו יודעים משהו על קזאחסטאן מעבר לעובדה הידועה שמדובר בארץ ענקית, רפובליקה בבריה"מ לשעבר? אני מניח שלא הרבה. הספר הזה, מעבר לעובדה שהוא ספר קריאה מצויין, מהווה הזדמנות להכנס לעולמן של דמויות ונופים המאכלסים ארץ אקזוטית ואנונימית יחסית. יש בספר איזושהי יציאה לא ברורה לעבר ספרות הפנטזיה שלא ברור לי הקשר לסיפור הכללי ואיך זה משרת את הסיפור... מעבר לכך הספר מומלץ ביותר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
החלטתי לקרוא את הספר כיוון ששמעתי עליו המלצות חמות, אך כאשר קראתי את התוכן על גב העטיפה חששתי שאני הולכת להתאכזב. למרבה השמחה הביקורות הם אלה שצדקו. ככל שהתקדמתי בקריאה הלכתי ושקעתי בספר הנפלא והמרגש הזה, בדמויות המיוחדות המאכלסות אותו ובאווירה הבלתי רגילה האופפת אותו. ספר שלא שוכחים.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין לי הסבר למה הספר הזה הפך לקריאת חובה כאן בארץ. ספר טוב, אבל כלל וכלל לא הקלאסיקה כפי שמדברים עליה לעיתים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחת מהיצירות המרגשות והמפעימות ביותר שקראתי. אני זוכר את הטלטלה והעיזבון הנוראי בסיום הספר. איך הייתי חייב קצת אוויר וסיגריה ויצאתי החוצה, עם קפה והכל נראה כל כך אחר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרגש ויפה המתאר דינמיקה אנושית עדינה בתנאי סביבה הכי פחות אנושיים. לאט לאט הקורא מתחבר לרגשות הדמויות ולעוצמת הרצון לחיות.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בהתחלה הספר לא כל כך זורם, מדברים כל הזמן על איש שנפטר וההכנות ללוויה שלו, לאחר מספר עמודים, לא ניתן להפסיק לקרוא אותו. הספר כתוב בצורה מדהימה, בשפה עשירה, תיאורים מדהימים. זהו הספר שישאר אצלכם בלב.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתוב בכשרון רב אך כנהוג בספרים מאזור ברית המועצות לשעבר הינו כבד ומייגע (לקצרי הרוח שבינינו).... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות !!!
משלב בלשון נפלאה עבר ועתיד ,רגש ותבונה , דמיון ומציאות .
רגישותו המופלאה של הכותב לתופעות הטבע ולבני האדם הותירה אותי
מופעמת!!!
מומלץ !!!!!!!!!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לוקח זמן להתחבר לסיפור - אך בהחלט שווה!
לאט לאט הקורא נתפש לסיפור המרגש והנוגע ללב של ידגיי ז'אנגלדין.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|