ספר מדהים וביקורת נהדרת.... כמו שרשמת איטמטוב בסיפוריו מביא הלכי רוח פילוסופיים מה שהופך את ספריו לכל כך מרתקים. איני חושב שיש עוד ספר שגרם לי בדמיון לחוות אותו באופן כל כך ויזואלי כמו הספר הזה התאיורים של הדמויות והעצמתם בסיפור היא יוצאת דופן וזה גם מה שחזק ויפה באיטמטוב לאורך כל ספריו.

קראתי אותו מזמן ולא נשאר לי זיכרון ממשי ממנו, פרט לסיפור.
לא חשבתי אז - ואני לא חושבת עכשיו - שהוא "הספר הטוב בעולם" גם אם אפשר היה לבחור את הספר הטוב בעולם.

יש ספרים רבים (כולל זה) המתארים היטב חנק של אוכלוסייה אזרחית ששלטון שאינו בוחל באמצעים משעבד אותה. קשה לי לקרוא על הדברים וחלק מהספרים העוסקים בזה מונחים אצלי על המדף, ומשום מה אחרים תמיד עוקפים אותם.

פעם קראתי אותו אבל משום לא הצלחתי לסיימו, אני בהחלט אתן לו צ׳אנס!

ילד 44 הוא לא זבלון אלא ספר מקסים בעיניי. ההמשכים שלו היו טעות שלא צריכה להיכתב, אבל גם כספר שעומד בפני עצמו הוא נהדר.

בכל מקרה, לא השוויתי לשם התחרות. "ילד 44" איפשר לי להבין לעומק סוגיות היסטוריות ב"והיום איננו כלה" - כמו הפליאה של מנהל התחנה על כך שידיגיי רוצה לשאת תפילה לזכר חברו המת. "תפילות? אחרי שישים שנה של השלטון הסובייטי?" דקויות שלא הייתי מבינה אחרת כי מערכת החינוך הישראלית לא מתעמקת יותר מדי (ואפילו לא נוגעת) בתקופה האפלה של ברית המועצות הקומוניסטית, וכל הידע שלי בנושא שאוב מהספרים הבודדים שקראתי על התקופה. ומבחינה רגשית, כן. היה כל כך הרבה דמיון, בייחוד בפרק עשר - חוסר האונים והפחד, חוסר הצדק של העריצות האכזרית, ההבלים שעומדים מאחורי מעשי בריונות, שלילת חירות וגדיעת חיים.

הסתבכה קשות. התכתב עם זבלון מסוג ילד 44 ועם 1984? זה הרי הספר הטוב בעולם והוא הבסיס לכל התכתבות עתידית מכל סוג. הוע אחד מעמודי התווך של עולם הספרות, ספר ללא תחרות.

הייתי נותנת לו 4.5... ברוב חוצפתי עיגלתי דווקא למטה :(

רק 4 כוכבים לספר הטוב בעולם? במקומך לא הייתי מסתבך עם מחשבות...