“זה הספר השני שאני קוראת של דודו בוסי.
ירח ירוק בוואדי, היה טוב, אך הספר הזה לדעתי יותר זורם, סוחף ומוצלח.
הכתיבה פשוטה ועממית, רוב התיאורים משעשעים ומצחיקים, במקביל יש לא מעט אלימות מילולית ופיזית.
אלי גיבור הספר, שכינויו "שמניה" (בגלל היותו שמן מאוד) עובר בחייו טלטולים רבים, הרצון שלו לרזות ולמשוך אליו תשומת לב, המאבק שלו עם אמו ובן זוגה, עם אביו, בבית ספר, עם נערה שלומדת איתו והוא מוכן לע”