נא להכיר את דולורס פרייס. היא בת שלוש עשרה, חדת לשון ופגועה משנות הילדות. כמו לווייתן שנסחף אל החוף, רבצה דולורס מול מכשיר הטלוויזיה שבחדרה. את השנים הבאות בילתה באכילת עוגיות, טוגנים ופפסי שסיפקה לה אמה המודאגת. משהתגלגלה לבסוף להיות אישה צעירה במשקל 117 קילוגרם, לא היתה דולורס חזקה יותר והחיים לא היו מסבירי פנים יותר. אלא שהפעם היתה נחושה בדעתה לא להיכנע ולהעניק לעצמה הזדמנות אחת נוספת לפני שבאמת לא תוכל אלא לרבוץ בחוסר אונים.
באודיסיאת ההתבגרות המופלאה שלו מזמין אותנו המחבר, וואלי לאמב, לצאת להרפתקה פרועה, למסע של אהבה, כאב והתחדשות עם גיבורה נוגעת ללב, כמותה לא פגשנו כבר שנים. נערה פגיעה, ציניקנית ואמיתית, כמו אי השלמות הטבועה בעצמנו. קשה לאהוב אותה ובלתי אפשרי להימנע מכך. בסיפור הזה טמונה הבטחה: לעולם לא תשכחו את דולורס פרייס.
לפחות שתי הפתעות מזומנות לקורא ברומן ביכורים בלתי נשכח זה של לאמב. האחת היא, מינו של הסופר. הדבר הזה מתבטא בצורה כה משכנעת בקולה של אישה, עוקב אחר מהלך חייה מגיל 4 ועד 40 , עד כי על הקורא לחזור מדי פעם ולהיזכר בכך רק כדי להיות בטוח. ההפתעה השנייה היא הדרך שבה יכול רצף של ניסיונות מרים, צער וסבל להסתכם לכדי ספר נוגע ללב ומצחיק כל כך.
הספר זכה לשבחי הביקורת, תפס מקום ראשון ברשימות רבי-המכר של ה"ניו יורק טיימס" ו"פבלישר'ס וויקלי", נמצא ברשימת עשרת הספרים הראשונים של כתב העת "פיפל" וזכה בפרס הרומן הטוב ביותר של השנה ברשימות ה"לוס אנג'לס טיימס".