» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (28):
"מחכה לו שיבוא" -חייבת לרכוש.,
התגלות בעולם השירה,
שירה, מחזות, כתיבה, ביקורת ספרות, מוסיקה ומוסיקאים למכירה,
ספרי שירה למכירה,
שירים,
כשלסבתא יהיו מדפים,
שירה על המדף,
ספרים של סופרים: 60 הספרים העבריים האהובים ביותר על סופרי ישראל על פי סקר מאקו 2014,
60 הספרים שהסופרים הכי אוהבים,
שירה,
ספרי שירה שאני אוהב,
רשימה,
אתגר מספר 5 - שירה ישראלית,
שירה,
חיי מדף,
רשימת קריאה של חמדת,
בכל שיר יש סיפור-השירים שלי ,
ספרי שירה,
ספרים שקראתי ואהבתי ,
ספרי שירה אהובים,
שירה,
מחכה להגיע אליהם ...,
RTBCPT3,
ספרי שירה,
GT,
להשיג בהקדם,
שווים ונדירים,
שירה שנוגעת,
עוד ...
|
|
3.
|
|
"לשון לסופר כצעצוע לילד. לשון ביד יוצר – הוא לא מרגיש בה, עד שלא שובר אותה; וכשהוא מפיל אותה – הוא שומע את קולה של הלשון, השפה שהיא שלו".
מבחר מקיף זה, בעריכת הלית ישורון ולילך לחמן, מביא את אחד מגדולי המשוררים הישראלים, משורר מהפכן ששירתו בשלושים השנים האחרונות לחייו היתה נועזת, מקורית ומרתקת יותר מזו של צעירים ממנו בשנים רבות. שיריו מתפרעים בלשון שמשגעת את העברית ובערבוב הנושאים הגדולים של הקיום היהודי-ישראלי עם חומרים קומיים וזוטות של חצר אחורית תל-אביבית. ישורון שואב לכלל מטאפוריוּת הדדית את כל הנקרה בדרכו, קטן וגדול, טריוויאלי ומרכזי. בזה כוחם הגדול של שיריו לדקור את הקורא, להפעימו ולחדש את ראייתו.
ישורון הוא "זה שיש לו מסמר תמידי בתוך הנעל", וה"מסמר" הזה קשור תמיד באשמה גדולה, היסטורית ואישית. אין בעולמו שום שלמים הרמוניים, מאוּחים, שאינם "גן ריב". עד שלא שוברים לא מרגישים. השבירה היא דרך להעמיד את עצמאותך מול הדברים, אך גם דרך לאשש את תחושת קיומם. ומן הצד האחר, יש גשר בין המרוחקים. התהום בין כאן לשם, בין העיירה לתל-אביב, בין העכשיו לעבר, בין העברית ליידיש, בין יהודים לערבים – מניעה את המשורר לראות בקוטב האחד את המנוגד לו. כי "אין נופים אבודים", כי "הגשר נחוץ לעבור אל השרוף שוב ושוב".
לילך לחמן הוסיפה לספר אחרית-דבר נרחבת.
לספר מצורף דיסק ובו 30 שירים בקריאתו של אבות ישורון, משנות השבעים ומסוף חייו.
לֶךְ-לְךָ
רְאֵה כִּי יֵשׁ מִלְּבַד אַתָּה,
עוֹמֵד כְּנֶגֶד שָׁרָם אַשֵּׁיְךְ.
יַד הַדֶּלֶת שֶׁהִרְעַדְתָּ –
כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי.
כָּל פְּרִידוֹת אֲשֶׁר נִפְרַדְתָּ
חַם בִּקְּשׁוּ לְךָ: הַשְׁאֵר.
סַפָּן הֶעֱלָךָ אֶל אַדְמָתָהּ –
אָמְרָה לוֹ אַדְמָתָהּ "רוּחְ אִמְשִׁי".
עַל פָּרָשַׁת לֶךְ-לְךָ עָמַדְתָּ, עָרֵב לָמַדְתָּ,
נִפְרַד אָבִיךָ. וְהֶחֱשִׁיךְ....
|
|
5.
|
|
בשני ספרי השירה האחרונים שלו, 'אדון מנוחה' (1990) ו'אין לי עכשו' (1992), מגלה ישורון הן בררנות ביחס לנושאי הכתיבה וצימצום הפן האנקדוטי שלהם, והן זיכוך סיגנוני. במקום הפרגמנטריות וחוסר ההתקשרות בין חלקי שיר שונים או בין שירים של אותו מחזור, מסתמן מעבר לשירים שלמים, בעלי מהלך ברור, המגיע למיצויו בסיומם. הלאקוניות והשעטנז הלשוני אינם מגבילים את הדיבור החי ואינם מותירים מקום למוזרויות. שירים מאוחרים אלה העניקו לשירה העברית את אחת מפסגותיה, שבה הדיבור הישיר, האינטימי, הגיע לבשלות ולעומק נדירים....
|
|
16.
|
|
הפואמה "הבית" היא משיאי יצירתו של המשורר אבות ישורון (1904-1992). בערוב ימיו משקיף המשורר על הבית שממול, הנתון בעיצומו של תהליך שיפוץ. הפואמה מלווה את תהליך השיפוץ, מתוך הזדהות עם סירובו של הבית להשתפץ. מבחינתו של ישורון, דווקא שכבות ההרס והבלאי של הבית מגלמות את הזיכרון, את חותמם של דיירים קודמים; והשיפוץ כמותו כשכחה. הזיכרון והחוב למתים ממלאים תפקיד גורלי בעולמו הקרוע של אבות ישורון, וכך נעשה הבית לזירת מאבק של ממש. בעודה פורטת בנאמנות את תהליך השיפוץ, הפואמה כמו מספחת את הבנוי להרוס, ופורצת את הרגע – כמו בסיאנס – לקולותיו המציפים של הזיכרון. הפואמה של ישורון היא אתר בנייה, המוקדש להצמחתו הסבלנית של ה"הרוס", כלשונו. במובן זה הפואמה יונקת ממקורותה הקדומים ביותר של השירה: היא אינה מבקשת לתאר מצב או למסור עמדה נפשית, אלא להוליך מעשה בעולם. המשורר מגייס את כל כליו ופועליו כדי לעצור את תהליך השיפוץ, או לפחות לתת בו צורה חדשה. "הבית" הוא דגם מפוסל בחומר, המדמה את היפוכו של התהליך המתרחש במציאות. ככל שהמילים משליטות את ההרס על הבנייה, הן הולכות ונטענות בעוצמה מאגית, אכסטאטית: "הבית בזמן/ בניתו נראה/ כל הזמן/ הולך ונהרס.// כל טלאי/ שמוסיפים לו – / הדגשת ההרוס./ כמה הרוס!". אפשר שפעולת ההשבעה השירית הזאת נחלה הצלחה של ממש: כך או כך, פעולות השיפוץ הופסקו לכמה שנים, והקבלנים הניחו לבית בהריסותיו.
הספר הבית מביא את מבטיהם של 16 אמנים על היחסים בין "הבית" לבית. 16 עבודות אמנות מלוות את בתי הפואמה, וחוקרות את היחסים בין ביתו של המשורר לבית שממול; בין חומרי הבנייה של העולם לאלה של הלשון; ובין כל אלה לבין המדיום שבאמצעותו הם פועלים (צילום, ציור, רישום) בהוסיפם עוד טלאי למלאכת הבנייה הלא-נגמרת של "הבית". ...
|
|
18.
|
|
פָּנֶיךָ אֶל פָּנַי
הֱיֻ לִי
פָּנֶיךָ יָפִים
אֶל פָּנַי.
הֱיֻ לִי
פָּנִים אֶל
פָּנִים לִי.
פֶּה אֶל
פֶּה. הֶגֶה
אֶל הֶגֶה.
מבחר ראשון מסוגו משירי המשורר אבות ישורון (1992-1904) בעריכת בתו, המתרגמת והעורכת הלית ישורון. המשורר, שנודע בריתמוס הרחב של שיריו, מתגלה כאן מחדש בשיריו הקצרים. זהו מבחר ממצה המפגיש את הקוראים הן עם שירתו המוקדמת והן עם שיאי שירתו הבשלה....
|
|
21.
|
|
עֹד שֻׁרֹת וּמִלִּים שֶׁעָזַבְתִּי אוֹ לֹא הִשְׁלַמְתִּי. אוֹ אֻלַי הָיֻ וְנִמְצְאֻ
בְּשִׁירִים וְלִי רַק נִדְמֶה שֶׁלֹּא. הַחֲבִילֹת תִּשָּׁאֵרְנָה סְגֻרֹת.
וּלְאַחַר שֶׁאֶמְסְרֵן, מִי יֹדֵעַ מָתַי וּמִי יִפְתַּח אֹתָן.
הגלגל הגדול, 1985
חרסים נלקט מתוך הארכיון של אבות ישורון שמסר בשעתו למכון "גנזים". קטעי שירים, פתקים, מכתבים ומחשבות מן השנים 1932–1991, כולם טיוטות שנותרו בניירותיו ולא נכנסו לספריו. יש לראות בהן חלק בלתי נפרד מגוף עבודתו. הן מאירות באור בהיר את המנגנון הנפשי שלו, ממחישות עד כמה לא היה שום חיץ בין האדם הכותב לאדם ביומיום. השירה היתה נשימה ספונטנית. היא עומדת על קצה הלשון, ויותר מכל פעולה לשונית היא פעולה של חיים, גם כאשר המוות הוא הנושא שלה.
הביאה הלית ישורון.
כלולות בספר תמונות מכתבי-היד.
הספר יצא לאור בסיוע קרן יהושע רבינוביץ לאמנות, תל אביב (ע"ר) בתמיכת משרד התרבות והספורט – מינהל התרבות
ובסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות....
|
|
22.
|
|
באוקטובר 1925 הגיע המשורר אבות ישורון באונייה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב. אמו, אביו ואחיו, שנשארו בפולין, שלחו אליו מכתבים ברצף מאז ועד 1941, השנה שבה נספו בשואה. המכתבים האלה היו יקרים מאוד לישורון, הוא שמר אותם במגירת שולחנו וקרא בהם שוב ושוב, אבל מן המפורסמות הוא שמיעט לענות עליהם. "לא יכולתי לכתוב להם, הייתי אדם הרוס," הסביר את שתיקתו.
ואולם שתיקה זו לא היתה מלאה. לאמיתו של דבר, המכתבים זכו למענה – בשירתו של ישורון – והדיאלוג עִמם אף היה ליסוד מהותי ביצירתו. ספר זה מציג לראשונה את המכתבים האלה במקור היידי ובתרגום לעברית, ובוחן את הזיקה הישירה ביניהם ובין שירי הספר שלושים עמוד של אבות ישורון (1964), יצירה שהיתה לנקודת מפנה בשירת ישורון ותפסה מקום מרכזי במיתוס שנרקם סביבו.
שירי שלושים עמוד של אבות ישורון מובאים כאן במלואם, לצד מכתבי הארכיון ובליווי אחרית דבר מפורטת ומאירת עיניים מאת חוקר הספרות יעקב הרשקוביץ. בכך, ובו מכתב האֵם מציע מפתח נוסף לקריאה ביצירתו של אחד מגדולי המשוררים העברים של המאה העשרים, ולהבנת פואטיקת השבר והאיחוי העומדת ביסודה. ...
|
|
