ביקורת ספרותית על והיום איננו כלה - ספריה לעם #408 מאת צ'ינגיס אייטמטוב
ספר מעולה

---

לאחר שקראתי את הספר המבריק הזה ולאחריו את הספר ילד 44 אפשר להגיד ששני הספרים משלימים תמונה סוריאליסטית אחת של ברית המועצות תחת הרודן סטלין.
הספר הזה מתאר ביד רגישה ומעודנת תקופת חיים שבה השלטון נקט ביד ברזל כנגד האוכלוסיה כולה ללא הבדל מוצא אתני,דת, או גזע.
כשכתבתי שהספרים משלימים זה את זה התכוונתי לבחינה הפוליטית- חברתית שסובבת את שתי הספרים.
בילד 44, הספור סובב במרכז רוסיה כאשר המרכז נמצא במוסקבה והאירועים קורים במרחק 100-200 ק״מ מהבירה, בהיום אינו כלה, הסיפור מתחולל במרחק אלפי ק״מ מהמרכז, במדינת קזחסטן , כשגיבוריו אינם ממוצא רוסי אלא ממוצא קזחי. הבדל חשוב מכוון שהקזחים שנקראו בפי הרוסים הנוצרים אורתודוקסים בכינוי ״ שחורי התחת״, ותמיד הרגישו רגשי עליונות על העמים המוסלמים שלעומתם נחשבו לעמים פשוטים ובלתי מתוחכמים .
סיפורו של צ׳ינגיס אייטמטוב, מתפרס על פני שלוש צירים מרכזיים: ספורו של ידיגיי- שמתפרס על העבר וההווה- מסע הלויה שהוא עורך לחברו הטובקזנגפ.
סיפורו של כפר הפועלים הקטן של עובדי מסילת הברזל, וסיפור שלכאורה מנותק ממה שמתרחש בהווה סיפור קורותיהם של האסטרונאוטים האמריקנים והרוסים בתחנת החלל המשותפת לשתי המדינות.
סיפור האסטרונאוטים ניראה לכאורה כאיננו קשור למסכת הארועים שקוראת בכפר הקטן, ואנו שואלים מה מקומו של סיפור זה בתמונה הסוריאלסטית הגדולה הזאת.
לדעתי הסופר ביקש להראות את המרחק שנוצר בין הציווילזציות הארציות ואת אי האפשרות לגשר בין הציווילזציות הארציות כך שבטח אין שום סיכוי לגשר בין הארציים לחיצוניים.
הרקע הפוליטי הקשה של ברית המועצות חודר אפילו בסיפור פשוט ויפיפה זה, כאשר חברו קוטיבייב נאסר על ידי הnkvd ונאשם בבגידה במולדת משום שברח מהשבי הגרמני והתחבר לכוחות הפרטיזנים של טיטו! ( הואשם בקשר כביכול עם המודיעין הבריטי!).
ספורו של קוטיבייב שהוא רק אחד הספורים שמספר לנו ידיגיי פורס לפנינו את חוסר השפיות שאליו הגיע המערכת השלטונית של סטלין וההשפעה העצומה שהיתה לה על פני ברה״מ כולה.
התחלתי את הסקירה בהשוואה עם המסופר בילד 44 למסופר בספר זה ואסיים רק בנימה האופטימית שמשרה סיפור פשוט, עממי ויפיפה זה על הקורא.
ספר מעולה עם תכנים מעוררי מחשבות.
חובה לקרוא.

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על והיום איננו כלה - ספריה לעם #408