בספר זה, המתאר מאבק עיקש שנמשך כמעט חמש שנים רצופות, ניתנות לנו הזכות וההזדמנות להציץ לקרביים של ”האזרח בתפקיד”, זה שנלחם עבור כולנו על דמותה של המדינה, על מסד ערכים וכללי התנהלות שבלעדיהם לא יהיה לישראל קיום – בטחוני, כלכלי וחברתי. אמיר השכל הוא מחלוצי מחאת היחידים נגד המשך כהונתו של ראש הממשלה הנאשם בפלילים בנימין נתניהו. אמיר המשיך לעמוד בצמתים, לפעול ברשתות החברתיות ולצאת בצעדות ובשיירות במשך שלוש שנים ושמונה חודשים. אחר כך היה ממנהיגי מחאת ההמונים בבלפור, שנמשכה תשעה חודשים וחצי, עד שנתניהו באמת ”הלך” וקמה ממשלת שינוי – בלעדיו. מבין השורות נחשפת הנחישות הבלתי נתפסת של הכותב ושל חבריו לדרך, ששום קושי או מכשול לא הסיטו אותם ממטרתם – לא הגשם והקור בחורף ולא השמש הקופחת בקיץ, לא רגליים מיובלות ממסע רגלי של 121 ק”מ בגיל שישים ושש – ממעון ראש הממשלה בירושלים לחווילתו בקיסריה, לא קללות וגילויי אלימות ולא מעצרים ושוטרים שגוררים אותך ברחוב בניגוד לחוק, גם לא הפגנה שארגנת והתברר שאתה המפגין היחיד שנשאר בה עד הסוף....

תא"ל במילואים אמיר השכל, טייס חיל-האוויר הישראלי וחוקר שואה, התחקה, צעד צעד, אחר סיפור חייו המדהים של יעקב קוזלצ'יק. בספר זה הוא פורס בפני הקורא, ביסודיות של בלש היסטורי, דמות יוצאת דופן גם בהקשר הלא יאמן של גורל יהודי אירופה במלחמת-העולם-השנייה. במהלך התחקיר – בישראל, פולין וגרמניה - נחשף השכל לעוד ועוד הפתעות. תוצאותיהן הביאו אותו, בסופו של דבר, להקים בבית הקברות קריית-שאול שבתל-אביב מצבה על קברו של האיש שמעולם לא הכיר. מי היה יעקב קוזלצ'יק? מתוך התחקיר עולה כי נולד ב-1902 בקרינקי, עיירה קטנה בצפון-מזרח פולין. כבר בנעוריו זכה לכינוי "שמשון אייזן". זאת, בשל מידות גופו וכוחותיו הפיסיים יוצאי הדופן. ערב המלחמה חזר לפולין לאחר שהתגורר 11 שנים בקובה ובארה"ב. בסופו של דבר, הגיע לאושוויץ בינואר 1943 ונשלח לבלוק 11. היה זה בלוק-בונקר סודי וממודר, אימת אסירי המחנה, שהיה בפני עצמו המקום האיום ביותר על פני האדמה. בבונקר זה נכלאו גם הנידונים לתלייה ולירי. מהר מאוד הפך יעקב לסוהר הראשי של הבלוק. עדים טענו כי היה אסיר כל-יכול. תפקידו דרש ממנו להיות גם תליין. למרות זאת, סיכן את חייו כדי לסייע, כמיטב יכולתו, לאסירים שהושלכו לתאי הכליאה של הבונקר. רבים רבים חבו - ועדיין חבים לו - את חייהם. עם זאת, היו מי שהעידו נגדו. יעקב שרד את השואה. ב-1946 עלה לארץ-ישראל כמעפיל. בארץ המשיך להופיע ולהפגין את כוחו בפני הקהל. אלא שהחיים במדינת-היהודים לא הטיבו עימו. ממשלות פולין וצ'כוסלובקיה ביקשו את הסגרתו. נמצאו גם יהודים ופולנים שהעידו נגדו עדויות מעורפלות למדי. יעקב נפטר בשנת 1953 משברון-לב. זה קרה על רקע הוויכוחים המרים שהתנהלו אז בישראל בין אלה שקראו להעמיד לדין כל מי ששימש "קאפו" במחנות, לבין אותם שביקשו להבין את התופעה על הרקע בו ארעה. קוזלצ'יק היה רק בן 51 במותו. עד שנת 2005 לא הוקמה מצבה על קברו. מיהו יעקב קוזלצ'יק? מה היו מעשיו בבלוק 11 באושוויץ? למה ביקשו ממשלות פולין וצ'כוסלובקיה את הסגרתו? מדוע לא הונחה מצבה על קברו? ומה הקשר בין סוהר יהודי באושוויץ לבין טייס חיל-האוויר בחלוף כמעט 70 שנה? אלו השאלות המרכזיות בהן עוסק ספר זה. ...

באפילה הכללית שירדה על אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה, הבליחו בתפזורת דלילה ניצוצות חיוורים של אור. מאחורי הניצוצות הללו עמדו אנשים יחידי סגולה ויוצאי דופן, שסיכנו את עצמם ואת משפחתם כדי להציל יהודים. לימים הוכתרו הללו, על ידי "יד ושם" בירושלים, בתואר "חסידי אומות העולם". היו בהם בני עמים אירופיים שונים. בספר המונח לפניכם נעשה ניסיון מקיף ומעמיק להבין את תופעת חסידי אומות העולם בתקופה בה הושמדו שישה מיליון יהודים. נכון לינואר 2013 הכיר "יד ושם" ב-24,811 חסידי אומות העולם. 525 מתוכם הם בני העם הגרמני. מעשיהם של החסידים הגרמנים היו יוצאי דופן גם בתוך קומץ יוצאי הדופן. בעיני השלטון ובעיני בני עמם, הם עמדו בדרגת הבגידה החמורה ביותר. גרמני שנתפס מציל יהודי – האויב הראשון במעלה של הרייך - היה צפוי לעונש מוות. מי היו אותם גרמנים שמתחו עד המקסימום את המושג "הסתכנות" והציבו סטנדרטים מחודשים לערכי מוסר עליונים? מהיכן בא אומץ הלב הנדיר שלהם אל מול אימי השלטון, שלא היה כדוגמתו לרשע? ומדוע דווקא הם? בשאלות אלו ואחרות - עוסק הספר שלפניכם. ...

מרדכי אנילביץ', מפקד המרד בגטו וארשה, היה והינו סמל מזהיר, המייצג כבר 70 שנה את הגבורה היהודית בשואה. עם זאת, המיתוס הענק שהתפתח סביב דמותו – גם עקב מניעים פוליטיים – לא אפשר כמעט דיון אובייקטיבי בגילויי גבורה ובסגנונות מנהיגות אחרים באותה עת אפלה. לחימת אנילביץ' וחבורתו דמתה ללחימת אנשי מצדה. אלה ואלה לא ראו לפניהם אלא את המוות הנאצל בקרב. מטרתם היחידה הייתה – נקמה. אבל היו מנהיגים אחרים, שלחמו בגרמנים עם נשק ביד, ביערות, ומטרתם העליונה הייתה להשאיר בחיים כמה שיותר יהודים. כאלה היו, למשל, שלושת האחים ביילסקי, ביערות ביילורוסיה, שעמדו בראש מחנה משפחות ובו 1,230 יהודים: ילדים, נשים וזקנים וחבורת לוחמים. מחנה דומה הקים הפרטיזן סמיון זורין, שעמד גם הוא בראש מחנה משפחות ובו כ-800 גברים, נשים, זקנים וטף. את אנילביץ' מכירים כיום כולם. את ביילסקי וזורין – רק קומץ מתעניינים זערורי, מדוע? מחבר הספר, תא"ל (מיל') אמיר השכל, הוא אחד משני המייסדים של פרויקט "עדים במדים", במסגרתו יוצאות לפולין משלחות מטעם צה"ל. עם שחרורו, הפך השכל לחוקר שואה ולמדריך מסעות בפולין. כילד, עמד נפעם לפני פסלו האדיר של אנילביץ' בקיבוץ יד-מרדכי. כשבגר והפך למפקד – נכבש בקסמם של האחים ביילסקי וסמיון זורין. זהו ספרו השלישי. ...