ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 24 בפברואר, 2015
ע"י אספנית כפייתית
ע"י אספנית כפייתית
לרוב קשה לי עם ספרים מהוללים שיש עליהם קונצנזוס. אני מפחדת לא להבין, לא להתחבר, לא להיות חלק.
מהסיבה הזאת, קשה לי מלכתחילה להתחבר לספרים כאלה, אני כמו פוחדת לתת אמון ולהיפגע.
אז אמנם לא קראתי את הספר בנשימה עצורה, וכנראה שבעתיד, כשישאלו אותי מה הספר האהוב עליי, לא אענה "והיום איננו כלה", אך אני כן יכולה לספר לכם שהספר הזה פשוט יפהפה.
קודם כל, הכתיבה של אייטמטוב והתרגום פשוט נהדרים. בסך הכל, מה לי ולפועלי מסילה בערבות קזחסטן? לא הרבה. אבל המאורעות עליהם כותב אייטמטוב הינם אוניברסליים, הכתיבה שלו זורמת ונעימה, והתרגום מדהים. פעם ראשונה בחיי ששמתי לב לתרגום של ספר ונהניתי ממנו. עברית יפה שמתאימה בול.
החלק שהכי נגע בי בספר היה התיאור של קוטיבייב כשהוא עולה לרכבת ועוזב את משפחתו ואת הצומת. התיאור היה כל כך מדויק ונכון.
חלק שלא מאוד התחברתי אליו, היה המשל על ג'ינג'יס חאן, בעיניי היה ארוך מדי ומעט מייגע.
וכמובן, הפרק העשירי, שהתווסף לספר לאחר נפילת ברית המועצות, היה עוצמתי ומעולה.
בקיצור - ספר נפלא.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אספנית כפייתית
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
חמדת, אבל אם הייתי נותנת את הקרדיט
לא היה נשאר לך מה להגיב
|
|
|
איילין
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
דינה מרקון ואמציה פורת מופיעים פה למעלה בפרטי הספר.
כלומר, כבר ניתן להם קרדיט באותו עמוד שבו נכתבה הביקורת. להאשים את כותבת הביקורת שלא הזכירה אותם זה כמו לקטרג על מי שכותב בביקורת שלו "הסופר מדגים כישרון אמיתי מהו" - "לפחות תן קרדיט לסופר!" הוא מוזכר פה למעלה, מה הבלאגן?
|
|
|
חמדת
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אם את מזכירה את נושא התרגום ,לפחות תני קרדיט למתרגמים בספר הזה : דינה מרקון ואמציה פורת.
רק לידיעתך אמציה פורת היה מתרגם בחסד במשך עשרות שנים בהוצאת עם עובד .
|
|
|
אאורה
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מקסימה. מסכימה לחלוטין לגבי התרגום.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
אני אקרא. אל תדאג.
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
זשל"ב, עוד לא קראת? אם יש ספר חובה אחד, זה זה.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
רוצה מאוד לקרוא את הספר.
עשית לי חשק להמשיך לרצות. |
|
|
Voomer
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
ספר עמוק ויפה בצורה בלתי רגילה. נחמד לקרוא את מילותייך עליו, אספנית כפייתית.
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
זה לא סתם קונצנזוס, זה המופת של המופת, הקרם דה לה קרם, הדובדבן בקצפת, הספר הטוב
ביותר שקראתי בחיי ולגמרי הספר ה"רוסי" הטוב ביותר שקראתי בחיי.
מקפל בתוכו את כל מגוון היופי והמצוקה האנושיים. מעולם לא נראה כדבר הזה בספרות. אפילו לא נסחפתי טיפה. ומהו הספר המרשים ביותר: נוטות החסד. |
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
