ביקורת ספרותית על והיום איננו כלה - ספריה לעם #408 מאת צ'ינגיס אייטמטוב
ספר מעולה

---

נדיר לראות בסימניה ספר שהדעה לגביו אחידה. לרוב, באופן טבעי, יש שמשבחים, יש שאדישים ויש שמתרגזים והבחירה אם לקרוא או לא תלויה בממליצים, בתקציר, אפילו בכריכה. "והיום איננו כלה" אמנם זכה לכריכה הולמת ולתקציר מסקרן אבל בעיקר קיבל עמוד שלם של מחמאות ודירוגים גבוהים, שלא ממש השאירו לי ברירה אלא לקרוא. וכרגיל- לא הצטערתי.

במרכז הספר עומד פועל המסילה המזדקן ידייגי, שמביא לקבורה את חברו קזנגפ בבית הקברות המסורתי, המרוחק 30 קילומטר מצומת המסילה הזעירה בה בילו את עשרות השנים האחרונות. הצומת הזו, בוראני-בולאני, היא יישוב זעיר של שמונה בתים בלב ערבות ה"סטנים" של רוסיה הסובייטית, שריד אחרון למסורות קזחיות ארוכות ימים. היישוב הזה מנותק כביכול מהעולם החיצון ומהתהפוכות שעוברות עליו, אבל בכל זאת אינו חסין למלחמות, למהפכות ולחידושים והם מצליחים לזעזע גם אותו. במהלך ההליכה לאורך המסילה אל בית הקברות נזכר-מספר ידייגי בחייו ביישוב הזה, באנשים שהתיישבו בו ועזבו אותו ובניסיונות לשמור על חיים יציבים ככל האפשר בעולם שמסרב להישאר במקומו. סיפוריו של ידייגי משולבים באגדות עם מונגוליות, בהרפתקה חללית מסתורית ובמעלליו של גמל דו-דבשתי מפואר שנותנים לסיפור צבע מרתק ומיוחד.
הספר כולו כתוב כמו סיפור מיושן, אבל מצליח לגעת ישירות בלב. הסיפורים והאנשים מתוארים היטב, בעדינות ובדיוק, הנופים והערבות קמים מול העיניים וקשה להאמין כמה שסיפור פשוט כזה יכול לרגש.
הסיפור מציע אסקפיזם כביכול, לעולם מנותק לחלוטין מהחיים שלנו, אבל אייטימטוב בכישרונו מצליח לסובב את הסיפור כך שהוא עומד מול הקורא ומכריח אותו להרהר בשאלות הפילוסופיות שלו ובמחשבות שהוא מציע. אין ממש תשובות בספר, אבל יש בו חכמת חיים עתיקה ואנושיות מרגשת. מומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של מירב
» ביקורות נוספות על והיום איננו כלה - ספריה לעם #408